בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

חוק המרכולים עבר, ומה ישתנה במציאות שלנו? כלום ושו...

חוק המרכולים עבר, ומה ישתנה במציאות שלנו? כלום ושום דבר

,
תחושת הפאניקה אינה מוצדקת - החוק החדש משאיר על כנו את המצב החוקי כפי שהיה לפני חודש וחצי, הוא לא סוגר שום עסק; לרשויות המקומיות נותר שיקול דעת אם ואיך לאכוף את החוק העירוני שלהן בנוגע לעסקים בשבת, אם הוא בכלל קיים; ושר הפנים, אם יערים קשיים על הרשויות המקומיות, יכול להתחלף בממשלה הבאה. לסיכום, הרבה מהומה על מעט מאומה.

חוק המרכולים עבר, ועולה השאלה מה ישתנה במציאות שלנו? ובכן, שום דבר; אף עסק לא ייסגר בעקבות החוק – בניגוד לטענות המועלות על ידי אמצעי התקשורת והאופוזיציה– ולא זו בלבד, אלא שהוא מאשר לחנויות הנוחות בתחנות הדלק לפעול בשבת. החוק משאיר על כנו את המצב החוקי, כפי שנקבע בפסק דין של בג"ץ מלפני עשרה שבועות; שום דבר לא השתנה מאז, כפי שלא השתנה בעשרות השנים האחרונות.

למעשה, ביכולתן של הרשויות המקומיות לעשות כמעט ככל העולה על רוחן. כיום, לחלק גדול מהרשויות המקומיות, ובעיקר למועצות מקומיות, כלל אין חוקי עזר שאוסרים על פתיחת עסקים בשבת;משמע –  הדבר מותר. יתרה מזאת, רוב הרשויות המקומיות, שיש להן חוקי עזר בנוגע לאיסור פתיחת עסקים בשבת, כלל אינן אוכפות את החוק; ואלו מהן שכן אוכפות, עושות זאת בחוסר חשק רב. (למעשה, הרשות המקומית שקונסת הכי הרבה היא דווקא עיריית תל-אביב, המובילה כיום את המאבק בעד פתיחת עסקים בשבת). בנוסף, ראוי להדגיש כי שרי הפנים אינם מתערבים באכיפה של הרשויות המקומיות, כך שגם היום, לאחר קבלת החוק, מי שרוצה לפתוח עסק בשבת יוכל לעשות זאת בהתאם למדיניות של הרשות המקומית אליה הוא משתייך; אם הרשות המקומית לא קבעה חוקי עזר נגד פתיחת עסקים בשבת, או שהיא לא אוכפת אותם, הרי שבעלי עסקים יוכלו לפתוח בשבת ללא כל קושי (ראו סקירה עדכנית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחקר של הכנסת).

המשמעות היא, כאמור, שהחוק הזה אינו משנה דבר. בפועל, לרשויות המקומיות יש שיקול דעת אם ואיך לאכוף את חוקי העזר שלהן; ואם רשות מקומית מסוימת מעוניינת להסדיר את סוגיית פתיחת העסקים בשבת בשטחה לאחר קבלת חוק המרכולים, אז ייתכן כי בקדנציה של דרעי הדבר יהיה קשה מעט, אך ראוי לזכור כי זו אינה נמשכת נצח – ייתכן, ואף סביר להניח, כי בממשלה הבאה שר הפנים יגיע ממפלגה אחרת. משרד הפנים לא רשום על ש"ס בטאבו. , אז אין סיבה לפאניקה והזעזוע.

עם זאת, חוק המרכולים הוא דוגמה נוספת לכיפופי הידיים של מיעוט חרדי אל מול רוב לא-חרדי, שעקרונית אינו מעוניין בחוק הזה. אגב, חברי הכנסת החרדים גם הם אינם תמימי דעים עם החוק הזה;  ולמעשה הייתי אף אומר כי דרעי עצמו הובל למהלך, בשל לחץ מצד העיתונות החרדית. אין ספק שכיפופי הידיים מעצבנים, אבל בפוליטיקה עושים פשרות, בטח כשמדובר על שינוי הסטטוס-קוו בנוגע לשבת – הנושא הרגיש ביותר לחרדים. עד כמה שכיפוף הידיים מעצבן, בסופו של יום דמוקרטיה היא עסק של פשרות, גם עם מהלכים מקוממים.

בנוסף, ועל אף שאמרנו כי לא יהיה שינוי במציאות, עדיין, החוק הוביל לשינוי חוקי אחד שאולי יהיה לו השפעה עתידית. לפני פסק הדין האמור בבג"ץ בעניין חוק העזר של עיריית תל-אביב, שהסדיר פתיחת עסקים בשבת, לשר הפנים הייתה סמכות מלאה בנוגע לאישור או לפסילה של חוקי עזר עירוניים על פי שיקול דעתו המלא. בג"ץ קבע שאין לשר הפנים שיקול דעת מלא בנוגע לפתיחת עסקים בשבת– והוביל לחוק החדש, שנחקק אך ורק בשל אותו פסק דין; וכעת ישנו חוק מיוחד המסדיר את עניין פתיחת העסקים בשבת ספציפית, וברירת המחדל השתנתה – על פי החוק החדש שר הפנים לא יאשר פתיחת עסקים בשבת, אלא אם השתכנע שהדבר משרת צורך חיוני. משמעות הדבר היא שהחוק עלול להגביל את שיקול דעתו של שר הפנים העתידי. לא מדובר רק על דרעי, כמובן, אלא על שרי הפנים שיבואו אחריו, שלא בטוח שיחזיקו באותה השקפת עולם כמוהו.

עולה השאלה, אם כן, האם ההגבלה הזו תמנע משר פנים חילוני לאשר חוק עזר עירוני המסדיר פתיחת עסקים בשבת? לדעתי, התשובה לכך היא שלילית; לשרי הפנים עדיין יהיה שיקול דעת, ופחות סביר, למשל, שש"ס תעתור לבג"ץ כנגד פתיחת עסקים בשבת בגבעתיים. כמו כן, בג"ץ, שהוא שחקן נוסף במערכה, כבר הוכיח שהוא מסוגל לראות לבן גם כשבחוק כתוב שחור, כך שלא ברור כיצד יפורש הסעיף החדש. בכל מקרה, חוק המרכולים הוא דוגמה טובה לאופן שבו פסק דין של בג"ץ – שדווקא ביקש להיטיב עם הציבור, לכאורה, ואישר חוק עזר לפתיחת עסקים בשבת בתל-אביב – הוביל לתוצאה הפוכה; שכן הקואליציה נאלצה לפעול בעקבות פסק הדין, לאחריו קיבלנו חוק שמגביל את שרי הפנים הבאים. כידוע, לעיתים כוונות טובות מובילות לתוצאות רעות, וכלל זה חל במיוחד על פסקי דין פוליטיים של בג"ץ.

לסיכום, פאניקה שעורר החוק אינה במקומה; שום דבר לא באמת ישתנה בעקבות החוק. שנית, כפי שכבר נאמר, דמוקרטיה קואליציונית היא עסק מעצבן לפעמים, ובג"ץ לא צריך להתערב בפוליטיקה. מסקנות אלו רלוונטיות לרבים מחוקי "קץ הדמוקרטיה" שהועלו בכנסת האחרונה. עוד הבהרה קטנה לסיום –  גם אני מתנגד לחוק, ובעד העברת סמכויות לרשויות מקומיות. אולם במקביל, אני גם בעד לצמצם את ה"פייק-כותרות", כמו גם את שאיפתה של התקשורת להנדס תודעה ציבורית בהתאם להשקפתה הפוליטית באמצעות יצירת פאניקה ורוב מהומה על לא מאומה.


דורון נחמיה

עורך דין , ממייסדי קבוצת "נתיב בליכוד".