בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

אחוז החסימה, הצבעה טקטית וטכנולוגיה בבחירות...

אחוז החסימה, הצבעה טקטית וטכנולוגיה בבחירות

,
איך אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה במערכת הבחירות?

עונת הבחירות כבר החלה ומרגישים זאת באוויר. לאחרונה ראש הממשלה הודיע כי יבחן את האפשרות להוריד את אחוז החסימה בחצי אחוז. זו הזדמנות נהדרת להתייחס לשיטת הבחירות בישראל בכלל ובאופן יותר ספציפי להשפעה של אחוז החסימה על הפוליטיקה הישראלית.

ההשפעה הישירה של אחוז החסימה, כפי שהשם מרמז, היא חסימת מפלגות בעלות מספר קטן של מצביעים מלהיכנס לכנסת. ההשפעה הלא ישירה של אחוז החסימה על תוצאות הבחירות משמעותית לא פחות והיא הצבעה טקטית (Tactical Voting). הצבעה טקטית היא הצבעה במערכת בחירות בה האזרח לא מצביע לבחירה המועדפת עליו לפי העדפותיו הכנות, אלא לבחירה אחרת כלשהי, כדי להגיע לתוצאה טובה יותר בעיניו.

השפעותיה של הצבעה טקטית

ובכן, נבחן את ההשפעה של אחוז החסימה על מפלגה חדשה ודמיונית בשם "אנחנו הבחירה המושלמת עבור 30% מאזרחי ישראל", או בקיצור, מוש. נדמיין מצב בו לפי העדפותיהם של כ-30% מאזרחי המדינה, מוש היא המפלגה הכי פחות גרועה מבין המפלגות הרצות לכנסת. עם זאת, כלל לא ברור שהמפלגה הזו אכן תיכנס לכנסת.

מוש מעולם לא רצה לכנסת ורק לאחרונה התחיל להופיע השם שלה בעיתונות ולכן אין לציבור סיבה להאמין שהיא יכולה לעבור את אחוז החסימה. נוצרת בעיה של ביצה ותרנגולת. כדי שהציבור יאמין ביכולת של המפלגה לעבור את אחוז החסימה, היא צריכה לקבל מספר גבוה של מנדטים בסקרים, וכדי שהיא תקבל מספיק מנדטים בסקרים, היא צריכה שהציבור יתייחס אליה כאופציה רלוונטית. אלא אם היא הוקמה בהובלתו של כוכב, לדוגמא איש ביטחון לשעבר או עיתונאי פופולרי, ומקבלת תמיכה חזקה מאוד מצד התקשורת, המפלגה ככל הנראה לא תצליח לקפוץ את המדרגה הזו.

לא רק מוש נמצאת בבעיה של הצבעה טקטית. גם מל"צ והאיחוד המקומי נמצאות בבעיה דומה, רק מכיוון אחר. הן מפלגות ותיקות שקיבלו בבחירות האחרונות 5 מנדטים, חוסר הוודאות בציבור לגבי היכולת שלהן לעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות עלול לגרום לחלק גדול ממצביעהן לנטוש את הספינה ולעבור למפלגות שפחות תואמות את העדפותיהם אך יש ודאות גדולה יותר שיעברו את אחוז החסימה.

פתרון אפשרי לבעיית ההצבעה הטקטית

המטרה של קביעת אחוז חסימה הייתה להגדיל את היציבות השלטונית ולמנוע מצב בו קואליציות מורכבות ממפלגות קטנות בעלות כח "סחיטה". עם זאת, האפקטים הלא ישירים של הצבעה טקטית המתוארים לעיל מאוד נוחים עבור המפלגות הגדולות ולכן לא ברור שאי פעם יהיה להן תמריץ לשנות את המצב. ננסה להציע פתרון שיאפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כלומר, להשאיר את אחוז החסימה או אפילו להגדילו ועם זאת למנוע הצבעה טקטית. כך, מצביעים לא יצטרכו להתמודד עוד עם הדילמה וחוסר הוודאות בנוגע לשאלה למי להצביע: למפלגה המתאימה להם ביותר אשר לא בהכרח תעבור את אחוז החסימה, או שמא להתפשר על מפלגה אחרת כדי לא "לבזבז" את קולם.

פתרון זה מאוד פשוט ודומה לקול היחיד הנייד (Single Transferable Vote), שיטה שלרוב בשימוש בבחירות עם מספר מושבים בהן בוחרים מועמדים באופן אישי, אך נתאים אותה לבחירות  מבוססות רשימת מפלגה כמו הבחירות בישראל. פתק הצבעה יכלול דירוג של כמה מפלגות לפי סדר עדיפות המצביע. לדוגמא, מצביע יוכל לרשום 1. מלצ 2. המענה הרציני 3. יש מפית, ומצביע אחר ירשום 1. עלה טורקיז 2. מפלגת שודדי הים 3. הליפוד. פתקי הצבעה כאלה יאפשרו למצביע להביע את העדפותיו בצורה הברורה ביותר בלי הסיכון "לבזבז" את קולו.

לפני חלוקת המנדטים לוקחים את המפלגה עם מספר הפתקים הקטן ביותר בהם היא בעדיפות ראשונה. אם מספר הפתקים אינו עובר את אחוז החסימה מוחקים את המפלגה מכל פתקי ההצבעה. כך אוטומטית כל פתקי ההצבעה שהכילו את מפלגה זו בעדיפות הגבוהה ביותר ייספרו כפתקים עבור המפלגות בעדיפות הבאה. לאחר מכן סופרים מחדש את ההצבעות ולוקחים שוב את המפלגה עם מספר הפתקים הקטן ביותר בהם היא בעדיפות הגבוהה, ופועלים שוב באותה צורה עד שהמפלגה הקטנה ביותר עוברת את אחוז החסימה.

בונוס נחמד שניתן לקבל מהצבעה בפתקים כאלה הוא התאמה טובה יותר להעדפות הבוחרים בחלוקת שאריות מושבים מאשר הסכמי העודפים בשיטת בדר עופר. מספר הקולות לא מתחלק למספרים שלמים של מושבים בכנסת ויש צורך להחליט איך לחלק את שברי המושבים. כדי לא להלאות בפרטים, את צורת חישוב חלוקת המושבים בעזרת הפתקים החדשים נשאיר לקורא המתעניין (רמז: בתור התחלה אפשר להסתכל על הדוגמא מתיאור הקול היחיד הנייד).

הצורך בטכנולוגיה

את הספירה והחישוב בשיטה זו כבר לא ניתן לעשות באופן סביר בצורה ידנית כפי שעושים היום. בשיטת ההצבעה הקיימת היום ניתן לתמצת את הספירה בכל קלפי למספר הפתקים עבור כל מפלגה. בשיטת ההצבעה החדשה המוצעת מספר סוגי הפתקים האפשריים גדול בהרבה (נחסוך את החישוב הקומבינטורי) ויש צורך לעשות חישוב וספירה מחדש של הפתקים כמה פעמים כדי להגיע לתוצאה.

אם כן, ככל הנראה הגיע הזמן לעבור לצורה מודרנית יותר של ספירת קולות. כבר הרבה שנים שנעשית עבודה בתחום מערכות הצבעה ממוחשבות. החלק שתמיד מרתיע בנושא זה הוא היכולת של גורם עוין לתקוף את מערכות ההצבעה ולהשפיע על תוצאות הבחירות וכאן צריכה להיעשות עבודה רצינית בשכנוע הבטיחות במערכות. למעשה בעידן הבלוקצ'יין אוסף "פתקי ההצבעה" הדיגיטליים יכול להיות פומבי לחלוטין לאורך כל יום הבחירות, וחישוב מספר המנדטים יוכל להיעשות ע"י הציבור בצורה פומבית לפי אלגוריתם ידוע מראש. כל מצביע יוכל לוודא שפתק ההצבעה שלו אכן נכנס ותואם את הבחירה שלו. הדבר היחיד שצריך להיעשות ע"י מערכות המדינה הוא וידוא שכל מצביע יקבל יכולת להכניס "פתק הצבעה" אחד ויחיד שיתקבל כחוקי ושלמדינה או לצד שלישי לא יהיה אפשר לזהות איזה "פתק הצבעה" הוכנס ע"י איזה מצביע. כדי לקבל הבטחה טובה לבטיחות מערכת כזו, האקדמאים שבינינו צריכים לחשוב על פרוטוקול קריפטוגרפי מתאים ולהוכיח את בטיחותו.

בשיטת ההצבעה של היום מניעת הצבעה כפולה נעשית ע"י השוואה של תעודת הזהות מול רשימה בקלפי ווידוא ויזואלי שהמצביע מכניס רק מעטפה אחת. אנונימיות מתקבלת מהכנסת הפתק למעטפה מאחורי פרגודו בסוף היום נעשית ספירה ידנית עם אפשרות לצפייה של משקיפים. בעבר, המשטרה חקרה סוגים שונים של רמאויות בשיטה זו, אך היתרון שלה הוא שזיופים אתה הם לרוב קטנים בממדיהם ומבוזרים, וקשה לרמות בצורה מרוכזת את המערכת. נותר רק לקוות שימצא בקרוב פתרון טכנולוגי שניתן יהיה לבטוח בו שיחליף את הצורה הפרימטיבית שבא מתבצעות הבחירות כיום.


תום פלומו

שם עט, כותב אנונימי.