בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

הצרות של תרזה: סיכום הבחירות בבריטניה...

הצרות של תרזה: סיכום הבחירות בבריטניה

,
תרזה מיי חטפה מכה בבחירות האחרונות, אך בכל זאת תמשיך לכהן כראש ממשלה בתמיכת מפלגה פרוטסטנטית שמרנית בצפון אירלנד. תוצאות הבחירות האחרונות, והבריתות הפוליטיות שהן מביאות עמן, צפויות לעורר צרות רבות בשלל תחומים.

בימים שקדמו לבחירות בבריטניה, היה ברור שתרזה מיי איבדה את המומנטום שהיה לה בתחילת מערכת הבחירות. מיי ביקשה מהציבור הבריטי מנדט רחב להובלת בריטניה במו"מ על מימוש ה-Brexit ונכשלה. אומנם המפלגה השמרנית נותרה המפלגה הגדולה ביותר עם 318 חברי בפרלמנט (מתוך 650), אך  המפלגה איבדה מושבים ושילמה מחיר פוליטי יקר של איבוד הרוב בפרלמנט. המשמעות המעשית היא שבכדי להישאר בשלטון נאלצת מיי ליצור בריתות פוליטיות עם מפלגות אחרות. מיי, שציפתה באפריל לקבל תוצאה של +400 חברי פרלמנט, הכשילה את מפלגתה וחיזקה דווקא את מפלגת הלייבור. מנהיג האופוזיציה ג'רמי קורבין הגדיל את כוחה של הלייבור בפרלמנט באופן משמעותי, והביא למפלגתו רוב קולות בקרב האוכלוסייה הצעירה בבריטניה.

איך תוכל מיי למשול באופן אפקטיבי?

בעקבות התוצאה המאכזבת נפגע מעמדה של מיי ובליל הבחירות נפוצו שמועות שהיא עלולה לאבד את כסאה. בימים שלאחר הבחירות, התפטרו שניים מיועציה הקרובים, ככל הנראה בלחץ גורמים בעלי השפעה במפלגה השמרנית. השותפים היחידים הריאליים שנותרו למיי בפרלמנט הם מפלגת ה-Democratic Unionist Party) DUP), מפלגה שמרנית-פרוטסטנטית בצפון אירלנד התומכת בהישארות צפון אירלנד בממלכה המאוחדת. ל-DUP 10 מושבים בפרלמנט החדש ובכוחם לסייע למיי להשיג רוב בפרלמנט, כאשר שיתוף פעולה שכזה ייעשה ככל הנראה במתכונת של תמיכה מוסדרת מחוץ לממשלה. אומנם לשתי המפלגות מצע אידאולוגי משותף, אך שיתוף הפעולה ביניהן יעמוד בשלושה אתגרים עיקריים: ראשית, ה-DUP היא מפלגה שמרנית במובן הדתי, בעוד השמרנים הבריטים הפכו ליותר ליברלים בענייני דת וחברה. כך, בעוד השמרנים בבריטניה תמכו בנישואים חד-מיניים ובשוויון זכויות ללהט"בים בשנים האחרונות, ה-DUP נותרו בצד השני של המתרס והיוו גורם עיקרי לכך שצפון אירלנד נותרה האזור היחיד ברחבי הממלכה בו זוגות חד מיניים לא יכולים להינשא. אתגר שני קשור בכוח הפוליטי הלא-פרופורציונאלי שיינתן ל-DUP כ"לשון המאזניים" הפרלמנטרית, שיתורגם לתקציבים גדולים יותר לצפון אירלנד על חשבון אזורים אחרים. חברי המפלגה השמרנית שציפו לרוב גדול בפרלמנט יצטרכו לראות תקציבים ממשלתיים מוסטים מאזורי הבחירה שלהם להשקעות ממשלתיות בצפון אירלנד (מעין גרסה בריטית של "כספים קואליציוניים"). האתגר השלישי, הגדול והמסובך מכולם, קשור בהשפעתה של הברית המסתמנת של השמרנים וה-DUP על המצב הפוליטי בצפון אירלנד וה-Brexit. ה-DUP הפרוטסטנטים והפרו-בריטים עלולים להשתמש במעמדם הפוליטי החדש על מנת להבטיח שבריטניה לא תאפשר משאל עם בנושא הצטרפותה של צפון אירלנד לאירלנד עצמה, וכך עלולה להקשות על שיתוף הפעולה הנזיל גם ככה בין ה-DUP למפלגה הפרו-אירית והקתולית ,Sinn Fein  העומד בבסיס תהליך השלום המתמשך בצפון אירלנד. כזכור, צפון אירלנד היא חלק מבריטניה, אך החלטות פוליטיות יכולות להתקבל בה רק בהסכמה של הפלגים הפרוטסטנטים הפרו-בריטיים והפלגים הקתולים שרוצים לצרף את צפון אירלנד למדינת אירלנד במקום להשאירה בבריטניה. ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ג'ון מייג'ור מהמפלגה השמרנית, הפציר במיי לא למסד שיתוף פעולה עם ה-DUP, תוך שטען ששת"פ זה יסכן את תהליך השלום בצפון אירלנד, משום שבריטניה תאבד את מעמדה כמתווכת אמינה בין הצדדים. לאור הברית בין השמרנים ל-DUP, תקבל סוגית הסדרי הגבולות החדשים בין אירלנד לבריטניה גם היא נפח נוסף. רבים בצפון אירלנד, ביניהם גם תומכי DUP רבים, הרוצים לשמור על גבול פתוח יותר עם מדינת אירלנד (וכתוצאה מכך גם עם האיחוד האירופי – אירלנד חברה באיחוד). נקודה זו יכולה לעמוד בסתירה לשאיפותיה של מיי, החפצה למסד מערכת ביקורת גבולות נוקשה יותר בין בריטניה לבין האיחוד…

הצרות של מיי מול האיחוד האירופי

מעבר ל"כאבי הראש" שמיי תצטרך להתמודד איתם כתוצאה מהברית בינה לבין ה-DUP, היא תיכנס למו"מ על עזיבת בריטניה את האיחוד כאשר היא בעמדת חולשה פוליטית. מעמדה הציבורי הרעוע עלול להיתרגם לעמדת מיקוח חלשה מול נשיא צרפת הנבחר, עמנואל מקרון, ובעיקר מול קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל, שצפויה לקבל מנדט חדש מהציבור הגרמני בבחירות שייערכו בספטמבר 2017. מיי ביקשה להוביל ממשלה חדשה הנשענת על רוב גדול בפרלמנט בכדי להגדיל את מרחב התמרון הפוליטי שלה הן מול מנהיגי אירופה והן מול חברי מפלגתה מבית. הפלגים השונים של המפלגה השמרנית חלוקים ביחס לסוגית אופן עזיבתה של בריטניה את האיחוד האירופי, ומיי תצטרך לאחד את השורות המפולגות כדי ליצור חזית אחידה מול מרקל ומקרון. אם המשימה הזו נראתה לא פשוטה לפני קיום הבחירות ב-8 ביוני, הרי שעכשיו, לאחר האכזבה בבחירות, היא נראית קשה אף יותר. מרקל ומקרון מודעים כמובן לחולשתה הפוליטית של מיי, ולא יתנו לבריטניה הנחות במהלך המו"מ.

קפיצה קטנה לסקוטלנד

החדשות הטובות היחידות לשמרנים בליל הבחירות הגיעו דווקא מסקוטלנד, שם זכתה המפלגה השמרנית להישגה הטוב ביותר מאז בחירות 1992. בעוד השמרנים וגם הלייבור שיפרו עמדות בסקוטלנד, המפלגה הלאומית הסקוטית (ה-SNP), ירדה מ-56 מושבים בפרלמנט הקודם ל-35 מושבים בפרלמנט הנוכחי (מתוך 59 מושבים סה"כ בסקוטלנד). ה-SNP ניסו להביא למשאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד, לאחר שנכשלו במשאל העם של 2014. רבים בציבור הסקוטי שתומכים בהישארות בממלכה המאוחדת, או לכל הפחות אינם רוצים ללכת למשאל עם נוסף בעת הקרובה, העדיפו בבחירות אלו להצביע למפלגות הבריטיות המסורתיות. ה-SNP הם עדיין הכוח הפוליטי המוביל בסקוטלנד, אך אין ספק שגם הם יצטרכו לעשות חושבים לאורהבחירות האחרונות.

לכתבות קודמות בסדרה "אירופה, אירופה" על מערכות הבחירות באיחוד האירופי  ב-2017:

האם 2017 תהיה השנה שתגרום להפיכה פוליטית ביבשת הישנה? 

האם "טראמפ ההולנדי" בדרך להיות ראש ממשלת הולנד הבא? 

הפסד או ניצחון לוילדרס? סיכום הבחירות בהולנד

כנגד ארבעה מעומדים ונרטיבים דיברה צרפת – על הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות

ארבעה אתגרים הניצבים בדרכו של עמנואל מקרון

בחירות בבריטניה: האם תרזה מיי בדרך לניצחון. 

 


יובל בנשלום

סטודנט שנה ג' בתכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית. כותב על פוליטיקה ישראלית וכלל עולמית, היסטוריה, ספורט וכתיבה יצירתית-הומוריסטית. חילוני לאומי וליברלי, אך לא ימני, שמחובר לתרבות היהודית. תומך במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ובכלכלה חופשית עם מדינת רווחה.