בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

כנגד ארבעה מועמדים ונרטיבים דיברה צרפת...

כנגד ארבעה מועמדים ונרטיבים דיברה צרפת

,
הבחירות בצרפת לא מציגות רק ארבעה מועמדים, אלא ארבעה נרטיבים שונים על מהי הסוגיה האקוטית איתה צריכה החברה הצרפתית להתמודד. למי שעוד לא עוקב אחר הבחירות המרתקות והחשובות הללו, להלן סקירה ממצה של ארבעת האישים שיכולים להיות נשיא/ת צרפת הבא/ה, במה שיכולות להיות הבחירות החשובות ביותר באירופה בשנים האחרונות.

פוליטיקה היא תחרות בין סיפורים. היא קרב בין נקודות מבט שונות על מה מתרחש בחברה נתונה. היא הניסיון לקלוע למצב הרוח הלאומי-חברתי באמצעות סקרים, תחושות בטן על רחשי הלב של הציבור והתפתחות אירועים במהלך קמפיין, אותה לא ניתן לצפות מראש. אל קו הסיום של הבחירות בצרפת לא הגיעו רק 4 מועמדים שונים, אלא 4 סיפורים שונים לגבי מה דרוש תיקון בחברה הצרפתית, כאשר כל סיפור מנסה לפנות אל קהל שונה של בוחרים, בניסיון להלהיב אותם ולהבטיח ניצחון בסיבוב הראשון. הבחירות הן נשיאותיות ופרסונליות וכל מועמד מוכרח לספק סיבה מרכזית אחת שתביא אותו לסיבוב הבא. להלן סקירה של ארבעת המועמדים והסיפור המרכזי שהם מספרים לאלקטורט הצרפתי בשבועות האחרונים.

מארי לה-פן: הבעיה היא ההגירה, ובעיקר ההגירה המוסלמית

לפני ואחרי הכל, לה-פן בונה את הקמפיין שלה על ה"סכנה" שמהווה האסלאם וההגירה המוסלמית. כמובן שהמסר שלה לא מתרכז רק בסוגיה זו, אבל בסופו של דבר כל פריט מדיניות אחר קשור במידה זו או אחרת לנרטיב הזה. רצונה של לה-פן לנטוש את היורו והאיחוד האירופי שזור במסר הפוליטי שלה לפיו ההגירה מהווה סכנה לצרפת. האיחוד, שמרכיבים מרכזיים בו הם הגבולות הפתוחים בין כל המדינות החברות בו והמוסדות האירופיים שמגבילים את כוחן של המדינות בתחומי מדיניות שונים, נתפסים בעיני לה-פן כאבני נגף אותן יש להזיז על מנת להחזיר את השליטה על הגבולות ועל "הכבוד הלאומי" הצרפתי. אפילו קריאתה של לה-פן להורדת גיל הפרישה ומאבקה בסחר החופשי, הוא חלק מהסיפור שהיא מספרת אודות אירופה שדורכת על הצרפתים האמתיים – הצרפתים המבוגרים יותר והלא-עירוניים, ששיעור המוסלמים בקרבם נמוך מאשר בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר. לה-פן חזרה ואמרה שתעצור את ההגירה לצרפת עקב הסכנה שמהווה האסלאם הקיצוני לעתידה של האומה. הפיגועים שהיו בצרפת בשנים האחרונות, כולל זה האחרון בשאנז אליזה בפריז ביום חמישי האחרון, מעניקים לקמפיין שלה קרקע פורייה ובסיס תמיכה עקבי. לה-פן מסתמכת על אחוזי נאמנות גבוהים בקרב תומכיה, אשר יעניקו לה את כרטיס הכניסה לסיבוב השני.

כתבה משמאל על עלייתה של מארי לה פן:

עמנואל מקרון: צרפת צריכה לאמץ את העולם (בעיקר את אירופה)

עמנואל מקרון בן ה-39 מציג את תנועתו החדשה En Marche! כמפלגת מרכז. בעברו היה יועץ לנשיא הסוציאליסט היוצא פרנסואה הולנד, אך נחשב לבעל אוריינטציה ימנית יותר בהיבט הכלכלי. הוא מציע להוריד מסים, לקצץ במגזר הציבורי, ולאפשר לחברות להעסיק עובדים מעבר לשבוע העבודה בצרפת, התחום ל-35 שעות שבועיות. מנגד, הוא החמיא להחלטתה של מרקל לפתוח את שערי גרמניה לפליטים מסוריה, ומאמין בהגברת האינטגרציה המוסדית של האיחוד האירופי, ולפיכך מזוהה אצל רבים כאיש שמאל. מקרון עצמו טוען שהחלוקה לשמאל וימין הינה מיושנת. להבנתי, הנרטיב המרכזי של מקרון הוא הפתיחות לעולם, תוך הדגשת מסר צרפתי-אוניברסאלי. מקרון אף לוקח סיכונים פוליטיים  על מנת להעביר את המסר לקהל הרחב. כך, הוא קרא במהלך קמפיין לכיבוש הצרפתי באלג'יר כפשע נגד האנושות (תוך פנייה לצעירים ולמהגרים) וכן, שבר מסורת צרפתית מקובלת, ונשא נאום על עתידה של אירופה באנגלית בברלין. המסר שהוא מנסה לייצג מורכב – הוא טוען שצרפת צריכה להיות ייחודית דווקא בכך שתאמץ את האוניברסליות ואת האירופיות. מקרון מנסה לפנות לצעירים, למהגרים, ולאנשים שמאוכזבים מהמפלגות המסורתיות, אך פוחדים מאלטרנטיבות קיצוניות מדי. צריך לזכור שהמועמד הכריזמטי נהנה גם ממידה רבה של מזל: נפילתו של פיון השמרן ונפילת המפלגה הסוציאליסטית הותירו חלל במרכז המפה הפוליטית לתוכו נכנס מקרון. הבעיה הגדולה מולה הוא מתמודד, היא שבסיס התמיכה שלו אינו יציב ונאמן – בעיה שחווים מועמדי מרכז באופן מסורתי.

נאום של מקרון בברלין על עתיד האיחוד האירופי:

פרנסואה פיון: צריכה להיות רפורמה כלכלית (מימין)

הבחירות האלה היו אמורות להיות בכיסו של פרנסואה פיון. כשמרן כלכלי, המאמין בקיצוצים נרחבים במגזר הציבורי, הורדת מסים, וביטול שבוע העבודה באורך 35 שעות, הוא היה אמור להצליח להלהיב מצביעים ימנים הרוצים לראות רפורמה נרחבת בצרפת האטטיסטית. בשל היותו אדוק בדתיותו הקתולית, ביקורתי יחסית כלפי האיחוד האירופי ובעד מכסות הגירה, היה אמור פיון לשכנע מספיק מצביעים ששוקלים להצביע ללה פן להרגיש בנוח גם הצבעה אליו ולמפלגתו. כמו כן, ניתן היה לצפות כי כראש הממשלה בעבר, איש ממסד שלא מחפש לעשות שינויים קיצוניים מדי כמו עזיבת האיחוד האירופי או נאט"ו, יצליח פיון לגרום לחלקים נרחבים מבוחרי המרכז והשמאל לבחור בו על פני לה פן כ"אופציה הגרועה פחות" בסיבוב השני. אלא שהוא פישל. לאחר שהתגלה ששילם לאשתו ולבניו קרוב ל-900,000 יורו מכספי הציבור על עבודתם כיועצים פוליטיים (ללא תיעוד מספק של עבודה כלשהי), נפגעה קשות תדמיתו ונפתחה חקירה פלילית כנגדו. הפרשה הפכה את פיון בעיני רבים לסמל לממסד הפוליטי הצרפתי, שנתפס בעיניהם כמושחת. עם זאת, לאחרונה השתקם פיון בסקרים, בעיקר כיוון שמצביעים ימנים חוששים מעלייתו של איש השמאל העמוק, ז'אן לוק מלנשון, וחוששים מניצחונו האפשרי לו יעלה לצידה של לה פן לסיבוב השני. בסופו של דבר, הבידול העיקרי בין פיון לשאר המועמדים היה ונתור התחום הכלכלי. הצעותיו לצמצום המדינה שאפתניות בהרבה מאלה של מקרון, שונות מאלה של לה פן והפוכות מהצעותיו של מלנשון. אבטלה שנותרה מעל 10% במהלך כהונתו של נשיא סוציאליסט והצגת עצמו כשמרן כלכלי וחברתי, עדיין הופכת את פיון למועמד אטרקטיבי  עבור רבים בצרפת, והוא עשוי להפתיע ולעלות לסיבוב השני.

ז'אן לוק מלנשון: צריך שינוי בכלכלה (לכיוון שמאל)

מלנשון, המכונה "ברני סנדרס", הצרפתי, מציע תקווה בעיקר לאנשי השמאל המאוכזבים מהמפלגה הסוציאליסטית, כמו גם לחלקים נרחבים בחברה הצרפתית שתמיד העדיפו מועמדים בעלי אוריינטציה כלכלית שמאלית חזקה. אלה רואים במלנשון מועמד שמאל אמתי, בניגוד למקרון (שעבד כבנקאי בעברו), פיון או לה פן. רוב הצעות המדיניות של מלנשון קשורות לתפיסת עולם שמאלית-כלכלית אידאולוגית ורדיקלית. הוא רואה באיחוד האירופי כלי למדיניות ניאו-ליברלית, ומציע מדרגת מס של 100% שתחול על אנשים שמרוויחים למעלה מ-400,000 יורו לשנה. כמו כן, מלנשון מבקש להגדיל את ההוצאה הציבורית בשביל לעודד צמיחה, ומציע להוריד את שבוע העבודה הצרפתי ל-32 שעות. עלייתו של מלנשון בסקרים היא זו שהפכה את המירוץ, שהיה נראה לפני כן כמירוץ בין לה פן ומקרון, לתחרות בין ארבע מועמדים, מכיוון שעלייתו גרמה גם להתחזקותו של פיון. מלנשון, ורבים מתומכיו בשמאל, חושבים שהוא יכול לנצח בסיבוב השני את לה-פן ו/ואו את פיון, ולכן אינם סבורים שצריך להתפשר על מקרון ה"ניאו-ליברל". מלנשון כבר סימן הישג אחד משמעותי – הוא העלים את המפלגה הסוציאליסטית הממוסדת, שמועמדה, בנואה המון איבד כל סיכוי ריאלי לעלות לסיבוב השני. הוא הרוויח את מעמדו כאישיות השמאל הבולטת ביותר וכמועמד הריאלי לנשיאות בבחירות הנוכחיות, בניגוד לציפיות של רבים עד לפני מספר שבועות ספורים.

מלנשון נלחם בקפיטליסטים במשחק הוידאו Fiscal Kombat:

סקרים ותחזיות

כפי שאומרים כל הפרשנים – הכל פתוח. מקרון שמוביל בסקרים עומד על 23-34%; מלנשון ופיון זוכים ל18-20%; ולה פן נותרה באמצע על 22-23% אחוזי תמיכה. כל צירוף של שני מועמדים יכול ליצור מערכת בחירות שונה בסיבוב השני: לדוגמה, אם לה פן תתמודד מול מלנשון, היא צפויה לשבור ימינה בנושאים כלכליים, בעוד התמודדות מול פיון תגרום לה להציג עמדות שמאליות יותר. אם פיון יתמודד מול לה פן, הוא צפוי להדגיש את מחויבותו לאיחוד האירופי והיותו מתנגד לגזענות, ואילו מול מקרון הוא צפוי להדגיש את היותו שמרן כלכלי בעל מדיניות קשוחה יותר בנושאי הגירה.

מבחינה מהותית, עלייה של לה-פן ומלנשון לסיבוב השני יכולה להיות בעלת המשמעות הגדולה ביותר, בעיקר בשל תכניותיהם המהפכניות בתחום יחסי החוץ. השניים תומכים בעזיבת ברית נאט"ו ושניהם כאמור מאיימים לעזוב את האיחוד האירופי (לה פן באופן מובהק יותר ממלנשון). לכן בחירה באחד מהם, שתובטח אם יעלו שניהם לסיבוב השני, יכולה לגרום לשינויים בעלי השלכות אסטרטגיות רחבות. פרישה של צרפת, הכלכלה השנייה באירופה ובגוש היורו מהאיחוד האירופי, עלולה להוות אירוע היסטורי ואף לאיים על עתידו של האיחוד. בחירה אפשרית של מלנשון ו/או לה פן לתפקיד נשיא/ת צרפת עשויה להפוך אפשרות זו לריאלית מתמיד. בשל כך, מערכת הבחירות הזו, על כל התסבוכות והשינויים הרבים שהתחוללו בה, עשויה להיות, ללא מליצה, למערכת בחירות בעלת מעמד היסטורי.

לכתבות קודמות בסדרה "אירופה, אירופה" על מערכות הבחירות באיחוד האירופי ב-2017

האם 2017 תהיה השנה שתגרום להפיכה פוליטית ביבשת הישנה?

האם "טראמפ ההולנדי" בדרך להיות ראש ממשלת הולנד הבא? 

הפסד או ניצחון לוילדרס? סיכום הבחירות בהולנד


קרדיט תצלום:
Chabe01
שתף:
 
  • יובל בנשלום

    סטודנט שנה ג' בתכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית. כותב על פוליטיקה ישראלית וכלל עולמית, היסטוריה, ספורט וכתיבה יצירתית-הומוריסטית. חילוני לאומי וליברלי, אך לא ימני, שמחובר לתרבות היהודית. תומך במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ובכלכלה חופשית עם מדינת רווחה.