בחירת העורך

למי באמת דואגת ההסתדרות?

,
כיצד הושחת ארגון העובדים הגדול בישראל בעוד ממשיך לשמר את כוחו וממונו.

בפאנלים ובכנסים רבים שעוסקים בכלכלה מן הצד השמאלי של המפה האידיאולוגית ניתן לשמוע התרפקות על התקופה שבה הייתה במדינת ישראל מדיניות רווחה רחבה במיוחד, ואחוז עצום מהמשק היה מאוגד תחת ההסתדרות. מאז ראשית שנות הˉ90, אחוז המאוגדים נמצא בירידה עקבית (למעט ממש בשנים האחרונות), וזאת למרות היתרונות הקבועים בחוק שיש להתארגנות העובדים במקום העבודה. החוק הישראלי, כמו גם הפרשנות שלו בבתי הדין לעבודה, עושים הכול כדי שכמה שיותר עובדים במשק יתאגדו; ועדיין, היום כˉ26% מהעובדים במשק מאוגדים, לעומת שליטה מוחלטת בשוק העבודה בישראל לפני כמה עשורים. מדוע? מפני שההסתדרות לא באמת מייצגת את האינטרסים של כלל העובדים המאוגדים תחתיה, אלא של המקושרים לצלחת בלבד. כך נוצר מצב שבתחומים רבים במשק יש תנאים שונים ל'דור א' ל'דור ב' ול'דור ג', והמדד הבלעדי הוא הוותק, בעוד לכישורים ולמאמץ אין שום מעמד בכל הקשור לקביעת השכר.

ארגוני העובדים נהנים ממעמד בחוק המקנה להם יתרון מובנה בכל הקשור לגיוס עובדים למטרת התאגדות. כך לדוגמה, די להחתים שליש מהעובדים במקום עבודה נתון על מנת לאפשר לוועד העובדים להפוך לנציגם הבלעדי של כלל העובדים. לא די בכך, אלא שלפי פסקי דין תקדימיים של בתי הדין לעבודה, למעסיק אסור למנוע התארגנות עובדים או לפגוע בה באופן כלשהו, על אף העובדה שבפעמים רבות הדרישות שמתלוות להתאגדות מסבות נזק כלכלי כבד לבעל העסק, לעיתים עד כדי סגירתו. אפילו שכנוע של עובדיו שלא כדאי להם להתאגד נחשב כעבירה מצד המעסיק, על פי החוק הישראלי.

כל ההגבלות הללו נובעות מתפיסה אידיאולוגית לפיה טוב לעובדים להתאגד בכל מקום ובכל מצב. זו הייתה תפיסת עולמו של המחוקק שקבע את מעמדם של ארגוני העובדים בשנות הˉ50, וזוהי תפיסתו של בית הדין לענייני עבודה עד עצם היום הזה. ומדוע המחוקק מסרב להתערב ולשנות את הכללים כך שארגוני העובדים וההסתדרות יפסיקו לפגוע בעובדים שאותם הם מייצגים? הרי הימין בשלטון כבר כˉ40 שנה, ועם שחרור המשק ביתר ההיבטים הכלכליים ראוי היה שישוחרר גם שוק העבודה. אלא שלהסתדרות יש כוח פוליטי עצום שאותו היא משיגה באמצעות לובי ובאמצעות תרומות שהיא מממנת מהכסף שאותו אספה מאנשים שרובם לא היו מעוניינים בייצוגה מלכתחילה.

הדוגמא של שר הרווחה חיים כץ ממחישה יותר מכול את שיטת ההסתדרות לשליטה בפוליטיקה ולדאגה למקורבים לצלחת: המשטרה המליצה לאחרונה להעמיד לדין את כץ בחשד שפקד את עובדי תעשייה אווירית לליכוד כדי שיצביעו עבורו בפריימריז בעת ששימש יו"ר ועד העובדים. השר כץ חשוד בעבירות מתן שוחד וקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים וכן עבירות נוספות. זה ממש לא יוצא דופן, זוהי השיטה בהתגלמותה – השתלטות על מקום עבודה בחסות החוק, ואז ניהול מוחלט וסחיטה של העובדים לשם קבלת טובות הנאה אישיות או פוליטיות. אילו יכול היה הציבור לדעת מה קורה במחשכי מסדרונות ההסתדרות, אין ספק כי היו מתגלות פרשות רבות כגון אלה, אך גם כאן דאג החוק לעזור – ההסתדרות מוגדרת בחוק "אגודה עות'מאנית", ומשום כך אינה מחויבת בכללי מנהל תקין או בשקיפות כלשהי. לאחרונה נעשה ניסיון מרשים של שרת המשפטים שקד להסיר את מעטה החשאיות ולחייב את ההסתדרות בדיווח ובקיום מנהל תקין – הלוואי שתצליח. עמותה אחת ששמה לה למטרה לאזן את הכוח של ההסתדרות ולהילחם למען זכויות וחירות העובדים הינה עמותת תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה, המגייסת כעת את ההון ההתחלתי הדרוש לשם טיפול בבעיות השורש שמאפשרות את שימור המצב הקיים. אם חשוב לכם לקדם את הכלכלה הישראלית ולשחרר את העובדים בישראל מעול ההסתדרות, תרמו ביד רחבה.


אריה גרין

סטודנט לתואר ראשון בפילוסופיה, מחשבת ישראל ולימודים הומניסטיים במרכז האקדמי שלם, ובוגר תכנית אקסודוס למחשבה שמרנית.