בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

לא רק כדורגל: תסמונת שטוקהולם השבדית, האחווה הסוני...

לא רק כדורגל: תסמונת שטוקהולם השבדית, האחווה הסונית, והקולוניה כנגד הכובש

,
שלושה משחקים נוספים עומדים בפתח המונדיאל, ולכל אחד הקשר היסטורי ייחודי. השבדים והגרמנים גילו ידידות עמוקה וארוכת שנים, ערב הסעודית ומצרים הובילו את המאמץ נגד השיעים במאה ה-20, וספרד פוגשת קולוניה לשעבר שלה. מאמר שלישי בסדרה.

שבדיה – גרמניה, 23.6

שבדיה נחשבת למדינה נייטרלית שוחרת שלום הממעטת להתערב בסכסוכים בינלאומיים. מנגד, מאז המאה ה-19, גרמניה אחראית ללא מעט סכסוכים בעולם. עם זאת, מעטים יודעים עד כמה השתיים שזורות אחת בשנייה מבחינה תרבותית ואף חולקות ידידות חמה מאוד. להמחשה, יחד עם השפה האנגלית, השפה הגרמנית היא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים השבדית ונלמדת בבתי ספר רבים. ההנחה היא שאם אתה בקיא בשפה הגרמנית, תסתדר לא רע בכלל עם השפה השבדית. יתרה מכך, במקומות רבים בשבדיה ניתן למצוא ספרות וקולנוע גרמניים אשר פופולריים מאוד במדינה הסקנדינבית. הקו המחבר הזה, כאמור, התחיל שנים רבות קודם לכן.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, בעוד כל העולם נאלץ לתפוס צד כזה או אחר במלחמה (בעיקר בצד נגד הציר הגרמני – עות'מאני), השבדים נמנעו מלעשות כן ושמרו על נייטרליות. הסיבה המרכזית לכך היא לא בגלל שהם התנגדו לציר האמריקאי-בריטי-צרפתי אלא מפני שגרמניה הייתה ידידתם הגדולה והם חששו לפעול נגדה. למעשה, לאורך כל התקופה שבין שתי המלחמות, בה הייתה ידועה בגרמניה בתור "רפובליקת ויימאר" (1918-1933), שבדיה הייתה תלויה כלכלית בגרמניה כמעט לחלוטין.

הנייטלריות המשיכה גם במהלך מלחמת העולם השנייה כששבדיה בחרה שלא לתפוס צד במלחמה. הקו הנייטרלי השתנה מעט לאחר שהנאצים כבשו את נורווגיה ודנמרק ב- 1940 ושבדיה, שחששה שהיא הבאה בתור, לקתה בתסמונת שטוקהולם והחליטה לשתף פעולה עם הגרמנים. השבדים סיפקו לנאצים עופרת וברזל ואף אפשרו לכוחות הנאצים לחצות את המדינה בכדי להעביר כוחות לחזית המזרחית. גם היום, הגרמנים והשבדים קרובים מאוד ושתי המדינות חולקות בנוסף לשגרירויות, 21 קונסוליות יחד! (9 גרמניות בשבדיה ו-12 שבדיות בגרמניה)

ערב הסעודית – מצרים, 25.6

במציאות המורכבת של המזרח התיכון אשר מסוכסך על כל רבדיו הן מבחינה אתנית והן מבחינה דתית, ערב הסעודית ומצרים נחשבות כמדינות הערביות החזקות ביותר אשר ברוב שנות המאה ה-20 הובילו יחדיו את הציר הערבי-סוני כנגד הציר השיעי-איראני. ראוי לציין כי בעשורים האחרונים מצרים איבדה את מקומה כמובילה. עם זאת, מאז שעלה לשלטון, הגנרל א-סיסי פועל ללא הרף להחזיר את התואר למדינתו. מצרים הינה המדינה הערבית המאוכלסת ביותר וערב הסעודית היא מדינה חברה בפורום ה-G20. למרות הקו הערבי-סוני המשותף, השתיים נתקלו בלא מעט בעיות ביניהן, בעיקר בשל ירידת קרנה של מצרים ועליית כוחה של סעודיה.

במהלך השנים, השתיים נחלקו לא מעט ביניהן על תמיכתן בקבוצות פוליטיות במדינות שונות – החל במלחמת האזרחים בתימן בשנות ה-60 של המאה הקודמת, עבור בשלטונו החילוני של נאצר לעומת השלטון התיאוקרטי של סעודיה וכלה בהתנגדותה הנחרץ של סעודיה להסכם השלום של מצרים עם ישראל. למרות הפולמוסים העולים מדי פעם בין שתי המדינות, הרי שהשתיים גם מתואמות ופועלות יחדיו רבות. השתיים שיתפו פעולה לא פעם בכדי למנוע את התרחבות ההשפעה ההאשמית ברחבי המזרח התיכון. כמו כן, שיתוף הפעולה בין השתיים הוליד את מלחמת יום הכיפורים ובין היתר השתיים לקחו חלק אקטיבי באמברגו הנפט העולמי באותה שנה.

לאחר שהיחסים כמעט ונותקו עם סיום ההפיכה הצבאית הראשונה במצרים שהביאה לעלייתו של "האחים המוסלמים", היחסים התחממו בחזרה עם עלייתו לשלטון של הגנרל א-סיסי. הוא העניק לסעודים מספר מחוות, ביניהם החזרת האיים השנויים במחלוקת, "סאנאפיר" ו-"טיראן" שהיו תחת שליטה מצרית, וזכה לביקור יורש העצר הסעודי ב-2016.

ספרד – מרוקו, 25.6

לא בכל יום אנו נתקלים במשחק בין כוח קולוניאלי כובש לשעבר לבין הכוח הקולוניאלי הנכבש לשעבר. המשחק בין ספרד למרוקו בהחלט טומן בחובו רגשות עבר ותחושות עמוקות יותר מאשר סתם משחק כדורגל. עוד במאה ה-19 ספרד כבשה מספר ערים במרוקו כחלק מהפעילות הקולוניאלית חובקת העולם שלה. כפי שניתן לדמיין, האוכלוסייה המרוקאית לא אהבה בלשון המעטה את הכוח הכובש הספרדי, ותנועת ההתנגדות המרוקאית יצאה לדרך בדמות כוחות מזויינים מאורגנים שהיו מפגעים במחצבות ספרדיות. עם הזמן, הפעולות הללו גררו את תגובת הצבא הספרדי.

"המשחק האלים" בין שתי האומות נמשך עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה שבמהלכה ספרד הצליחה לדכא את הרוחות לפחות עד לסוף המלחמה. בשנת 1920 הסכסוך הגיע לנקודת רתיחה ולכדי מלחמה אשר ידועה כיום כ"מלחמת הריף". היסטוריונים שונים טוענים שהמלחמה הזו בין המרוקאים לספרדים היוותה מעין אבטיפוס למלחמת העצמאות האלג'יראית כנגד הצרפתים שלושה עשורים לאחר מכן. עוד טוענים היסטוריונים שהמלחמה הזו הינה בעצם המלחמה הגדולה האחרונה בין כוח קולוניאלי לבין הנתינים הכבושים. בימינו, הרוחות מעט נרגעו והיחסים בין שתי המדינות אמנם לא מצויינים אך בהחלט נמצאים במצב טוב יותר לאור העבר העכור ביניהן. עם זאת, כמובן שיש מספר סכסוכים מדיניים בין השתיים שטרם נפתרו.


אלי הרשקוביץ

ירושלמי גאה, בעל תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות מאוניברסיטת אריאל ובוגר תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן. ליברל ימני, פריק היסטוריה, מאמין בשוק חופשי, כותב בעיקר על פוליטיקה מקומית ובינלאומית.