בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

טראמפ משכין השלום ואובמה מחרחר המלחמות?...

טראמפ משכין השלום ואובמה מחרחר המלחמות?

,
כיצד הרתעה מנעה מלחמות בעוד פייסנות עודדה אותן? כיצד הרתעה מנעה מלחמות בעוד פייסנות עודדה אותן? צפו בלקט סרטונים מתורגם של הפרופ' הבכיר להיסטוריה צבאית, ויקטור דיוויס הנסון, שמסביר מדוע אומות יוצאות למלחמה, ומלמד על תפקידה המכריע של ההרתעה במניעת מלחמות, מול נזקיה העצומים של הפייסנות, בראי ההיסטוריה. צ'מברליין מול צ'רצ'יל, קרטר מול רייגן, תאצ'ר מול גלטיירי ובוש מול סדאם. הלקט כולל שילוב של שלל קטעי ווידאו, תמונות, מפות ודוגמאות נוספות להמחשת דבריו.

טראמפ משכין השלום ואובמה מחרחר המלחמה?

כיצד הרתעה מנעה מלחמות בעוד פייסנות עודדה אותן?צפו בלקט סרטונים מתורגם של הפרופ' הבכיר להיסטוריה צבאית, ויקטור דיוויס הנסון, שמסביר מדוע אומות יוצאות למלחמה, ומלמד על תפקידה המכריע של ההרתעה במניעת מלחמות, מול נזקיה העצומים של הפייסנות, בראי ההיסטוריה. צ'מברליין מול צ'רצ'יל, קרטר מול רייגן, תאצ'ר מול גלטיירי ובוש מול סדאם. הלקט כולל שילוב של שלל קטעי ווידאו, תמונות, מפות ודוגמאות נוספות להמחשת דבריו.מחקר, עריכה, עיבוד ותרגום: אלון גולדברג (Alon Goldberg) מהעמוד הליברל הקלאסי.שבע מסקנות על רגל אחת:1. כולם שונאים את המרתיע – ואוהבים את הפייסן.2. קל לאבד הרתעה – מאוד קשה לבסס אותה.3. מנהיגים מפויסים – מתעבים את מי שפייס אותם.4. צבא עוצמתי אך מסורס יוזמה, חסר תגובה וללא מילה – פגיעה קשה בהרתעה.5. כשהאויב לא מכיר בעוצמתך ויכולותיך – פגיעה בהרתעה.6. תגובה מידתית ו"הגיונית" – פגיעה בהרתעה.7. תגובה חסרת פרופורציה – חיזוק ובניית הרתעה.תמלול:"מלחמה היא מעבדה שבוחנת את המציאות. לכל אחד יש רושם מסוים, לרוב שגוי, על המציאות. מכאן שאז אין טעם במלחמה אם לכל אחד היה מערך הרתעה וכל אחד ידע בדיוק מה היכולות היחסיות של האחרים בחדר, הוא לא היה נלחם. מלחמות מתרחשות כדי לגלות את זה. משהו קרה שאסור היה לקרות. אם היית משווה את הכוחות הצבאיים של בריטניה וצרפת לבדן ב-1940, הם היו חזקים יותר משל גרמניה. כשגרמניה פלשה לצרפת היה להם פחות טנקים, חיל האוויר שלהם לא היה יותר טוב והיה להם פחות אנשים בהשוואה לדמוקרטיות. אם לארה"ב היה הסכם אי-התקפה או אפילו ברית עם צרפת, והייתה מנחיתה שם חיילים, גרמניה לעולם לא היתה פולשת. אם בריטניה וצרפת היו מתחמשות קצת מוקדם יותר, הנאצים לא היו פולשים. ואם ברית המועצות לא היתה חותמת על הסכם אי-התקפה עם גרמניה שמבטיחה לה שלא תהיה חזית מזרחית, כפי שקרה במלחמת העולם הראשונה, גרמניה לעולם לא היתה פולשת מערבה.היו אלה קנוניה סובייטית, אדישות או התבדלות אמריקאית ופייסנות בריטית וצרפתית בשנות ה-30, ששכנעו את גרמניה במשהו שאסור היה לה להיות משוכנעת בו. הם האמינו שהם חזקים יותר צבאית – בכוח אדם ויכולת ייצור תעשייתית. בעלות הברית לא הכירו ביכולות שלהם עצמם. הם לא הבינו את היקף יכולותיהם והפוטנציאל שלהם והמעיטו בערך כוחם, כשכוחות הציר תמיד העריכו הערכת יתר את יכולות עצמם.אנשים בבריטניה לא רצו לצאת למלחמה עבור צ'כוסלובקיה לכשעצמה, אלא כדי למנוע מהיטלר מלפרק אנשים ומדינות כמו את הצ'כים וצ'כוסלובקיה. זו תמצית מהות ההרתעה. דרך אחת לזכור את זה, זה שיש לו תאום מרושע שמכונה "פייסנות". הרתעה בבסיסה זה הניסיון לכפות על מישהו לעשות משהו שהוא לא היה רוצה לעשות.אנחנו עושים את זה בחיינו הפרטיים. יש ילדים מורתעים ויש ילדים מפויסים. שימו לב לאֵטִימוֹלוֹגְיָה: הרתעה מגיעה מהמילה הלטינית "טריו" שמשמעותה להפחיד מישהו מלעשות משהו. יש לך ילד ואתה אומר "אל תחזור אחרי 23:00 אחרת…" או שאתה יכול לנסות פייסנות, שמגיעה מהמילה הלטינית "פאקס" מלשון 'פאסיבי': "אני רוצה להסביר לך למה זה לא יהיה טוב למשפחה שלנו אם תחזור אחרי 23:00. אבל אם בכל זאת תחזור אחרי 23:00, אני רוצה להיות במקומך ולהבין מאיפה אתה בא". זו פייסנות.יש 3-4 דברים לזכור בנוגע להרתעה ופייסנות. הראשון הוא שכולם שונאים את המרתיע ואוהבים את הפייסן. מכיוון שהפייסן תמיד מבטיח שלום בטווח הקצר. הפייסן הכי גדול בבריטניה שלפני מלחמת העולם השנייה היה סטנלי בולדווין, ראש הממשלה עד שפרש ב-37'. אחריו עלה עוד פייסן לשלטון – נוויל צ'מברליין. העם הבריטי אהב את בולדווין, מכיוון שבמשבר חבל הסאר, משבר חבל הריין ומשבר אַנְשְׁלוּס (סיפוח אוסטריה לרייך השלישי) שהגיע אחרי שסיים את תפקידו, הוא הבטיח לבריטים שאין שום צורך להילחם כמו בקְרָב על הסום או בקְרָב ורדן. בניגוד אליו, וינסטון צ'רצ'יל אמר ש"אין לנו מספיק טייסות בחיל האוויר המלכותי, שצריך לייצר לפחות 50 אלף יחידות ממטוס הספיטפייר החדש, שחייבים לבנות עוד 2 אוניות מערכה ושאסור לסמוך על הֶר היטלר". והם אמרו עליו "האיש הזה הוא מחרחר מלחמה והוא רוצה לשוב לקְרָב על הסום. הפסדנו מיליון חיילים כשהוא היה אדמירל הצי המלכותי, ואנחנו לא רוצים שהאיש הזה יחזור שוב לשלטון". צ'מברלין אמר כמעט את אותו הדבר. העם תמיד אוהב את הפייסן ותמיד שונא את המרתיע.הדבר השני שיש לזכור בנוגע להרתעה זה, שזה לא תמיד מבוסס על כוח צבאי, אלא כוח צבאי וגם ההתכנות שמישהו ישתמש בו. כשהיטלר פלש לצרפת בעשירי במאי 1940, הוא נלחם מאז הראשון בספטמבר 39' במזרח אירופה. הגנרלים שלו באו אליו ואמרו לו "אתה משוגע! לבריטים ולצרפתים ואפילו להולנדים ולבלגים, יש ביניהם 4 מיליון איש. לטנק הצרפתי ה"שאר בי" יש תותח 75 מילימטר. מטוסי הקרב הצרפתים והספיטפייר הבריטי החדש טובים יותר או טובים לפחות כמו המסרשמיט. לא נצליח להביס את אותם. לא הצלחנו לעשות את זה במלחמת העולם הראשונה – נעצרנו כבר אחרי כ-130 קילומטר. למה שנרצה שוב להיכשל?"והיטלר אמר, "אתם לא מבינים. הם לא ילחמו. הם הפסידו את המורל הלאומי שלהם. הם מלמדים בבתי הספר שלהם שקרב ורדן היה קטסטרופה, לא ניצחון מפואר. הם סוציאליסטים". הוא הביא סימוכין לדעות דומות של נאצים נוספים. ב-1936, איגוד הדיבייט של אוניברסיטת אוקספורד פרסמו שהם לעולם לא יהיו מוכנים להתגייסו למלחמה עבור 'המלך והמדינה'. אז הם נמר מנייר. לכן הוא לא היה מורתע למרות כל היתרון הצבאי האדיר. כשפלש לצ'כוסלובקיה, היטלר אמר, "אלוהים, אני שמח שאף אחד לא חשף את הבלוף שלי. לא הבנתי עד כמה עדיפים מפעלי הנשק של סקודה (באוסטריה) בהשוואה למפעלי הנשק שלנו. ולא היה לי שמץ של מושג על הביצורים הצ'כים, שהופכים את החומה המערבית שלנו לבדיחה".זה מאוד חשוב כדי לשמור על ההרתעה, שהאיש או האומה שאתה מנסה להרתיע לא בדיוק יודע מה תעשה בכל נקודת זמן. זו התאבדות להבטיח לאנשים שאתה אדם הגיוני ומיושב בדעתך, ושלעולם לא תשתמש באמצעים תחת פיקודך.הדבר השלישי שיש לזכור על הרתעה זה, שזה מאוד-מאוד קשה לבסס בהדרגתיות מחדש – ומאוד קל לזנוח. ברגע שההרתעה נזנחה, זה כמעט בלתי אפשרי לשקם אותה ללא מלחמה. לאחר שסטנלי בולדווין (רהמ"ש בריטניה) פרש מתפקידו ב-37', נוויל צ'מברליין נכנס מ-37' עד עשירי במאי 40', יום הפלישה אל צרפת. כמובן שפיטרו אותו. הנוכחות של צ'רצ'יל בקבינט, הכניסה של צ'רצ'יל לראשות הממשלה הגיעה מאוחר מידיי. היה מאוחר מידיי מכדי לשקם את ההרתעה. רק מלחמת העולם השנייה ומה שקרה אחריה החזירו אותה.הדבר הרביעי בנוגע להרתעה זה שמנהיג המדינה שמפייסים – בד"כ מתעב את האדם שפייס אותו. לאחר ועידת מינכן (38') נוויל צ'מברליין מסר את כל אירופה להיטלר. בבסיסו של דבר הוא אמר, "קח לא רק את חבל הסודטים (בצ'כיה) אלא גם את חבלי בוהמיה ומוראביה (בצ'כיה) ואולי צ'כוסלובקיה לא תהיה קיימת יותר. הוצע לו אימפריה בשטח הגדול ביותר שהיה לדוברי הגרמנית בכל ההיסטוריה הגרמנית. צ'מברליין עשה את כל זה. ומה היטלר אמר להרמן גרינג (מפקד הלופטוואפה) וריבנטרופ (שר החוץ הנאצי) ? הוא אמר, "פגשתי את צ'מברליין במינכן. רציתי לדרוך ולמחוץ אותו. רציתי לדרוס את הבטן שלו ולקחת את המטריה המטומטמת הזו ולהכניס לו אותה בראש. הם תולעים". כך הוא כינה אותם. אנשים שהיו אצילי נפש הוא כינה תולעים. כך הפסדנו את יכולת ההרתעה.פיטר רובינסון: "אם היטלר לא היה תוקף את רוסיה, הוא יכול היה לבצר את אחיזתו באירופה ולמשול ביבשת למשך מי יודע כמה זמן. כנ"ל היפנים ששלטו במונגוליה ודרום-מזרח אסיה. הם לא היו צריכים לתקוף את פרל הארבור. למה הם לא גיבשו את כוחותיהם?"ויקטור: היו אנשים שאמרו בדיוק את זה. במקרה של גרמניה, היו אנשים במטה הפיקוד שאמרו "אתם יודעים מה, אולי לא נצליח לפלוש לבריטניה, אבל בריטניה לא יכולה באמת להזיק לנו. האמריקאים לא יתערבו – אלא אם כן יתקפו אותם". זה היה נכון. "וברית המועצות מספקת לנו נפט, חיטה ומתכות יקרות. ניצחנו את המלחמה". הם חשבו שהם נצחו את המלחמה כבר באפריל 1941. פיטר: "הם נצחו את המלחמה על אירופה". ויקטור: הם בהחלט נצחו והיה להם את כל משאבי האיחוד האירופי של היום. אבל בהינתן מציאות טבע האדם… להיטלר היתה תפיסה בראש שרוסיה תקרוס במחצית הזמן שצרפת קרסה. זה היה חלק מזה. חלק אחר היה שהוא לא הפסיד אף קרב.הרתעה לא עוזרת לך בכלום אם האויב לא יודע מה היכולות שלך. היטלר עצמו אמר ש"אם היו אומרים לי שיש להם כבר 2,000 טנקים מדגם טי-42", שהיו טובים יותר מכל דגמי הטנקים הגרמניים, "לא הייתי פולש".למה היפנים תקפו ב-7 לדצמבר 41'? (פרל הארבור)הם חשבו שבעלת הברית הטובה ביותר של ארה"ב במלחמה היא בריטניה, ומהראשון לספטמבר ועד ל-7 לדצמבר, לא היתה לארה"ב שום בעיה לצפות בלונדון עולה בלהבות. אז הצבא היפני אמר "יודעים מה? האנשים האלה לא רצו לבוא לעזור לבריטניה, אז אם נתקוף אותם במהירות בפרל הארבור ונמחק את כל הצי שלהם, אולי גם נתפוס את נושאות המטוסים", הם לא תפסו אבל חשבו שיתפסו. "הם ייכנעו ואז יש את כל האיים היתומים האלה שאף כוח קולוניאליסטי שולט בהם. צרפת לא קיימת. נשתלט על דרום-מזרח אסיה". וכך עשו. "הולנד לא קיימת, היא כבושה ע"י גרמניה, אז נתפוס את אינדונזיה והאזור. מה אכפת לאמריקאים? כמובן שנהיה חייבים לקחת מהם את הפיליפינים, אבל אחרי הכל, הם לא רוצים להילחם".זו היתה מסקנה מאוד שגויה, מכיוון שכמובן דעת הקהל בנושא כניסה למלחמת העולם השנייה קפצה מ-35% ל-95%. אבל זה לא שינה דבר מכיוון שהיפנים לא קיבלו את הרושם הזה מאמריקה.הנקודה עם הרתעה היא שזה לא משנה שהצי הבריטי הוא הגדול בעולם ושלנו השני הגדול בעולם, או שיש לנו את היכולת תוך 3 שנים לבנות צי גדול יותר מכל הציים בעולם גם יחד – אם אתה לא מציג את ההרתעה הזו. הם חשבו, טוב הרתעה זה לא באמת חומרי. זה רוחני. ויש לנו פרדיגמה חדשה של פשיזם מודרני ששולט במדינה, ויש לנו עליונות טכנולוגית. אנחנו לא באמת שחררנו אותם מהאשליה הזו… הרתעה זה גם תפיסה ולא רק כוח אמיתי.תחת חוקי ההרתעה, כשהולכים אחורה בזמן להיסטוריה הקלאסית, החוק המרכזי ביותר הוא חוסר מידתיות: שלא תעז לעשות את זה, מכיוון שאנחנו בלתי צפויים ואנחנו נגיב בצורה חסרת פרופורציות לחלוטין, באופן בו הישראלים מגיבים. מה שיעודד תוקפן לעשות מעשה מטופש יהיה להבטיח שאתה מאמין במידתיות. כמו ש"אם תתקוף את פורטלנד, אל תדאג אנחנו רק נתקוף את פיונגיאנג, אבל שום דבר אחר לא". הרעיון הישן היה, שאם תעז לתקוף את פרל הארבור, תאלץ להתמודד עם מלחמה מקפת ואנחנו נשטח את טוקיו. אבל לא תקשרנו את זה. ברגע שהתחלנו לתקשר את זה בתקופת המלחמה הקרה, היה לנו שלום יחסי.מאוד אהבו את ג'ימי קרטר ב-1977, 78' ו-79'. מה הוא עשה? הוא חתך בתקציב הביטחון אבל חשוב מכך – הוא אמר את הדברים הבאים: "אין בי פחד מוגזם מקומוניזם". "עקרונות זכויות האדם שלנו הם שיכריעו את מדיניות החוץ". "אף לא חייל אחד ימות במשמרת שלי". "אני אדאג למכור מטוסי F15 לסעודים – ללא מנשאי פצצות. זו הבטחה". בתהליך הזה, באופן הדרגתי וחתרני, הוא שידר לעולם שאפשר לנצל את ארה"ב.בתקופה של 12 חודשים בין 1979 עד לסוף תקופתו ב-1980, פתאום העולם הנפלא.. אחוזי התמיכה בו היו 58% ופתאום אנשים אמרו "יתכן שהוא לא יבחר לקדנציה נוספת. המשוגע הזה רייגן, שאפילו לא רוצה להחזיר את תעלת פנמה – נכנס, אז עדיף שננצל את זה כל זמן שאפשר". אז הרוסים פלשו לאפגניסטן. הסינים פלשו לווייטנאם. השיעים נפתרו מהשאה הפרסי ותפסו בני ערובה אמריקנים. היו מהפכות קומוניסטיות בגואטמלה, הונדורס וניקרגואה. זה היה סוג של "בואו נתפוס כל מה שאפשר כל עוד נוכל, מכיוון שלא יהיה עוד נשיא מטומטם כמו האיש הזה".כשרייגן נבחר עשו לו דמוניזציה. לקח לו בין 3-4 שנים לשקם את ההרתעה.כמישהו שחיי בתקופת רייגן אני יכול לספר לכם שאנשים שנאו את רונלד רייגן והוא היה מאוד לא פופולרי ב-81' ו-82'. אתה מדליק את הטלוויזיה, וזה היה יום אחרי שקרל סֶיְיגֶן סיפר לנו על "החורף הגרעיני", כשרייגן פרס טילים בליסטיים עם יכולת גרעינית במערב גרמניה שיגרום למלחמה גרעינית. הוא הפציץ ופלש לגרֶנדה (1983). הוא נהג ממש כמו טראמפ. הבעיה היתה תפיסתית, בדיוק כמו מלחמת פוקלנד (82'). למה ארגנטינה האמינה שהיא תצליח לפלוש לאיי פוקלנד ולתקוף את המדינה שיצרה את נלסון (אדמירל אגדי) ו-וולינגטון (הספינה האולטימטיבית של ימיה) ? התשובה היא שחבר הפרלמנט הבריטי מהשורות האחוריות השתמש במילה "מאלדינס" (השם הארגנטיני של איי פוקלנד). הם הסיגו את ספינת הקרב היחידה שהיתה להם שם, והייתה להם ראש ממשלה חדש שהיא אישה, אבל לא היו לה "קוהונס" או "מאצ'יזמו" כפי שאמר הדיקטטור הארגנטינאי. זו בדיחה אירונית, לא? עם מרגרט תאצ'ר. הם האמינו שיצליחו להתחמק מההשלכות.אז מהן מלחמות? מלחמות הן ניסוי מעבדה שמוכיח מי באמת היה באמת חזק מלכתחילה. מכיוון שברגע שיש לך תפיסות שגויות, המציאות היא לרוב הדבר היחיד שמתקן אותן. כאשר דין אצ'יסון (מזכיר המדינה תחת הנשיא הארי טרומן) אמר שדרום קוריאה לא נמצאת בתחום היכולות ההגנתיות שלנו, הצפון פלש רק 3 חודשים לאחר מכן. כאשר אפריל גלספי (שגרירת ארה"ב בעיראק) אמרה שאנחנו לא מתערבים בגבולות שבין כווית לעיראק, אז סדאם פלש. אנחנו שוכחים שמחוות, הצהרות והבטחות לתוקפנים בלתי-צפויים על כך שלא נגיב, הם מאוד-מאוד מסוכנים.הפייסן תמיד מבטיח שלום בטווח הקצר. ראינו את זה עם הנשיא אובמה. הוא מכנה את זה "דיפלומטיה חכמה". בכל פעם שנתקלים בתקרית, הוא מנטרל את המצב. זה כמעט כמו לעצור דוד חימום. הבעיה תלך ותחריף, אבל היא לא תתפוצץ במשמרת שלך.אף אחד לא היה נחמד יותר לוולדימיר פוטין תחת הניסיון ל"אִתחוּל היחסים" מאשר ברק אובמה. וולדימיר פוטין תיעב את ברק אובמה. מכיוון שהוא לא עקבי או שהוא לא חושב כמוהם או שהוא לא מייצג את ממשלת ארה"ב. אתן לכם אנקדוטה.פעם בכמה זמן ממשלת סין שולחת את נספח העיתונות שלהם לנזוף בכותבי טורים שהם מרגישים שלא היו הוגנים כלפי רפובליקת סין. אישה צעירה ומאוד מושכת באה לפגוש אותי במכון ואמרה "אנחנו לא מרגישים שהטורים שלך על סין נכונים". כמובן שהיא לבשה ג'ינס צמוד, מגפיים. והיו לה כל מיני מתנות. כמובן שהייתי צריך להסביר לה שאני לא יכול לקבל אותם. בכל מקרה, התחלנו להתווכח, ולהתווכח, ולהתווכח, ואחרי בערך שעה היא כיבתה את הרשמקול הקטן שלה ואמרה: "אני יכול לדבר איתך דקה, שלא לציטוט?" ועניתי כן. היא אמרה "מה הקטע של אובמה!? כל מנהיג מנסה להגן על האינטרסים של מדינתו. הוא לא מגן. הוא נותן לנו לעשות את זה, ולצפון קוריאה לעשות את זה, ולאיראן לעשות את זה. למה הוא עושה את זה? אנחנו חושדים שהוא זומם משהו! אנחנו לא אוהבים אותו".אז שאלתי, "מה הוא זומם?" והיא ענתה "הוא רוצה לגרור אותנו פנימה ואז הוא יסגור את המלכודת האמריקאית עלינו". ואמרתי, "קל להבטיח, אבל זה פשוט לא יקרה". אבל הנקודה שלי היא שהיא יצגה בוז למישהו שהיה נחמד אליהם.ניתן לטעון שבין אם אובמה ידע או לא, הוא גרם לאובדן ההרתעה האמריקאית. הוא עשה את זה ב-3-4 דרכים. הראשונה היתה בחומר. אני חושב שתקציב הביטחון מתוכנן להיות 3.2% מהתמ"ג ב-2016. לאחר קיצוצים נוספים זה עלול להגיע ל-2.6%. וכשהנשיא אומר "האידאל יהיה לרדת ל-500 פצצות גרעין מול רוסיה"… בעולם הפנטזיה של אובמה, אף אחד לא יהיה כל כך ניאנדרטלי שיספור את כלי הנשק הגרעיניים – מלבד האנשים בעולם האמיתי. מכיוון שהם מרגישים שהם תחת מטריית הגנה. זה שלח מסר לכל המדינות החברות בנאט"ו, שארה"ב לא תוכל להגן עליהם מבחינה חומרית.אם הנשיא אומר למדינה ערבית "אם נראה מישהו מזיז פצצות כימיות, זה יהיה הפרה של כללי המשחק. חציית קו אדום", אף אחד לא יאמין לזה. אם הוא אומר לפוטין אחרי שפלש לגאורגיה תחת האדמיניסטרציה של בוש ואז לחצי האי קרים, ואז למזרח אוקראינה, "אם תעשה את זה שוב, זה יחצה מבחינתנו את הקו", אף אחד לא יאמין לזה. אם הוא יאמר לאיראן, כפי שאמר ב-5 הזדמנויות שונות, "כדאי שתפסיקו להעשיר אורניום עד וועידת האו"ם", "עד תחילת השנה הבאה", "עד מפגש ה-G-20". אף אחד באיראן האמין לו. הם לא האמינו לו בצדק כי הם קיבלו הסכם הרבה יותר טוב. בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, אין שום משמעות למה שאנחנו אומרים עכשיו, וזו הזמנה לתוקפנות.דבר שלישי לא חכם שהוא עשה. טדי רוזוולט אמר "דבר ברכות – ושא מקל גדול". הוא לא אמר "דבר בקול רם ומעצבן, ואל תישא שום מקל". זה מה שאנחנו עושים. אם אתה לא מתכוון להרתיע את פוטין, אל תעליב אותו שלא לצורך. אל תגיד "פוטין הוא הבריון הכיתתי. זה שמרוח בסוף הכיתה". או "הוא חזק בקטע המאצ'ו, זה הכל הצגה". אם תביטו על המקום שכולנו מודאגים לגביו, המזרח התיכון, לא תצליחו לזהות אותו מ-2009. אנחנו שוכחים שכשברק אובמה נכנס לתפקיד, שיעור התמותה בעיראק היה פחות משיעור התאונות של צבא ארה"ב. בנובמבר, אף אחד לא נהרג בעיראק. מה שלא תחשבו על המלחמה בעיראק, היא התחילה להראות כמו דרום קוריאה של 54' – 55'. רק תדמיינו שאייזנהאואר שעמד בפני בחירות לקדנציה שניה ב-56' היה אומר "אתם יודעים מה, אני לא התחלתי את מלחמת קוריאה. הארי טרומן התחיל. ואני אוציא כל חייל אמריקאי מקוריאה! היינו שם מספיק זמן". והוא היה מוציא את כולם מקוריאה הדרומית ב-56'. מה אתם חושבים שהיה קורה? אתם חושבים שהיה קִיָה (חברה לייצור כלי רכב) היום או סמסונג? לא.זה מה שאובמה עשה. הוא אמר "אנחנו נוציא את כולם עד החייל האחרון", ואז אובמה אמר, "אני עוזב את עיראק כשהיא עצמאית ובטוחה". אילו הם מילותיו המדויקות. ועכשיו אין בכלל עיראק. זה כאוס. זה חלק מחליפות בהתהוות. סוריה כבר לא קיימת כמדינה. אני לא מאשים בזה אף נשיא ספציפי, אבל כשאתה מאיים ואז אתה לא עושה כלום, כאוס משתולל. אם אתה לא רוצה לחפש ולמצוא אם יש אלטרנטיבה לאסד או דעא"ש, אולי כשעוד היתה לנו הזדמנות. היום כבר אין. הסוף ההגיוני של זה, זה מיליון מבקשי מקלט מתדפקים על דלתות אירופה. זו הגירה קדם-מודרנית אל תוך מדינה פוסטמודרנית. זה הגיע כתוצאה מהבלגן בסוריה.אם תבחנו את איראן, אני חושב שכולם יודעים שהשאלה היא לא אם אלא מתי. מתי שהם יבחרו. אובמה אמר שהם יכולים להיות כוח אזורי לגיטימי. הוא התכוון לזה ברצינות. אני חושב שזה יתחיל מרוץ חימוש גרעיני. ערב הסעודית משקיעה את האחוז הגבוה ביותר בעולם של התמ"ג בביטחון. 17% מהתמ"ג הולך לביטחון. אז או שהם ירכשו פצצה מאפגניסטן או שהם יבנו אחת, ואז יהיה לנו בלגן במזרח התיכון. אובמה לא יהיה באזור, אבל בלגן יהיה.מישהו מהמשפחה שלי אמר שאם טראמפ יבחר, אתה כל כך תפחד מזה שהעולם יתפוצץ. ואמרתי, "לא, זו תהיה הפעם הראשונה שאתרווח בשלווה מכיוון שהייתי אחוז טרור ב-8 השנים האחרונות, שכוח חלש כלשהו יעשה משהו מטומטם מתוך הנחה שארה"ב לא תבצע פעולת תגמול. ואז היינו נכנסים למלחמה, שבסופו של דבר תוכיח לאחר הרבה מוות והמון אלימות, שתנחשו מה: ארה"ב באמת הרבה יותר חזקה מאיראן.לקבוצת נושאת מטוסים אחת יש יותר כוח קונבנציונאלי ואטומי, כמובן אטומי, מכל הצבא האיראני גם יחד. זה יהיה מהלך מטומטם מצד איראן לחטוף אונייה או להשפיל את ציוותה או לשלוח טיל ליד נושאת מטוסים, ובכל זאת זה מה שהם עשו. מכיוון שהם הרגישו בוז לכוח צבאי חזק, שאף פעם לא יבוא לידי שימוש. ואז טראמפ נכנס. אחד הדברים בנושא החזרת ההרתעה היא השאלה האם הוא מסוגל, אם הוא חושב או מנסה לשדר תדמית של אדם שיכול לומר הכל לכל אחד בכל יום בשבוע ולעשות כל דבר.זה קשה אבל תקראו את הספרים של טראמפ כמו "אומנות העסקה" או "אומנות הקאמבק", שם הוא מסביר שעליך לדרוש כפליים ממה שאתה מצפה לקבל. אם תקבל 51% זו עסקה נהדרת. תתנהג כמשוגע כדי להלחיץ את היריב. "תמיד ידעת", הנרי קיסינג'ר כתב את זה בספרו על הרתעה, "שלאמץ התנהגות בלתי צפויה זה יתרון". זוכרים שבמלחמת יום כיפור, ניקסון אמר "לא, תלכו לרוסים ותגידו להם שאני משוגע. אני מפציץ מטורף, ואני אשים אותנו במצב כוננות רמה 3. אתם הקול השקול והמיושב בדעתו שמרגיע אותי. ככה תצליחו הרבה יותר טוב". ניקסון אמר את זה. וזה עבד. אני חושב שזה בערך מה… אני לא חושב שהם רוצים לשדר את זה, אבל כשאני רואה את מקמאסטר בטלוויזיה ביום ראשון בערב, או בראשון בבוקר אני רואה את מאטיס, זה ממש כאילו הם אומרים לעולם "אין לכם מושג עם מה אנחנו חייבים להתמודד. אנחנו מתמודדים עם אדם.. הוא רוצה לצאת מנאט"ו. הוא רוצה לזרוק פצצה גרעינית על פיונגיאנג. הוא יעשה הכל. אתם חייבים להסתדר איתנו. תעזרו לי!". אתם כמעט מקבלים את הרושם שהם נכנסים לחדר עם טראמפ, וטראמפ שואל אותם "נו חבר'ה, איך הלך?" הסכנה בזה היא, שהיריבים שלנו הם אנשים מבריקים. סין אומרים, "טראמפ והחבר'ה האלה.. זה סקריפט מתוך תוכנית 'האפרנטיס' . אל תפלו בזה". אז אנחנו חייבים, בנקודה מסוימת, גם לקיים. אם תשאלו את טראמפ מה היה אומר, הוא היה עונה משהו כמו "אני לא מאמין בבניין זהות לאומית. אני לא חושב שאפשר לשנות את טבעו של האדם. העולם בחוץ תמיד יהיה מלא בבריונים. זה כמו הדשא שלך. זה תמיד יצמח. והרעיון שבו אתה תנופף בשרביט ופתאום הדשא יהיה מושלם, ובכן תהיה חייב לרכוש אסטרו-אדמה במדינת פנטזיה מכיוון שתמיד תהיה חייב לקצוץ את הדשא. תמיד יהיה סדאם חוסיין. תמיד יהיה מנואל נורייגה (פנמה). תמיד יהיה סלובודן מילושביץ' (קוסובו). תמיד יהיה מוחמד עומאר (הטליבאן). והמידה שבה הם מסוגלים לפגוע בחפים מפשע תלויה בעד כמה טוב הם מורתעים. אנחנו חייבים לשקם את ההרתעה. זו הדרך לעשות את זה."

Posted by ‎זווית אחרת‎ on Wednesday, June 6, 2018

מחקר, עריכה, עיבוד ותרגום: אלון גולדברג (Alon Goldberg) מהעמוד הליברל הקלאסי.