בחירת העורך

READING

חקירות ודמוקרטיה: שלושת הכשלים של מגני נתניהו...

חקירות ודמוקרטיה: שלושת הכשלים של מגני נתניהו

,
המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט יפילו את נתניהו; התפטרות אפשרית אין משמעותה "הפיכה דמוקרטית" ואיבוד שלטון הימין; והקריאות להחלפת נתניהו הן לגיטימיות וחלק מהמשחק הדמוקרטי.

ראש הממשלה ומקורביו מעיפים בוץ לכל עבר, בעקבות פרסום המלצות המשטרה בשבוע שעבר בפרשיות 1000 ו-2000, ובשל החקירות המתנהלות נגד מקורבי ראש הממשלה בפרשיות 3000 ו-4000. ראש הממשלה ומקורביו מאשימים את המשטרה ב"זיהום" החקירות; יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת דודי אמסלם, אף כינה את יאיר לפיד 'שטינקר', בשל כך שהעז למסור עדות במשטרה כשנתבקש לעשות כן. אלא שבליל ההאשמות המוצגות על ידי תומכי נתניהו עומד על-פי רוב על שלושה טיעונים, שבבחינה קרובה פשוט אינם מחזיקים מים. להלן תשובותיי לטענותיהם של אותם התומכים, כפי שאני מבין אותן.

טענה א: בשמאל, במערכת המשפט ובמשטרה מבקשים להפיל את נתניהו באמצעות "מערכת אכיפת החוק"

"אין ספק שמעולם ישראל לא נראתה כל-כך כמו רפובליקת בננות, שנשלטת על ידי חונטה משטרתית-פוליטית", כך טען רן ברץ – שעד לא מזמן שירת בלשכתו של נתניהו כיועץ לענייני תקשורת – בפוסט שכתב בפייסבוק לאחר פרסום ההמלצות. פרסום המלצות משטרה בגין עבירת שוחד אינו אירוע מלבב, וזכותו של מר ברץ לחשוב שהן עורבא פרח. תמוהה יותר הסיפא של דבריו, בה הוא טוען שאנו נשלטים, לכאורה, על ידי "חונטה משטרתית-פוליטית". האם פרצו פקודיו של אלשיך, שמאלן ידוע מקרית ארבע, למשרד ראש הממשלה והורו לנתניהו לסיים את תפקידו לאלתר? מובן שלא כך הם פני הדברים. ראש ממשלה לא מחויב להתפטר בעקבות המלצות משטרה; גם לא בעקבות המלצות היועץ המשפטי לממשלה, ואפילו לא בעקבות הרשעת בית משפט מחוזי. בית המשפט העליון יכול "להדיח" את ראש הממשלה רק אם הואשם בעבירה שיש עימה קלון, וכאשר ערעורו לערכאה עליונה לא התקבל, כך לפי לשון חוק יסוד: הממשלה.

מצב משפטי זה יתרחש, אם בכלל, רק בעוד מספר שנים. עד אז, כמובן, התפטרות אפשרית של ראש הממשלה לא תיקבע על ידי מערכת אכיפת החוק. תומכי נתניהו יכולים לעשות נפשות בקרב העם והפוליטיקאים, ולנסות לבצר את התמיכה בו כך שלא יאולץ להתפטר גם אם ימליץ היועץ המשפטי על הגשת כתב אישום כנגדו. אולם אם מנדלבליט יחליט להגיש כתב אישום ומכאן תבוא נפילתו של נתניהו, אין להם אלא להלין על שותפיו של נתניהו לקואליציה, אשר ייתכן שיבקשו להחליפו. אף אחד לא יכול לכפות על נפתלי בנט, משה כחלון או ח"כים מהליכוד להפיל את ראש הממשלה בגלל המלצות היועץ המשפטי, שכזכור מונה גם הוא על ידי נתניהו והיה מזכיר ממשלתו בעבר. אם נתניהו ייפול בעתיד הנראה לעין, יהיה זה בגלל נציגיו הנבחרים של העם, ולא בגלל מערכת אכיפת החוק.

טענה ב': פרישת נתניהו תפיל את שלטון הימין ותפגע בהכרעת הבוחר

אבל רגע אחד, יטענו תומכיו של ראש הממשלה, אי-אפשר להתעלם מכך שההליך המשפטי נגד נתניהו, וההד התקשורתי הרב הנלווה לו, מכרסמים ביכולתו למשול, בניגוד למנדט שניתן לו על ידי העם בבחירות. לשיטתם, גם אם מערכת אכיפת החוק לא מפילה את נתניהו דה-יורה, הרי שפרסום ההמלצות נגדו, ופרסומן האפשרי של המלצות מפלילות מצד היועץ בהמשך, יפיל אותו דה-פקטו. הפלת נתניהו תהיה משולה לפגיעה ברצון הבוחר. טענה זו גם כן, אינה מחזיקה מים. כנסת בישראל מפוזרת טרם זמנה רק במידה שחבריה אינם מצליחים להקים ממשלה חלופית. כלומר, חברי הקואליציה הימנית ביותר אי-פעם יכולים להחליט בכל רגע לקיים את הממשלה ואת הקואליציה גם ללא נתניהו, בין אם יתפטר ובין אם יודיע על נבצרות בשלב כל-שהוא. אמנם מצביעי הליכוד, כמו גם חלק ניכר ממצביעי מפלגות הקואליציה, ודאי רצו את נתניהו כראש ממשלה באופן אישי, אך בהנחה שהצבעתם הייתה גם למפלגה ולאידיאולוגיה ולא רק לאדם ספציפי, הם יוכלו לקבל ממשלה הפועלת לפי עיקרי אמונתם הפוליטית עד נובמבר 2019, אז תערכנה הבחירות הבאות לפי חוק. משמע, הכרעתם האידיאולוגית של הבוחרים שהצביעו לימין לא צריכה להיפגע בגלל ענייניו המשפטיים של ביבי; ההיסטוריה הישראלית מלאה בתקדימים כאלה למכביר. בן-גוריון התפטר מתפקידו והוחלף בלוי אשכול, שהוחלף בתורו לאחר פטירתו על ידי גולדה מאיר. כמו כן, יצחק שמיר החליף את בגין, רבין החליף את גולדה ופרס החליף את רבין לאחר הירצחו. באף אחד מהמקרים הללו, עזיבת ראש הממשלה את תפקידו לא הובילה באופן מיידי לבחירות. אם נציגי הימין בכנסת יחליטו לפזר את הקואליציה, הרי שהאחריות על הקדמת הבחירות וסיום אפשרי של שלטון הימין מוטלת עליהם, ולא על המשטרה או הפרקליטות.

טענה ג': המשפטיזציה של השיח הציבורי מזיקה לשיח הדמוקרטי

"אני מקווה מאוד שהוא (נתניהו), לא יתפטר אלא אם כן יורשע בעבירה שיש עמה קלון", כתב גדי טאוב בעקבות פרסום המלצות המשטרה. טאוב איננו איש ימין, ואינו מתומכיו של נתניהו, אך הוא מיטיב לבטא זה שנים הלך רוח הקיים בימין – אך לא רק, כאמור – ביחס לתהליך המשפטיזציה של הפוליטיקה המתחולל בישראל. עם זאת, אני תמה על הפתרון שמציע טאוב, לפיו ראש ממשלה יתפטר בשל אישומים של שחיתות רק במידה שיורשע בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון. בכך, הוא בא לברך ויוצא מקלל; הוא רוצה להוציא את המשפטי מהפוליטי, וטוען כי אמת המידה המוסרית היחידה שעל פיה שחיתות של ראש ממשלה צריכה להישפט אמורה להיקבע על ידי בית המשפט עצמו. באופן תמוה אך דומה, רבים מאלה היוצאים נגד המשפטיזציה של השיח, מוכנים יהיו לקרוא לנתניהו להתפטר רק כאשר ייחצה רף משפטי כל-שהוא. לטעמי, ניתן לקבוע שראש ממשלה הוא מושחת בהתנהלותו הציבורית גם מבלי שעבר את הרף הפלילי. טוהר המידות בזירה הפוליטית אינו מוכרח להיקבע על-פי הרף המחמיר של החוק, ומותר לצפות מנבחרי הציבור להתנהג בצורה אתית הנמצאת מעל החוק. לא פשוט להגדיר מהי אמת המידה המוסרית הלא-משפטית, אבל הרי בדיוק בשביל זה קיים השיח הדמוקרטי הדינמי, שמאפשר יצירת נורמות שאינן משפטיות.  בין אם פלילי או לא פלילי, לא ראוי בעליל שראש ממשלה יקבל מתנות בסך מיליון שקלים מבעל הון שהוא "חבר", תוך שהוא עוסק בשלל עניינים הנוגעים בעסקיו של אותו החבר, מבלי לדווח על ניגוד עניינים כמצופה. כמו כן, אסור שראש ממשלה ידון עם מו"ל של עיתון על צמצום התחרות אל מול עיתונים אחרים, בין אם "מימש" את העסקה המדוברת ובין אם לאו.  לא צריך להיות משפטן בשביל זה, די להיות אזרח בעל שכל ישר.

אינני מתומכיו של נתניהו, אך כדמוקרט אני מכבד את היותו ראש הממשלה הנבחר של מדינת ישראל. מיותר לציין כי אני תומך בהתנגדות לכהונתו ולהמשך שלטונו רק באמצעים דמוקרטיים החוסים תחת החוק, כגון הזכות לחופש הביטוי. עמדתי היא שהממצאים העובדתיים ביחס למתנות ולשיחות עם מוזס, ללא קשר לפרשנותם המשפטית, אינם מאפשרים לנתניהו לכהן עוד כראש ממשלת ישראל (מבלי שאנו יודעים על מעורבתו של נתניהו בפרשת בזק, ובעניינים אחרים בהם חלו התפתחויות בימים האחרונים) . דיון ציבורי על אודות טוהר המידות הראוי לנבחרי ציבורי, ובראשם ראש הממשלה, אינו מנוגד לשיח הדמוקרטי, אלא שהוא מצוי בלבו. קריאה ללחץ ציבורי, במסגרת החוק, להחלפת נתניהו – כאמור, ללא הכרח בפיזור הכנסת או הקואליציה הנוכחית – הינה לגיטימית. הניסיונות לטעון שעמדות המתנגדות לשלטון הנוכחי הן "לא דמוקרטיות", הם עצמם מנוגדים לעיקרון הדמוקרטי היסודי של הזכות לבקר את השלטון ואת העומד בראשו, כולל השמעת הקריאה לפיה עליו להתפטר. "כל ישראלי צריך להתמודד עם הראיות, לא עם ההמלצות", כתב יפה יועז הנדל, בוגר נוסף של לשכת נתניהו, ב"ידיעות אחרונות". העובדות הגלויות כרגע מוכיחות שנתניהו הוא מושחת מבחינה ציבורית, גם אם עדיין עומדת לו (בצדק) חזקת החפות במישור הפלילי. את זה אפשר וצריך לקבוע ללא קשר להליך המשפטי המתנהל נגדו. אלה המתחבאים מאחורי אדרתו של היועץ המשפטי, שלא יזעקו בעוז כנגד המשפטיזציה שעובר השיח הציבורי בישראל. הם אלה המחזקים את המשפטיזציה, בכישלונם לקרוא לנתניהו מושחת, על אף העובדות הגלויות העומדות בפנינו כבר עכשיו.


יובל בנשלום

סטודנט שנה ג' בתכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית. כותב על פוליטיקה ישראלית וכלל עולמית, היסטוריה, ספורט וכתיבה יצירתית-הומוריסטית. חילוני לאומי וליברלי, אך לא ימני, שמחובר לתרבות היהודית. תומך במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ובכלכלה חופשית עם מדינת רווחה.