‎קורא‫/‬ת‫:‬

ביקורת ספר: עוצמה אמונה ודמיון, מאת מייקל אורן...

ביקורת ספר: עוצמה אמונה ודמיון, מאת מייקל אורן

,
ביקורת על הספר "עוצמה, אמונה ודמיון: אמריקה במזרח התיכון, מ-1776 ועד ימינו"; מיכאל אורן; 683 עמ'; המרכז האקדמי שלם, 2019
image_printגרסא להדפסה

כישראלים, אנו אוהבים להאשים אחרים שהם אינם מבינים את המזרח התיכון. דבר זה נכון במיוחד כלפי האמריקאים. כמעט בכל דיון העוסק במדיניות ארה"ב במזרח התיכון, יעלה בשלב כלשהו, בוורסיה כזו או אחרת, טיעון המחץ המבקש להסביר את כל חוליי המדיניות האמריקאית בכך שהם "אינם מבינים את האזור" או "באים ממנטליות אחרת". עם זאת, מעטים הם הישראלים שיודעים להסביר מהי בדיוק הנקודה הנעלמת אותה האמריקאים לא מבינים. ייתכן שהקושי להצביע על הפערים בין המנטליות האמריקאית ובין זו המזרח תיכונית נובע מכך שלרוב הישראלים אין שמץ של מושג באף אחת משתיהן. לאור זאת, חשיבותו הגדולה של ספרו של מייקל אורן טמונה בהגשת תזה בהירה וקוהרנטית לגבי אותם הפערים. הספר מסביר לנו בדיוק מה אנחנו לא מבינים שהאמריקאים לא מבינים. בשלוש מילים: "עוצמה, אמונה ודמיון".

על אף שהספר עמוס וגדוש בשמות, תאריכים ושאר פרטים היסטוריים, נקודת החוזק העיקרית שלו היא פשטותה של התזה אותה הוא מציע. הספר מתאר שלושה מוטיבים מרכזיים במדיניות האמריקאית במזרח התיכון: השימוש בעוצמה צבאית, מניעים אידאולוגים בוערים, ואשליות אוריינטליסטיות חזקות. מוטיבים אלו, אשר יש כאלו שיראו בשניים מהם סממנים מובהקים של אי – רציונליות, שופכים אור על ההתנהלות האמריקאית באזור גם בימינו.

יש לציין, אמנם, שחקר המדיניות האמריקאית במזרח התיכון אינו חדש ובמידה מסוימת נחרש כמעט עד תום. ולמרות זאת, הספר מצליח לחדש, בין היתר בגלל נקודת המבט ההיסטוריות הייחודית שלו. בעוד שרוב המחקרים בתחום נוגעים ביחסיה של ארה"ב המעצמתית עם האזור, אורן מתייחס בעיקר לתקופה בה הייתה ארה"ב עוד רחוקה ממעמד של מעצמת על, או מעצמה בכלל. העיסוק בנוכחות האמריקאית במזרח התיכון במהלך המאה התשע עשרה מאפשר לראות את שורשי המוטיבים העומדים בבסיס התזה של אורן, "עוצמה, אמונה ודמיון". החזרה לנקודת ההתחלה מאפשרת להבחין בראשיתן של המגמות האידאולוגיות, אשר התפתחו לאובססיה האמריקאית להנחלת הדמוקרטיה באזור מחד, ולתמיכה הנלהבת בישראל מאידך. במקביל, היא מאפשרת זווית מבט מעמיקה אודות התהליכים הגיאופוליטיים שהובילו לנוכחות האמריקאית הצבאית המאסיבית המוכרת לנו כיום. יתרה מכך, הפרספקטיבה ארוכת השנים שמספק הספר מאפשרת להבחין ביחסי הגומלין שמקיימים השניים: המגמות האידאולוגיות של החברה האמריקאית, יחד עם התהליכים הגיאופוליטיים החומריים יותר. בסיכומו של עניין, הספר מציע חתיכה היסטורית החסרה בדיוק במרכזו של הפאזל.

בסופו של דבר, התמונה המצטיירת מספרו של אורן היא של מדיניות נגררת. בין אם מדובר בהגנה על ספינות סחר או משלחות של מיסיונרים נלהבים, נראה כי בסופו של דבר מי שהכתיב את הטון הייתה החברה האמריקאית יותר מאשר הממשלה האמריקאית. נראטיב זה עולה כתוצאה מעיסוקו הרב של אורן ביחידים וקבוצות לא ממשלתיים אשר הונעו במידה רבה בידי האידאולוגיה והדמיון האוריינטליסטי. שחקנים אלו בסופו של דבר עיצבו במידה לא מבוטלת גם את אופן הפעלת העוצמה האמריקאית. הניתוח של אורן מעניין במיוחד כאשר בוחנים אותו בהשוואה לאסכולת היחסים הבינ"ל האמריקאית המסורתית. אסכולה זו אשר שמה דגש על מדיניות חוץ המונעת משיקולים רציונליים מטריאליסטים ולעיתים גם רואה במדינה ישות אוניטרית ושחקן בלעדי ביחסים הבינלאומיים, עומדת בסתירה להיבטים הלא – רציונליים לכאורה ולהשפעת הגורמים הפנימיים שמתאר אורן במדיניות האמריקאית.

לכן, אם נסכם, למהדורה העברית של "עצמה אמונה ודמיון" חשיבות רבה עבור הקהל הישראלי. בהתחשב בעובדה שסיסמאות בדבר הבורות האמריקאית הפכו לדבר שבשגרה, לא ניתן להתעלם מהצורך להבין את מהותה ומקורותיה של אותה הבורות. הספר אמנם עב כרס ודורש זמן, אך גם אינו מאוד כבד לקריאה ביחס למחקרים היסטוריים אחרים. החזרה השיטתית של הספר על התזה "עצמה אמונה ודמיון" מאפשרת גם לקורא שאיבד את מהלך העניינים למשך מספר עמודים, להתחבר בקלות בכל פעם מחדש לרציונל הכללי של הספר. אין ספק שהתובנות שמספק הספר לאלו שיתמידו בקריאתו יתרמו רבות לכל דיון עתידי שייסוב סביב המעורבות האמריקאית במזרח התיכון. אם בכך יהפוך הדיון המדיני בשיח הציבורי ולו  למעט יותר מעמיק – דיינו.


קרדיט תצלום:
התמונה מאת הצלם הטוב בעולם
שתף:
 
  • רון דויטש

    בוגר ישיבת ההסדר בחולון. סטודנט ליחסים בין-לאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית. מתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתחום זירת המפרץ הפרסי.