בחירת העורך

מופעו של המטיף המוסלמי ביפן

,
ד"ר זקיר נאיק, אשר מנסה להשפיע על לא-מוסלמים ברחבי העולם ולצרפם לדת האיסלם, מצליח לעשות זאת גם ביפן הרחוקה והשונה. לנאיק הצלחה אדירה אך גם תדמית בעייתית, דבר אשר מעורר סימני שאלה בנוגע לפועלו בעולם בכלל ובדתות היפניות בפרט.

ד"ר זקיר נאיק מהודו, נחשב לאחד המטיפים האסלאמיים הבולטים והפופולריים בתבל ולאחד מחלוצי הדעוה (קריאה,הזמנה) המיסיונרית בעולם. פעילות אסלאמית זו, בדומה לנצרות, שואפת לצרף אנשים נוספים ברחבי העולם אל דת האסלאם. במהלך הופעותיו התכופות באסיה במדינות כמו אינדונזיה, בנגלדש ומלזיה, ביצע ד"ר נאיק הופעת דעוה מיסיונרית מתוקשרת גם בארץ השמש העולה.

ד"ר נאיק נחשב לדמות המשפיעה ביותר בתחום ההטפה האסלאמית, עד כדי כך שכונה גם 'הרוק-סטאר' של האסלאם המודרני. בהכשרתו המקצועית הוא רופא כללי, והושפע רבות ממטיף מוסלמי דגול אחר, אחמד דידט, מדרום אפריקה, שמוצאו גם מהודו, ונפטר בשנת 2005. ד"ר נאיק הוא המייסד והנשיא של המוסד לחקר האסלאם (IRF) במומבאי שבהודו, וממקימי ערוץ הלוויין ,PEACE TV הנצפה בקרב למעלה מ-100 מיליון בני אדם ברחבי העולם. הצלחתו המטאורית בתחום ההטפה, ניכרת כבר ממבט חטוף על עמוד הפייסבוק שלו שאחריו עוקבים למעלה מ-17 מיליון בני אדם. אחת המטרות החשובות של הטפותיו – מלבד הפנייה לקהל המוסלמי – שאותן הוא מעביר באנגלית שוטפת, היא צירופם של לא-מוסלמים לאסלאם.

לצד הצלחתו המטאורית, ד"ר נאיק נחשב למטיף עם תדמית בעייתית. בעבר צידד במרומז על מעשיו של בן לאדן לאחר הפיגוע במגדלי התאומים וכינה את ארה"ב–'טרוריסטית'. נוסף על כך הוא תומך בעונש כריתת יד, כפי שנהוג לגנבים בסעודיה, ומגלה יחס עוין מאוד נגד קהילת הלהט"בים. על כן, נאסרה עליו הכניסה למדינות שונות במערב כמו לדוגמה: ארה"ב, בריטניה וכד'. עם זאת, באמצעות המדיה החדשה, לד"ר נאיק יש כמות קהל (במיוחד פקיסטנים) לא מבוטלת בבריטניה ובמקומות אחרים באירופה בשל הפנייה הגלובלית שלו בשפה האנגלית. כמו כן,בניגוד מסוים לתדמיתו הקיצונית, הוא מתנגד גדול לארגון הרצחני דעא"ש, שאף כינה אותו פעמים רבות כאויב האסלאם – AISIS. 

הטפתו ביפן התרחשה לפני כמה שנים וזכתה לפרסום רב באמצעי המדיה החדשה. בחינה של המוטיבים התקשורתיים שליוו את הטריילר של ההופעה, יכולה ללמד על גישתו של המטיף כלפי הפצת האסלאם בעולם בכלל וביפן בפרט. לדוגמה: פצצת האטום בהירושימה שפתחה את הטריילר,ולאחריה נראה נאיק במוזיאון הזיכרון המפורסם בעיר, מתוך רצון להראות הזדהות של המטיף (שמסמל את האסלאם) עם האסון האדיר שיפן חוותה. כמו כן, ביקוריו של המטיף במקומות מסורתיים ברחבי יפן (כמו אסאקוסה), כשיונות לבנות (המסמלות שלום) מעופפות סביבו, סמל לבשורת דת האסלאם, שאותה נאיק משווק כבשורת השלום לעולם; אליה בוקע קולו הכריזמטי של המטיף כשהוא מצטט מן הקוראן: "כל המאבד נפש אחת–בלא שאיבדה נפש או ביקשה למלא את הארץ חמס–כאילו איבד עולם מלא"(סורה 5, פסוק 32). פסוק זה נחשב לספינת הדגל של נאיק ובאמצעותו הוא ממתג את האסלאם, למרות דימויה הלוחמני, כדת של שלום.

מופעי ההטפות של ד"ר נאיק הם בעלי אופי אחיד כבר עשרות שנים, ומשלבות מונולוגים ובמיוחד דיאלוגים של שאלות ותשובות עם הקהל, רצוי מאוד שיהיה לא-מוסלמי. בדיאלוג ניתנת אפשרות לאנשים מהקהל לשאול את נאיק כל שאלה שעולה ברוחם הקשורה לאמונה, ספקות בדת וכד'. עם זאת, למרות שמדובר בהטפה דתית לכל דבר, הטפות אלו הפכו להיות מעין מופע בידורי שמתבל בתוכו הומור, סקרנות ושיח פתוח. לעיתים הדיאלוג גולש להתנצחות עם סוג קהל עקשן כמו אתיאיסטים לצד הדובדבן שבקצפת–קבלה של דת האסלאם בפומבי, שמלווה לעיתים קרובות בבכי מרגש מצד האדם שאימץ אותה (לרוב נשים).

שיח הטפה, כשיח של שכנוע, מלווה תמיד במוטיבים שונים שבהם משתמש המטיף כדי להוכיח לשומע את אמיתות הדת והכדאיות להצטרף אליה/לעבוד אותה. הופעתו בטוקיו, לא הייתה שונה מהופעותיו במדינות אחרות, שבהן הוא מופיע דרך קבע כמו אינדונזיה או מלזיה. ד"ר נאיק בעל ארגז כלים מגוון של אמצעי רטוריקה ושכנוע לצד ידע פנומנלי בקוראן, בברית החדשה וגם בדתות אסייתיות כמו הינדואיזם.

בהופעתו באוניברסיטת טוקיו באודיטוריום יאהוי (Yahoi) ניתן היה להצביע על מוטיבים רבים. לחלק קטן מהם אתייחס להלן:

הצגת האסלאם כדת הגיוניות ואוניברסלית

ד"ר נאיק הדגיש את העובדה שבאסלאם יש צורך לכבד את ההורים, לסייע לשכן, לדאוג לאחר וכד'. כשאחת מהיפניות שנכחו באולם, ד"ר סוזוקי, שאלה אותו מדוע אסור לאכול חזיר, הסביר לה נאיק שאכילת חזיר גורמת ליותר מ-70 מחלות, תוך שימוש בהסברים רפואיים מרשימים למדי על מחלות שונות ותיאור הנזק שנגרם בגינן באופן מפורט. ד"ר סוזוקי, אשר כבר ממלבושה ניכר שהיא מקורבת לאסלאם, התאסלמה בפומבי בתום הדיון עם המטיף המפורסם.

שימוש במטאפורות

שימוש במטאפורות הוא נפוץ מאוד כיום ככלי לשכנוע באמיתות האסלאם. במופע הטפה זה לדוגמה, לאחר דקות ארוכות של דו-שיח עם יאמאמוטו, יפנית מקומית, נאיק הוקשה:'מדוע אלוהים צריך לבחון אותנו?'(בהנחה שהוא קיים). בתור מענה, הוא השתמש במטאפורה של מורה ותלמיד, ביחס לאל ולברואים, כדבריו: "מדוע המורה מכינה מבחן בשביל התלמידים? כדי לתת להם ציון אם יעברו…"

ההגנה הטובה ביותר היא התקפה

מטרתו של נאיק, כמו של כל מטיף מיסיונרי אחר, היא הצלחה במשיכת אנשים רבים יותר לדת. ניתן לשים לב שבכל דיאלוג שבו נאיק חש כי השואל מגלה נכונות להתאסלם, או שמתקיים דו-שיח מסורבל או מבולבל, הוא שואל את שתי שאלותיו הקבועות: 'האם אתה מאמין שיש אל אחד?' ובמידה ששאלה זו צולחת, מגיחה השנייה: 'האם אתה מאמין שמוחמד(הנביא) הוא שליח האל?'. אם שתי השאלות נענות בחיוב, נאיק מכריז עליו כמוסלמי ואף מבקש ממנו לומר את נוסח השהאדה בפומבי. המטיף קצר כמה וכמה הצלחות במופעו בטוקיו, כשמספר יפנים ויפניות קיבלו עליהם את האסלאם בפומבי.

קבלה זו לוותה בחיבוק (עם הגבר היפני) ובבכי של רגש, מצידן של הנשים היפניות. מחיאות הכפיים הסוערות של המשתתפים האחרים (לרוב מוסלמים), שלהבו את אווירת 'הניצחון' של לידתו של מאמין חדש אשר חבר לדת הנביא מוחמד.

השאלה היא עד כמה מודעים היפנים לשונות של האסלאם ביחס לדתות האחרות שהם מכירים. היפנים לדוגמה, ידועים כעם סינקרטיסטי, ונוהגים לשלב בין דתות שונות. מיזוג פולחנם של דת השינטו והבודהיזם, אשר האחת לא סותרת את חברתה, או חגיגת הכריסמס, שאותה חוגגים היפנים בהנאה מרובה. עם זאת, דת האסלאם היא שונה. ההבדל שלה מגיע בראש ובראשונה מכך שספינת הדגל של דת זו, בדומה ליהדות, היא 'בתוחיד' (ייחוד אללה ועבודתו בלבד). כך שדתות מסורתיות בחברה היפנית כמו בודהיזם, שינטו או אפילו ביקור במקדשים שונים, נחשבות באסלאם ככפירה ממש עקב פעולת 'השירכ' (שיתופם של אלוהויות אחרות מלבד אללה). נוסף לכך, האסלאם מציב אתגרים אחרים כמו איסור אכילת חזיר ושתיית אלכוהול, אשר פוגעים בבטן הרכה של היפני המצוי, שבא במגע עם מאכלים מפורסמים כמו טונקאצו או שתיית סאקה.

למרות שהיה ניכר מההופעה האחרונה שחלק מהיפנים חסרי תודעה בסיסית על האסלאם ולא באמת מבינים את ההשלכות המיוחדות שדת זו נושאת בקרבה, ד"ר נאיק מן הסתם יטיף ישוב בארץ השמש העולה. כרגע ביפן, לא קיים מטיף יפני שמתקרב לפופולאריות של נאיק, כמי שיהיה מסוגל למשוך או להשפיע על תודעת היפנים בתפיסתם את האסלאם, כפי שמתרחש בגלים שונים כיום במערב.

קרדיט תמונה פריחה בבית מקדש יפני: Yu Kato

קרדיט תצלום:
Maapu, Flickr
שתף:
 
  • אלעד בן דוד

    תלמיד לתואר שלישי בלימודי מזה"ת בבר אילן ובמכון הגבוה לתורה, היה פעיל בעמותה לשחרור פולארד. כותב שירה ומתעניין בתרבויות ושפות.