בחירת העורך

READING

יום האישה: ההיסטוריה האדומה שלא הכרתם...

יום האישה: ההיסטוריה האדומה שלא הכרתם

,
לכבוד יום האישה, אנה כותבת על התאריך האגדי ה-8 במרץ, ועל פמיניזם בולשביקי בעידן הסובייטי

הפרכת המיתוס

בכל שנה, בתאריך ה-8 במרץ, מציינים את יום האישה הבינלאומי. יום זה מוקדש לציון המאבק למען שוויון זכויות לנשים ולהשתלבותן בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה. בתאריך ה-28 בפברואר 1909 צוין בארצות הברית בפעם הראשונה יום האישה הבינלאומי, וב-19 במרץ 1911 צוין לראשונה יום האישה באוסטריה, דנמרק, גרמניה ושוויץ.  אם כך, מה מקור התאריך ה-8 במרץ? נהוג לחשוב שהמקור ליום האישה הוא ב-8 במרץ 1857, כאשר מאות פועלות במפעלי טקסטיל בניו יורק פתחו בשביתה ומחאה על תנאי העסקתן. זהו מיתוס נפוץ, אך מיתוס בלבד, הסיפור האמתי מתחיל בברית המועצות הבולשביקית של לנין.

הז'נוטדל

המחלקה לענייני נשים, הנקראת גם הז'נוטדל, נוסדה בשנת 1919 כזרוע של הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. המחלקה וסניפיה נאבקו למען יישום רפורמות מהפכניות בתחומי הטיפול בילדים, השימוש באמצעי מניעה ונישואים. המחלקה הייתה הכוח המניע להגשמת חזונות פמיניסטיים בולשבקיים אוטופיים, אשר כללו שחרור מעול עבודות המטבח והטיפול בילדים. הז'נוטדל מילא תפקיד חינוכי בעיקרו, כגון ארגון נשים איכרות, ניהול מאבק נגד הזנות על ידי מתן חינוך מקצועי, קריאה לנשים לתפוס תפקידי מנהיגות וכדומה, אך גם תרם רבות לחקיקה שהפכה את ההפלות לחוקיות בשנת 1922.

הראשונה לעמוד בראש המחלקה הייתה אינסה ארמנד, מהפכנית רוסיה ממוצא צרפתי, אשר נטען כי הייתה מאהבת של לנין. לאחר מותה בטרם עת מכולרה, שרביט המחלקה הועבר לידי אלכסנדרה קולונטאי. אלכסנדרה הייתה אחת הדמויות הבולטות והססגוניות בהיסטוריה הקומוניסטית. בספרה, "הבסיס הסוציאלי של בעיית האישה", תקפה בחריפות את הפמיניזם הבורגני שהחל תופס תאוצה בקרב נשות מעמד הפועלים. היא טענה כי המאבק הפמיניסטי לשוויון זכויות בתוך מסגרת הדיכוי הקפיטליסטי לא הציע דבר לאישה העובדת, והשתמשה במרקסיזם לניתוח תופעת דיכוי האישה. קולונטאי הטיפה לאהבה חופשית ואף יישמה זאת באופן שערורייתי בחייה, ראתה במשפחה הגרעינית בזבוז של עבודה, מזון ודלק, ושנאה יותר מכל את המושג "אישה במטבח. "הפרדת הנישואין מהמטבח", הטיפה קולונטאי, "היא רפורמה חשובה לא פחות מהפרדת הדת מהמדינה".

 

אלכסנדרה קולונטאי (1872 – 1952)

 

"בעיית הנשים נפתרה"

מלחמת האזרחים בחבל הארץ המוסלמי של אוזבקיסטן נגררה לאורך שנים רבות על רקע המאבק של האדומים בבסצ'מי, המורדים המוסלמים. האוזבקיים לא מיהרו לאמץ לחיקם את הבולשביזם, וברוסיה עצמה חסרו התנאים המרקסיסטיים הנוקשים להיווצרות הקומוניזם, לא כל שכן בטורקיסטן החקלאית, על מוסדותיה השבטיים והדתיים, שהייתה פיאודלית בכל רמ"ח איבריה. אם כן, כיצד ניתן לבנות סוציאליזם ללא פרולטריון? התשובה: בעזרת הנשים.

נשות אסיה התיכונה, שהיו כפופות לבעליהן, לכמורה ולמנהיגים המקומיים, היו "מדוכאות מאין כמותן ומשועבדות מאין כמותן", כפי שלנין ניסח זאת. כך שהסובייטים המירו את סיסמאות המאבק המעמדי והאתנו-לאומיות בנושא המגדר. ב"נשות המזרח" הם ראו "תחליף לפרולטריון", איל הניגוח שבעזרתו יושג שינוי חברתי ותרבותי. קולנטאי וחברותיה מהז'נוטדל נאבקו נמרצות נגד תופעות, כגון "הקלים" (כופר עבור הכלה), נישואי קטינות, פוליגמיה, בידוד והפרדה של נשים. מאבקן הדרמטי ביותר היה נגד הביטוי המובהק ביותר של הדרת נשים – הרעלה. נשים מוסלמיות חויבו לעטות בציבור "פרנג'י", אדרת כבדה וארוכה, ולכסות את פניהן ב"צ'צ'בן", רעלה. המילה "רעלה" רחוקה מלתאר את התמונה האמתית, דמיינו גלימה קדמונית משער סוס, מהראש עד הברכיים, בלי פתחים לעיניים או לפה.  קשה למצוא דוגמאות לפעולות מהפכניות סובייטיות שהכו גלים כמו ה"הוג'ום", המאבק להסרת רעלות באסיה התיכונה.

בתאריך ה-8 במרץ 1927, בערים האוזבקיות צועדות בצוותא נשים עוטות רעלה, בליווי שוטרים. להקות ותזמורות מקומיות מנגנות, והבמות שהוקמו בכיכרות הציבוריות גדושות בפרחים. נשות הז'נוטדל נושאות נאומים חוצבי להבות, האמיצות הראשונות קמות ונחלצות מכלאן הנייד העשוי משער סוס, ומעלות את גלימתן באש. אלפי נשים עושות כמותן בו במקום. לפי הדיווחים, עשרות אלפי רעלות הושלכו ביום ההוא. כולן שרות. רגע עוצר נשימה.

התגובה הייתה קשה ומידית. הנשים ללא הרעלות, לכודות בין לנין לאללה, בין מוסקבה למכה, הפכו למנודות ומוקצות. רבות מהן שבו ולבשו את הפרנג'י. רבות אחרות נאנסו ונרצחו בידי גברים מסורתיים או בידי בני משפחותיהן. גופותיהן המרוטשות הוצגו לראווה בכפרים. פעילות הז'נוטדל קיבלו איומים וכמה מהן נרצחו. הסערה נמשכה שנים. עד סוף העשור נאסרו מפגנים תיאטרליים של הסרת רעלות, סניפי הז'נוטדל נסגרו וסטאלין הכריז ש"סוגיית הנשים נפתרה". עד אמצע שנות השלושים הושבו על כנם ערכי המשפחה המסורתיים. הגירושים הוקעו, וההפלות וההומוסקסואליות נאסרו. הנשים הסובייטיות בכרזות התעמולה קיבלו מראה חדש: אימהיות, שופעות, ו"נשיות". מכאן ועד סוף ימיה של ברית המועצות, נקראו הנשים הסובייטיות לשאת על שכמן את "המשא הכפול" של עבודה בשכר ועבודות הבית.

(סוכם ותומצת מתוך: "אמנות הבישול הסובייטי" מאת אניה פון ברמזן)


אנה שנידמן

אנה שנידמן, בוגרת תואר שני בתקשורת פוליטית ומשמשת כמנהלת האזורית בדרום אירופה בארגון Students for Liberty