בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

האירועים האחרונים מוכיחים: נתניהו ראוי להמשיך לכהן...

האירועים האחרונים מוכיחים: נתניהו ראוי להמשיך לכהן כראש הממשלה

,
התקיפה השקולה והמוחצת בסוריה, בעקבות הפלת המל"ט האיראני ומטוס הקרב הישראלי; הובלת מדיניות חוץ אחראית, אשר באה לידי ביטוי הן בביקורו האחרון בארצות הברית והן בתגובותיו להתפתחויות בזירה הבינלאומית; ופתרון המשבר הפוליטי האחרון כנגד כל הסיכויים – כל אלו מוכיחים כי תפקודו של נתניהו כראש הממשלה מעולם לא היה טוב יותר.

הערת אזהרה: אני מעריך מאד את בנימין נתניהו, ולא מתכוון להעביר עליו ביקורת במסגרת מאמר זה. מי שחפץ לשמוע ביקורת על ראש הממשלה, מוזמן לצפות בערוצי החדשות המגוונים שלנו. שם יש רק ביקורת.

ברגע שהחלו חקירות ראש הממשלה נתניהו, היו שקראו לו להתפטר בטענה כי התנהלות החקירות עלולה לפגוע בתפקודו כראש הממשלה – תפקיד אותו נושא נתניהו במשך זמן כה רב, כמעט יותר מראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון. גורמים אלו, שקראו לו להתפטר, היו בעיקר פוליטיקאים מן האופוזיציה, אשר יש להם אינטרס מובהק שהאיש יקום וילך, ועיתונאים שנתניהו הוא לא כוס התה שלהם.

ובכן, האם תפקודו של בנימין נתניהו נפגע? ברצוני לסקור שלושה אירועים מתחומים שונים – ביטחון, יחסי חוץ וענייני פנים – על מנת להוכיח את מה ש-30 עד 39 מנדטים, כך על פי הסקרים השונים, כבר יודעים: בנימין נתניהו מתפקד מצוין, חרף החקירות המתנהלות כנגדו.

תקיפת צה"ל בסוריה בעקבות הפלת כלי הטיס

ב-10 בפברואר 2018, מספר ימים לפני פרסום המלצות המשטרה בעניין תיקי 1000 ו-2000 – שכבר היו ידועות מראש – הפיל מסוק קרב ישראלי מל"ט איראני שחדר משטח סוריה. בתגובה לחדירת כלי הטיס, תקף חיל-האוויר את האתר שממנו הופעל המל"ט. במהלך התקיפה בסוריה, נפתחה אש נ"מ לעבר כוחותינו, ומטוס F-16 ישראלי נפגע וננטש. בתגובה, פתח חיל-האוויר בתקיפה נרחבת ביותר על אדמת סוריה. הותקפו 12 מטרות, בהן 3 סוללות הגנה אווירית סוריות ו-4 מטרות איראניות ליד דמשק, מתוך כוונה להגדיל את מרחב הפעולה של כוחותינו ולשמור על העליונות האווירית ממנה נהנה חיל-האוויר במשך שנים כה רבות. במקביל, נוהלו מגעים הדוקים עם מוסקבה ועם וושינגטון, במטרה למנוע התלקחות מיותרת. גורמים בחיל-האוויר מסרו כי נרשמה הפגיעה הגדולה ביותר בהגנה האווירית הסורית מאז 1982.

היו שהאשימו את נתניהו והעלו תיאוריות קונספירציה, אשר לפיהן הוא מתכוון לכאורה "לחמוק" מצל המלצות המשטרה לגביו, באמצעות ניצול האירוע החריג שאירע בצפון, ולפתוח בלחימה רחבת-היקף. אין ספק כי התגובה הנרחבת שחיל-האוויר נקט בה חייבה את אישורו של ראש הממשלה, אולם נתניהו בחר שלא לנצל את המקרה החריג של הפלת המטוס, ולא הרחיב את התגובה של חיל-האוויר לכדי מלחמה בסגנון מלחמת לבנון השנייה; במסגרתה – כך קבעה ועדת וינוגרד – ההחלטות התקבלו במהירות, ללא בחינה עמוקה של זירת המערכה וללא הכנת תכנית ברורה, אם כי הייתה זו תגובה מידתית אך נחרצת.

מי שעוקב אחר פעילותו של נתניהו לא צריך להיות מופתע. נתניהו ידוע כמי שסולד מהרפתקאות צבאיות, והוא נוטה לזהירות מדינית-צבאית מובהקת, גם במחיר פגיעה בבסיסו הפוליטי. ראינו זאת, למשל, בפרשת המגנומטרים בהר הבית. ועם זאת, נתניהו הוא זה שגם חושב מחוץ לקופסה. לאורך השנים הוא בנה מערכת קשרים פנטסטית עם כל הגורמים באזור, תוך הפניית אצבע מאשימה כנגד איראן ויצירת בריתות על בסיס האיום האיראני אשר מטריד את האזור כולו. נראה, אם כן, כי התגובה הישראלית להפלת מטוס ה-F-16 לקחה בחשבון את כל הצרכים והגורמים באזור, ולכן ניתן לומר כי בנימין נתניהו פעל בשיקול-דעת, חרף החקירות נגדו.

ביקור נתניהו בארצות הברית ונאומו בוועידת איפא"ק

פעמים רבות ביקר נתניהו בארצות הברית, אך נדמה כי ביקורו האחרון היה המוצלח מכולם, כאשר השיא היה בנאומו בכנס השנתי של ועידת איפא"ק. בנאומו, הציג נתניהו את הסכנות המאיימות על ישראל ועל האזור כולו, והדגיש את חשיבות הקשר שבין ארצות הברית וישראל. הוא שילהב את הקהל כאשר ירד מדוכן הנואמים והסתובב על הבמה באלגנטיות.
לפני נאומו בכנס איפא"ק, נפגש נתניהו עם הנשיא טראמפ, אשר שיבח את היחסים עם ישראל, כאשר לדברי הנשיא האמריקני "היחסים בינינו טובים יותר מתמיד". הנשיא טראמפ גם הראה מוכנות להגיע לטקס חניכת השגרירות בירושלים, וזוהי עדות נוספת ליחסים הטובים שבין ממשל טראמפ ובין הממשלה בירושלים.

בעת תחילת ביקורו של נתניהו, נודע כי ניר חפץ חתם על הסכם עד מדינה, מה שהוגדר על ידי התקשורת הישראלית כאירוע קריטי מבחינת משפחת נתניהו. למרות זאת, לא נראה היה כי נתניהו הפגין מתיחות כלשהי, אלא ניכר על פניו כי הוא רגוע ונינוח. הוא המשיך להציג את עמדותיה ואת עקרונותיה של ישראל באופן ראוי גם בפני חברי הקונגרס עמם נפגש. בעיניי, נתניהו הוא מעין איש-שיווק של ישראל. כאשר נואם נתניהו ברחבי העולם הוא דואג להדגיש את נקודות החוזק של ישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית; וזאת, במטרה לאותת למשקיעים מרחבי העולם: "השקיעו בישראל". אין ספק שהוא עושה עבודה הרבה יותר טובה מהטוען לכתר, אבי גבאי, אשר הכריז בנאומו בוועידת איפא"ק ש"בישראל אחד מכל שלושה ילדים הוא עני". מה ציפה גבאי להשיג מאמירה כזו בכנס השדולה הפרו-ישראלית הפועלת בבתי הקונגרס האמריקניים? השד יודע.

לטעמי, ביקורו זה של נתניהו בארצות הברית העיד על התאמתו לתפקיד ראש הממשלה, דווקא בשל פרסום הסכם עד המדינה עליו חתם יועצו לשעבר ניר חפץ. מכל אדם רגיל היה מצופה כי יגלה סימן כלשהו של אי-נוחות או דאגה, אבל זה לא מה שראינו אצל בנימין נתניהו בעת ביקורו בארצות הברית. העיתונאים ששהו ושוחחו עמו העידו כי לא ניכר כלל שעדותו של ניר חפץ מדאיגה את נתניהו, והוא המשיך לעסוק בענייני איראן והקואליציה המתפרקת. לדעתי, היכולת הזו של נתניהו להתנתק רגשית ומחשבתית מהאירועים הדרמטיים שאופפים אותו, לדחוק אותם הצידה ולעסוק במה שצריך כאן ועכשיו, היא התכונה החשובה ביותר שראש ממשלה צריך להצטייד בה.

פתרון המשבר הקואליציוני וההימנעות מהקדמת הבחירות

הכל החל כאשר בג"ץ פסל את החוק המסדיר את גיוס החרדים לצה"ל, והחליט כי תוקפו של החוק יפוג בחודש ספטמבר 2018. החרדים גיבשו חוק גיוס חדש, ודרשו כי החוק החדש יעבור בתמיכת סיעות הקואליציה, כפי שמחויב על פי ההסכמים הקואליציוניים. אלא שהחרדים דרשו להעביר את החוק לפני אישור התקציב, על מנת שיהיה ברשותם מנוף-לחץ כמענה להתנגדות הצפויה מצד חברי הקואליציה לחוק.

אולם כחלון וליברמן התנגדו לחוק הגיוס החדש שהציעו החרדים, בעיקר בגלל העיתוי הבעייתי של אישור התקציב. כחלון סירב להסכים לשינוי בלוח הזמנים שנקבע להעברת התקציב; וליברמן מצידו התנגד בתוקף לחוק הגיוס שהציעו החרדים, אותו כינה "חוק ההשתמטות". בינתיים, משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, הקפיא את דיוני התקציב בוועדה, ועלה חשש כי לא ניתן יהיה לאשר את התקציב בזמן המתוכנן.

מה שהתרחש לאחר מכן הוא שהשותפות הקואליציוניות המרכזיות טיפסו על עץ, מחשש שציפור הנפש של כל אחת מהן תיפגע. ציפור הנפש של החרדים, מניעת הגיוס בכפייה, אוימה להיפגע; ציפור הנפש של ליברמן, שמירה על מערכת הביטחון ומניעת השתמטות, אוימה להיפגע; וציפור הנפש של כחלון, אישור תקציב המדינה בזמן, אוימה להיפגע גם היא. כאשר המשבר היה בשלביו המוקדמים, נתניהו כבר יצא לביקורו בארצות הברית. במשך שבוע שלם המערכת הפוליטית ניסתה להסתדר בלעדיו, ומה קיבלנו במהלך השבוע הזה? אנדרלמוסיה ואיומים בבחירות, כאשר כל אחת מהשותפות הקואליציוניות ניסתה לטפס על עץ גבוה יותר. שר האוצר איים להתפטר אם התקציב לא יעבור לפני פסח, ושר הביטחון צייץ הודעה מרגשת לפיה "בחיים, יש רגעים שבהם צריך ללכת עם מה שאתה מאמין ולא עם מה שכדאי או משתלם. זהו בדיוק הרגע". קורע לב.

נתניהו נפגש עם ראשי הסיעות החרדיות במוצאי שבת. בתחילת השבוע עדיין נדמה היה כי הולכים לבחירות, אולם לאחר שנתניהו נועד בשנית עם ליצמן, החלה להסתמן אפשרות של פשרה. לבסוף, הושגה עסקת חבילה: חוק הגיוס אושר בקריאה טרומית, כאשר חברי סיעת ישראל ביתנו הורשו להצביע נגד החוק. עוד נקבע כי החוק ימוזג בהמשך עם הצעת החוק שעליו תמליץ ועדה במשרד הביטחון – בכך התרצו גם החרדים שקיבלו את החוק, וגם ליברמן שהתנגד לחוק; חוק הלאום אושר בקריאה ראשונה, ובכך התרצו חברי הליכוד; התקציב אושר בזמן, וגם כחלון קיבל את מה שרצה. הבחירות נמנעו. אף על פי שבסופו של דבר הבחירות לא הוקדמו, באמצעות המשבר התגלה שהציבור מרוצה מתפקודו של ראש הממשלה ואינו מעוניין בהדחתו.

הפרשנים שטענו כי נתניהו מעוניין בבחירות ולכן לא יהסס לזרוק את אישור התקציב לכל-הרוחות – טעו שוב. בדיוק כפי שטעו כאשר טענו שנתניהו מתכוון לפתוח במלחמה, ובדיוק כפי שטעו כאשר טענו שנתניהו טס לארצות הברית כדי לברוח מהחקירות. אולם גם אם נניח שאכן המשבר הקואליציוני היה יוזמה של נתניהו כדי לראות לאן נושבות הרוחות, הרי שהדבר רק מוכיח עד כמה הוא גאון פוליטי. מערכת שלמה טולטלה סביבו, כאשר הוא מנצח על השחקנים בזירה הפוליטית. נתניהו ידע שהליכה לבחירות מהווה צעד קיצוני, אשר עלול יעלה למשלם המיסים כסף רב. לכן, הוא בחר בדרך עקיפה על מנת לקבל מנדט מחודש, ולהראות לאופוזיציה ולכל שאר "החמוצים" מי באמת המתאים ביותר לתפקיד ראש הממשלה.

לסיכום, יש היגיון בטענה לפיה איש ציבור בעל סמכויות העומד בפני חקירות כה רבות, ינסה לנצל את סמכויותיו על מנת לפתוח בצעדים אשר יפנו את האש ותשומת-הלב מהחקירות אל נושאים אחרים. ראינו זאת בתוכנית ההתנתקות, כאשר שרון חיפש נואשות דרך להפנות את אור הזרקורים מן החקירות שבהן היה נתון – כך על פי הספר "הרועה" ועל סמך עדויות נוספות. ייתכן שגם הצעתו הנדיבה של אהוד אולמרט לאבו-מאזן ב-2008 הייתה ניסיון להפנות את תשומת לב הציבור מחקירותיו.

אך כאשר בנימין נתניהו מצליח להתנהל תחת לחץ החקירות, ובמקביל תחת הרדיפה התקשורתית, הדבר מעיד כי אכן יש ברשותו את התכונה הנדרשת מראש ממשלת ישראל: עמידה תחת לחץ.


דין מילוא

בוגר תואר ראשון במנהל ממשל ומשפט, וחבר לשעבר במועדון הדיבייט של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. פעיל פוליטי.