בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

ההתמוטטות של ונצואלה לא תפגע באטרקטיביות של הסוציא...

ההתמוטטות של ונצואלה לא תפגע באטרקטיביות של הסוציאליזם

,
אי פעם תהיתם כיצד הסוציאליזם ממשיך להיות אידיאולוגיה אטרקטיבית, למרות כל העדויות לכשלונו המוחלט?  מריאן מציעה תיאוריה מעניינת.

מאת: מריאן ל. טובי, 20.05.2016, CapX.co

תרגום ועיבוד: עומר גריג

לפני שלוש שנים, איש השמאל האמריקאי המפורסם דייוויד סירוטה, כתב את הדברים הבאים במאמר ב-Salon.com תחת הכותרת "הנס הכלכלי של הוגו צ'אבז":

צ'אבז הפך למקור הפחד של הפוליטיקה האמריקאית בגלל תמיכתו הלא מסוייגת בסוציאליזם ובחלוקה מחדש, אשר מהווה ביקורת מהותית נגד הכלכלה הנאוליברלית, ושגם ללא ספק סיפקה כמה תוצאות חיוביות… כשמדינה הופכת לסוציאליסטית ובסוף מתמוטטת, מייד הופכים אותה למקרה בוחן המדגים את סכנות הכלכלה הריכוזית. אבל, כשמדינה הופכת סוציאליסטית והכלכלה שלה מצליחה כמו בוונצואלה, קשה יותר להתעלם ממנה.

לאחרונה, ניקולס קייסי מהניו יורק טיימס כתב, במאמר עם הכותרת "תינוקות גוססים ואין תרופות: בתי החולים הקורסים של וונצואלה":

עד שהגיע הבוקר, שלושה תינוקות שרק עתה נולדו כבר מתו. היום החל עם הבעיות הרגילות: מחסור באנטיביוטיקה, עירויים, ואפילו אוכל. ואז הפסקת חשמל השתררה בכל העיר, ומכונות ההנשמה במחלקת היולדות הפסיקו לעבוד. כשהגיע הערב, ארבעה תינוקות נוספים מתו… המשבר בכלכלי במדינה הפך למצב חירום בריאותי אשר תבע את חייהם של תושבים רבים מספור.

את המאמר פתחתי עם שני הציטוטים האלה ובלב כבד. בניגוד לתחזית קלת הדעת של סירוטה, אני לא מתכוון להתייחס למקרה של וונצואלה בקלות דעת. אני לא חושב שילדים מתים זה דבר משעשע. גם לא צחקתי כשקראתי כיצד אוקראינים אכלו את הילדים שלהם בזמן הרעב הגדול שסטלין גרם. לא צחקתי כשקראתי על חיילי חמר רוז' שרצחו תינוקות בקמבודיה. בוודאי שלא צחקתי כשראיתי במו עיני ילדים גוועים ברעב, תחת שלטונו של הדיקטטור המרקסיסט של זימבבואה, רוברט מוגבה. למעשה, אין שום דבר מצחיק ברמה הבלתי נתפסת של הייסורים שנגרמו בכל פעם שניסו סוציאליזם בעולם.

ככל שהייתי רוצה לשמוח לאידו של סירוטה על טיפשותו, אינני יכול לשמוח, מכיוון שאני יודע שמה שקורה לוונצואלה – היפראינפלציה, חנויות ריקות, אלימות חסרת רסן, והתמוטטות של שירותים ציבוריים בסיסיים, לא יהיה הפעם האחרונה שאנחנו עדים להתמוטטותה של כלכלה סוציאליסטית. אפשר לשער בבטחון שיהיו עוד מדינות שיסרבו ללמוד מההיסטוריה ויחליטו "לתת צ'אנס" לסוציאליזם. כמו כן, אין ספק שגם ימשיכו להיות "אידיוטים שימושיים", כמו שלנין קרא להם, שימשיכו להלל את הסוציאליזם. לכן נשאלת השאלה: מכיוון שהסוציאליזם נכשל בכל מקום בו הוא נוסה, למה יש אנשים שממשיכים לנסות לגרום לו לעבוד?

תשובה אפשרית אחת מגיעה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית. המדענים ג'ון טובי ולדה קודמידס מאוניברסיטת קליפורניה, טוענים שהמוח האנושי התפתח ב"סביבה של הסתגלות אבולוציונית", לפני בין 1.6 מיליון שנה לעשרת אלפים שנה. קוסמידס כותבת: "המפתח להבנת השכל המודרני הוא להבין שמנגנוני המוח האנושי לא תוכננו לפתור בעיות יומיומיות בעולם המודרני, אלא התפתחו לפתור את הבעיות של אבותינו הציידים-לקטים". במילים אחרות, בתוך הגולגלות המודרניות שלנו שוכנים מוחות מתקופת האבן. מה אפשר ללמוד מכך על האופן שבו אנו חושבים על כלכלה?

ראשית, התפתחנו בקבוצות קטנות. פרטים הכירו אחד את השני, וכנראה הייתה קרבת דם בין כל הפרטים בקבוצה. בעולם ללא מסחר והתמחות, "רווח" של קבוצה אחת בא לרוב על חשבונה של קבוצה אחרת. עובדה זו מקשה עלינו להבין מצבים בו כל הצדדים מרוויחים מפעילות כלכלית. שנית, כמו בעלי חיים רבים אחרים, יש לנו נטייה ליצור היררכיות של שליטה. וכמו בעלי חיים רבים, יש לנו נטייה לא לאהוב את אלה שבראש הפירמידה וליצור קואליציות כדי להפיל ולהחליף אותם. שלישית, האופי החברתי של צייד וליקוט, העובדה שאוכל מתקלקל מהר, והחוסר המוחלט בפרטיות, כנראה גרמו לכך שפרטים בקבוצה ציפו מהאינדיבידואל להתחלק בהצלחותיו עם השאר. קנאה באינדיבידואלים מוצלחים בצייד או בליקוט סייעה לאלה היותר נמוכים בהיררכיה למנוע מהם לצבור כוח מוגזם. במילים אחרות, בני אדם בטבעם הם קנאים, נוטרי טינה, ולא מסוגלים להבין, שלא לדבר על להעריך, מערכות כלכליות מתוחכמות.

מסיבות אלה, כמו אחרות, אנשים כמו דייוויד סירוטה ימשיכו להתפייט על כלכלת וונצואלה ולהתעלם מסיפורי הצלחה אמיתיים, כמו צ'ילה. בשנות השבעים, צ'ילה עברה מסוציאליזם לשוק חופשי, ושגשגה. בשנת 1973, השנה האחרונה של שלטון סוציאליסטי, ההכנסה לנפש בצ'ילה הייתה 37% מזאת של וונצואלה. בשנת 2015, זאת של וונצואלה הייתה 73% מזאת של צ'ילה. הכלכלה הצ'ילאנית גדלה ב231% בתקופה זו, והכלכלה הוונצואלית קטנה ב-12%. עם קצת מזל, ניקולאס מדורו, יורשו של צ'אבז, יודח בקרוב, ואזרחי וונצואלה יתקנו את המדינה שלהם. כדאי להם ללכת אחרי הדוגמה הצ'ילאנית.

 


קיוונים

kivunim.org.il - מנגישים לכם את הדיון הכלכלי-חברתי העולמי.