בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

התפרעויות הבדואים: כשהמדינה תכבד את חוקיה – ...

התפרעויות הבדואים: כשהמדינה תכבד את חוקיה – יכבדו את המדינה

,
התיעוד המטריד שבו מככבים בדואים אשר יורים באוויר תוך כדי נסיעה פרועה בכבישי הנגב, הדליק אצל כולנו נורה אדומה. עם זאת, לא מדובר באירוע נדיר. כמעט בכל שבוע ניתן לחזות בהשתוללות הבדואים בנגב. תופעת אי אכיפת החוק באזור הנגב היא המאפשרת לאירועים כאלו להתרחש, ולכן דווקא בגלל שמדובר באירוע שאינו חריג, הנורה האדומה שנדלקה אצל כולנו צריכה להיראות עד לירח.

נתחיל עם השורה התחתונה של המאמר: כשאין אכיפה – אין הרתעה. בתוך מדינת ישראל קמה לה מדינה נוספת, הנקראת "מדינת הבדואים". במדינת הבדואים יש חוקים שונים: לא צריך לשלם מיסים – במגזר הבדואי פועלים אינספור עסקים ללא רישיון ובדואים רבים עובדים בשחור, בעוד ששכניהם היהודים בבאר שבע וביישובי הנגב צריכים לבלות שעות רבות במשרדי רשות המיסים; ריבוי נשים (פוליגמיה) מותר – כי למה להתחתן עם אישה אחת ולהוליד 3-5 ילדים כשאפשר להתנחם בזרועותיהן של 10 נשים ולהביא 35 ילדים? בישראל, אגב, ריבוי נשים מהווה עבירה שדינה עד חמש שנות מאסר; אם רוצחים לך בן משפחה, הפתרון מאוד פשוט – זה נקרא "נקמת דם": רוצחים מישהו ממשפחתו של הרוצח. נשמע קל מאוד, ללא הרבה בירוקרטיה.

אף על פי שבדבריי עלול להיווצר הרושם כי אני מזלזל במנהגים הללו, לא כך הדבר. אני מאמין שצריך וחשוב לכבד את מנהגי הבדואים, ובכלל את מנהגיה של כל קבוצה במדינה – לרבות חרדים, ערבים, דרוזים וחילונים (סליחה אם שכחתי מישהו). עם זאת, אני מאמין שכשרוצים לכבד את מנהגיה של קבוצה אחת, צריך לתת את הדעת כיצד הדבר ישפיע על הקבוצות האחרות.

כפי שציינתי בתחילת דבריי, האנדרלמוסיה במדינת הבדואים מוכרת לכולנו. הסיבה שבגללה הסרטון שבו נצפים בדואים משתוללים עם נשק זעזע את כולנו, היא שאותם בדואים חצו את הגבול ממדינת הבדואים אל מדינת ישראל – שבה יש חוקים שונים לגמרי. העובדה שעד היום ישנה אכיפה בררנית, היא האפליה האמיתית. תשכחו מאפליה מתקנת במוסדות ההשכלה הגבוהה, תשכחו מאפליה מתקנת בקבלה לשירות המדינה, תשכחו מאפליה מתקנת בכל תחום. הדרך לקירוב בין האוכלוסייה הבדואית לכלל האוכלוסייה הישראלית, על מנת שייווצר שוויון אמיתי, מתחילה קודם כול באכיפת הריבונות הישראלית בשטחים שבהם יושבים הבדואים. עד אשר מדינת ישראל, באמצעות זרועות האכיפה שלה – אותן זרועות אשר טוענות יומם וליל כי עליהן להיות עצמאיות, אבל בורחות מאחריות כאשר הן נכשלות בתפקידן – לא תנהג בשטחים של הבדואים כפי שהיא נוהגת בכל שטח אחר במדינת ישראל, לא יהיה שוויון אמיתי. כי שוויון אמיתי – אף על פי שקיים ויכוח מהו בדיוק שוויון – צריך לבוא לידי ביטוי גם בתחום אכיפת החוק, ולא רק בקבלה לאוניברסיטאות.

ההתפרעות על כביש 40, קילומטרים בודדים מ"בירת הסייבר" של ישראל, באר שבע, מצטרפת לשורה של מקרים מפוקפקים שבהם היו מעורבים בני המגזר הבדואי. למשל, גניבת הנשקים מבסיסי צה"ל שבדרום היא תופעה די מוכרת. החיילים עצמם מעידים כי מדובר בנורמה מוכרת, משום שהבדואים יודעים שהם מוגנים מפני כל עבירה שיבצעו. הם יודעים שהם יכולים להתגרות בחיילים, כי הם רואים מה עושים לחיילים שיורים במחבלים.

אם חשבתם שבית המשפט חף מאשמה – טעיתם. בית המשפט אומנם פוסק כהלכה על פי החוק, אך בכל זאת נראה כי בעניין עבירות הבדואים לשופטים היושבים בירושלים לא ממש אכפת אם החוק ייאכף. למשל, בתיק תנועת רגבים נ' המועצה האזורית אבו בסמה, אשר מאגדת בתוכה 11 יישובים בדואיים, נטען כי המועצה האזורית מאפשרת בניה בלתי חוקית על שטחים רבים. בית המשפט (בשתי ערכאות) הורה למועצה האזורית לאכוף את חוקי הבנייה, וציווה להרוס 64 מבנים בלתי חוקיים. אולם בית המשפט החליט כי הוא איננו צריך לעקוב אחר יישום פסק הדין. מפתיע, משום שידוע שלגבי הריסת בתי יהודים ביהודה ושומרון בית המשפט מאד להוט לוודא שאכן פסיקותיו נאכפות.

המקרים שתיארתי, לצד האירועים האחרונים שבהם השתוללו בדואים על כבישי הנגב כאשר הם יורים באוויר, חייבים לגרום לכולנו להבין שהמצב הקיים בדרום לא יכול להימשך. הוא לא טוב לנו כי ראינו שכשאין אכיפה – נורמות התנהגות לא מזהות שום גבול. כשאין אכיפה בתוך הכפרים – הבדואים עצמם הם הקורבנות, כי בסופו של דבר ילדיהם הם שנהרגים בתאונות דרכים כתוצאה מנהיגה מופרעת, נשיהם הן שזוכות למעמד נחות ומצבן תלוי לגמרי בעמדותיהם של הגברים במשפחה. העובדה שהמדינה לא אוכפת את חוקיה פוגעת ומקפחת דווקא את החלשים בחברה הבדואית, אשר אינם מעורבים בפשיעה.

שיהיה ברור: אכיפת חוקיה של מדינת ישראל בשטחים שבהם יושבים הבדואים אינה דבר פשוט. מדובר על הזנחה של שנים רבות שבהן חשבנו שהפרחנו את השממה, אך למעשה השממה נשארה נבולה. נותר רק לקוות שמפתרון הכולל רק הטבות וגזרים, נעבור לפתרון ריאלי וכלל‾מערכתי אשר יכלול גם חובות ומקלות. אם אין אכיפה – אין הרתעה.


קרדיט תצלום:
Shy halatzi
שתף:
 
  • דין מילוא

    בוגר תואר ראשון במנהל ממשל ומשפט, וחבר לשעבר במועדון הדיבייט של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. פעיל פוליטי.