בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

המשפט הבינלאומי ברור: קמפיין "בצלם" משקר...

המשפט הבינלאומי ברור: קמפיין "בצלם" משקר

,
הקריאה של "בצלם" לסירוב פקודה כוללת בתוכה הטעיה חמורה, וסותרת את הדין הבינלאומי.

מעט מאוד יופתעו לגלות שההצהרות הנחרצות של ארגוני שמאל רדיקלי מופרכות וחסרות יסוד. לרוב נהוג פשוט להתעלם, אלא שלעתים יש מקום להכנס לעובי הקורה ולחשוף את ההונאה במערומיה. הפעם, ארגון "בצלם" קוראים לסירוב פקודה של חיילי צה"ל, נגד פתיחה באש כלפי אזרחים פלסטיניים בגבול עזה. מעבר לסילופים ולעיוותים הרגילים, ישנו פרט חיוני ששווה להתעכב עליו. הטענה של "בצלם" סותרת את המשפט הבינלאומי ומציגה גרסה רדיקלית, שטחית ופשטנית של הדין הנוהג.

"בצלם" מודיעים כך: "ישראל, כמו כל מדינה אחרת בעולם, כפופה בפעולותיה להוראות המשפט הבינלאומי, המגביל את השימוש בנשק בכלל ובאש חיה בפרט, ומתיר להשתמש בה רק בתגובה לסיכון ממשי ומיידי לחיי אדם, ובהיעדר כל ברירה אחרת." מבין כל הטיעונים המעורפלים וחסרי התוכן, זהו הנימוק הממשי היחיד שניתן כהצדקה לסירוב הפקודה. "בצלם" מנסים להציג כלל מוחלט במשפט הבינלאומי ("משב"ל"), האוסר כביכול ביצוע ירי כלפי אזרחים שאינם מסכנים חיי אדם – אלא שזוהי שטות מוחלטת. המשב"ל מאפשר ירי כזה במגוון מקרים, לרבות אירועים כמו אלו שמתקיימים כעת בגדר עזה, כפי שיפורט בהמשך.

באופן מטריד ביותר, "בצלם" אינם לבדם בקמפיין הטעיה זה. לפני כשבוע, המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם "גילוי דעת" מטעם כמה חוקרי משב"ל מובילים. מומחים אלו יצאו בהצהרה דומה: "על פי דיני הלחימה, לא ניתן לעשות שימוש בירי חי נגד אזרחים אלא אם ולמשך הזמן שבו הם משתתפים באופן ישיר במעשי איבה. חצייתה של גדר המערכת… אינה מהווה בפני עצמה השתתפות במעשה איבה, אם היא מתבצעת על ידי אזרחים לא חמושים ואינה קשורה באופן ישיר ללחימה פעילה." בדומה להצהרתם של "בצלם", חלקו השני של גילוי דעת זה חוטא בפשטנות ובעיוות קשה של המשב"ל. הוא עוד הגדיל והוסיף תנאי מיוחד, שניתן לירות באזרחים רק בתנאי שהם חמושים, זאת ללא בסיס משפטי כלשהו.

מה אומר הדין עצמו? קיימת הבחנה כידוע בין אזרחים לבין לוחמים, ובעוד שניתן לפגוע בלוחמי אויב כמעט ללא מגבלות, דיני המלחמה מעמידים שלל הגנות לאזרחים. אלא שאותם דיני מלחמה שוללים הגנות אלו, ובעצם קובעים שאזרח הופך להיות "לוחם" לכל דבר, כאשר הוא "משתתף באופן ישיר בלחימה" ("direct participation in hostilities"). כמובן שזהו מונח די מעורפל וכללי, ואכן לכלל זה מתלווים שלל הסברים מורכבים ופרשנויות מפורטות. אך חשוב להבהיר: אזרח שנחשב למשתתף בלחימה ומאבד הגנתו, הופך באותו רגע ל"לוחם" אויב והוא מהווה מטרה לגיטימית לכל דבר ועניין (כמובן, לרבות שימוש בכוח קטלני נגדו).

באופן שימושי, ארגון הצלב האדום הבינלאומי פרסם ב-2010 מדריך, המסכם את כלל ההיבטים של הבחנה קריטית זו. שם המסמך: "Interpretive Guidance on the Notion of Direct Participation in Hostilities under International Humanitarian Law". הצלב האדום כמובן אינו חשוד בפרשנות מרחיבה במיוחד של דיני המלחמה או כגוף המוותר בקלות על הגנות אזרחים בזמן מלחמה. עיון קצר במסמך מפורט זה מאשר את מה שכל סטודנט בקורס משב"ל כבר יודע – ישנו מגוון רחב של מקרים בהם אזרח יכול להחשב למשתתף ישיר בלחימה, ולאבד את הגנתו כאזרח, באופן שאינו מצומצם רק לנשיאת נשק או לסכנה ממשית של חיי אדם.

המדריך מפרט את התנאים הנדרשים כדי שאזרח ייחשב כמי שמשתתף באופן ישיר בלחימה. אכן, אם אזרח מבצע פעולה שעשויה לגרום להרג או לפציעה של מטרה מוגנת אחרת (כגון אזרחים ומטרות אזרחיות), ודאי שהוא מאבד את הגנתו כאזרח. אלא שזהו אינו תנאי בלעדי – לפי דיני המלחמה, אזרח נחשב למשתתף ישיר בלחימה כאשר מבצע פעולה שפוגעת בפעילות צבאית או ביכולת הצבאית של צד לסכסוך. לשון המסמך: "Adversely affecting the military operations or military capacity of a party to the conflict". (פרק 5, עמ' 47). המדריך מבהיר זאת במפורש – פגיעה ביכולת הצבאית משמעה כל תוצאה אשר משפיעה לרעה על הפעילות או היכולת הצבאית של צד לסכסוך, גם מבלי לסכן חיי אדם. לשון המקור:

In this context, military harm should be interpreted as encompassing not only the infliction of death, injury, or destruction on military personnel and objects, but essentially any consequence adversely affecting the military operations or military capacity of a party to the conflict.

הגדרה זו כוללת מגוון מקרים ודוגמאות, ועיון במדריך מבהיר עד כמה היא רחבה. כך, לדוגמא, לפי המדריך ניתן להסיר הגנה מאזרחים כאשר מבצעים "פעולות בלתי-חמושות המגבילות או מפריעות לפריסת כוחות, לוגיסטיקה ותקשוב." אפילו פינוי מוקשים שהונחו ע"י אחד הצדדים לסכסוך מהווה פעולה המסירה הגנה. אלו פעולות שכנראה רחוקות מאוד מהפרשנות המצמצמת של "בצלם". הקוראת מוזמנת להתרשם מהטקסט עצמו:

For example, beyond the killing and wounding of military personnel and the causation of physical or functional damage to military objects, the military operations or military capacity of a party to the conflict can be adversely affected by sabotage and other armed or unarmed activities restricting or disturbing deployments, logistics and communications. Adverse effects may also arise from capturing or otherwise establishing or exercising control over military personnel, objects and territory to the detriment of the adversary. For instance, denying the adversary the military use of certain objects, equipment and territory, guarding captured military personnel of the adversary to prevent them being forcibly liberated (as opposed to exercising authority over them), and clearing mines placed by the adversary would reach the required threshold of harm. Electronic interference with military computer networks could also suffice, whether through computer network attacks (CNA) or computer network exploitation (CNE), as well as wiretapping the adversary’s high command or transmitting tactical targeting information for an attack.

בכל המקרים הללו, אזרח שמבצע פעולות אלו ייחשב באותו רגע לאויב לכל דבר, וההגנות הנתונות לאזרחים יישללו ממנו. משכך, ניתן לפגוע בו כבכל חייל אויב, לרבות על ידי שימוש בכוח קטלני. ישנם תנאים נוספים שגם הם די מורכבים אך רחבים לא פחות, ולגביהם ניתן לדון אם מתקיימים במקרה של האירועים בעזה או לו. אך כמה דברים ברורים מאוד: נשיאת נשק אינה תנאי בלעדי או הכרחי לפגיעה באזרחים. פגיעה ממשית בחיי אדם גם היא אינה תנאי בלעדי לפגיעה באזרחים.

די בציטוטים לעיל כדי להמחיש עד כמה שגויה ומופרכת הטענה של "בצלם", לפיה כל פקודה לביצוע ירי כלפי אזרחים על הגדר הינה "בלתי חוקית". יש להדגיש כי איני טוען לרגע שמותר תמיד לירות באזרחים המנסים לחצות גדר בטחונית או לפגוע בה. למעשה, הטענה של "בצלם" מופרכת בדיוק כמו הטענה לפיה "מותר וחובה להרוג כל אזרח שמתקרב לגדר". אלו ואלו דברי בלע העומדים בסתירה מוחלטת עם דיני המלחמה. האם אזרחי פלסטיני החוצה את גדר הבטחון בנסיבות הנוכחיות הינו משתתף ישיר בלחימה? כנראה שהתשובה תהיה שונה בכל מקרה לגופו. בהחלט יש מקום לדיון באילו נסיבות פעולה כזו או דומה לה הינה "פגיעה בפעילות או יכולת צבאית" ולכן השתתפות פעילה בלחימה. אלא, נדמה ש"בצלם" מנסים לשלול כל אפשרות של קיום דיון כזה מלכתחילה.

ההצהרה של "בצלם" המציגה את המציאות ואת הדין בצבעי שחור-לבן, והקריאה על בסיס זה לסירוב פקודה, היא הטעיה חמורה, סילוף של המציאות המשפטית, ובעיקר השחתה של הדיון הציבורי. "בצלם" ודומיהם מנסים לעוות את המשפט הבינלאומי מבלי להודות במורכבות הכללים החלים ומבלי לאפשר דיון מועיל. במקרה זה "בצלם" מדגימים את מידת הפנאטיות והדוגמטיות בה הם שרויים. הצהרות מסוג אלו מובילות למסקנה אחת: "בצלם", ואיתם המכון הישראלי לדמוקרטיה ואחרים, אינם מעוניינים במשפט הבינלאומי כהוא זה, אלא בעיקר בקידום אג'נדה רדיקלית, גם על חשבון יושרה אינטלקטואלית ובטחון הציבור.


ג'וני גרין

ג'וני גרין הינו מנהל פרויקטים בחברת הייטק ישראלית ובעברו עורך דין מסחרי במשרד עסקי בירושלים. בעל תואר ראשון במשפטים ותקשורת מהאוניברסיטה העברית והסמכה כעו"ד בישראל ובמדינת ניו יורק בארה"ב. כותב על כלכלה, פוליטיקה, משפט, תקשורת, דת וארה"ב.