בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

לא רק כדורגל: חברות הנפש, מסע הצלב לקרואטיה, הפטרו...

לא רק כדורגל: חברות הנפש, מסע הצלב לקרואטיה, הפטרונות התרבותית של צרפת

,
חצי הגמר הכלל אירופאי הביא עימו היסטוריה בעלת אלפי שנים ביבשת הנאורה ובעיקר את נפוליאון שקשור לשני משחקי חצי הגמר. ארבע אומות מהוותיקות באירופה נאבקות על גביע ספורט לאחר מאות שנים של מאבקי כח, עצמאות והכרה עצמית. במשחק הגמר לעומת זאת, יש לנו את קרואטיה, שמגשימה את סיפור הסינדרלה המושלם אל מול צרפת, מדינה מהוותיקות באירופה שמחפשת להחזיר עטרה ליושנה מאז המונדיאל ההוא לפני 20 שנה בדיוק - מאמר שישי ואחרון בסדרה.

צרפת – בלגיה, 10.7

מעטות הן המדינות אשר קשורות בדם למדינות נוספות כמו שבלגיה קשורה לצרפת ולהפך. הקשר ההיסטורי של השתיים מתפרס על פני אלפי שנים הכוללת מאות שליטים, עשרות מלחמות וגבול משותף אחד. ההיסטוריה הרשמית של מדינת בלגיה אמנם מתחילה בשנת 1830, בעידן אביב העמים של אירופה, מעט באיחור לעומת כמות ההיסטוריה שחבל ארץ זה חווה. זאת בעיקר מפני שבלגיה תמיד היתה שייכת לישות מדינית כזו או אחרת שלא הייתה בלגיה, או שהיהתה שרויה במצב ביניים כלשהו.

עד שנת 1830, שטח המדינה הבלגית, כפי שאנו מכירים היום, השתייכה למספר אימפריות, ממלכות, וארצות. במשך מאות שנים התחוללו מאבקי כח בין הרומאים לבין שבטים מקומיים. במאה ה-5, השושלת המרובינגית, בראשות המלך הפראנקי המפורסם קלוביס הראשון, משתלטת על שטחה הצפוני של צרפת דאז, הכוללת כמעט את כל שטח בלגיה היום.

הצרפתים וההולנדים שלטו בשטח בלגיה לסירוגין, כשמדי פעם מתחוללת מלחמה גדולה המשנה את התוואי החברתי. לדוגמא, המלחמה הצרפתית – פלמית שהתרחשה בין השנים 1297 – 1305, על עצמאותו של מחוז פלנדרס, שכיום נמצא בתוך שטח בלגיה וגובל בהולנד ובצרפת. המחוז קיבל את עצמאותו למספר שנים אך דבר זה לא מנע מהצרפתים להמשיך להילחם על הצביון והשליטה הצרפתית של שאר המחוזות.

מאות שנים חולפות, ואדמת בלגיה נחלקת בין מחוזות צרפתיים, הולנדים, ואפילו ספרדים. התרבות הבלגית שאנו מכירים היום תפסה את צורתה מתוך התרבות הצרפתית וההולנדית. בעידן המהפכה הצרפתית, בלגיה נמצאה תחת שליטה מוחלטת של הממלכה הצרפתית שהיתה שרויה במלחמות פנימיות וחיצוניות מתמשכות.

האזור נרגע מעט ממלחמות ב- 1815, לאחר הפסדו המפורסם של נפוליאון בקרב ווטרלו, אזור הנמצא כיום בתוך בלגיה, ושטח בלגיה נחלק לשלושה חלקים – החלק הבלגי, החלק ההולנדי והחלק הלוכסמבורגי. בימי השלטון הצרפתי, הבלגים פיתחו כלכלה עצמאית תחת שיטת השוק החופשי, ייסדו בנייני ממשלה ומוסדות ביורקרטים משל עצמם, ולמעשה זכו לטעום עצמאות בפעם הראשונה כאומה. ב-1830, כאמור, בלגיה זכתה לעצמאותה בצורה רשמית. במלחמת העולם הראשונה, צבא בלגיה חבר לצבא הצרפתי והשניים יחדיו תרמו רבות למניעת "תכנית שליפן" המפורסמת של הצבא הגרמני.

בימינו, שתי המדינות חברות נפש, ויחד עם התרבות המשותפת ביניהן, והעובדה שצרפתית היא השפה הרשמית של חלקים ניכרים מבלגיה, השתיים פועלות יחדיו בכל הקשור לפוליטיקה פנים אירופאית. השתיים אף הקימו יחדיו את האיחוד האירופי ששוכן בבירת בלגיה, בריסל. לאחר שבלגיה הדיחה את ברזיל הגדולה וצרפת את אורוגוואי, המשחק ביניהן צפוי להיות מהמרתקים במונדיאל 2018.

אנגליה – קרואטיה, 11.7

כפי שנכתב בעבר בסדרת מאמרים זו, קרואטיה היא אמנם אומה אשר קיימת מאות שנים, אך עצמאותה הרשמית הגיעה רק ב-1991 בפרוץ מלחמות הבלקנים. בהתאם לזאת, יחסיה עם מדינות אחרות מתוארכים באופן רשמי רק החל מאותה שנה. מאז ומעולם, אנגליה חשה קירבה ואהדה במידה מסויימת לעם הקרואטי. הקשר בין השתיים מרחיק לכת עד לימי הביניים. האגדה מספרת שבעידן מסעות הצלב, המלך האנגלי, ריצ'ארד לב ארי, היה בדרכו לכבוש ללא הצלחה את ארץ ישראל כשסופה פקדה את צבאו בלב ים, והמלך הוכרח לעגון עגינת אונס בעיר דוברובניק, כיום העיר הקרואטית הידועה. בשל קבלת האורחים החמה לה זכה המלך, החליט ריצ'ארד על בניית קתדראלה בעיר כאות תודה לאדיבות תושבי העיר. ואם בדוברובניק עסקינן, בשנת 1652, מהגר בשם פסקה רוסי אשר היה יליד העיר הקרואטית, פתח בלונדון את בית הקפה הראשון באנגליה.

במאה ה-19, לאחר שהביס נפוליאון בגאונות את האוסטרים והרוסים בקרב אוסטרליץ המפורסם, שטח קרואטיה עבר לשליטה צרפתית. עקב כך, קרואטים רבים, שהוכרחו להתגייס לצבא הצרפתי, ערקו ממנו וחברו לצבא הבריטי ולבעלות הברית הנלחמות נגד הגנרל הצרפתי. בתקופת המלחמות הבלקניות, מרגרט ת'אצ'ר, ראש הממשלה המיתולוגית של אנגליה, הביעה את תמיכתה הבלתי מסוייגת בעם הקרואטי ובדרישתו לעצמאות. אמנם ת'אצ'ר כבר לא היתה בשלטון, אך דבר זה לא מנע ממנה לנאום מעל בימת האו"ם בעד חירות העם הסלאבי. ת'אצ'ר קראה לשחרור קרואטיה משלשלאות הקומוניזם היוגולסבי, ששלט באזור במשך עשרות שנים. שנה בלבד לאחר הכרזת העצמאות של קרואטיה, בריטניה כוננה עימה יחסים רשמיים.

שיתופי הפעולה בין שתי המדינות נפרסים על פני מאות שנים. ישנו תיעוד רב שבמשך מאות שנים לפני ייסודה של מדינת קרואטיה, אקדמאים ומדענים קרואטים רבים עברו לאי הבריטי בכדי לרכוש השכלה באוניברסטאות הבריטיות הנחשבות, וערכו מחקרים יחד עם האקדמאים המקומיים. גם כיום, היחסים בין השתיים נשמר, ובריטניה אף תמכה בהצטרפותה של קרואטיה לאיחוד האירופי ולברית נאט"ו. למרות הברקזיט הבריטי, קרואטיה שומרת על ידידות קרובה עם הבריטים.

גמר הגביע העולמי בכדורגל 2018: צרפת– קרואטיה, 15.7

נכון לשנת 2018, שתי המדינות מתגאות ביחסים המצויינים שיש להן. נשמח לראות את ההצהרות עומדות על כנן גם ביום שני ה-16 ליולי. היחסים בין שתי המדינות מתוארכים לראשונה בימי הביניים, בשנים 800 – 900 לספירה, בעידן השושלת הקרולינגית – הפראנקית, ובין שתי האומות נרשמה פעילות דתית בנדיקטנית נוצרית כשנזירים פראנקים/צרפתים הקימו מספר כנסיות בשטח קרואטיה של היום, בשיתוף האוכלוסייה הקרואטית דאז.

בשלהי ימי הביניים, קרואטים רבים כבר השתייכו לרוב האליטות, רכשו השכלה באוניברסיטת סורבון המפורסמת, למדו את השפה הצרפתית, ולמעשה החלו להכתיב את התרבות הקרואטית ולקחו חלק בלתי נפרד במוסדות החוק הצרפתיים. כשהמהפכה הצרפתית פרצה, בשורת הנאורות חדרה לאומה הקרואטית אשר ישבה בערים זאגרב ודוברובניק, דבר שהוביל קרואטים רבים להקים קבוצות תמיכה קרואטיות ביעקובינים הצרפתיים שהובילו את המהפכה העקובה מדם. בנוסף, תנועות קרואטיות רחבות הדוגלות בנאורות מיסדו את רעיונות הנאורות הצרפתיים, דבר שנותר חלק מהתרבות הקרואטית עד ימינו אנו.

לאחר שנפוליאון הכניע באוסטרליץ את הצבאות האוסטרים והרוסים, שטח קרואטיה הועבר לשליטה צרפתית וקרואטים רבים גוייסו לשורות הצבא הנפוליאוני. יחד עם זאת, האומה הקרואטית הכתה בברזל בעודו חם וניצלה את ההזדמנות, ובעיקר את הרוח הנפוליאונית הנינוחה כלפיה, לכונן מדינה אוטונומית תחת שליטה צרפתית.

המדינה הקרואטית – צרפתית חיזקה את הקשר התרבותי בין שני העמים, והקרואטים של אותן שנים לא הבינו עד כמה מדינה זו תסייע להם בעתיד, כעבור מאתיים שנה. יתרה מכך, המדינה הכמעט עצמאית של הקרואטים הביאה להקמת תנועה של צעירים סלאבים משכילים המתיימרת להקים מדינה סלאבית עצמאית לחלוטין בשטחי האימפריה האוסטרו הונגרית. לתנועה קראו "התנועה האיליריאנית", על שם השבטים בעלי ייחוס יווני – רומאי, אשר התמקמו באזור הבלקנים במאה ה-7 לספירה. התנועה דוכאה על ידי האימפריה האוסטרו – הונגרית, שלא ויתרה על אף שעל מממלכתה, לאחר שהאיליריאנים לא הצליחו להניב פרי משמעותי לאחר מהפכת "אביב העמים" ב-1848.

בחלוף מאתיים שנה, צרפת, שזכרה את יסודות המדינה הקרואטית העצמאית של המאה ה-19, עשתה פעולה פשוטה מאוד אך נחוצה להיסטוריה של קרואטיה: לאחר קריסת יוגוסלביה, הצרפתים לא היססו להוסיף את מדינת קרואטיה כערך באינציקלופדיות ובמילונים הצרפתיים, ובכך הציבו עובדה לעולם – שמדינת קרואטיה אכן קיימת. בימינו, שתי המדינות, נהנת מיחסים בילטרליים מעולים ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובברית נאט"ו.


אלי הרשקוביץ

ירושלמי גאה, בעל תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות מאוניברסיטת אריאל ובוגר תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן. ליברל ימני, פריק היסטוריה, מאמין בשוק חופשי, כותב בעיקר על פוליטיקה מקומית ובינלאומית.