בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

מאמר תגובה: מיתוס האבטלה הטכנולוגית...

מאמר תגובה: מיתוס האבטלה הטכנולוגית

,
בעידן שבו הטכנולוגיה דוהרת ללא מעצורים, יכולות להיות דווקא סיבות להאט אותה ולשלוט בקצב ההתפתחות שלה. לעיתים, לא ברור בכלל עבור מה היא טובה. שם המשחק הוא ייעול ומקסימיזציה של רווחים – ככה זה כשערכי כלכלת השוק הם אלו ששולטים בכיפה הערכית של החברה. אולם, לפעמים ישנו ערך מוסף שניתן בנקל לשכוח.

לפני מספר שבועות פורסם בזווית אחרת מאמר מהאתר "קיוונים", אשר עסק ב-'מיתוס האבטלה הטכנולוגית'. הבעיה העיקרית במאמר היא שכדי לבחון את השפעתם של שינויים טכנולוגיים על החברה, יש לעשות זאת לא רק דרך מספרים ונתונים כלכליים, אלא על פי אמות מידה אחרות שנזנחות בשיח הציבורי על אודות הטכנולוגיה. ישנם אפיקים מסוימים שבהם יש צורך לבלום שינויים טכנולוגיים ולעשות חשבון נפש, לא בשל טכנו-פוביה, אלא בשל ערך מוסף שיאבד אם השינויים הללו יתחוללו.

אני מתגורר ביפן, ולצערי מדי פעם אני צופה בטלוויזיה היפנית. בספטמבר האחרון שודרה תוכנית שעסקה בעתיד, ובמסגרתה לקחו את הצופים למסע בעקבות חנויות הנוחות של העתיד. התוכנית החלה בסקירה היסטורית – מהתקופה בה האדם ביצע הכל במו ידיו ועד העידן הנוכחי. אחרי הסקירה, עברה התוכנית להצגת העתיד המחכה לנו ממש מעבר לפינה, במעבדות הפיתוח של אחת מחנויות הנוחות הגדולות ביפן. העתיד הוא אוטומטיזציה, כמובן; הקונים יניחו את המוצרים בסל, שאותו יניחו על מכונה, כאשר זו בתורה תבלע את הסל, ותוך רגעים ספורים תודיע לנו על סכום הקנייה. הקונים אפילו לא יצטרכו לשים את המצרכים בשקית, הם כבר יוכנסו עבורנו בזמן שנשלם למכונה. מדובר בשיפור טכנולוגי מדהים, אמנם, אך לא הכרחי.

ובכן, כיצד אני יכול לומר זאת, אתם ודאי שואלים. התשובה לכך היא שהאופן בו אני רואה את האוטומטיזציה, שונה מהאופן בו רואים אותה הטכנוקרטים והכלכלנים; אלו מסתכלים על האוטומטיזציה מזווית הראייה של כלכלת השוק, ואילו אני מסתכל עליה מזווית אחרת – זו של מדעי הרוח והחברה. הטכנוקרטים טוענים כי שיפורים מעין אלה ישדרגו את חיינו, אך אני טוען שלא בהכרח.

בקצה השכונה שבה גדלתי ישנו מרכז מסחרי קטן, ובו מכולת, מספרה וחנות צעצועים, שלימים הפכה לפיצוציה. בעל המכולת והספר הם אותם אנשים מאז שאני זוכר את עצמי. מבחינת כלכלת השוק בעל המכולת הוא דינוזאור; הוא משתמש בקופה רושמת מאז שהקים את המכולת, ומקליד ידנית את מחירי המוצרים. סביר להניח שכלכלנים יטענו כי עדיף מכונה מתקדמת ואוטומטית על פני המוכר, וכך השירות במכולת יהיה יעיל יותר, ובעל העסק ירוויח יותר.

אולם הכלכלנים אינם רואים, או אינם מסוגלים לראות, את הערך המוסף שיש לאנשים הללו עבור הקהילה שאליה הם משתייכים. המכולת היא מעין מרכז שכונתי, שבה אנשים יכולים לפגוש שכנים, לצחוק ולדבר, וכמובן לקבל את מכסת הרכילות היומית. אך מעבר לכך שמדובר במקום מפגש וב"לב השכונה", בעל המכולת עוזר ללקוחות שקשה להם לשלם, שכן לעיתים הוא מתעלם מחובות למשפחות קשות יום; הוא מוותר ונותן מצרכים בחינם למי שזקוק; הוא מניח ארגזים ריקים, שאותם ממלאים הלקוחות במוצרים, בכדי שאלו יועברו לתרומות; הוא מפרנס את המשפחה המורחבת שלו, ומטפל באחיו בעל הפיגור שאותו הוא מעסיק בחנות ומשגיח עליו; הוא גם מעסיק אנשים, שלא היו מוצאים עבודה בשום מקום אחר בשל גילם המבוגר. כעת, האם אנו חייבים משהו אוטומטי ומתקדם במקום אותו מוכר במכולת? הוא עובד בחוסר יעלות משווע, לכאורה, ומקליד את מחירי המוצרים ידנית במחשבון, אך במקביל הוא מדבר עם הלקוחות, מתבדח איתם, חוזר על אותן הבדיחות שכל השכונה מכירה, יוצר איתם קשר אישי וחם, ולכן הוא יודע להתחשב במי שצריך. כיצד, אם כן, קופה אוטומטית תשפר את חיינו אם היא תדחק החוצה את כל הדברים הללו? ייתכן שיש מקומות שבהם כן דרושה קופה שכזו, אך לא בכולם.

רבים נהנים ללגלג על מדעי הרוח והחברה, ולומר בזלזול שהם אינם רלוונטיים עוד. אבל, תחומי לימוד אלו מסייעים לאדם להסתכל על הדברים בפרספקטיבה שונה מזו שכלכלת השוק כופה על טכנוקרטים וכלכלנים. לא רק שהם אינם מסוגלים להתנתק ממנה, אלא שהם כלל אינם מעוניינים, בטענה שמערכת הערכים הזאת היא הטובה והמתאימה ביותר לאדם. כדי לדון לעומק בהשלכות הטכנולוגיה על החברה, לא דרושים רק אנשי מדע וכלכלה, אלא גם אנשים שהמומחיות שלהם היא החברה ורוח האדם. אז האם באמת מכולת אוטומטית תעשה את תושבי שכונת ילדותי למאושרים יותר רק בגלל שהיא מהירה ויעילה יותר? אני חושב שלא.


קרדיט תצלום:
Jason Ortego
שתף:
 
  • גדי גרשוני

    סטודנט לתואר שני באוניברסיטת נאגויה ביפן. מתמחה ביחסים בין-לאומיים, בנושאי תרבות ושפה, ובשפה היפנית ובתרבות היפנית בעיקר. עוסק בחקר הפער בין פרקטיקה ותיאוריה, ובחיבור של תרבות שפה וטכנולוגיה.