בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

'זהות' של פייגלין: הסוס השחור של הבחירות הבאות?...

'זהות' של פייגלין: הסוס השחור של הבחירות הבאות?

,
המפלגה החדשה, המקורית והתוססת- 'זהות', בראשות ח"כ לשעבר, משה פייגלין, תעמוד בבחירות הבאות מול המבחן האמיתי. באילו נקודות משנתה הפוליטית בולטת? עד כמה בכוחה של מפלגה זו והעומד בראשה להצליח להתגושש בכבוד עם ענקים אחרים במגרש הפוליטי הנוקשה כמו הליכוד, יש עתיד והבית היהודי? 

ועידת זהות הראשונה אשר התקיימה בתל אביב בחודש שעבר, הייתה ללא ספק אירוע שהותיר חותם רב אצל רבים שנכחו באותו כנס מרשים בנמל המפורסם של תל אביב. האמוציות, ההתלהבות ובמיוחד האופטימיות המציאותית שליוותה את הכנס מתחילתו ועד לסיום נאומו של ראש המפלגה והצליחה להעביר את המסר באופן ברור, בהיר וחד. במהלך הכנס, בו נחשפו עומקים ורבדים שונים של מצע המפלגה האותנטי וכן שחקנים שונים המעורבים בה, ניתן היה לחזות בשכבות ובמגזרים שונים שאפיינו את הדוברים המגוונים, וכללו: אנשי שמאל, דרוזים, חרדים, דתיים לאומיים ועוד.

'זהות' היא ללא ספק שחקן חדש ומרענן בשדה הפוליטי בישראל. בעיני, זו מפלגה הפונה כמעט אל כל מגזר שקיים בארץ, ללא הבדל דת, מין או גזע, וזו היא מעלתה הגדולה ביותר. מפלגת 'זהות' מקדישה עצמה לטובת הגשמת שאיפותיהם של כלל הקבוצות באופנים האופטימאליים ביותר. זהו אפיונה הבולט ביותר: ביטול מוחלט של הגדרות המגזר לסוגיו. אם מפלגת הבית היהודי ניסתה בבחירות הראשונות בהן השתתפה להנגיש את מפד"ל לקבוצות גדולות יותר של מגזרים ואוכלוסיה, פייגלין למעשה מוחק את מושג המגזריות. בשורת המפלגה שלו ממוענת לכל אזרח במדינה שמזדהה עם ערכי חירות, שיוויון, חופש כלכלי וכד', בהן דוגלת המפלגה.

יו"ר 'זהות' כורך את נושאי הכלכלה, הביטחון והחברה כגוף אחד, ומעניק לכל צד את תשומת הלב הראויה לו, תוך התמקדות במכנה המשותף להם, המודגש בסיסמת הבחירות-'להיות יהודי/ה חופשי/ה'. הגדרה זו של חירות, שנעשה בה שימוש בדרך כלל רק בטקסים דתיים, דוגמת ליל הסדר שחל השבוע, מקבלת לפתע משמעות ותוקף המשודרגים אל העשור השני של שנות האלפיים. זאת, במטרה להגשים את ייעודו ותכליתו של מושג זה בחיינו המודרניים הישראלים.

דמותו של פייגלין

משה פייגלין, מהווה ללא ספק, אחד הפוליטיקאים המוכשרים והאינטלקטואלים שקיימים כיום במרחב הפוליטי. לדעתי, כניסתו לכנסת (למרות שהותו הקצרה בה) שיבחה והטיבה עם מעמדו וחשפה צדדים רבים באיש, שהיו עלומים לרוב הציבור הישראלי שהורגל להתבונן בו מבעד לעדשה של 'ימני הזוי ומשיחי'. לפתע, הואר פייגלין באור שונה כאדם שמעבר למשעול הצר של ימין ושמאל, הדוגל בחירות אמיתית, כזו שבדרך כלל מתנוססת רק על דגלם של דוברי השמאל.

ניתן גם להבחין כי פייגלין זוכה להתייחסות רבה מצד ערוצי התקשורת השונים, שנאותים לתת לו במה רחבה להשמיע את דעותיו. נראה כי חנופה זו מצד התקשורת הישראלית, במיוחד בשנים האחרונות, מעידה לא רק על סקרנות ורצון להתרשם מדבריו, אלא גם על משיכה מסוימת אליו, מעצם היותו דמות פוליטית בעלת מבנה שונה משאר השחקנים האחרים במגרש הפרלמנטארי. אני סבור שהסיבה העיקרית לכך נעוצה באחד המאפיינים הבולטים של יו"ר מפלגת זהות- הדיוק.

ראש 'מנהיגות יהודית' לשעבר, לא רק מצליח באופן עקבי להשמיע את דעותיו הפוליטיות והחברתיות באופן ראוי, ולעורר הזדהות בקרב רבים מתומכיו (וגם אלו שאינם נמנים על מעריציו), אלא גם בשל יכולת הדיוק שלו. כך, הוא משכיל לנמק ולהשיב באופן ממוקד לאתגרים המציבים מולו, תוך פיצוח קושיות כשנדרש לכך. אופן זה לא רק משולל כל נימה התחמקותית, פופוליסטית או יהירה, אלא מספק משנה סדורה וברורה, במקום לנסות לטאטא את 'הפתרונות' לסוגיות ליבה כאלו ואחרות לזמן של אחרי הבחירות, כפי שעושים מתחריו האחרים.

מטרתו של פייגלין היא ליצור נוסחה המצליחה לשלב בתוכה מאווים פוליטיים מגוונים שבדרך כלל 'בבעלות' מפלגות אחרות. על זו מתנוססת חירות האדם, על השנייה הפן היהודי לאומי, השלישית המצב הכלכלי וכד'. הורגלנו לחשוב שמושגים של ליברליות וחירות מצד אחד ואסרטיביות ונחישות בתחומים מדיניים מצד שני, אינם הולכים יד ביד. אך אספקט מחשבתי זה כבר החל לאבד ממשקלו, טרם הבחירות האחרונות, באמרה המפורסמת של בנט לכחלון, "לא צריך להיות שמאלני כדי להיות חברתי".

התפיסה כי ככל שמפלגה היא שמאלית וחילונית יותר, כך יש לה יותר פוטנציאל להשיג תקדימים בתחומים קהילתיים כגון חינוך, בריאות, דיור וכו; ובצד הימני של המפה, הרתעה חזקה ושמירה על ההתיישבות היהודית ביהו"ש, היא גישה שסובלת מצליעה זמן רב, ולא פעם קורסת אל מול עיננו. זהו חידושה העיקרי של זהות, שבירת המיתוס השגור בחברה הישראלית ויצירת גוף פוליטי חדש בו הימין והשמאל יכולים לצעוד יד ביד וכך לסחוט את מירב הפוטנציאל, הן המדיני והן החברתי.

עד כמה ההצלחה אפשרית?

הדרך להצלחה בבחירות הבאות כרוכה במימוש ומיצוי מקסימאלי של המפלגה, במיוחד של חבריה. האופן בו 'זהות' תצליח לתרגם את מצעה הפוליטי, העשוי היטב יש לומר, לידי מעשים בשטח, היא שתכריע בדבר. כך, לעומת מפלגות אחרות בקשת הפוליטית, המפריחות סיסמאות באוויר, 'זהות', במצעה המפורט, מנמקת את הטיעונים הכלכליים והפוליטיים באופן נהיר, פשוט ובגובה העיניים. עם זאת, יש לזכור כי אחת מאבני הנגף בדרך למימוש מטרה זו, תלויה בגורמים כגון גב פוליטי ורשימה של 'כוכבים' אשר ביכולתם לאפשר את נסיקתה הפוליטית. נראה כי הדרך עדיין רחוקה ממימוש הפוטנציאל הטמון ב'זהות', כפי שעשו מפלגות אחרות דוגמת "יש עתיד", "הבית היהודי" ו"כולנו" שהצלחתן נעה מרמה מטאורית ומטה.

אין ספק שהמרחב הפוליטי של ישראל עדיין אינו פשוט לגיחה משמעותית של מפלגה חדשה, אך אינו בלתי אפשרי. במקרה של הקדמת הבחירות, ישנה נטייה להאמין שהכרסום במעמדו של נתניהו ייתן את אותותיו במספר הקולות של הליכוד, ויטרוף את הקלפים לטובת סדר מדיני חדש (עד כמה שניתן) שיאפשר למפלגות חדשות כמו 'זהות', נקודת זינוק גדולה ועוצמתית יותר במסלול הפוליטי בישראל.


אלעד בן דוד

תלמיד לתואר שלישי בלימודי מזה"ת בבר אילן ובמכון הגבוה לתורה, היה פעיל בעמותה לשחרור פולארד. כותב שירה ומתעניין בתרבויות ושפות.