בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

הקוד האתי: הניסיון של בנט  – דמגוגיה בגרוש...

הקוד האתי: הניסיון של בנט  – דמגוגיה בגרוש

,
מה בפועל אומר הקוד של אסא כשר ומה משמעותו למוסדות האקדמאיים.

הניסיון של בנט, שאליו רתם את אסא כשר, לצמצם את השיח בישראל, הוא בעייתי ביותר. יש שתי בעיות מרכזיות בניסיון זה, שאמורות להדאיג כל ליברל. הראשונה היא הניסיון של המדינה להרחיב את כוחה ללא חוק. השנייה היא ההגבלה הנרחבת של השיח הציבורי. ישנו ניסיון לתאר את הדבר כאילו מדובר בלנסות לגרום למרצים להפסיק לזרוק הערות פוליטית במהלך השיעור. כאשר קוראים לעומק את המסמך מגלים, למרבה הפלא, שדווקא את זה הקוד אינו מונע. הוא כן מונע את היכולת לקיים שיח ציבורי. עניין זה הוא מהותי, ועל כן טרם אתייחס להרחבה – הלא חוקית – של סמכויות המדינה, אתייחס לעניין הזה.

כאשר קוראים מסמך שכתב פילוסוף, חייבים לקרוא את ההגדרות. בציבור מילים אומרת דבר אחד ואילו פילוסופים מתמחים בלהסתיר את הכוונות שלהם במילים. כך, כשלב ראשון עלינו להבין מה הכוונה ב'פעילות פוליטית'. כאמור, כשר טורח להגדיר לנו ואף להבהיר שרק לזה ולא לשום דבר אחר הכוונה במסמך. וכך כותב:

פעילות פוליטית היא כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה במפלגה, המיוצגת בכנסת או פעילה בציבור, או שיש בה התנגדות ישירה למפלגה כזו, באופן מפורש; כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה בנציג מפלגה בכנסת או במי שיש לו זיקה מובהקת אליה, בתור שכזה, או שיש בה התנגדות ישירה לאדם כזה, בתור שכזה, באופן מפורש; כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי, בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות, בכנסת או מחוצה לה, או התנגדות ישירה לעמדה כזו, באופן מפורש. הערה: הביטוי "פעילות פוליטית" רווח במשמעויות שונות. במסמך הנוכחי, משמעותו של הביטוי 'פעילות פוליטית' היא אחת ויחידה, זו שבהגדרה הנוכחית.

שני החלקים הראשונים ברורים; פעילות פוליטית היא תמיכה או התנגדות בנציג מפלגה או במפלגה הפועלת בציבור או קיימת בכנסת, באופן מפורש. ואכן זוהי פעילות פוליטית. אם אקום ואומר שאני תומך במועמד זה או אחר, אכן אני פועל פוליטית בצורה ברורה ואכן יש מקום לבחון את קיום הדבר בכיתה. דרך אגב חשוב להבהיר מה היא מפלגה כי בעוד נציג בכנסת הוא דבר ברור, מפלגה שאינה בכנסת הוא דבר פחות ברור. לפי מילון רב מילים מפלגה היא – קבוצה מאורגנת של אנשים בעלי דעות קרובות בעניינים פוליטיים וחברתיים, השואפת לשלוט במדינה ולהנהיג אותה או להשפיע על השלטון בהאך הסעיף השלישי הוא מעניין – תמיכה בעמדה במחלוקת שיש לה ביטוי בשיח הציבורי ושיש בדבר זיקה למפלגה. זהו תחום רחב מאוד ולא מוגדר. וזה בעייתי בלשון המעטה.

האם תמיכה בהעלאת מיסים היא פעילות פוליטית? בוא נבחן. האם יש מחלוקת ציבורית? כן. האם יש מפלגות התומכות או מתנגדות להעלאת מיסים? כן. אם כן, דיון על העלאת מיסים הוא פעילות פוליטית. כך למעשה, כל פעולה הקשורה לכלכלה. האם דיון על מלחמת השחרור היא פעולה פוליטית? כן, יש מחולקת סביב העניין (היי, 20% מהאוכלוסייה אומרים שלא שחרור אלא חורבן.) וזה עמדה שמזוהה עם מפלגה. האם סיוע משפטי בישראל הוא פעולה פוליטית? כן, יש מחלוקת סביב הזכות של אנשים לקבל סיוע משפטי חינם. האם יש מפלגות שיש להן עמדה בנושא? כן.

האם הנדסה גנטית היא פעילות פוליטית? כן. גם ארכיאולוגיה (קח למדתי מיגאל ידין), גם פילוסופיה, כמובן שמדעי היהדות. חקלאות ללא ספק. מדעי המדינה, סוציולוגיה אין כלל שאלה. גם סביב מתמטיקה וקריפטוגרפיה יש ממדים פוליטיים. אם כן, ניתן להכניס כמעט כל דבר כאשר נרצה לתוך המסגרת של פעילות פוליטית ולא רק תמיכה במפלגה, או בתמיכה בהתנחלויות או התנגדות לכיבוש ולהפך. יבואו ויגידו "היי, אני מגזים, הרי ברור שיש דבר שהם פוליטיים ודברים שהם לא". אבל שימו לב להגדרה. שימו לב לדרך בה היא נפתחת – "כל". 'כל' כך טוען מילון רב מילים, היא מילה המשמשת לציין את הכמות כולה של מה שנזכר אחריה, בלי יוצא מן הכלל. כלומר, אם הדבר נופל תחת ההגדרה הזאת, ניתן יהיה – אם יהיה רצון – להגדירו כפעילות פוליטית.

עכשיו, יכול להיות שאדם שמקצועו הוא להתפלפל על חודה של מילה, לא טרח לעשות הגהה לדבריו ולא שם לב למשמעות. אם כן, ראוי שיפרוש לפנסיה ולא יכתוב קודים אתיים. אם כן, עלי להניח, לאור העובדה שהוא יודע לשון טוב ממני, ולאור העובדה כי טרח לחזור על הנוסח שלוש פעמים, כי כוונתו היתה למילה 'כל'. אוקי, אז כל דבר הוא פעילות פוליטית. כאן עוד לא המוקש, הרי בעצם כינוי דבר במונח אינו עושה כמעט כלום. לכן כדאי להמשיך ולהביט, מה אסור לעשות? כדי להקל על הקוראים אשר אינם רגילים להחליף תיבות מילים בראשם, אעשה זאת בעצמי. לצורך כך אחליף את התיבה "פעילות פוליטית" במשמעותה ואסמן בסוגרים מרובעים את הדבר. והנה בוא נבחן מה מותר ומה אסור:

מוסד להשכלה גבוהה יתרחק מהזדהות עם [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] וממתן חסות ל[עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] וינקוט בצעדים מעשיים כנגד כל התנהלות היוצרת ממראית-עין טבעית של הזדהות המוסד עצמו או יחידה מיחידותיו או הסגל האקדמי שלה עם [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי]  או מראית-עין טבעית של מתן חסות לפעילות כזו.

ומה הבעיה כאן. מהי תמיכה או התנגדות? אוניברסיטה עורכת כנס סביב העלייה מארצות ערב בשנות ה-50. האם זאת פעילות פוליטית מותרת? לא. 'עלייה' – ואני לגילוי הנאות אומר שאני מגדיר עצמי כחוקר עלייה וכפעיל עליה – היא עמדה פוליטית בתוך דיון בין היהודים  ובין היהודים לערבים. היה קודם כל צריך להגדיר הגירה כדי להימנע מהפוליטיקה. אבל מי ידבר בכנס? האם יציגו את כל צדדי השאלה בכנס? האם יביאו אדם שידבר על כך שמדובר בקולוניאליזם יהודי? אפשר להעמיק יותר מהדוגמא השטחית הזו, אבל הדיונים מעצם הגדרתם יתייחסו בצורה חיובית לעמדה שהגירת יהודים לארצה היא דבר חוקי ומוצדק. אני מסכים עם האמירה הזאת, אבל אני מודע לזה שהיא פוליטית לא פחות מהאמירה ההפוכה.

נאמר אחרת, האם מותר לאוניברסיטה להזדהות עם זרם דתי ? לא. זה כמובן אמירה פוליטית. עקרונית צריך לאסור על אוניברסיטה לטעון לעמדה בעניין דת. לא לחילון ולא לשמירה. אסור, זוהי עמדה פוליטית ברורה ולא מראית עין. האם מותר לאוניברסיטה לקיים כנס כלכלה ציבורית ? לא. אלא במידה ויטרחו לתת במה לכל עמדה שהיא, כי כאמור, אסור אפילו מראית העין של חסות או מניעה לעמדה ציבורית שיש לה ביטוי בציבור.

יחידה אקדמאית תקיים כינוסים אקדמאים, לקידום המחקר והפרסום או להשכלת הסטודנטים והקהל הרחב, רק באופן שאינו מתפרש באופן טבעי  כ[עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי]. יחידה אקדמית תוציא לאור פרסום אקדמי, לקידום המחקר והפרסום או להשכלת הסטודנטים והקהל הרחב, רק באופן שאינו [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי]  ואף אינו מתפרש באופן טבעי כ[עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי].

לפי זה 'ציון' – אחד מכתבי העת האהובים עלי, יחד עם פרסומים של מחלקות כלכלה שונות,  אינם ראויים כיוון שבאופן טבעי מתפרש מהם תמיכה או התנגדות לעמדה פוליטית. במקרה הראשון מעבר לציונות (הברורה מהשם), ישנה גם העמדה שהעם היהודי אינו רק קהילה דתית. כפרסומים של מחלקות הכלכלה השונות עוסקים בשאלות כלכליות אך טרם הזדמן לי לקרוא בהם מאמר של קומוניסט. כך גם הלאמה ושוק חופשי אינם מושגים 'מדעים' אלא תפיסות פוליטיות. ואם לא רוצים מרקסיסט, אנא הביאו כלכלן ירוק, או סוציולוג– אתם יודעים מאלה שטוענים שללא בחינה ביקורתית  של ה'כלכלה' לא ניתן להבין מהיכלכלה הציבורית. אבל כאמור זהו דיון פוליטי מלכתחילה.

יחידה אקדמית המקיימת הוראה בתחום דיסציפלינה שלה במתכונת של קליניקות תנהל חלק זה של הוראה האקדמית רק באופן שאף אחד מחלקיו או היבטיו האקדמיים והמנהליים, אינו בגדר [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] ואף אינו מתפרש באופן טבעי [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי].

להזכירכם, קליניקות הם מחלקות של האוניברסיטאות שנותנים התנסות מעשית במקצוע דרך סיוע לציבור. הקליניקות העוסקות בתכנון קהילתי, על פי הגדרה זו, עוסקות בפעילות פוליטית. הרי קהילה שמתכננת היא מאורגנת ולכן בעלת עמדה משותפת ורצון להשפיע על השלטון. גם קליניקה שנותנת סיוע פסיכולוגי היא פעולה פוליטית מטבעה. היא טוענת לאחריות ציבורית על בריאות הפרט. כמובן ישנם ויכוחים לא קטנים סביב הפסיכולוגיה עצמה, ורחמנא ליצלן יבוא נער הומוסקסואל שרוצה להתאבד – היש דבר יותר פוליטי מזה. גם קליניקה משפטית שעוסקת במיצוי זכויות על פי החוק הישראלי (!) היא פעולה פוליטית.

יחידה אקדמית תקיים פעילות אקדמית אחרת של מחקר, פרסום או הוראה, בתחום הדיסציפלינה שלה, בהתאם לשיקולים מקובלים של הקהילה האקדמית הבינלאומית של הדיסציפלינה בהתאם לחוקת האוניברסיטה, תקנוניה והחלטות מוסדותיה המוסמכים, ורק באופן שאינו בגדר [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] ואף אינו מתפרש באופן טבעי כ[עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי].

גם כאן עולה שאלה. במקום אחר נאמר שיהיה חופש למרצה לפעול בהתאם לסילבוס האישי שפרסם, אבל כאן מוגדר במפורש שפעילות אקדמית (דרך אגב הוא טרח להרחיב את ההגדרה עד לרמת הפייסבוק, כל עוד לא פתחתי כל פוסט במילים שזה אינו פעילות אקדמית ואני אינני מייצג מוסד) תהיה רק באופן שאינו בגדר הבעת עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי. יהיה מאוד קשה לכתוב קורס אשר מקיף את כל העמדות – כי כאמור אין כמעט נושא שאין לא נגיעה בעמדה ציבורית וכאמור העמדה הציבורית בהכרח במחלוקת אצל חלק כלשהו מהציבור. כך למשל, קורס בביולוגיה יהיה חייב בהגדרתו לתת ביטוי (ולא מזלזל) לביראתנות. תאמרו למשל "שיקולים בינלאומיים של הקהילה האקדמאית" אבל כאמור גם אלו מונחים פוליטיים ויעידו על כך כל קהילות המחקר שהחליטו שאנו מדינת אפרטהייד. כלומר מותר ללמד שאנחנו מדינת אפטרהייד או שלא? כי זה ברור אמירה פוליטית ומתריסה. שאלה…

יחידה אקדמת תתרחק מהזדהות [עם עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] וממתן חסות לפעילות פוליטית ותנקוט מעשיים כנגד כל התנהלות היוצרת מראית-עין טבעית של הזדהות היחידה הואקדמית או הסגל האקדמי שלה עם [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי]א מרעית-עין טבעית של מתן חסות לפעילות כזו.

כאמור, סעיף זה אוסר את רוב הכנסים האקדמיים שיש בארץ מכל סוג שהוא, כי הם כולם מתייחסים לשאלה כלשהי שנמצאת במחלוקת, ולו בגלל שכנסים שאינם עוסקים בשאלות שיש עליהן מחלוקת ציבורית אינם מביאים קהל (כי זה לא מעניין אף אחד, כי אם היה מעניין היה דיון ציבורי).

חבר הסגל האקדמי ביחדה אקדמית יקפיד על הוראה בהתאם לסילבוס, שהוא מעין חוזה בין איש הסגל לבין התלמידים שנרשמו לקורס, ולא ירשה לעצמו לסטות מן הסילבוס ומדיסציפלינה של היחידה האקדמית, לא לשם [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] ולא לשם הטפה דומה, מעבר מסטייה רגעית של מה בכך. לסטייה משמעותית, לשם [הבאת עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] או הטפה דומה, היא בלתי ראויה ואף עלולה להיות בגדר ניצול סמכות לרעה במצב של יחסי מרות. חבר הסגל האקדמי ביחידה אקדמית ייזהר מן האפשרות שדבריו בכיתה יתפרשו ע"י סטודנטים באופן טבעי כ[עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי]. חבר הסגל ביחידה אקדמית ייזהר מפני השימוש בחומרים המיועדים לדיון במסגרת הדיסציפלינה של היחידה, כשחומרים אלה כוללים גם היבטים פוליטיים מובהקים שאינם ממין עניינו של הקרוס ואינם מיועדים לדיון בכיתה. חבר הסגל יכבד את בקשתו של סטודנט להבהיר את הקשר בין דבריו בכיתה, שיצרו בסטודנט מראית-עין של [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] , ובין דיסציפלינה של היחידה והסילבוס של הקרוס. חבר הסגל האקדמי יעשה זאת באופן ענייני, מפורט ומנומס או יודה בטעותו.

אוקי, בנקודה זו אתם יכולים להגיד שאני חוזר על עצמי, כי כאמור כל דבר שאגיד כמעט ייפול תחת ההגדרה של כשר לפעולה פוליטית. אבל אני חייב להצביע על כך שעדיין מותר למרצה להגיד שהוא שונא חבר כנסת, כל עוד זה סטייה בצורה רגעית… מה זה רגעית? 10 שניות, חמש דקות, זמן מחיקת הלוח. קריאת השמות. רגעי זה מונח מאוד בעייתי. במקום אחר הוא כותב כי "דיון אקדמי במסגרת קורס, בהתאם לסילבוס של הקורס, במסגרת דיסציפלינה אקדמית מסוימת, בסוגיה שיש לה נגיעה לנושאים שיש בהם פעילות פוליטית, תוך הצגה מקצועית ומכובדת של הטיעונים לכאן ולכאן, אינה בגדר פגיעה בסטודנטים, הטעונה הגנה של המוסד". כלומר, מותר לדון על עניינים פוליטיים כל עוד מציגים את הטענות השונות. אני רוצה לראות את המרצה שיעיז ללמד קורס על 'מלחמת השחרור/נכבה' – וכמה זמן יקח עד שיתלוננו על זה שהוא משתמש בקורס שלו לצרכים פוליטים.

בשולי הדברים, היות וחלק מהטענות של תומכי הקוד הם הטענה כנגד 'מרחבים מוגנים' הקיימים באוניברסיטאות בחו"ל, בארץ להזכירכם, המרחבים המוגנים שמורים לאלו שמתנגדים לכך שנשים ילמדו גברים כי זה יעמיד גבר תחת אישה. אבל האם היתה הגדרה יותר דומה לדברים בהם מזלזלים מאשר המשפט  הבא: "מוסד להשכלה גבוהה יגן על הסטודנטים שלו מפני [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] או פעילות אחרת של חבר הסגל האקדמי שלו החורגת ממסגרת חופש ההוראה במסגרת החופש האקדמי." כאמור לא מדובר פה בטריגר לפוסט טראומה, כפי שתיאוריות שעליהן מבוססות אזהרות הטריגרים מתייחסות, הפחד הוא מעמדה של תמיכה או התנגדות לנושא שנמצא בדיון הציבורי. הזלזול הוא כל כך גדול, שצריך להגן על אנשים מפני לשמוע דעות.

כאמור הוא לא מתייחס רק למרצים אלא גם לסטודנטים וכותב כי "מוסד להשכלה גבוהה רשאי לאסור על כל [הבעת עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] של סטודנטים וארגונים שלהם בקמפוס שלו, כשם שהוא רשאי לעודד פעילות כזו, בהתאם לחוקתו, תקנוניו והחלטות מוסדותיו המוסמכים" כלומר, יש פה אישור לפגיעה מוחלטת בחופש הדיבור, כי כאמור אין סייג כלשהו על 'הזכות' של מוסד להשכלה גבוהה למנוע כל ביטוי של תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון הציבורי. זה דרקוני. וכן, אפשר לזלזל בצורך שלי להחליף את המילים, אבל שוב, הוא טורח להבהיר שזאת הכוונה, הוא מציין זאת במפורש שכך יש לפרש את הדברים. זוהי דריסה של חופש הביטוי בצורה בלתי יאמנה, שהוא פשוט ניסח בצורה יפה. זה לא בסיס לדיון ציבורי, במיוחד לא באקדמיה, היות ולפי זה לא למרצים ולא לסטודנטים ולא למכללות עצמן מותר בכלל להביע עמדה של תמיכה או הסתייגות.

יש שיגידו שאם כך הדברים, אז ההגדרה ריקה מתוכן וחסרת משמעות. אכן, בעולם של ניתוחים אינטלקטואלים זה נכון. לרוע מזלנו, המציאות אינה כזאת. הקביעה העמומה והמוחלטת הזאת מאפשרת עקיפה סלקטיבית. יש מה שיוגדר כדיון פילוסופי, ויש מה שיוגדר כפעולה פוליטית. הוא יוגדר על ידי מי שיהיה בעל כוח ויפעיל את החוק. בעיני, לא מדובר בלפתור את התעמרות בתלמידים, יש לא מעט התעמרות. הרבה מרצים אינם ראויים להיות מרצים אך זה ייפתר אם יתקנו את מנגנוני הביקורת באוניברסיטאות; יקבעו כללי וסדרי הוכחות ויוציאו את הדיון מחדרי המרצים לציבור. זה כאמור לא מופיע שם. כאן מופיעה דרישה להקים מערך אכיפה כנגד הבעת [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי] – שזה כשלעצמו מפתיע היות ומדובר בקוד חינוכי כלשונו. אבל ניחא, זה גם לא יפתור את הדעה האחידה שיש באגפים שונים של האקדמיה. כן, יש חוגים בעלי עמדות – כך כשבאתי להציג ההצעה למחקר דוקטורט במקומות מסוים הועפתי בזלזול – לא הייתי חלק מהמיליה ולא הייתי בעמדה הנכונה (אני סוציאליסט)… אבל בוא נאמר את האמת, רבים על מעט מאוד משרות, רוצים דיון עם ריבוי עמדות צריך יותר משרות וזאת לא הבעיה היחידה.

בדמוקרטיה ניתן לתת הגדרה קצרה וקולעת כי כל מה שלא צוין במפורש כאסור, הוא מותר וכי הדרך היחידה לאסור את מה שמותר היא בחוק. חוק מחוקק בכנסת. גם אם עברת על החוק מותר להעניש אותך רק ככתוב בחוק. אסור להעניש לא על פי חוק. זה עניין בסיסי שכל ליברל אמור להיות בחרדת קודש עליו, הרי הרעיון של הליך הוגן הוא לב המחשבה הדמוקרטית והמחשבה הליברלית. למעשה בלעדיו אין כמעט כלום. הליך הוגן אומר שפועלים לפי החוק ורק במסגרת החוק.

החוק אוסר על המל"ג להתערב בענייני האוניברסיטאות. הוא אוסר במפורש לכפות עליהם בנושאים של עמדות דעות וחופש אקדמאי. זה כתוב שחור על גבי לבן בחוק. ירצה השר לשנות זאת, עליו ללכת לכנסת ולחוקק חוק. פה יש ניסיון לעקוף. איך? בכפייה על מוסדות ההשכלה הגבוהה לאמץ מ'רצונם' את הקוד האתי. חשוב להבין, להבדיל מאותו קוד של איגוד הפרופסורים האמריקאי, פה לא מדובר על מעשה וולנטרי. איגוד הפרופסורים הוא אגודה מקצועית, הוא נותן שירותים מקצועיים כמו מאבק על שכר ומביע עמדות כמו הרבה מאוד ארגונים אחרים. הוא לא בעל יכולת כפייה. למעשה צריך לבחור להיות בו ואי בחירה להיות חבר מחלישה אותו ומבטלת את קיומו. הוא נשען על רצון הטוב של הציבור. המל"ג לא. המל"ג הוא מוסד של המדינה הקבוע בחוק אשר שולט בתקציבים. הוא בעל כוח כפייה. וכמו כל מוסד של המדינה, אם הוא רוצה לחרוג מסמכותו הקיימת, יבוא למחוקק וירחיב כדין את סמכויותיו. כל דבר אחר הוא פגיעה בחופש של הפרט וזה לא משנה מה עושה הפרט. אם עבר על החוק, שיישפט וייענש על פי חוק ורק על פי חוק. רוצים עונש אחר?   לכו למחוקק. כל דבר אחר דינו כלינץ'. כך למשל, מלבד קבוצה מצומצמת של עובדי מדינה, אסור לפטר אדם בגלל דעותיו. אסור. מותר לשפוט על הסתה (ואם יורשע ניתן לפטר אותו) וניתן על המרדה. ניתן לשפוט על כל מני דברים ולתת עונשים חמורים ביותר. אבל לפטר אסור.

יקומו ויגידו, מה עם הרב הראשי לצה"ל? זכותו של הציבור למחות ולדרוש מאדם להתפטר, הוא לא חייב לעשות זאת, מן הראוי שיעשה זאת. אבל לא כל מי שקוראים לו להתפטר מתפטר. הוא לא נכפה להתפטר. אם אדם חושב שהוא אינו ראוי להתמנות לתפקיד, מותר למחות על המינוי – מותר להתנגד ומותר לשכנע את המוסד לא להעסיקו. זה מותר .זה בחוק. זה חלק מהחופש שלך להבעת [עמדת תמיכה או התנגדות לעמדה בדיון ציבורי]. שוב, לא חייבים לקבל את הדרישה. כי הציבור והפרט אינם בעלי כוח כפייה ממשי על המוסדות. המדינה והמעסיק בעלי כוח כפייה – הם יכולים לפטר, האזרח לא. לכן האזרחים יכולים לדרוש מאדם להתפטר, ואילו המעסיק לא.

אז כאמור יש כאן חוק שאוסר על כל הבעת עמדה ציבורית. אכיפתו חייבת להיות סלקטיבית (כי אחרת לא ניתן לעשות כלום) והיא ללא הגדרה ברורה. ולא רק זה, היא נעשית תוך התעלמות מהגבולות שהציב המחוקק ותוך ניסיון ללקיחת סמכות לא כדין. זה לא רחוק מהליך הוגן, זה ההפך מהליך הוגן. כיצד ליברל יכול לתמוך בכך, אינני מבין. וכמו שאמר מדיסון 'ישנם יותר ניסיונות של הקטנת החופש של העם בהפרות שקטות והדרגתיות על ידי אלו שבכוח מאשר שינוי פתאומיים'. הקוד האתי של אסא כשר הוא דוגמא לכך בדיוק.


עמיר שוורץ

עמיר שורץ הוא חוקר ובעלים של חברת המידענות schwarz-info.com. היסטוריון ומחנך בהכשרתו, המרבה לעבוד עם צעירים יהודים מהתפוצה. כחוקר עמיר עוסק בעיקר בהפרטה והגירה.