בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

המהפכה הפמיניסטית השקטה בהיאבקות נשים...

המהפכה הפמיניסטית השקטה בהיאבקות נשים

,
בשקט בשקט, מחוץ לעיני הציבור, מתרחשת ב-WWE מהפכה פמיניסטית אמיתית.

לפני שאפתח בטור הדעה שלי, אגיד מספר דברים שאני לא טוען:

  • אני לא טוען ששוויון מגדרי הוא ערך עליון.
  • אני לא טוען שהדרך להשגת שוויון מגדרי היא בהכרח באופן אורגני וטבעי וללא התערבות.

אני כן טוען שבספורט הכי שוביניסטי בעולם, צמחה באופן אורגני מהפכה פמיניסטית מדהימה. הנה סיפורה:

אריק ואן אריק הוא מתאבק אגדי שהגיע לארץ לסיבוב הופעות במהלך מאי 2017. למרות העובדה שהוא פרש לפני קרוב ל30 שנה, הוא עדיין אהוב ונערץ. במהלך שהות זו, הוא התראיין למגזין Mako ואמר "היאבקות זה עסק קשוח ונשים לא שייכות אליו".

זוהי רק דוגמא קטנה לכמה היאבקות היא עסק שוביניסטי ומועדון סגור לגברים בלבד. הנשים שלקחו בו חלק היו בסה"כ אובייקט מיני להפוגה בין הקרבות. לעומת זאת, תוך פחות מ-3 שנים, התחוללה בענף הזה מהפכה פמיניסטית והיום הנשים מקבלות את מרכז הבמה להציג את יכולותיהן.

GLOW

לא אסקור כאן את כל ההיסטוריה של היאבקות נשים שמתחילה ב-1920, רק אציין שלמעט מקרים בודדים שהיו רחוקים ממרכז הבמה, היאבקות נשים נלקחה בצורה לא רצינית ולנשים שנבחרו להופיע, היו איכויות שלא בהכרח ייצגו את יכולות ההתאבקות שלהן. המקום היחיד שנשים נלקחו בו ברצינות כמתאבקות, היה ביפן החל משנות ה-90. עד היום, נשים ביפן לוקחות חלק בקרבות באירועים חשובים הזוכים לתהודה רבה.

אחד הפורמטים המרכזיים למתאבקות בארה"ב (מרכז ההיאבקות העולמי), היה תוכנית טלוויזיה בשם "GLOW"  אשר שודרה בסוף שנות ה-80 (בקרוב יוצאת סדרת נטפליקס על התוכנית הזו). בעוד שהיה מדובר בארגון היאבקות פופולארי שכלל רק נשים, העלילה בעיקרה הייתה מבוססת קומדיה ולא בהכרח יכולת היאבקות. באותה תקופה האמונה הייתה שנשים לא יכולות לתת הופעות ולבדר כמו גברים.

בתחילת שנות ה-90 עלתה הפופולאריות של היאבקות בכל העולם בכלל ובארה"ב בפרט, בזכות הקמת ה-WWF ע"י וינס מקמהן. מדובר בארגון ההיאבקות המרכזי והגדול ביותר עד היום. באותה תקופה, היאבקות הייתה יותר בסגנון של קומיקס, כאשר לכל מתאבק הוצמדה דמות סטריאוטיפית (ליצן, שוטר, מנקה רחובות). לנשים באותם ימים הצמידו סטראוטיפים נשיים, בולטת במיוחד היא המתאבקת רונדה סינג. מקמהן בעל הממון הביא אותה מיפן, שם הייתה המתאבקת הכי פופולארית, והצמיד לה את דמות "המלכה של הקרוונים". אז, מקמהן הגביל את המהלכים שנשים יכלו להשתמש בהן, כי הם לא מתאימים לדעתו למה שהקהל רוצה מהיאבקות נשים. סינג לא הצליחה להציג את הדמות בצורה מיטבית והייתה מוגבלת בזירה, כיוון שהייתה מנועה מלבצע את רוב מהלכיה. ב-1995 היא עזבה את ה-WWF ונעלמה מהמפה.

סוף שנות ה-90: שפל מעמד הנשים בהיאבקות

החל מאמצע שנות ה-90 קם ל-WWF אירגון מתחרה, ה-WCW. התחרות בין האירגונים הובילה לתוצאות רעות עבור נשים. על מנת למשוך רייטינג, שני האירגונים החלו להחפיץ נשים בקרבות כגון: קרב שמלות, קרב ביקיני, קרב בוץ והשיא: קרב חזייה ותחתונים, קרב בו המנצחת היא זאת שמפשיטה את יריבתה לחזייה ותחתונים. הקרבות כמובן היו פופולאריים מאוד בקרב הקהל הגברי, אבל ביטלו לחלוטין כל אפשרות לקחת ברצינות היאבקות נשים. בנוסף, האירגונים חיפשו נשים מושכות על חשבון נשים מוכשרות בהיאבקות והמשיכו לקבור את מחלקת הנשים. בסופו של דבר,WCW  נרכשה על ידי WWF, אך מהלך זה לא שינה את היחס כלפי נשים. עד לתחילת 2010, נשים היו מופע שולי ב-WWF. לשם המחשה, תואר האליפות לנשים נקרא אז "אלופת הדיוות".

עליית היאבקות הנשים

המהפך הגיע מבחוץ. ארגונים קטנים ידעו שאם יפתחו מתאבקי-על גבריים, הWWE (השם החדש של WWF) ככל הנראה ימשכו אותם אליהם. לכן, החלו להשקיע דווקא בהיאבקות נשים. הWWE לא הייתה יכולה להתעלם מהפופולאריות העולה, ובמקביל החלה מגמה של התאמת התכנים לילדים. הWWE הפסיקה את הקרבות הסקסיים ונותרה עם מחלקת מתאבקות גרועות, שמראש גויסו בגלל המראה החיצוני ולא בשל יכולות האבקות. התוצאה הייתה גרועה לכולם. הגורם השלישי למהפך, היה הקמת ה-NXT ב-2010. ארגון בן ל-WWE שמטרתו להכשיר מתאבקים לבמה הגדולה. הארגון שם לעצמו מטרה לקדם את היאבקות הנשים ואכן, כאשר העניק לנשים עלילות מעניינות ואפשר להן חופש תנועה בזירה, צמחו כמה מהסיפורים הגדולים ביותר. השיא היה בקיץ 2015 כאשר לראשונה הmain event, הקרב שסוגר את הערב והחשוב ביותר, היה בין המתאבקות סאשה בנקס לביילי. אם זה לא מספיק, הקרב אף זכה לתואר "קרב השנה" בזכות היכולות בזירה וכושר הסיפור מצד שתי המתאבקות.

 

אלקסה בליס, ממובילות המהפכה הנשית.(קרדיט: GabooT)

המהפכה התקדמה כאשר מספר חודשים לאחר מכן, נשות ה-NXT החלו זו אחרי זו להופיע ב-WWE, ומאז הן מככבות בהבאת רייטינג, קהל ועניין. התואר "אלופת הדיוות" שונה לתואר "אלופת הנשים" ו-WWE החלו למכור מרצ'נדייז של נשים בהיקף דומה לזה של הגברים. המהפכה רק בעיצומה, כאשר עדיין היאבקות גברים נחשבת יותר איכותית ועדיין ה-main event הוא באופן כמעט אקסלוסיבי של גברים. כמובן שבכל זאת מדובר בספורט המבוסס על מראה, וגם לגברים קטנים ולא מנופחים קשה להגיע ל-main event, אך יחסית לעובדה שעד לפני פחות מ-3 שנים היאבקות נשים ב-WWE הייתה דבר משני ולא חשוב, מדובר באחת המהפכות הפמיניסטיות המרשימות ביותר. המרכיב המעניין במהפכה הפמיניסטית בעולם ההאבקות, הוא הצמיחה הספונטנית, ללא לחץ מצד גורמים חיצוניים, מחאות או כל ביטויי מאבק אחר. נסיבות של אירועים ואינטרס כלכלי הם שהובילו לכך שחברה שהיא על סף מונופול בתחום ההיאבקות ראתה חיוניות בפיתוח והשקעה בנשים. כל זה בענף הכי מאצ'ואיסטי שקיים.

 


קרדיט תצלום:
Miguel Discart
שתף:
 
  • יואב זאבי

    דוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה-ביולוגיה בהדגש מדעי המוח מהאוניברסיטה. כיום מורה לסטטיסטיקה ומתמטיקה, וחוקר את בעיית ההסקה הסטטיסטית במדעי החברה. כדורגלן, היסטוריון ומתופף חובב.