בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

ביקורת ספר: תיק קוקייה – סיפורים הזויים מחדר...

ביקורת ספר: תיק קוקייה – סיפורים הזויים מחדרי חקירות

,
תיק קוקייה - סיפורים הזויים מחדרי חקירות/מאיר כהן; הוצאת 'ספרי צמרת'; שנת 2017; 58 עמודים; 58 ש"ח;

זהו ספר הביכורים של מאיר כהן (לא, לא שר הרווחה). אדם שעבר לא מעט אירועים והתקדם במעלה הסולם המשטרתי מאז שנת 1982 ועד סיום שירותו בשנת 2010 כראש מדור חקירות ארצי ושופט בבית הדין למשמעת בתפקיד סגן ניצב. מעבר לכך, הוא היה ממקימי בית הספר לחקירות של המשטרה ואף פיקד עליו לא זמן מועט. לאחר פרישתו עבד כחוקר פרטי זאת מעבר לעבודתו כמורה לערבית ולשון. לא בכדי באמתחתו סיפורים שופעי מתח ועניין על חקירות כאלה ואחרות ופרשיות שהאדם הממוצע הישראלי חובב ביתר שאת.

בספר הקצר הזה הוא נותן לנו טעימה מכ9 פרשיות מעניינות הכתובות בצורה מעניינת וחביבה. מתח אין פה יותר מידי, כי גם אגתה כריסטי לא תצליח ליצור מתח ב5 עמודים בממוצע לכל פרשייה ובטח לא אדם שאינו סופר מנוסה ושזה לו ספר ראשון. המטרה, אני חושבת, הייתה לתת לקוראים מעין טיזינג לעבודת המשטרה, בדגש על חוקריה, כמו שכתב מאיר כהן בהקדמת הספר:

מן הראוי להקדים ולומר – לא ניתן להעלות על הכתב אפילו חלק קטן ממה שראו עיניי במשך עשורים של שירות במשטרה. אי אפשר לזכור ולספר את כל החוויות המוזרות והבלתי ניתנות להבנה שאליהן נחשפתי בעצמי או שעליהן שמעתי מאחרים. עם זאת, כל סיפור בספרי אירעו במציאות ורובם אף הסתיימו בבית המשפט. (עמוד 5)

בספר אפשר למצוא פרשיית הונאה ולצידה פרשיית רצח בין אחים וכן סיפור אונס מתמשך ועוד. כל פרשייה כאמור קיבלה רק מספר מועט של עמודים כך שאין התעמקות רצינית בכל פרשה ופרשה, בטח לא בשיטות משטרתיות (שחלקן כמובן יהיו חסויות גם אם הייתי רוצה שירחיב עליהן) ולא מהעולה בדיונים או בעבודת המז"פ הקדושה. נטו האירוע וכיצד הוא נגמר בשיא המהירות. כמו בריף מלצרות. אוחח כמה שזה חבל.

סגן ניצב שעבר כל כך הרבה במשטרה, ראה ושמע דברים שלדעתי כל אחד מאיתנו היה שמח לקרוא עליהם עוד ועוד לא נותן לנו אפילו לא את החלקיק המזערי ביותר מכל זאת בספרו הנוכחי. מעבר לכך, גם במה שהספר כן מציע – אין הרבה. הרי מה שמסופר מסופר בתקציר שלא יספיק להשרות שלווה על נפשנו או, מצד שני, לגרום לנו לכסוס ציפורניים ממתח וסקרנות. כן, השתעשעתי מסיפור אחד והזדעזעתי (במעט…) מסיפור אחר אבל בסופו של דבר סיימתי את הספר בשעה ולא הרגשתי שנחה דעתי ושקיבלתי סיפוק כלשהו מהקריאה בספר.

אני אשים גם דגש על נקודה שאני מעולם לא שמה עליה דגש (גם לא בספרי ילדים), המחיר. מה נסגר עם מחיר של שקל לעמוד שעולה לקורא? 58 שקלים ל58 עמודים. כאשר כל תחילת הספר כמובן זו הקדמה ופרטי הוצאה. אל תתחילו לי עם "עלויות ההוצאה" "המחיר שיורד לכיסו של הסופר בסופו של יום" וכו'. זהו לא מחיר הגיוני לספר כזה. כשספרים של סטיבן קינג מתומחרים בעלות של 69 שקלים לספר עב כרס של 400 עמודים, אין סיבה שספר ביכורים כה קצר יעלה מעבר ל40 שקלים וגם זה בהגזמה. אין כאן שום כוונה לפגוע ביוצר, אלא לתת איזשהי ביקורת גם על עלויות לקוראים כמוני שספרים הם חלק נרחב מחייהם שנותנים ממיטב כספם לקניית ספרים. הייתי רוצה הוגנות וכמי שמבקרת ספרים מכל סוגי הז'אנרים והקצוות מתפקידי גם לבקר את כל מה שמסביב לתוכן הספר.

לסיכומו של עניין, ספר חביב, עם זאת חסר בו המון; בעיני, השקעה של עוד חצי שנה של עבודה לעבות את הספר בעוד 10 פרשיות עם כניסה יותר לעומק הפרטים, היה לגמרי עושה את ההבדל בביקורת שלי.


קרדיט תצלום:
הוצאת 'ספרי צמרת'.
שתף:
 
  • ראיה פרינוב

    סטודנטית לביולוגיה, חובבת טבע, קריאה וצילום. מבלה את חייה בכביש דימונה-תל אביב ונהנת מכל העולמות. סוקרת ספרים מזה שלוש שנים.