בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

אין חינוך בחינם: בזכות תשלומי ההורים...

אין חינוך בחינם: בזכות תשלומי ההורים

,
אף אחד לא צריך לשלם עבור החינוך של הילדים שלכם. תשלומי ההורים הם סימפטום של תרבות סוציאליסטית מזיקה.

גם השנה אישרה הכנסת את תשלומי ההורים במערכת החינוך, וגם השנה עברה ההחלטה בליווי גינויים, הוקעה ואף איום במרד תשלומים, מצד פורום ועדי ההורים – הגוף המייצג באופן רשמי את אותם ההורים שילדיהם לומדים במערכת החינוך. בישראל, כידוע, החינוך הינו ציבורי; כלומר, המדינה נושאת ברוב המוחלט של עלויות החינוך – החל מתשלום עבור תשתיות והחזקת מוסדות החינוך, וכלה בתשלום שכר עובדי ההוראה למיניהם. ברוב המוחלט של העלויות, אך לא בכולן, שכן גם במערכת חינוך סוציאליסטית כשלנו ישנם חריגים – כך, למשל, רשאים בתי הספר לגבות תשלומי מן ההורים, באישור ועדת החינוך של הכנסת, לטובת סלי תרבות, טיולים שנתיים, תוכניות לימוד נוספות, מחשוב ועוד; בקיצור, עבור שירותים ומוצרים שונים שאותם אין המדינה מסבסדת. לפירוט אודות תשלומי ההורים ראו כאן.

המדינה, אפוא, מעניקה אצבע, אך פורום ועדי ההורים רוצה את כל היד. בעיני נציגי ההורים, תשלומי ההורים אינם אלא "גזל" ,"עושק" ו"שוד". העובדה שהורים נדרשים לשלם כסף ישיר עבור שירותי חינוך לילדיהם נתפסת בעיניהם כמחדל נוראי, לא פחות מחטא כנגד חוקי המוסר של היקום. והתקשורת הישראלית? היא כמובן מצדדת אינסטינקטיבית בכל צעד סוציאליסטי; לשווא תחפשו דיון מורכב המציג את העמדה התומכת בתשלומי הורים ואף מבקשת להרחיבם. התנגדות לפיזור כספי ציבור ותמיכה בהפרטה בחינוך היא עמדה גסה בישראל של שנת .2017

המחאה נגד תשלומי ההורים, אשר סוחפת אחריה חברי כנסת אווילים, היא דוגמה נהדרת לתפיסה הערכית המעוותת לחלוטין שרווחת בישראל. כאמור, הטענה של פורום ועדי ההורים היא שעל המדינה – כלומר, על ציבור משלמי המיסים – לסבסד את מלוא עלות חינוך ילדיהם, ולא רק את החלק הארי. אך מה הבעיה עם התפיסה הזו אתם שואלים? ובכן, הבה נציג שלוש משמעויות בלתי-נראות שלה:

  1. אין ארוחות חינם. סבסוד תשלומי ההורים משמעו הגדלת תשלומי הארנונה או הביטוח הלאומי עבור כלל הציבור. הכסף שיעבור לתשלומי ההורים דרך מערכת המס, ייגרע משימושים חלופיים – חשובים לא פחות, אך בלתי נראים – שהציבור הרחב יכול היה לעשות בו. במילים אחרות, לסבסוד תשלומי ההורים יש מחיר ממשי שכלל לא נלקח בחשבון. ההורים, שכרגע שולחים ילדים לבתי הספר, חוסכים אמנם כסף, אך אחרים מפסידים כסף, וכך גם ההורים הללו עצמם שילדיהם ייצאו יום אחד ממערכת החינוך. בקיצור, פורום ועדי ההורים פשוט מטיל את העלות הכספית על אזרחים אחרים, שחלקם קשי יום; לא צעד חברתי במיוחד.
  2. הסרת אחריות. סבסוד החינוך בכלל, וסבסוד תשלומי ההורים בפרט, מסיר אחריות מהתא המשפחתי, בכך שהוא מנתק בין ההחלטה להביא ילדים לעולם לבין היכולת לשלם עבורם. כשמישהו אחר משלם עבור הילדים שלך, התמריץ הכלכלי מובן מאליו. אפשר להביא ילדים, חברים, מישהו כבר ישלם על החינוך שלהם.
  3. לא צריך להיות גאון גדול על מנת להבין שהסבסוד הציבורי מטיב עם משפחות מרובות ילדים על חשבון משפחות מעוטות או נטולות ילדים. ככל שתביא יותר ילדים, כך תזכה ביותר כספי ציבור. בפועל, תאים משפחתיים שהחליטו להביא ילד אחד או שניים יימצאו את עצמם מסבסדים למשך תקופה ארוכה תאים משפחתיים שהחליטו להביא ארבעה ילדים ויותר. המשמעות הבין-מגזרית ברורה – יהודים יסבסדו ערבים, יהודים-חילונים יסבסדו חרדים וכדומה.

האלטרנטיבה הליברלית למערכת ניוד הכסף הסוציאליסטית הקיימת היא ברורה. על כל תא משפחתי לשלם עבור חינוך ילדיו כפי שהוא משלם עבור קורת הגג, המזון, הלבוש והפנאי שלהם. זהו עניין פשוט של שכל ישר – אף אחד לא צריך לשלם לכם על הילדים. אין מחזה אבסורדי יותר מהורים בעלי אמצעים – המרכיבים את הרוב המוחלט של החברה – המוציאים אלפי שקלים על טלפונים ניידים, קורקינטים ממונעים וחוגי העשרה לילדיהם, אך מתרעמים על כך שהם נצרכים לשלם על חינוכם!

עם זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וכך גם במקרה הזה. החיים הם עניין הפכפך, ואין לדעת מה טומן בחובו העתיד. תאים משפחתיים שונים עלולים להיקלע למצוקה כלכלית מסיבות שונות ומגוונות. במקרים מצערים שכאלו הגיוני שהחברה תמתן את ההשפעה השלילית על הילדים. על הציבור להבטיח כי ילדים יישאו כמה שפחות בתוצאות גורלם הקשה של הוריהם. במילים אחרות, ישנה הצדקה מוסרית לפגוע בזכויות קניין כדי לסייע לבנים ובנות של תאים משפחתיים מפורקים. במקרים כאלה יהיה נכון לסבסד את ההוצאות החינוכיות של אותם הילדים. אולם, כאמור, זהו היוצא מן הכלל שלא צריך להעיד על הכלל.

לסיכום, הגיע הזמן לחשוב באופן שונה על מערכת החינוך הישראלית. בחברה שהופכת להיות יותר ויותר חברת-שוק, מערכת חינוך נותרת מאחור כגוף סוציאליסטי ארכאי. תשלומי ההורים הם רק דוגמה אחת להלך רוח סוציאל-פופוליסטי, המושל בחברה שלנו ושחשוב להילחם בו.


שגיא ברמק

מנהל ומייסד זווית אחרת. בנוסף, מוביל את תכנית אקסודוס למחשבה ליברלית. איש חינוך, הומניסט-חילוני ודוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית.