בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

לא על האינטלקט לבדו: הטמפרמנט כנדבך מרכזי בקבלת הח...

לא על האינטלקט לבדו: הטמפרמנט כנדבך מרכזי בקבלת החלטות

,
כמעט בכל תחום ושלב בחיים אנו נדרשים לקבל החלטות אשר לגביהן אין לנו ודאות מוחלטת. על מנת להתמודד בהצלחה עם סביבה מעורפלת ומאתגרת שכזו לא מספיק לנתח מרכיבים בודדים לעומק, אלא הכרחי גם לקחת צעד אחורה ולהביט בתמונה הגדולה – לנתח את כלל המרכיבים ההטרוגניים באמצעות כושר אינטלקטואלי, אך יותר מכל, תוך שמירה על מזג צלול, נחוש, קר רוח והחלטי.

בספרו ״על המלחמה״, תיאר ההוגה הצבאי קרל פון-קלאוזביץ את ארבעת המאפיינים העיקריים של סביבת המלחמה: סכנה, מאמץ, הזדמנות ומעל לכל – אי-ודאות. מתוך כך נולדה אמירתו הנודעת לפיה ״המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות״. אך אם ניקח צעד אחורה, ניווכח לדעת שאי-ודאות הינה מרכיב מרכזי גם מחוץ לשדה הקרב. כמעט בכל תחום ושלב בחיים שלנו – בהתקדמות בסולם הקריירה ובהתנהלות עם המשפחה  – אנו נדרשים לקבל החלטות בהן הוודאות המוחלטת היא בגדר מותרות, לעתים נדירה יותר ולעתים פחות. בסביבה כזו אנו נתקלים במקרים בהם המידע וההנחות שברשותנו מאותגרים באופן תדיר על ידינו ועל ידי הסובבים אותנו. שטף המידע הבלתי פוסק מאלץ אותנו לבחון כל העת את כוונותינו בכך שהוא גורם לנו לדעת יותר אך הופך אותנו לבטוחים הרבה פחות. על מנת להתמודד בהצלחה עם סביבה מעורפלת ומאתגרת שכזו, אנו זקוקים בראש ובראשונה ליכולת להתאים את עצמנו לנסיבות – קשות ככל שיהיו. בבסיס יכולת זו, ניצבות ארבע תכונות עיקריות: השקפה צלולה, נחישות, קור רוח והחלטיות.

ביסוד ההתמודדות עם הבלתי צפוי נמצא שתי תכונות מפתח: 1. השקפה צלולה: היכולת להביט, גם ברגעים הקודרים ביותר, על התמונה הגדולה באופן שקול ולהגיע למסקנות תוך התעלמות מרעשי רקע; 2. נחישות: האומץ והביטחון לצעוד לעבר היעדים והמטרות, ותהיה הדרך קשה ומפותלת ככל שתהיה. בשתי התכונות, ובמידת מה בראשונה יותר מבשנייה, הכישרון האינטלקטואלי הינו מרכיב מרכזי בהצלחה. אך ביסודן, שתי התכונות הן מעל לכל ביטוי של ״טמפרמנט נועז״ שמגביל את הייסורים והספקות. שכן, ״תבונה חדה״ בלבד לא תעלים את רעשי הרקע והביקורות, וכל שכן לא תיטע בנו את האומץ לצעוד בביטחון לעבר מטרותינו. באופן זה, השקפה צלולה ונחישות הן תוצר של אישיות חזקה ולא של אישיות מבריקה. במקרים רבים, אנשים אינטליגנטיים מאוד עשויים להיות הססניים במידה רבה. במובן זה, ״תבונה חדה״ היא בגדר תנאי מאפשר, בעוד שטמפרמנט נועז הינו תנאי הכרחי בקבלת החלטות מוצלחת בתנאי אי-ודאות.

שתי התכונות הבאות, קור רוח והחלטיות, הן במידה רבה היסודות שבבסיס שתי התכונות הראשונות. ללא קור רוח – היכולת לשמור על שלווה ולשדר איפוק במצבים מתוחים ביותר – יהיה זה בלתי אפשרי להשקיף באופן צלול על המצב ולנתח בהיגיון דרכי פעולה אפשריות. באותו אופן, ללא גילוי של החלטיות לא יתאפשר לנהוג בנחישות. בעוד שהשקפה צלולה ונחישות מגלמות בתוכן יכולות אנליטיות מצד אחד וטמפרמנט מצד אחר, קור רוח והחלטיות – כתכונות בסיסיות ביותר – נטועות בטמפרמנט באופן מוחלט וכמעט בלתי ניתנות להשפעה על ידי כישורים אינטלקטואליים. שכן, הכושר לאזן בין הרגשות (מבלי לדכאן) ולתעל אותן לשימוש מושכל ורציונלי, הינו דבר אשר נטוע בטמפרמנט יציב ולא במוח מבריק. כך, גם היכולת לאמץ עקרונות, לגבש עמדות ולדבוק בהם בהחלטיות נובעת קודם כל מאיתנות נפשית ומביטחון עצמי בטרם שהיא מושפעת מעליונות אינטלקטואלית. בתוך כך, ראוי לבצע הבחנה בין החלטיות לעקשנות כשהגבול בין השתיים דק ומתעתע. בעוד שהחלטיות נובעת מאיתנות נפשית ומאמונה בצדקת הדרך, יסודה של העקשנות באנוכיות ואגוצנטריות. באופן זה, ניתן לטעון כי אדם הופך מהחלטי לעקשן כאשר הוא מתנגד לנקודת מבט שונה משלו מתוך החשש לגלות שהוא טועה יותר מאשר מתוך אמונה בערכים וביטחון בעקרונות (אם בכלל).

אכן, המלחמה היא דוגמת קיצון לתנאי אי-ודאות בהם נדרש האדם לקבל החלטות גורליות. אך התמודדות עם סביבה רוויית נסיבות משתנות היא מנת חלקו של כל בן אנוש, בכל מסגרת בה הוא פועל ובכל הקשר בו הוא נדרש לקבל החלטות. בסביבה שכזו, המצריכה היערכות מתמדת למנעד רחב של תרחישים, אנו נדרשים לאתגר את הנחות היסוד, לזהות פערי מידע ולהגיע למסקנות רציונאליות. על מנת להצליח במשימה מורכבת שכזו לא מספיק לנתח מרכיב אחד או שניים לעומק, וישנו צורך מהותי לקחת צעד אחורה ולהביט בתמונה הגדולה – לנתח את כלל המרכיבים ההטרוגניים שבה בעזרת הכושר האינטלקטואלי, אך יותר מכל בהתבסס על טמפרמנט צלול, נחוש, קר רוח והחלטי. טמפרמנט שמאפשר להשקיף בשיקול דעת על המצב; טמפרמנט שמאפשר לצעוד באומץ לעבר הגשמת היעדים והמטרות; טמפרמנט שמאפשר לשמור על שלווה ולשדר איפוק ברגעי משבר; טמפרמנט שמאפשר לגבש עמדות ולדבוק בהן.

טמפרמנט שכזה בא לידי ביטוי במה שניתן לכנות ״אישיות חזקה״ או ״אישיות יציבה״. אישיות שכזו מבטאת את שני צדי המטבע באופן הרמוני – הפעלה של כישורים אינטלקטואליים תוך הישענות על מרכיב רגשי. שכן ״אישיות יציבה״ לא מתכחשת לרגשות ומדכאת אותן, אלא קשובה אליהן ומתעלת אותן כמנוע בעירה פנימי. בהקשר זה, מכל הדחפים המניעים את בן האנוש – החל מאידיאליזם ועד לנקמנות – אף אחד לא חזק כמו התאווה לתהילה, הערגה לכבוד והרצון לעוצמה. מצד אחד, ניצול שאיפות אציליות אלו לרעה הוביל לא פעם לנקודות שפל ולמעשי הזוועה הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית. אך באותה נשימה, אותה חתירה לתהילה, כבוד ועוצמה הן שהניעו את ההומו-ספיאנס להגיע לשיאים ולרשום הישגים חסרי תקדים – מבניית הפירמידות, דרך גילויי היבשות ועד לנחיתת האדם על הירח.


גד וקנין

סטודנט ליחסים בינלאומיים והיסטוריה באוניברסיטה העברית. קצין לשעבר באגף התכנון בחיל האוויר וכיום עובד כסטודנט בחטיבה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים.