בחירת העורך

טוויטר, קניה ווסט, והשמלה הסינית

,
שני מקרים שונים גרמו להמון 'לצאת בקלשונים' נגדם ברשת החברתית טוויטר, מה הקשר ביניהם - ומה אפשר ללמוד מהם לגבי מצב השיח הישראלי והשיוך הפוליטי-עדתי.

שתי פרשיות הציפו את הטוויטר בזמן האחרון, שלכאורה אין קשר ביניהן. באחת צעירה קנתה שמלה בעלת מאפיינים סיניים והלכה איתה לנשף. היא העלתה תמונות איתה לחשבון הטוויטר שלה והחלה לקבל תגובות נזעמות על 'ניכוס תרבותי', מונח שבשמו פעילי צדק חברתי דורשים מלבנים לגזור את הראסטות שלהם (תספורת ששייכת לתרבות השחורה לדעתם), בין היתר.

הפרשה השנייה היא רצף ציוצים של קניה ווסט שמביעים תמיכה בעמדות שמרניות ואף בפעילה חברתית ימנית ושחורה שפועלת למיגור תחושת הקורבנות בקרב הקהילה השחורה ולהגדלת תחושת האחריות האישית בקרבה. קניה זכה לגינויים מצד מעריציו, שתהו איך אדם שחור מעז לצאת כנגד המפלגה הדמוקרטית שאליה משתייכים השחורים באופן מסורתי.

בפרשיות האלו אפשר לראות שבשם השוויון והצדק מקבעים ריאקציוניזם. במקרה א' זו המחשבה שישנה תרבות טהורה שאסור לגעת בה, למרות שכל אדם שלמד היסטוריה יודע שישנם חילופי רעיונות בין תרבויות, ושתרבות שאינה מתפתחת ולומדת מאחרות נידונה למוות; במקרה ב' זו החלוקה הילדותית בין טובים לרעים בצורה שרירותית, שבעקבותיה כל מעבָר נתפס כבגידה, ללא כל התייחסות לתוכן הנאמר ולנימוק. מקרים שכאלו הם מכת מוות לשיח הפתוח שבו בוררים רעיונות טובים מרעים.

שני המקרים הללו גרמו לי להעריך את המזרחים בישראל ואת השיח הישראלי. מעטים אם בכלל האנשים שיתעצבנו מאדם שאינו מרוקאי שלבוש כיפתן וחוגג מימונה. אפילו חצרוני(!) הופיע באחת. נוסף לזה, על אף הגזענות שבה התקבלה העלייה מארצות ערב, העולים לא התקבעו באופן כולל בעמדת הקורבן ולא התגייסו באחת למפלגות הצדק והשוויון החברתי. זה נס שחייב חלק מהתגשמותו לכך שהעוולות שנעשו להם נעשו בשם האידיאליזם הסוציאליסטי והעיוורון הבירוקרטי. כיוון שאנחנו נוהגים לייבא מארה"ב טרנדים תרבותיים באיחור, בואו ניזהר מלייבא את הטרלול הזה בבקשה.


אביחי פלח

בן 27, בוגר תואר בתקשורת ופסיכולוגיה מאוניברסיטת אריאל.