בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

המסע להפלת נתניהו: צביעות, חציית גבולות וחולשת שלט...

המסע להפלת נתניהו: צביעות, חציית גבולות וחולשת שלטון העם

,
הראיון שהעניק המפכ"ל, רוני אלשיך, לתכנית "עובדה", מספר ימים לפני פרסום ההמלצות; התבטאויות חברי האופוזיציה, לפיהן על נתניהו לפרוש; והחגיגה התקשורתית סביב המלצות המשטרה: כל אלו מעידים על הסכנה הטמונה במתן עוצמה לגופים לא-נבחרים, ויתרה מכך – על החולשה של המערכת הדמוקרטית בישראל.

במהלך השבועות האחרונים פרסמה המשטרה את המלצותיה בנוגע לתיקי החקירה של נתניהו, וגרסה כי עליו לעמוד לדין. מספר ימים לפני פרסום ההמלצות התראיין מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, לתכנית "עובדה" של העיתונאית אילנה דיין. בראיון העלה אלשיך טענות חמורות כנגד נתניהו, לפיהן ראש הממשלה שכר חוקרים פרטיים בכדי שיאספו מידע על חוקרי המשטרה. גבות לא מעטות הורמו לאחר שידור ראיון זה, וביניהן גם גבותיו של כותב שורות אלו. תמוה שמפקד המשטרה – גוף הכפוף לממשלה – מעלה טענות כה חמורות בראיון טלוויזיוני, ובסמיכות כה בולטת לפרסום ההמלצות. מדובר היה בראיון אוהד, בו הפליגה דיין אל סיפור ילדותו של אלשיך. מובן שאין שום דבר רע בראיון אוהד, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במפכ"ל שספג בתחילת כהונתו, לפני שהחלו חקירות נתניהו, בוז תקשורתי בנוגע להתנהלותו, לניסיונו ולרקע ממנו הוא מגיע.

אולם, העובדה שאילנה דיין החלה לשאול מיד לאחר מכן את אלשיך על חקירות נתניהו צריכה לעורר דאגה. לא יעלה על הדעת שהאיש הניצב בראש המשטרה, הגוף אשר אמון על שמירת הסדר הציבורי, יתראיין בנושא כה רגיש ובעיתוי כה גרוע. באותו הערב בו שודר הראיון נפתחו מהדורות החדשות בידיעה לפיה יחידת להב 433 מסכמת עם אלשיך את המלצות המשטרה בנוגע לתיקי החקירה של נתניהו; והנה, לאחר פחות משבוע ההמלצות אכן פורסמו – בשעה שמונה בערב, בדיוק בתחילתן של מהדורות החדשות.

מעבר להאשמה החמורה שהטיח המפכ"ל בראש הממשלה בדבר שכירת החוקרים הפרטיים, אלשיך חזר על טענתו של ניצב רוני ריטמן, לפיה הקצינה צ' – אשר טוענת כי הוטרדה מינית על ידי ריטמן – התלוננה על פי מצוות נתניהו בכדי להרחיקו מהחקירה. כן, שמעתם נכון, האיש שאמון על חקירות נתניהו מאמין כי הוא עצמו מנסה לחבל בפעילות המשטרה באמצעות דרכים שפלות כמו שכירת חוקרים פרטיים ושימוש בשתולים. האם ניתן לסמוך על האישים הללו שינהלו חקירה בתום לב וביושרה מרבית?

מכאן לטענתי המרכזית. הראיון הזה היה בעייתי לא רק בשל ההאשמות המופרכות שאותן הטיח המפכ"ל בראש הממשלה, אלא גם בגלל שהראיון הזה פוגע באמון הציבור במשטרה, שהוא חיוני במערכת דמוקרטית. במערכת שכזו, חוקרי המשטרה אינם אמורים לנסות למצוא חן בעיני התקשורת או לשרת אינטרסים פוליטיים. צל כבד מעיב על התנהלות המשטרה בעניין החקירות, אך לא רק עליה. פוליטיקאים מהאופוזיציה מנצלים את חקירות ראש הממשלה והופכים אותן למעשה לחקירות פוליטיות. לא ייתכן שחקירות או המלצות משטרה הן שיגרמו לראש ממשלה בישראל להתפטר מתפקידו. להמלצות עצמן, מבחינה חוקית, אין כל משמעות. אבוי לנו אם ניתן היה להחליף ראש ממשלה כבר בתחילת תהליך החקירה, או מיד לאחר פרסום המלצות המשטרה.

ובכל זאת, אבירי הדמוקרטיה אינם נמנעים מלקרוא לראש הממשלה להתפטר מתפקידו. נראה שבעיניהם לתהליך הבחירות שמתקיים אחת לכמה שנים אין חשיבות כלל. אותם אבירים נוהגים לצטט את נתניהו, שבעת חקירות אולמרט התבטא כך: "ראש הממשלה שקוע עד הצוואר בחקירות. אין לו מנדט מוסרי או ציבורי לקבוע דברים". אינני יודע עד כמה ההשוואה בין פרשיות נתניהו לפרשיות אולמרט היא נכונה; אולם גם אם היא נכונה, וגם אם נתניהו שגה כאשר התבטא כך – הרי כבר הסכמנו שהחלפת ראש ממשלה עקב חקירות היא רעיון רע – עדיין אין משמעות הדבר שישנה הצדקה לדרוש מנתניהו להתפטר.

עד כאן הביקורת על הפוליטיקאים, אך נראה כי התרגלנו לכך שהריקבון נמצא רק בתוך המערכת הפוליטית; אנו יודעים טוב מאד לדקלם ביטויים כמו "שומרי הסף", "פוליטיקאים מושחתים" ועוד רבים בהם נעשה שימוש באקדמיה בישראל. מה קורה כאשר הבעיה נמצאת אצל אותם "שומרי הסף"? אותם גופים שאינם נבחרים על ידי הציבור, אך אמורים לפקח על נציגיו. התקשורת, המתגאה בתפקידה כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה", התגלתה במקרה זה – ובמקרים רבים אחרים – ככלב התקיפה של בעלי אינטרסים כנגד הדמוקרטיה הישראלית. לפני שהחלו חקירות נתניהו, המפכ"ל אלשיך זכה לסיקור תקשורתי צונן במיוחד. ככה זה כשמדובר באיש של נתניהו. אולם מאז החלו החקירות כנגד ראש הממשלה זוכה המפכ"ל לסיקור אוהד, והדבר תמוה בעיניי.

יתרה מזאת, הצביעות לא פסחה גם על פעילי זכויות הנשים. אותם האנשים המצדדים בקמפיין "Me Too", בוחרים לשתוק כאשר ניצב בכיר במשטרה מסרב לקחת אחריות ולהתמודד עם טענותיה של הקצינה צ', אשר התלוננה על הטרדה מינית. כולנו זוכרים כי לפני שהחלו חקירות נתניהו מהדורות החדשות עקבו בדריכות אחר כל התפתחות, ולו הקטנה ביותר, בחקירות אישים בכירים בצמרת במשטרה, אשר הואשמו בהטרדות מיניות של שוטרות. היכן נעלמו כל אותם התחקירים? האם המתכון למצוא חן בעיני התקשורת הוא פתיחת חקירות וזריעת האשמות מופרכות כנגד ראש הממשלה נתניהו? אם כן, אנחנו בהחלט צריכים לדאוג. למזלנו, שלטון מחליפים בבחירות וכך זה צריך להישאר.


דין מילוא

בוגר תואר ראשון במנהל ממשל ומשפט, וחבר לשעבר במועדון הדיבייט של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. פעיל פוליטי.