בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

חוסר גמישות ארגונית מונע מחברות להתחרות ולשרוד...

חוסר גמישות ארגונית מונע מחברות להתחרות ולשרוד

,
מנגנון השוק תובע מחברות להתעדכן ולהסתגל תדיר בהתאם לחידושים טכנולוגיים וביקושים משתנים, לכן קשיחות בארגון ובכוח העבודה עלול להיות הרסני.

מאת: דירדרה נ. מקלוסקי, 04/04/2017, מכון CATO

תרגום ועיבוד: עומר גריג

כלכלת שוק, בתמצית, היא הריסת הישן כדי לפנות מקום לחדש. קרל מרקס ראה בתכונה זו כאחד הצדדים המכוערים של הקפיטליזם, בעוד שג'וזף שומפטר, כלכלן מהאסכולה האוסטרית, קרא לה "הרס יצירתי", וגרס שהיא האפיק היחידי לצמיחה ממושכת.

בשנות התשעים, הכלכלן קלייטון כריסטנסן הרחיב את המושג "הרס יצירתי" עם תיאוריית ה"חידוש המשבש". את השיבוש הזה ניתן לראות בכל מקום – "אובר" משבשת את שרותי המוניות, ואילו טוויטר משבשת את עולם התקשורת. חידוש משבש, על פי כריסטנסן, הוא כל טכנולוגיה אשר נחותה במידה מסוימת מטכנולוגיה קיימת, אך יש לה תכונות רצויות אחרות. לצורך המחשה, דיסקטים בגודל 8 אינץ' יכלו לאחסן כמויות מידע גדולות ביחס לדיסקטים קטנים יותר, אך הם הוחלפו משום שהיו יקרים ומסורבלים עבור מחשבים אישיים. על אותו המשקל, מוציאים לאור של מוזיקה ועיתונים נתפסו לא מוכנים אל מול מודלים של הפצה דיגיטלית, למרות שבתחילה הם היו באיכות נמוכה יותר. כמו כן, הצילום הדיגיטלי החליף את הפילם.

רוב המחקרים, אשר בחנו את גודלן של חברות ואת יכולתן לחדש, לא מזהים את הקשר בין השניים. לחברות מבוססות אמור להיות יתרון, לכאורה, על פני "משבשים" פוטנציאליים; יש להן עובדים מיומנים, תשתיות זמינות ואת היכולת לספוג עלויות. למרות זאת, רבקה אנדרסון מהרווארד מצאה כי בתעשיות מסוימות, המאופיינות בדינאמיות גבוהה ובקצב התפתחות מהיר, הכסף שחברות מבוססות משקיעות במחקר מביא להן תשואות נמוכות יותר בהשוואה לתקציבי החברות הצעירות המתחרות בהן. החברות המתקשות ביותר הן דווקא אלה שנהנות מרווחיות בתחום העיסוק המרכזי שלהן. הסיבה לכך היא שהן משקיעות מעט מדי בפיתוח טכנולוגיות חדישות, כיוון שהן מנסות להימנע מלהאיץ את מותה של הטכנולוגיה שעומדת בבסיסן. העניין הוא שמנהלים רציונאליים אמורים להבין שעדיף להם לבצע "קניבליזציה" כלפי המודל המבוסס שלהם, ובכך לשרוד, מאשר לקפוא על השמרים וליפול טרף למתחרים. אולם לרוב, המנהלים הללו לא נערכים כראוי, בשל אי-גמישות ארגונית. אנדרסון טוענת שחברות הן ארגוני עיבוד מידע ענקיים, אשר מפתחים מבנה וכוח אדם המתאימים להם. כאשר טכנולוגיה חדשה מהווה שינוי או "שפצור" של טכנולוגיה ישנה, יש להם יתרון בשל המערכת הארגונית המבוססת; אולם כאשר החידושים רדיקליים, המערכת הארגונית דווקא מהווה מכשול.

במחקר נוסף, שנערך בשיתוף עם שרה קפלן מאוניברסיטת וורטון, בדקה אנדרסון מדוע חברות "בוגרות" מתקשות לעקוב אחר טכנולוגיות חדשות. חברות רבות מחזיקות במערכת תמריצים שמטרתה לוודא שהעובדים משיגים את היעדים שהוגדרו. עם זאת, מערכת שמעודדת עקביות ויעילות ביצור מוצר קיים, מהווה גורם שמרתיע ומדכא חשיבה יצירתית.

פתרון אפשרי הוא יצירת מחלקות יזמות שיהיו בעלות חופש פעולה יחסי, ואשר יהיו קשורות באופן רופף לארגון. מצד שני, בלתי נמנע שהמוניטין של החברה – נכס יקר ערך בהחלט – יחולק בין החברה לבין "המתחרה" הפנימית שלה.  IBM, למשל, הייתה יצרנית מחשבי "מיינפריים" שייסדה מחלקה פנימית לפיתוח מחשבים אישיים. בתחילה, המוניטין החיובי של החברה בכל הנוגע לאיכות עמד לזכותה, אך כאשר יותר ויותר אנשים רכשו מחשבים אישיים, מוצר חדש עם "מחלות ילדות" משלו, בעיות האיכות שלהם פורשו כבעיות איכות של החברה כולה, והעסק העיקרי, מחשבי המיינפריים, נפגע.

"שיבוש" לא חייב להוות גזר דין מוות. ג'ושוע גנץ מאוניברסיטת טורונטו, ודיוויד סו מאוניברסיטת וורטון, טוענים כי "מסחור קואופרטיבי" יכול להיות התשובה – כלומר, ברגע שחברה מבוססת מבינה שלסטרט-אפ יש יתרון תחרותי באמצעות טכנולוגיה חדשה, היא יכולה לסגור איתו עסקה או פשוט לקנותו.

עבור רובנו הביטוי "אם אינך יכול לגבור עליהם, הצטרף אליהם", נשמע טוב יותר מ"חדשנות או מוות”.

 


קיוונים

kivunim.org.il - מנגישים לכם את הדיון הכלכלי-חברתי העולמי.