בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

מה היה קורה בעולם ללא מחירים?...

מה היה קורה בעולם ללא מחירים?

,
מדוע מנגנון המחירים כה חשוב לחברה מתפקדת, ומה קרה ברוסיה הקומיניסטית בלעדיו?

עריכה ותרגום: אלון גולדברג

מקור: LearnLiberty.org

מחבר התסריט ודובר: פרופסור לכלכלה הרווארד בייטג'ר, מאוניברסיטת טוסון, סופר "שחררו את שווקינו: המדריך לאזרח לכלכלה חיונית".

מה היה קורה בעולם ללא מחירים?

"מה היה קורה בעולם ללא מחירים?"מכיוון שהסרטון המצורף הוא הראשון שתרגמתי לכתוביות, חשבתי שיהיה מתאים לפרסם אותו כפוסט-ווידאו הראשון בעמוד הזה. כל המקורות, בתגובות.עידן דה ארץ (Idan De Eretz) כתב כך בנושא:התעניינתי בקומוניזם מאז שהייתי בן 14. ב-1920, רגע וחצי אחרי ניצחון הבולשביקים במלחמת האזרחים ברוסיה, הכלכלן האוסטרי לודוויג פון מיזס, פרסם מאמר בשם "החישוב הכלכלי בקהילייה הסוציאליסטית" שבו הוא לוקח כהנחה ממשלה מושלמת וחסרת פניות עם אפס שחיתות, וכן ציבור שמוכן לחלוטין לציית לכל החלטת ממשלה. ואז הוא נותן הסבר מבריק שאת עיקרו הפכו לסרטון מעולה שמצורף לפוסט זה, כולל תרגום-ותמלול מלא.מיזס מראה שגם ברמה התיאורטית בלתי אפשרי לאף מתכנן מרכזי, אפילו אם יהיו לו את כל המעלות האפשריות, ליצור כלכלה מתפקדת ובריאה ללא מנגנון מחירים שנשלט בידי שוק חופשי פחות או יותר.כל התחזיות במאמרו התגשמו: עוני, מחסורים ועודפים מקבילים, חוסר יכולת לתקצב צרכים של אנשים כראוי, תורים, מתכננים מרכזיים שהולכים לאיבוד בתוך סקרים אינסופיים וניתוחים פסאודו-אמפיריים, בירוקרטיה מחרידה. למעשה, בסופו של דבר המצב היה חמור בהרבה מזה שמיזס חזה. הלוואי שהיו נותנים לי לקרוא את המאמר הזה או לצפות בסרטון הזה בגיל 14.*להלן תמלול הסרטון:את תסריט הסרטון כתב הפרופסור לכלכלה הרווארד בייטג'ר, מאוניברסיטת טוסון, סופר "שחררו את שווקינו: המדריך לאזרח לכלכלה חיונית"."כדי להבין מדוע מחירי שוק חיוניים לרווחת האדם, חישבו באיזו בעיה היינו תקועים בלעדיהם. נניח שאתה קומיסר מסילות הברזל בברית המועצות לשעבר. השווקים והמחירים בוטלו ואינם עוד. אתה וחבריך הקומוניסטים הנלהבים, קיבלתם את המשימה לתכנן את חלוקת המשאבים במדינה.אתה רוצה להקים מסילת ברזל מעיר א' לעיר ב', אבל ביניהם נמצא רכס הרים. נניח שאיכשהו אתה יודע שכשמסילת הברזל תושלם, היא תשמש את האומה לא פחות טוב בין אם תעבור דרך רכס ההרים או סביבו. אם תבנה דרך ההרים, תשתמש בהרבה פחות פלדה עבור המסילה, מכיוון שהנתיב קצר יותר, אבל תזדקק לשירותיהם של הרבה יותר מהנדסים, כדי להנדס את התומכות והמנהרות בכדי לחצות בלב ההר.חשוב לקחת זאת בחשבון מכיוון שהמהנדסים נדרשים בכדי להנדס מגוון גדול של מבנים, ביניהם מערכות השקיה, מכרות, נמלים וכו' העדפה שלך תהיה שלא להעסיק סתם מהנדסים אלא רק את הכמות שבאמת נדרשת, כדי שיהיו מספיק מהנדסים זמינים לפרויקטים חשובים אחרים. תוכל לחסוך במהנדסים לפרויקטים אחרים, אם תבנה סביב להרים על אדמה מישורית, אך לשם כך תזדקק להרבה יותר פלדה כדי שהמסילה תכסה את מלוא המסלול הארוך יותר. קח בחשבון שגם לפלדה יש דרישה בפרויקטים אחרים, כמו רכבים, גשרים, ספינות, סירים ומחבתות, ואלפי דברים אחרים.באיזה מסלול היית בוחר לטובת האומה?כדי לענות, עליך לקבוע איזו חבילת משאבים נחוצה בדחיפות פחותה למטרות אחרות. במה תבחר? בכמות הגדולה של מהנדסים והכמות הקטנה של פלדה בעבור המסילה דרך ההרים? או בכמות קטנה יותר של מהנדסים ובכמות גדולה של פלדה בעבור המסילה סביב ההרים? איך תדע היכן במשק נזקקים הכי בדחיפות למשאבי הפלדה והמהנדסים?המהנדסים כ'משאב בצמצום', בין השאר נדרשים גם להנדס מערכות השקיה. כדי להעריך את חשיבותה של מערכת השקיה מסוימת, עליך לדעת את מה שהחקלאים יודעים על איך המערכת תגדיל את התשואה בעבור יבול שדותיהם. וכדי לחשב כמה כסף תרוויח, תצטרך לדעת מה שבעלי החנויות יודעים על להיטות לקוחותיהם ליבול השדה. ובכדי שתדע זאת, חובה עליך לדעת מה הלקוחות יודעים על איזו ארוחה הכי טובה הם יכולים להכין עם אותו מוצר. אבל איך תגלה את כל המידע הזה?בדומה למהנדסים, גם לפלדה שימושים אחרים, ואחת מהן היא לבנות משאיות חדשות. כדי להעריך את חשיבותה של משאית אחת, חובה עליך לדעת את שנהג המשאית יודע על קיבולת משאיתו, וכמה מהר יהיה מסוגל להסיע את המוצרים ללקוחותיו אם תהיה לו משאית חדשה וגדולה יותר. כדי לדעת עד כמה חשובים המשלוחים, הוא יצטרך לדעת את מה שלקוחותיו יודעים על הערך של קבלת מוצרים במשלוח – בזמן. זה בתורו תלוי על ידע של אחרים על שימושים חלופיים באותם מוצרים, ואת כל היעדים שלהם.לפיכך, בכדי להיטיב ולבחור במסלול העדיף למסילת הרכבת, תהיה חייב להכיר מקרוב את כל השימושים החילופיים הקיימים לפלדה ולמהנדסים. מדובר בכמות אדירה של מידע, שמחזיקים מיליוני בני אדם ברחבי החברה. איך תשיג כמות כזו של מידע?אולי תנסה סקרים, אבל תחשוב לרגע כמה אנשים יהיה עליך לסקור: את כל אלה שמכינים מזון ממצרכי השדה ביחד עם כל אלה שמובילים את המזון במשאיות, רק בתור התחלה. מדובר במספרים אסטרונומים. ברוב המקרים, בני האדם בעצמם לא יודעים מה הם בדיוק מעדיפים עד שהם נדרשים להחליט. עד אז, הם לא יוכלו לענות לשאלות הסקרים בצורה מדויקת. ואפילו אם יכלו, עד שהסקרים יאספו ויועבדו, יפוג תוקפו של רוב המידע. ואפילו אם תוכל להשיג מידע שלם ועדכני על כל מה שכולם יודעים על השימושים החלופיים הרלוונטיים לפלדה ומהנדסים, עדיין תצטרך להסיק מתוך כל המידע היכן לסלול את מסילת הרכבת. מאיפה תתחיל לנסות להבין את הר המידע אדיר הממדים הזה?במילותיו של הפרופ' לכלכלה, לודוויג פון מיזס: "תהיה כמגשש באפלה" כשתתמודד מול בעיית המידע בתכנון מרכזי, שהיא הסיבה המרכזית לכישלון הסוציאליזם המלא, מכיוון שקובעי המדיניות הריכוזית אינם מסוגלים להשיג את כל המידע לו הם זקוקים כדי לתכנן ביעילות. לכן אתה, אדוני הקומיסר, לעולם לא תוכל לדעת איך לחלק ולהשקיע איזה וכמה משאבים שנמצאים בצמצום למען טובת כלל האומה.עכשיו נעשה ניסוי מחשבתי אחר. דמיין לרגע שבמדינה כלשהי בעלת כלכלת שוק חופשי, אתה קצין הפעילות הבכיר בחברה לסלילת פסי רכבת. אתה עובד לא לטובת האומה, אלא כדי לייצר רווחים לחברה שלך. אתה רוצה לסלול מסילת רכבת מעיר ג' לעיר ד', ושוב רכס הרים מפריד ביניהם. איך תבחר בדרך העדיפה לסלילת פסי הרכבת? אתה בוחר מה שהכי זול. אתה תחשב את המחיר הכולל של כל מסלול: עבור כל מסלול, אתה תכפיל את כמות המהנדסים הנדרשת במחיר משכורתם. לכך תוסיף את כמות הפלדה הנדרשת, כפול מחירה, ואז תבחר במה שיעלה לחברה שלך הכי פחות.יתכן ובכלל לא תחשוב על טובת האומה או החברה בכללותה. אבל, וכאן נעוץ הפלא, על ידיי בחירת הדרך הזולה ביותר עבור החברה שלך, תבחר את הדרך הטובה ביותר לכלל האומה, מכיוון שתבחר במצבור המשאבים שהכי פחות זקוקים לו למטרות חלופיות. מדוע? מכיוון שמחירי השוק שעליהם ביססת את חישוביך, משקפים באופן מדיוק להפליא את הדחיפות והצורך בפלדה ומהנדסים, ביחד עם כל שלל השימושים החלופיים שלהם.לדוגמא, נניח ולקוחות שרוצים ארוחות טעימות יותר, יקנו תוצרים טובים יותר ויקרים יותר, אם הם היו מוצעים על מדפי מכולתם המקומית. למעשה, הם מציעים לבעל המכולת יותר כסף עבור מוצריו, כך שבתורו, בעל המכולת יציע יותר כסף לחקלאי עבור מוצריו, וכך החקלאי ששדותיו יניבו תפוקה גבוהה יותר ישלמו יותר כסף לבוני מערכות השקיה עבור שדרוג המערכת, ובוני המערכות ישלמו בתורם יותר כסף למהנדסים כדי שיתכננו מערכות טובות ויעילות יותר. עכשיו שתכנון מערכות השקיה משתלם יותר למהנדסים, אנשים שרוצים לשכור מהנדסים לפרויקטים אחרים, כמו מסילות רכבת, יחויבו לשלם להם לפחות את אותו הסכום כדי שישתלם למהנדסים לעבוד עבורם.המשכורת הגבוהה יותר של המהנדסים מאותתת לכל מי שמעסיק אותם שהם הפכו, מסיבה כלשהי, לבעלי ערך גבוה יותר, ולכן אולי כדאי למעסיקים להעסיק פחות מהנדסים. באופן זה, מחירי המשאבים בשוק מייצגים את הידע והעדפות הייחודיות למיליוני בני אדם, שמשתמשים במשאבים הללו באופן ישיר או עקיף, כשהמחירים מתקשרים את הידע הזה ואת ההעדפות הללו לכל המעוניינים בו.רק כשמחירי השוק החופשי מסוגלים לאותת, לתקשר ולתמצת בעבורנו את כמות הידע האנושי העצום הזה, אנחנו מסוגלים לחשב את הדרכים הזולות והיעילות ביותר להשיג את מה שאנחנו רוצים, לתאם את פעילותינו עם פעילותיהם של אחרים, להשתמש במשאבים היכן שהאומה זקוקה להם יותר מכל, ועל ידי כך לספק באופן מיטבי כמה רצונות אנושיים שרק אפשר.

Posted by ‎הליברל הקלאסי‎ on Sunday, October 22, 2017

תמלול הסרטון:

"כדי להבין מדוע מחירי שוק חיוניים לרווחת האדם, חישבו באיזו בעיה היינו תקועים בלעדיהם. נניח שאתה קומיסר מסילות הברזל בברית המועצות לשעבר. השווקים והמחירים בוטלו ואינם עוד. אתה וחבריך הקומוניסטים הנלהבים, קיבלתם את המשימה לתכנן את חלוקת המשאבים במדינה.
 
אתה רוצה להקים מסילת ברזל מעיר א' לעיר ב', אבל ביניהם נמצא רכס הרים. נניח שאיכשהו אתה יודע שכשמסילת הברזל תושלם, היא תשמש את האומה לא פחות טוב בין אם תעבור דרך רכס ההרים או סביבו. אם תבנה דרך ההרים, תשתמש בהרבה פחות פלדה עבור המסילה, מכיוון שהנתיב קצר יותר, אבל תזדקק לשירותיהם של הרבה יותר מהנדסים, כדי להנדס את התומכות והמנהרות בכדי לחצות בלב ההר.
 
חשוב לקחת זאת בחשבון מכיוון שהמהנדסים נדרשים בכדי להנדס מגוון גדול של מבנים, ביניהם מערכות השקיה, מכרות, נמלים וכו' העדפה שלך תהיה שלא להעסיק סתם מהנדסים אלא רק את הכמות שבאמת נדרשת, כדי שיהיו מספיק מהנדסים זמינים לפרויקטים חשובים אחרים. תוכל לחסוך במהנדסים לפרויקטים אחרים, אם תבנה סביב להרים על אדמה מישורית, אך לשם כך תזדקק להרבה יותר פלדה כדי שהמסילה תכסה את מלוא המסלול הארוך יותר. קח בחשבון שגם לפלדה יש דרישה בפרויקטים אחרים, כמו רכבים, גשרים, ספינות, סירים ומחבתות, ואלפי דברים אחרים.
 
באיזה מסלול היית בוחר לטובת האומה?
כדי לענות, עליך לקבוע איזו חבילת משאבים נחוצה בדחיפות פחותה למטרות אחרות. במה תבחר? בכמות הגדולה של מהנדסים והכמות הקטנה של פלדה בעבור המסילה דרך ההרים? או בכמות קטנה יותר של מהנדסים ובכמות גדולה של פלדה בעבור המסילה סביב ההרים? איך תדע היכן במשק נזקקים הכי בדחיפות למשאבי הפלדה והמהנדסים?
 
המהנדסים כ'משאב בצמצום', בין השאר נדרשים גם להנדס מערכות השקיה. כדי להעריך את חשיבותה של מערכת השקיה מסוימת, עליך לדעת את מה שהחקלאים יודעים על איך המערכת תגדיל את התשואה בעבור יבול שדותיהם. וכדי לחשב כמה כסף תרוויח, תצטרך לדעת מה שבעלי החנויות יודעים על להיטות לקוחותיהם ליבול השדה. ובכדי שתדע זאת, חובה עליך לדעת מה הלקוחות יודעים על איזו ארוחה הכי טובה הם יכולים להכין עם אותו מוצר. אבל איך תגלה את כל המידע הזה?
 
בדומה למהנדסים, גם לפלדה שימושים אחרים, ואחת מהן היא לבנות משאיות חדשות. כדי להעריך את חשיבותה של משאית אחת, חובה עליך לדעת את שנהג המשאית יודע על קיבולת משאיתו, וכמה מהר יהיה מסוגל להסיע את המוצרים ללקוחותיו אם תהיה לו משאית חדשה וגדולה יותר. כדי לדעת עד כמה חשובים המשלוחים, הוא יצטרך לדעת את מה שלקוחותיו יודעים על הערך של קבלת מוצרים במשלוח – בזמן. זה בתורו תלוי על ידע של אחרים על שימושים חלופיים באותם מוצרים, ואת כל היעדים שלהם.
 
לפיכך, בכדי להיטיב ולבחור במסלול העדיף למסילת הרכבת, תהיה חייב להכיר מקרוב את כל השימושים החילופיים הקיימים לפלדה ולמהנדסים. מדובר בכמות אדירה של מידע, שמחזיקים מיליוני בני אדם ברחבי החברה. איך תשיג כמות כזו של מידע?
 
אולי תנסה סקרים, אבל תחשוב לרגע כמה אנשים יהיה עליך לסקור: את כל אלה שמכינים מזון ממצרכי השדה ביחד עם כל אלה שמובילים את המזון במשאיות, רק בתור התחלה. מדובר במספרים אסטרונומים. ברוב המקרים, בני האדם בעצמם לא יודעים מה הם בדיוק מעדיפים עד שהם נדרשים להחליט. עד אז, הם לא יוכלו לענות לשאלות הסקרים בצורה מדויקת. ואפילו אם יכלו, עד שהסקרים יאספו ויועבדו, יפוג תוקפו של רוב המידע. ואפילו אם תוכל להשיג מידע שלם ועדכני על כל מה שכולם יודעים על השימושים החלופיים הרלוונטיים לפלדה ומהנדסים, עדיין תצטרך להסיק מתוך כל המידע היכן לסלול את מסילת הרכבת. מאיפה תתחיל לנסות להבין את הר המידע אדיר הממדים הזה?
 
במילותיו של הפרופ' לכלכלה, לודוויג פון מיזס: "תהיה כמגשש באפלה" כשתתמודד מול בעיית המידע בתכנון מרכזי, שהיא הסיבה המרכזית לכישלון הסוציאליזם המלא, מכיוון שקובעי המדיניות הריכוזית אינם מסוגלים להשיג את כל המידע לו הם זקוקים כדי לתכנן ביעילות. לכן אתה, אדוני הקומיסר, לעולם לא תוכל לדעת איך לחלק ולהשקיע איזה וכמה משאבים שנמצאים בצמצום למען טובת כלל האומה.
 
עכשיו נעשה ניסוי מחשבתי אחר. דמיין לרגע שבמדינה כלשהי בעלת כלכלת שוק חופשי, אתה קצין הפעילות הבכיר בחברה לסלילת פסי רכבת. אתה עובד לא לטובת האומה, אלא כדי לייצר רווחים לחברה שלך. אתה רוצה לסלול מסילת רכבת מעיר ג' לעיר ד', ושוב רכס הרים מפריד ביניהם. איך תבחר בדרך העדיפה לסלילת פסי הרכבת? אתה בוחר מה שהכי זול. אתה תחשב את המחיר הכולל של כל מסלול: עבור כל מסלול, אתה תכפיל את כמות המהנדסים הנדרשת במחיר משכורתם. לכך תוסיף את כמות הפלדה הנדרשת, כפול מחירה, ואז תבחר במה שיעלה לחברה שלך הכי פחות.
 
יתכן ובכלל לא תחשוב על טובת האומה או החברה בכללותה. אבל, וכאן נעוץ הפלא, על ידיי בחירת הדרך הזולה ביותר עבור החברה שלך, תבחר את הדרך הטובה ביותר לכלל האומה, מכיוון שתבחר במצבור המשאבים שהכי פחות זקוקים לו למטרות חלופיות. מדוע? מכיוון שמחירי השוק שעליהם ביססת את חישוביך, משקפים באופן מדיוק להפליא את הדחיפות והצורך בפלדה ומהנדסים, ביחד עם כל שלל השימושים החלופיים שלהם.
 
לדוגמא, נניח ולקוחות שרוצים ארוחות טעימות יותר, יקנו תוצרים טובים יותר ויקרים יותר, אם הם היו מוצעים על מדפי מכולתם המקומית. למעשה, הם מציעים לבעל המכולת יותר כסף עבור מוצריו, כך שבתורו, בעל המכולת יציע יותר כסף לחקלאי עבור מוצריו, וכך החקלאי ששדותיו יניבו תפוקה גבוהה יותר ישלמו יותר כסף לבוני מערכות השקיה עבור שדרוג המערכת, ובוני המערכות ישלמו בתורם יותר כסף למהנדסים כדי שיתכננו מערכות טובות ויעילות יותר. עכשיו שתכנון מערכות השקיה משתלם יותר למהנדסים, אנשים שרוצים לשכור מהנדסים לפרויקטים אחרים, כמו מסילות רכבת, יחויבו לשלם להם לפחות את אותו הסכום כדי שישתלם למהנדסים לעבוד עבורם.
 
המשכורת הגבוהה יותר של המהנדסים מאותתת לכל מי שמעסיק אותם שהם הפכו, מסיבה כלשהי, לבעלי ערך גבוה יותר, ולכן אולי כדאי למעסיקים להעסיק פחות מהנדסים. באופן זה, מחירי המשאבים בשוק מייצגים את הידע והעדפות הייחודיות למיליוני בני אדם, שמשתמשים במשאבים הללו באופן ישיר או עקיף, כשהמחירים מתקשרים את הידע הזה ואת ההעדפות הללו לכל המעוניינים בו.
 
רק כשמחירי השוק החופשי מסוגלים לאותת, לתקשר ולתמצת בעבורנו את כמות הידע האנושי העצום הזה, אנחנו מסוגלים לחשב את הדרכים הזולות והיעילות ביותר להשיג את מה שאנחנו רוצים, לתאם את פעילותינו עם פעילותיהם של אחרים, להשתמש במשאבים היכן שהאומה זקוקה להם יותר מכל, ועל ידי כך לספק באופן מיטבי כמה רצונות אנושיים שרק אפשר.

קרדיט תצלום:
LearnLiberty
שתף:
 
  • עצמאי, יזם סידרתי, מתכנת אתרים בכיר. כותב על כלכלה, היסטוריה, מדעי המדינה, פילוסופיה ומעט פסיכולוגיה. מדריך ומלמד את רזי פיתוח האתרים.