בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

אין אנשים עניים – יש אנשים שחיים במקומות עני...

אין אנשים עניים – יש אנשים שחיים במקומות עניים

,
מה הוא למעשה שורשו של העוני וכיצד אפקטיבי למגר אותו?

מאת: עומר גריג

אין דבר כזה אנשים עניים – יש אנשים שחיים במקומות עניים. לנט פריטצ'ט.

 

אתם רוצים לעצור את הרעב באתיופיה? תפסיקו לשלוח להם אוכל! תשלחו להם מזוודות! אם הם היו חיים איפה שיש אוכל, לא היה רעב! סם קיניסון.

 

מה משותף ללנט פריטצ'ט, פרופסור לפיתוח כלכלי בינלאומי בהארווארד ולסם קיניסון ז"ל, מהסטנדאפיסטים הגדולים בהיסטוריה? שניהם הבינו שעוני הוא בעיה מערכתית ולא אישית.

פרופסור פריטצ'ט בדק את האפקטיביות של תוכניות סיוע שונות שהופעלו במדינות עולם שלישי על ידי ממשלות או ארגונים מהעולם הראשון. התוכניות כללו מענקים כספיים, סיוע רפואי כמו חלוקת רשתות נגד יתושים מפיצי מלריה או טיפולים נגד תולעי מעיים, ואפילו תוכנית שיזם ביל גייטס אשר במסגרתה חולקו לעניים באפריקה מאות אלפי תרנגולות. פריטצ'ט מצא שהאפקטיביות של התוכניות הללו בצמצום עוני נמוכה מאוד בהשוואה להשפעה של רפורמות כלכליות ליברליות כמו הסרת חסמים בירוקרטים ומיסויים למסחר והפחתת רגולציות על עסקים ועל ייצור. מדינות כמו סין והודו, שב-50 השנים האחרונות נקטו בצעדים חלקיים לכיוון של כלכלה חופשית, חוו צמיחה מרשימה במהלכה מאות אלפי אזרחים יצאו מעוני. גם אירלנד, שאומנם לא הייתה מדינת עולם שלישי אך כן הייתה מהמדינות החלשות ביותר באירופה, חוותה גידול אסטרונומי ברמת החיים של אזרחיה לאחר שנקטה בצעדים ליברלים.

ממצאי המחקרים של פריטצ'ט הובילו לתובנה שאין באמת אנשים עניים, אלא מקומות עניים. זאת אומרת – הסיבה המרכזית לעוני אינה טמונה באינדיבידואל העני, אלא במערכת הכלכלית שבה הוא חי. אחת הדוגמאות שהוא מביא היא השוואה בין אנשים שנולדו בניגריה, גדלו, התחנכו ונשארו בה, לעומת אלה שעזבו למדינות מפותחות יותר. התפוקה ובהתאמה ההכנסות, של ניגרים שנשארו בה נמוכה בהרבה משל ניגרים שעזבו אותה. זהו ממצא הגיוני. דמיינו שהייתם משקיעים מיליונים בללמד עניים תכנות במדינה שאין בה תשתית אינטרנט, מחשוב או אפילו חשמל; או לחלופין שולחים זרעי חיטה למדינה שיש בה מספיק מים ואדמה פורייה, אך אין לה יכולת להקים תשתית השקיה. גם אם הייתם מצליחים להדביר את מחלת המלריה, אחד הגורמים המרכזיים לתמותה ולירידה בתוחלת חיים במדינה שאין בה מספיק מזון, הייתם בהחלט משפרים את רמת החיים של התושבים, אך בכמה?

טיפול במאפיין אחד של עוני, גם אם בהצלחה, לא משתווה בתועלת שלו לרפורמה שמשפיעה על הצמיחה הכלכלית הכללית שמאפשרת צבירת הון במשק והכנסה פנויה לאזרחים, אשר אז יכולים בכוחות עצמם לטפל במאפיינים רבים של עוני. אספקת מזון לאזרחים רעבים במדינה שאין בה חקלאות או יבוא מזון תועיל להם, אך הפיכתה למדינה שיש בה אוכל תועיל הרבה יותר ולטווח הארוך.

ואם זה בלתי אפשרי, אפשר לשלוח להם מזוודות.


קרדיט תצלום:
נחלת הכלל
שתף:
 
  • קיוונים

    kivunim.org.il - מנגישים לכם את הדיון הכלכלי-חברתי העולמי.