בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

להתנער כדי לשרוד: אסטרטגיית ארגוני הטרור...

להתנער כדי לשרוד: אסטרטגיית ארגוני הטרור

,
לאחרונה מבינים מנהיגי הטרור בעולם את חשיבות מיתוגם בעולם ומקדמים שינויים קוסמטיים במבנה ארגוניהם. מה זה אומר בפועל וכיצד אלו משפיעים על מדיניות מדינות המערב?

מזה שנים שאמנת חמאס, שנכתבה ב-1988, הייתה זו שעיצבה את יסודותיו האידיאולוגים של הארגון. ב-30 באפריל חשף ארגון חמאס מסמך עקרונות חדש, המכונה "מסמך העקרונות והמדיניות הכלליים". הנ"ל נועד לתת מענה למציאות הפוליטית המשתנה של חמאס וכפי שדאגה להבהיר הנהגת הארגון במסיבת עיתונאים בדוחא שבקטאר, המסמך אינו מחליף את האמנה המקורית. עם זאת, יש במסמך בכדי להעמיד את ארגון חמאס באור חדש. כך, בגוף המסמך החדש משמיט חמאס את ציון קשריו לתנועת האחים המוסלמים. זהו פרט משמעותי שכן על פי האמנה, חמאס הינו הזרוע הפלסטינית של תנועת האחים. המסמך החדש, מציג חזות מרוככת ומתונה יותר; סימן, על פי רבים במערב, להתמתנות אידיאולוגית ונכונות לקידום תהליך מדיני מול ישראל. בפועל, המסמך אינו מורה על שינוי מהותי בגישתו של חמאס שאינו נסוג ממטרתו להשמדת ישראל על יד שימוש באמצעי טרור.

במאי 2016, פרסם מנהיג אל-קאעידה, איימן א-זוואהירי, הודעה ובה העניק לשלוחת הארגון בסוריה, ג'בהת א-נוסרה, היתר להתנתק מאל-קאעידה ולפעול באופן עצמאי להקמת ח'ליפות אסלאמית בסוריה. בעקבות כך, ג'בהת א-נוסרה החליף את שמו לג'בהת פתח א-שם, והחל מאגד בתוכו כוחות ג'יהאדיסטים שונים למלחמה בחייליהם של בשאר אל-אסד והמדינה האסלאמית. אמנם בפועל, נמשך הקשר והתיאום בין הנהגת ג'בהת א-נוסרה והנהגת אל-קאעידה.

על פניו, לא נראה שהאירועים קשורים, ואפשר לשער שחילוקי דעות פנימיים דחפו את שני הארגונים להתנער מתנועות האם שלהם: חמאס מהאחים המוסלמים וג'בהת א-נוסרה מאל-קאעידה. ממצעים מצביעים כי לאירועים אלה משמעויות רחבות הרבה יותר. אירועים אלה מגלים מגמה שתכליתה מיתוג מחודש של פני הארגון הג'יהאדיסטי, על ידי ריחוק מתנועות האם הידועות לשמצה לשם קידום שאיפותיהם אל מול המערב. במקביל, המהלך מהווה כלי לגיוס תמיכה ממדינות ערב וכן את דעת הקהל המקומית. כפי  שאציג במאמר זה, שני המקרים מורים על דמיון רב באסטרטגיה שאימצו שני הארגונים לקידום מטרותיהם.

ה"היפרדות" מאל-קאעידה:

מתנועה שנתפסה כהתנגדות לכיבוש המערבי, הפכה אל-קאעידה לשנואה בקרב דעת הקהל הערבית, כאשר פיגועיה החלו מופנים כלפי מטרות ערביות וקורבנותיה החלו להיערם ברחובות העולם הערבי. משטרי המדינות הערביות החוששים ליציבותם מפני פעילותה החתרנית והקיצונית של התנועה, החלו בדומה למדינות המערב, לסמנה כארגון טרור ולאסור את פעיליה. על רקע אירועים אלה, החל לפעול ג'בהת א-נוסרה במלחמה בסוריה.

ג'בהת א-נוסרה, הוא ארגון ג'יהדיסטי הלוחם בכוחותיו של בשאר אל-אסד ודאעש. הארגון מחויב אידיאולוגית לאל-קאעידה ולהגשמת חזונה: החלת חוקי השריעה על אזורי הכיבוש של לוחמיו ופגיעה במערב ומי שמצטיירים כנציגיו בעולם כולו. לאור התדרדרות מעמדה של אל-קאעידה, הבין ג'בהת א-נוסרה שכדי לזכות בתמיכת האוכלוסייה המקומית ושאר הכוחות הלוחמים הסורים, עליו למתג את עצמו כארגון התנגדות סורי-מקומי במלחמה נגד בשאר אל-אסד. עליונות לוחמיו של ג'בהת א-נוסרה בשדה הקרב הפכו אותו להכרחי עבור אלה הנאבקים באסד ודאעש כאחד. עובדה זו אילצה את חיילי הכוחות המתונים יותר בסוריה להעלים עין מהאידיאולוגיה הקיצונית של חברי הארגון כאשר אלה חברו אליו בלחימתם. בהנהגת ג'בהת א-נוסרה הבינו כי התנהלות זו לא תוכל להמשך לאורך זמן.

המאבק על הנהגת מחנה הג'האד העולמי החריף מאז עלייתו של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), המהווה את היריב המשמעותי ביותר לתנועת אל-קאעידה. מאבק זה בין אל-קאעידה לדאעש ניכר בסוריה בעריקת לוחמיו של ג'בהת א-נוסרה והצטרפותם לשורות המדינה האסלאמית. על כן, ג'בהת א-נוסרה היה נתון בקונפליקט: מצד אחד עליו להתמתן על מנת לזכות בתמיכת האוכלוסייה הסורית, ומצד שני אינו רוצה לאבד מתומכיו הקיצוניים יותר וממחויבותו לג'יהאד. כתוצאה מקונפליקט זה, ביולי 2016, הוחלט על "היפרדות" מתנועת האם ומיתוג מחדש. פתרון זה נראה כמיישב את שני צדי הקונפליקט. ג'בהת א-נוסרה הגדיר את מטרתו כהקמת ח'ליפות בשטחי סוריה בלבד ובכך ויתר על אג'נדה גלובלית. בצורה זו, יכל הארגון לחתור גם לג'יהאד מקומי וגם לשחרור לאומי- סורי. מבחינתה של אל-קאעידה, מדובר במהלך אסטרטגי לטווח הארוך בו שלוחתה מקבלת עצמאות על מנת לקדם אידיאל ג'יהאדיסטי משותף ברמה המקומית. בניגוד לפרסומים בהם דווח על סכסוך פנימי שהוליד את הפירוד, המהלך כולו התגלה כמתואם לחלוטין עם הנהגת אל-קאעידה שכאמור שמרה על קשר ותיאום עם הנהגת ג'בהת א-נוסרה.

במקביל ללחימתו של ג'בהת א-נוסרה בכוחותיהם של בשאר אל-אסד ודאעש, מצוי הארגון במתקפה אווירית מצד חילות האוויר האמריקני והרוסי. ארה"ב ורוסיה מנהלות קמפיינים צבאים בסוריה ושותפות למדיניות תקיפה נגד ארוני טרור ובכללם ג'בהת א-נוסרה. בתגובה לשינוי השם והצהרת ההיפרדות, טענו נציגי שתי המדינות כי מדובר במהלך קוסמטי בלבד וכן לא צפוי כל שינוי במדיניות תקיפת ארגון הטרור. אך העדר מדיניות ברורה מצד ארה"ב לאל-קאעידה בסוריה והתמקדותה בדאעש, הורו לארגון כי ה"היפרדות" מאל-קאעידה תואיל לו במסגרת מאבקו במערב ותסיט ממנו את האש לגמרי. בהצהרה שהוציא הארגון נאמר כי ההיפרדות נועדה "להגן על המהפכה הסורית" וכן "לבטל כל תירוץ של הקהילה הבינלאומית לתקוף את הארגון". הצהרות הארגון ומדיניות ארה"ב מעידות כי לתגובת המערב למהלך היה חלק בהחלטה לבצעו, גם אם חלקי. כך, גם חמאס, בדומה לג'בהת א-נוסרה, מודע לחשיבות מיתוגו בקרב דעת הקהל העולמית.

התנערות מהאחים המוסלמים:

אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על ארגון חמאס להתנער מתנועת האחים המוסלמים הוא הלחץ המופעל עליו מצד מצרים. מאז עלייתו לשלטון של עבד אל-פתאח א-סיסי ב-2013 ונפילתו של מוחמד מורסי, מנהיג האחים המוסלמים, מצוי חמאס במצור שמטילה מצרים על הרצועה. תנועת האחים הוצאה אל מחוץ לחוק במצרים וחבריה נרדפים על ידי השלטון החדש. למעשה, השלטונות המצרים דרשו במפורש מהנהגת חמאס לנתק את קשריה עם האחים המוסלמים. הארגון, שנתפס בעבר במצרים כנציג ההתנגדות הפלסטינית, נתפס כיום כחלק מהתארגנות הטרור של האחים המוסלמים המערערת על יציבות האזור. לאחר שהעולם הערבי ראה את מה שעוללה למצרים, ספג מעמדה של התנועה מהלומה. האחים המוסלמים החלו להיתפס כמקור היוזם להפיכות שלטונית המביאות עמן אי יציבות וטרור, זאת בניגוד למעמדה ההיסטורי של התנועה בעולם הערבי כחלופה היחידה למשטרים הרודניים. למרות התלות הקיימת בין חמאס לתנועת האחים במצרים, חמאס נאלץ למצוא מענה שיתקבל כלגיטימי ויאפשר לו להפחית מהלחץ המצרי ולשקם את יחסיו עם העולם הערבי. התנערות הארגון מהתנועה במסמך החדש שפרסם, נועדה לענות על צורך זה.

מעמדה של תנועת האחים המוסלמים במערב נחלש משמעותית גם הוא בשנים האחרונות, לצד עוד ועוד מדינות המזהות את התנועה כמקור לקיצונית אסלאמית. האירועים במצרים וכן פעילתן הבעייתית של שלוחות התנועה במערב, הביאו ממשלות רבות לסמנן כארגונים התומכים בטרור. בתקופתו של הנשיא אובמה הוגדרה התנועה ככלי המרכזי שבעזרתו ניתן יהיה לקדם רפורמה פוליטית בעולם הערבי, זאת מתוך ההנחה כי התנועה מהווה אלטרנטיבה דמוקרטית מתונה למשטרים הדיקטטוריים. ממשל טרמפ לעומת זאת, שוקל בימים אלה להגדיר את תנועת האחים המוסלמים כארגון טרור. חמאס, על כן, שואף להציג חזות מתונה יותר על ידי התנערות מתנועת האם, שתאפשר לארגונים התומכים בו לפעול במערב.

גורמים שונים מעריכים כי מהלך ההתנערות נועד גם לסייע לחמאס בזירה הפלסטינית. בעקבות המהלך, יוכל חמאס להתחרות בפת"ח וכן להציג חזית מאוחדת עמו מול ישראל. בפועל, לא בוצעה היפרדות בין הארגון לתנועה, אך חמאס הסיק כי התנערות מסוג זה תזכה אותו בלגיטימיות בינלאומית ופנימית. חמאס אמנם מעוניין ביצירת חזות מתונה כלפי המערב, אך במקביל ובדומה לג'בהת א-נוסרה, אינו רוצה להרחיק את תומכיו הקיצונים יותר אותם הוא מאבד לדאעש המתחזק בעזה.

מהלך קוסמטי – לא אוטנטי:

שני אירועים אלה, התנערות ג'בהת אל-נוסרה מאל-קאעידה וחמאס מהאחים המוסלמים, מצביעים על מגמה בהתהוות של ארגונים ג'יהדיסטים המשנים את חזותם על מנת להמשיך ולקדם את מטרתם הקיצונית. בהתאם לתכנית ההיפרדות, בינואר 2017, חבר ג'בהת אל-נוסרה (שבנקודה זו כבר שינה את שמו לג'הבת פתח א-שאם), יחד עם עוד מספר ארגונים ליצירת חזית לחימה חדשה בסוריה. כעת, ועל פי התכנון, יכול הארגון לאגד סביבו ארגוני התנגדות שונים תחת חזית אחת. ג'הבת אל-נוסרה ביסס את עצמו כארגון החזק ביותר בהתנגדות הסורית בחסות אל-קאעידה וכעת הוא עצמו פורס חסות על ארגונים חלשים יותר ללא צורך במיתוג של תנועת האם. בדומה לו, חמאס, לאחר שהפך לארגון פלסטיני מוביל בחסות האחים המוסלמים, יוכל ללא חסותה של תנועת האם, להציג את עצמו כנציגו הלגיטימי של העם ולזכות בעוצמה פוליטית גדולה יותר בזירה הפלסטינית וללגיטימיות בעולם הערבי ובמערב. ה"היפרדות" תורמת בגיוס בעלי ברית ערבים והופכת את הארגונים לכוח המוביל בשטח, לאחר שהתבססו בחיקה של תנועת האם. בעזרת אותו תהליך, הארגונים יוצרים מצב שמאלץ את נציגי המערב להסכים לשאת ולתת עימם.

המערב מצדו, מזהה כי לא בוצעו שינויי עומק באופיים ובדרכי פעולתם של הארגונים הללו ובמקביל הוא צמא להתקדמות בלחימתו נגד האסלאם הרדיקלי שנראה כי אין לה סוף. הידע המודיעיני המורה למערב כי לא בוצע שינוי מהותי באותם ארגונים, אינו בהכרח מוביל למדיניות הענשה כלפיהם. במקום זאת, המערב נאלץ לשתף פעולה עם אותם ארגונים אם ברצונו למצוא פרטנר במלחמה בטרור. מלאכה זאת נהיית קלה יותר כאשר הוא מציג חזות מתונה יותר של הארגון לציבור בוחריו. מדיניות בעייתית זו מצד המערב, מצטיירת כחולשה על ידי הארגונים הג'יהדיסטים. ללא שינוי במדיניות מצד המערב, אותם ארגונים עתידים להסיק שהמהלך הקוסמטי משתלם ושניתן לאחריו לפעול לקידום המטרה הרדיקלית ביתר שאת.


מעין סרנת

חוקרת בארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל", בעלת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב בתכנית לדיפלומטיה וביטחון ותואר ראשון במדעי המדינה. בעבר מתמחה חוקרת בנושאי סוריה, לבנון וטרור יהודי, במסגרת התכנית לחקר טרור ומלחמה בעצימות נמוכה של ה-INSS.