בחירת העורך

ביקורת מסעדה: סוסו

,
קציצה, שף-סלב ותקשורת המונים.

המבורגריה חדשה נפתחה בתל אביב. לכאורה, משפט שיכול להכתב פחות או יותר כל שבועיים, אך הפעם הבעלים והשף הוא לא אחר מעומר מילר. אותו שף מ״חדר האוכל״ וה״שולחן״, החליט לזנוח כמעט את כל עיסוקיו ולצלול עמוק לתוך המאנצ׳ התל אביבי הלילי. המיקום – אידאלי, רוטשילד פינת הרצל. בשבועות האחרונים, כל מי שעבר בפינה המדוברת חזה בתור ארוך, כמעט בכל שעה, של אנשים רעבים שממתינים לזכות לטעום את הקציצה המדוברת.

המקום, שנמצא בבוטקה שהיה פעם דוכן למיצים ושייקים, מציע תפריט פשוט יחסית – קציצה אחד או דאבל, ומספר אופציות לשילוב בתוך ההמבורגר, כמו קציצה של 20% בשר טלה עם 80% בקר, 20% גבינת צ׳דר ואפילו אחת עם 20% מח עצם. על ההמבורגר אפשר לשים כמעט הכל, מסלט ביצים ועד גוואקמולי. התוספות סטנדרטיות ישנן, כמו צ׳יפס הקלאסי, אך יש תוספות מעניינות יותר, כמו כדורי פירה מטוגנים עם גבינת צ׳דר מותכת מעל.

אספר על שני ביקורים במקום, האחד באמצע השבוע בסביבות השעה 19:00, והשני ביום שישי בשעה 2:00 בלילה. בשני הביקורים חיכינו בערך 20 דקות כדי להזמין ועוד כ-20 דקות עד שקיבלנו את ההזמנה. בביקור הראשון,  הזמנו בורגר כפול 20% צ׳דר עם ריבת צ׳ילי שהוצעה לנו כאופציה הכי חריפה בתפריט, וצ׳יפס כתוספת. החשבון יצא 80 ש״ח. כן, המבורגר וצ׳יפס ב-80 ש״ח. רק לשם השוואה, המבורגריות רלוונטיות במרחק הליכה בהן ארוחת המבורגר עם תוספת ושתייה יעלו 60 ש״ח בערך: ויטרינה לילי בלילינבלום, אמריקה בורגרס באלנבי, ודייגו סאן במשביר (לא המבורגריה אבל הצ׳יזבורגר שלהם לגמרי שווה את זה).

אחרי ביס אחד מההמבורגר הבנו שהתבלבלו קשות בהזמנה שלנו, או שמשהו לא סביר מתרחש. את ריבת הצ׳ילי לא הרגשנו בכלל והקציצה הרגישה כמו עוד קציצה רגילה. לגשת להתלונן היה נראה עוד יותר לא סביר, כי בינתיים התור המשיך להתארך, אז החלטנו ללעוס ולשתוק. לגבי הצ׳יפס, פחות או יותר הצ׳יפס של הבורגראנץ׳ עם קצת פפריקה מתוקה מעל (מבלי להעליב אף סניף בורגראנץ׳). הרגשנו די מרומים, אבל בהתחשב בעובדה שהמקום היה פתוח בערך שבוע וחצי באותה הנקודה, החלטנו להעניק הזדמנות נוספת.

לביקור השני כבר הגענו אחרי יציאה והרבה בירה, מוכנים למאנצ׳ אמיתי. הזמנתי המבורגר עם 20% מח עצם ושותפי לפשע הזמין עוף מטוגן בלחמניה (שניצל בתכלס). הפעם החלטנו לנסות את כדורי הגבינה עם הצ׳דר. הגיעה מנה מאוד מכובדת שאפילו לא הצלחנו לסיים, הכדורים פריכים ודיי טעימים, מוצלחים יותר מהצ׳יפס. ההמבורגר שקיבלתי היה די יבש, ובאופן מפתיע גם השניצל. אז אחרי שתי ניסיונות כושלים הגענו למסקנה שאנחנו מפסיקים לשלם 80 ש״ח על המבורגר בינוני ותוספת מיותרת. זה לא שההמבורגר כה רע, כמו שהוא פשוט לא מספיק טוב עבור המחיר, ההמתנה וכמובן ההייפ סביב המקום.

בעולם האינסטגרם ההמבורגר הזה כבר ניצח בזירה המקומית. כל מי שאי פעם עשה לייק לתמונת אוכל  ודאי ראה אינספור תמונות (בעיקר שצולמו על ידי עומר מילר) של ההמבורגר הפוטוגני הזה עם הטבעה יפה של איקס וקופסא חד פעמית שתרגיש קצת אמריקה. אני לא באמת יודע כמה אנשים חוזרים לאכול בקביעות במקום, אבל לא נראה לי שזה ישנה לזמן הקרוב. מילר הוא שף-סלב עם עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות ומנוע פרסום מרשים. כל מי שיגיע לבקר בתל אביב ישמח לומר שטעם את ההמבורגר החדש של "השף ההוא עם הקעקועים״. המשפט שמסכם את החוויה עבורי חייב להיות – Susu is the burger Tel-Aviv wants, not the burger Tel-Aviv needs.

 


קרדיט תצלום:
עומר ברגר
שתף:
 
  • עומר ברגר

    כימאי ביום, גרגרן בלילה