בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

הצעד המהפכני של ארגון צהר: הדרך לפירוק מונופול הכש...

הצעד המהפכני של ארגון צהר: הדרך לפירוק מונופול הכשרות

,
לפני מספר ימים הכריז ארגון רבני צהר, מהמוכרים והמשמעותיים בציבור הדתי-לאומי, על הקמת מערך כשרות פרטי, בצעד שהוא לא-פחות ממהפכה בתחום.

לפני מספר ימים הכריז ארגון רבני צהר, מהמוכרים והמשמעותיים בציבור הדתי-לאומי, על הקמת מערך כשרות פרטי. מדובר בלא-פחות ממהפכה בתחום; במשך עשרות בשנים, שרר קונצנזוס בקרב הציבור הדתי-לאומי בדמות תמיכה מובהקת במונופול הרבנות הראשית לישראל ודחיית כל פעולה המערערת על מונופול זה. הכרזתו של ארגון צהר מהווה חוליה נוספת בשרשרת של פעולות שמטרתן פירוק המונופול. לפני כחמש שנים הוקם ארגון "השגחה פרטית", אליו הצטרף הרב אורן דובדבני, מומחה כשרות בעל שם עולמי, בשנה שעברה. הרב דובדבני יהיה זה שיעמוד בראש מערך הכשרות של ארגון צהר, יחד עם הרב רפי פוירשטיין.

ההיסטוריה של מונופול הכשרות

בתחילת המאה ה-20 הקים הרב אברהם יצחק קוק, מי שנחשב לאבי הציונות הדתית, את הרבנות הראשית. על פי חזונו של הרב קוק, היהדות הארץ-ישראלית צריכה להתאפיין באחדות ובממלכתיות, ולא בשוני ופילוג כפי שהיה מקובל בקהילות הגולה. הרב קוק ראה את הרבנות הראשית כתשתית שעליה יוקם בעתיד הסנהדרין – בית הדין היהודי הגדול, שמהווה את הסמכות הדתית העליונה. ממילא, גישה זו שירתה את מנהיגיה החילונים של המדינה היהודית כשזו קמה; בן גוריון, למשל, התנגד להפרדת הדת מהמדינה, משום שהוא רצה ש"המדינה תחזיק את הדת בידה". בן גוריון, כמנהיג מדינה חילונית, חשש מגורם אופוזיציוני דתי שעלול היה להגביל את המדינה החילונית ולהתנגד לה.

עם קום מדינת ישראל גורמים מסוימים חברו יחדיו והובילו להגדרת חלק ממוסדות הדת כמוסדות ממלכתיים-לאומיים. כך, קיבלה הרבנות את המונופול על רישום הנישואין ואת המונופול על השגחת הכשרות. עם התחזקות מעמדה של הרבנות, המדינה החלה לשאת על כתפיה הענקת שירותי טהרה, קבורה ואף מימון ישיבות.

מונופול הכשרות פועל במתכונת מעורפלת-מה, האופיינית למדינות מתפתחות. רשמית, חל איסור בחוק על הצגת עסק ככשר, במידה שקיבל את ההכשר מארגון שאינו הרבנות הראשית לישראל. אולם בפועל, כידוע, פועלים מספר ארגוני כשרות חרדיים במקביל לרבנות שאינם סובלים מסנקציות – "הבד"צים". נראה, אם כן, שהרבנות הראשית מפעילה בבירור מנגנון אפליה: מאחר שהיא אחראית על עצם אכיפת החוק וקניסת העוברים עליו, היא קונסת עסקים רבים שבוחרים בארגון "השגחה פרטית", לעיתים אף באופן רטרואקטיבי. כך, למשל, לפני מספר חודשים פורסם כי מסעדת "הודו הקטנה" בבאר השבע ספגה ביום אחד חמישה קנסות שונים, ארבעה מהם על סך 1,000 שקלים והאחד על סך לא פחות מ-2,000 שקלים. הסיבה לכך הייתה שבעל המסעדה החליט לעבור מהשגחת הרבנות להשגחת ארגון צהר. הקנס ניתן אף על פי שבעל המסעדה הסיר את השלט "כשר" שנתלה מחוצה לה. מיותר לציין כי בתחום הבד"צים לא מופעלות סמכויות הרבנות הרלוונטיות, ומסעדות רבות פועלות בהכשר בד"צ ללא השגחת הרבנות.

שינוי מגמה

בשנים האחרונות נראה שמתעוררת מגמה הפוכה בציונות הדתית; במספר תחומים עולים ונשמעים יותר ויותר קולות התומכים בתפעול פרטי ולא ממלכתי של שירותי דת למיניהם – כדוגמות לכך ניתן להציג את מיזם הנישואין של צהר, ואת התמיכה ההולכת וגוברת בהקמת מערכי כשרות פרטיים. הרקע למגמה זו הוא ברור: הבנת המנגנון השלטוני לאשורו, על כשליו ומגרעותיו. כשלים רבים מתגלים במערכים ממלכתיים למיניהם, ואין זה מקרה. המנגנון השלטוני סובל מבעיה מובנית ביחס למנגנון השוק החופשי, והיא חוסר התמריץ להתייעלות. בשוק תחרותי, כשלים בהתייעלות של גוף מסוים יובילו את הלקוחות אל המתחרים, אך לא כך הדבר כשאין מתחרים, או כשהגוף הממלכתי מקבל הטבות שאינן ניתנות במסגרת השוק החופשי.

הדבר נכון עבור כל שירות ממשלתי, אך בשירותי הדת הנושא חמור יותר משמעותית. לא מדובר רק בפגיעה כלכלית בשומרי התורה והמצוות, אלא בפגיעה ביכולתם לקיים את צו אמונתם. ובכן, בנוגע לרבנות ניתן לראות בבירור את חוסר היעילות: תקני הכשרות אינם גלויים לציבור; ההשגחה לעיתים קרובות לוקה בחסר; מתבצע רישום כוזב של שעות השגחה; והאבסורד הגדול ביותר הוא שמבקר המדינה הצביע על הכשלים הללו כבר ב-1992, אך הם אינם מטופלים כבר למעלה מעשרים שנה – כזה הוא העיוות הטמון בכך ששכר משגיח הכשרות משולם על ידי העסק ולא על ידי הרבנות עצמה. כאמור, כל אלו אינם נובעים מכשלים נקודתיים, אלא שאי-היעילות שבשירות ממשלתי הוא מאפיין מובנה.

המחלוקת על מקומה של הדת במדינת ישראל, אם כגורם ממוסד ואם כגורם עצמאי, היא חשובה ושורשית. מכל מקום, צריכה להיות הסכמה על שאיפה ליעילות שירותי הדת הניתנים. גם במסגרת של רבנות ממלכתית ניתן לאפשר תחרות בהשגחת הכשרות במידה כזו או אחרת – תחרות שעשויה לשפר את רמת הכשרות עשרות מונים. הראשונים שצריכים לברך על צעד זה של ארגון צהר, ככל צעד אחר לקראת תחרות בשוק הכשרות, צריכים להיות שומרי הכשרות עצמם.

בכנס החירות הקרוב, המאורגן על ידי התנועה הליברלית החדשה, אעביר הרצאה קצרה בנושא. הכנס ייערך ב-28.3 במרכז "נא לגעת" ביפו. לפרטים נוספים לחצו כאן.


קרדיט תצלום:
ארגון צהר
שתף:
 
  • אריאל ליכטרמן

    תלמיד ישיבת ההסדר הר עציון, פעיל ליברל וסגן יושב ראש ליברלים בזהות.