בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

הקוד האתי: אגודת הסטודנטים, מי שם אותך?...

הקוד האתי: אגודת הסטודנטים, מי שם אותך?

,
תגובה להתאחדות הסטודנטים שלקחה על עצמה את המאבק נגד הקוד האתי של אסא כשר.

שלום לך ענבר הוכברג,
מי שם אותך? מי שם אותך לדבר בנושא פוליטי בשם 310,000 סטודנטים ישראלים?
את לא מייצגת אותי, ואני מרשה לעצמי לומר שגם לא את רוב הסטודנטים, בהנחה שאין סיבה שההתפלגות בקרב מספר כה גדול של סטודנטים לימין ושמאל תהיה שונה מההתפלגות בקרב כלל האוכלוסייה, שכידוע היא ברובה ימנית.

אמנם את סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים ונבחרת לתפקיד, אבל לא לשם כך נבחרת. נבחרת לדאוג לאינטרסים שלנו. איש לא נתן לך מנדט לדבר בשמנו בנושא פוליטי כלשהו ובוודאי לא נגד הקוד האתי של פרופ' אסא כשר באשר לפוליטיזציה באקדמיה.

אולם, באופן אירוני את בהחלט מייצגת את מה שהדו"ח והקוד הזה יצא נגדו: נגד עמדתם של אנשים שיכורי כח כמוך (מרצים) שחושבים שהכל מותר להם, אז זהו שלא.

אנו הסטודנטים באנו לאוניברסיטה לא כדי לקבל אינדוקטרינציה בכיוון פוליטי אחד. כאן לא רוסיה של סטלין ולא צפון קוריאה. באנו לקבל השכלה, חינוך מחדש היה בגולאגים ברוסיה. עמדותיהם הפוליטיות של המרצים לא מעניינות אותנו והן אינן נחשבות יותר משלנו הסטודנטים. את הרשית לעצמך היום לדבר תחת הטייטל: סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים, כאשר עמדתך הפוכה לעמדת מרבית הסטודנטים שחיכו ליום הזה; ליום שמישהו ישים סוף לניצול של פער יחסי הכוחות; ליום שבו הם לא יצטרכו לבוא לשיעורים ולשמוע שהם חלק ממדינה לא מוסרית ומצבא פושע מלחמה; לשבת נעלבים מתוסכלים ודוממים כי הם לא יכולים לחלוק על המרצה מחשש שהוא יתנקם בהם במתן הציון. אל תדברי על סתימת פיות, פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה, כי מי שפיו היה ועודנו נשאר סתום הם מאות אלפי סטודנטים, לא מרצים! סליחה שאיני נרגשת מזעקת הקוזאק הנגזל.

מסתבר שמה שטוב בשביל ארה"ב, מגדלור חופש הביטוי, לא מספיק טוב בשביל הישראלים "אניני הטעם". הקוד האתי החדש נוסח בדומה לקוד האתי האמריקאי. מדובר ברעיון פשוט שנועד למנוע שימוש לרעה בחופש הביטוי, אבל היי אל תגעו בגבינה שלנו, או בקיצור: "אל תשתיקו אותנו מלהשתיק אתכם".

מעניין שמשום מה באקדמיה הישראלית כולה לא נשמע אף קולו של מרצה אחד מימין, אז אתם מדברים על השתקה וסתימת פיות? זהו התואר השני שלי ואני וחבריי באוניברסיטאות רבות, הפלא ופלא, לא שמענו מעולם ולו ביטוי אחד פוליטי מצד מרצה ימני. ואיך אנו יודעים שהמרצה ימני? זה פשוט מאוד, הוא לא מתבטא באופן פוליטי. באקדמיה יש שני קולות: קול לשמאל, והקול הדומם (הימני). מכך מסתבר, שאם רוצים, אפשר ללמד בלי לערב פוליטיקה וההוראה אינה ניזוקה מכך.

זו לא הפעם הראשונה בה אגודות סטודנטים, ואת בפרט כיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א נוקטת עמדה בשם כולנו בנושאים פוליטיים: כך עשית כשהקצית תקציב מתקציב האגודה, נגד רצון סטודנטים רבים וחרף מחאותיהם שמדובר בנושא פוליטי שאינו בקונצונזוס של כל הסטודנטים, למען מחאה בנושא מתווה הגז. כך גם קיימתם הפגנה שהובילה מפלגת "יש עתיד" לשם קידום החוק שלהם בנושא גיוס ישיבות, כאשר סטודנטים לא מעטים סבורים שגיוס בכפיה הוא לא הדרך.

סטודנטים שמתנגדים לקוד האתי הם חבורת צבועים, הם מצדדים בסותם הפיות האמיתי, הממסד האקדמי. הם מכירים יפה מאוד את המציאות העצובה: הם נמצאים בכיתות, והם יודעים שחבריהם לספסל הציונים מושתקים, שסטודנטים ימנים מפחדים לדבר. אני מאלה שדווקא החליטו להתווכח עם מרצים, תוך ידיעה שיש סיכוי שאני אשלם על זה ובסוף השיעור פנו אלי סטודנטים ששתקו ושיבחו אותי. או בשיעור אחר בו לא נכחתי, נגשה אלי חברה ואמרה " את לא מבינה מה היה לפני שבאת, המרצה אמר דברים מרתיחים, התפוצצתי אבל שתקתי. אמרתי איפה ליזי שתענה לו?". כואב לי וחורה לי לראות שסטודנטים רבים שחשובים כמותי נרתעים מלדבר. רבים אומרים לי "אני מפחד, לא רוצה שיכשילו אותי, רק רוצה לעבור את התואר בשלום". אנשים פונים אלי ומספרים לי על דברים שפגעו בהם, הכאיבו להם, אבל הם לא מוכנים להתבטא ולחשוף עצמם. יש ציבור סטודנטים ענק שמפחד ושותק, זה עצוב מאוד. בנוסף, כולם יודעים שסטודנטים כותבים עבודות אקדמיות עם עמדות שמנוגדות לאמונתם ומתאימים עצמם לעמדתו הפוליטית של המרצה, כי אחרת יקבלו ציון נכשל. אז די לצביעות! המצב הזה לא יכול להמשך, לא יכול להיות שסטודנטים ומרצים ציונים יהיו "בארון".

אז לסיכום, אומר לך דבר אחד: אל תדברי בשמי, אל תדברי בשם חברי, אל תדברי בשם הסטודנטים הציונים בישראל. תמצאי לך דרכים אחרות לעשות הון פוליטי, לא על הגב שלנו ולא על חשבון פגיעה באינטרס של מאות אלפי סטודנטים.

לעצומה: סטודנטים בעד הקוד האתי ונגד התאחדות הסטודנטים

 


ליזי המאירי

בעלת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת ת"א ושנה ג' בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. הייתה פעילה במחאה לאחר מלחמת לבנון השנייה וממובילי המחאה נגד שחרור המחבלים בשנת 2013-2014.