בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

מי הצביע בקלפי עבור שופטי בית המשפט העליון?...

מי הצביע בקלפי עבור שופטי בית המשפט העליון?

,
כיצד נוצר המצב בו הציבור הישראלי מזהה צורות שיפוט [אקטיביסטית\שמרנית] עם עמדות פוליטיות ומשלב אותן זו בזו.

טרם כתיבת המאמר ערכתי מחקר בקרב כ100 סטודנטים למשפטים ממוסדות לימוד שונים. הסטודנטים היוו עבורי קבוצת מדגם לצורך המאמר. בחירת הסטודנטים הושפעה מבקיעותם בצורות השיפוט האקטיביסטיות והשמרניות, עובדה שאפשרה להם לענות על השאלון באופן היעיל והמשקף ביותר. בפני קבוצת המדגם הופיע השאלון הנ"ל:

האם את\ה יכול\ה לזהות השקפה פוליטית עם צורת שיפוט ? כן \לא.

אם כן אנא סמן\י לאיזו השקפה פוליטית משתיכת כל צורת שיפוט.

שמאל ימין
אקטיביזם שיפוטי
שמרנות שיפוטית

 

במהלך המחקר התגלה לתדהמתי שכ78% מהסטודנטים זיהו את צורת השיפוט האקטיביסטית כשמאלנית. כפי שניתן לראות, לא הוצג בפני הסטודנטים אישות משפטית שעליה הם יכלו להתבסס בבחירתם וכי התבצעה באופן אינטואיטיבי על סמך דעות או ידע שקיבלו במהלך לימודיהם מהוגי דעות שונים.

 

תוצאות המחקר

מתארת את תוצאות המחקר הנעשה בקרב הסטודנטים למשפטים.

ההפתעה הגדולה ביותר בשאלון, היא שאף סטודנט לא סימן את שתי צורות השיפוט תחת אותה המטריה הפוליטית. מנתון זה ניתן לראות שהסטודנטים אינם ראו  בכך אפשרות סבירה, וזאת ככל הנראה עקב חלוקת הקבוצות הברורה המצויה אצלם באופן תודעתי.

בג"ץ ידוע לכל באקטיביזם המשפטי שהוא נוקט, עוד מימי אהרון ברק. כבר נעשו בעבר מחקרים אשר בחנו את דעת הציבור הרחב בשאלת ההשקפה הפוליטית של בג"ץ, בהם ניתן היה לראות באופן מובהק כי בעיני הציבור השקפתו הפוליטית של בג"ץ הינה שמאלנית. קיימת נקודת השקה בין שני המחקרים לעיל אשר משייכת את צורת השיפוט האקטיביסטית של בג"ץ, להשקפה פוליטית-שמאלנית. זאת, למרות שאף שופט בבית המשפט העליון מעולם לא חשף את השקפתו הפוליטית הסובייקטיבית באופן גלוי, ואף לא באופן המשתמע לשתי פנים בתקופת כהונתו. עם זאת, הציבור הרחב ממשיך לשייך את שופטי בג"ץ להשקפה פוליטית-שמאלנית, לטענת מאמר זה, בשל גורם אשר החדיר לציבור את הנרטיב הנוכחי מתוך אינטרסים סובייקטיביים פשטניים. גורם זה הוא לא אחר מאשר – גוש הימין.

לא פעם התבטאו חברי הכנסת מגוש הימין במישור הציבורי ובאופן תקשורתי גם יחד, כנגד בג"ץ. אורית סטרוק ("הבית היהודי") כינתה את ביהמ"ש העליון "המעוז האחרון של מרצ" (כנוי גנאי ללא תקנה); ח"כ יריב לוין (ליכוד), יו"ר סיעת "הליכוד ביתנו" ויו"ר הקואליציה דאז, טען כי "קבוצת מיעוט המזוהה עם השמאל הרדיקלי השתלטה על בית המשפט העליון, ומשתמשת בכוח שהופקד בידיה כדי לכפות את ערכיה על כלל הציבור". בעיניו, מדובר בדעות פוסט-ציוניות, שהופכות ערכים חשובים כשלעצמם, כמו זכויות אדם, לערכים העומדים מעל ערך יסוד המדינה: היותה מדינת העם היהודי; ח"כ איילת שקד דאז, כיום שרת המשפטים, הצהירה כי "ברגע שראש הממשלה העניק ללבני את תפקיד שרת המשפטים, זו הייתה הפקרה טוטלית של מערכת המשפט לידי החבורה הדוגלת באקטיביזם שיפוטי". ע"י התבטאויות אלו, ניתן לראות את האנלוגיה אשר עשו באופן עצמאי הח"כים בגוש הימין בין האקטיביזם השיפוטי, לבין השקפה פוליטית שמאלנית. לאחר פסק דין אפרופים (קובע שכוונת הצדדים בחוזה חשובה יותר מלשון החוזה), הדברים הוקצנו עוד יותר ע"י מס' חברי כנסת מגוש הימין, אשר יצאו בהצהרות כי האקטיביזם השיפוטי עבר את גבול "הטעם הטוב" וטענו "מילא שבג"ץ גורם לשבירת המוסכמות שבהפרדת הרשויות, אבל האקטיביזם חצה הפעם גבול שאי אפשר להישאר אדיש אליו. הוא פגע בהפרדת הרשויות שקיימת בין הרשות הציבורית לרשות הפרטית". טענה זו של חברי גוש הימין, איננה נכונה בעייני אנשי האקדמיה הטוענים שהחלטת ברק בפס"ד דווקא שיקפה שמרנות שיפוטית, וכי האלטרנטיבה שנתן ברק בפס"ד זה היא הרצויה. על אף זאת, חבר הכנסת לויין ["ליכוד"] החליט שהוא מחוקק חוק כנגד החלטת בג"ץ, חוק אשר לא שינה את הלכת פס"ד הקיימת, כיוון שנוסחו היה כה עמום ולא בהיר עד כדי כך שהלכת ברק בפס"ד אפרופים נשארה עומדת על קנה.

ניכר כי חברי הכנסת מגוש הימין מנסים לקטלג את מינוי השופטים לבג"ץ בעין ציבורית, ע"י ישיבות הועדה למינוי שופטים. בפרוטוקול מיום הוועדה, [29.9.16] הגיבה נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת נאור, לח"כים [מגוש הימין] המהווים חלק מחברי הועדה למינוי שופטים, בעקבות בקשתם להיפגש עם השופטים המיועדים לבית המשפט העליון באופן פרטי. הנשיאה נאור מנעה זאת בטענה כי "אני חייבת להגן על השופטים מפני פוליטיזציה… זהו קו אדום". בנוסף, הגיבה נאור לטענת חברת הכנסת קורן ["ליכוד"], אשר התבטאה בתקשורת [ערוץ 7] וטענה כי "עד היום הם מינו אנשים מהשקפת העולם שלהם ועכשיו נמנה אנשים עם השקפת העולם שלנו", בהצהרה כי מעולם לא הביעה את השקפתה הפוליטית בפני הנשיא ברק ואף לא נשאלה עליה מצדו. כמו כן, טענה הנשיאה נאור בעקבות בקשה זו של הח"כים -"שופטים מודאגים חוששים מה יהיה אם לא נפגוש את….". בפרוטוקול הועדה מ22.2.17, הדגישה הנשיאה נאור "כולנו עשינו ויתורים, מבקשת לא למצוא מחר בעיתונות ניצחון למחנה א' או ב'". למחרת חשיפת המינויים, פורסמה בכותרת הראשית בכלל אמצעי התקשורת "ניצחון לשקד-מונו שופטים שמרנים לבג"ץ". להבנתי, זאת תהיה היתממות לחשוב שידם של יועצי התקשורות של גוש הימין לא הייתה בדבר.

על פי הממצאים שהוצגו לעיל, ניכר הקישור שעשו חברי הכנסת בין צורת השיפוט האקטיביסטית לבין ההשקפה הפוליטית השמאלנית. כך מסתמן כי הניסיון הנואש למתג את שופטי בית המשפט כשמאלנים, אכן הצליח. על אף ששופטי בג"ץ מעולם לא התבטאו פוליטית, כולנו כבר כביכול "יודעים" מה הם מצביעים בקלפי.

מדינת ישראל היא מדינה בה רוב האזרחים הם בעלי השקפה פוליטית ימנית. לכן, לאור המוצג לעיל, ניתן להסביר את הירידה החדה שחלה באהדת הציבור כלפי בג"צ בשנים האחרונות. הח"כים, חברי גוש הימין, הם המרוויחים העיקרים מתוצאה זו. כך, נמצאה סיבה לרלוונטיות שלהם עבור הציבור והם משתמשים בקלף בג"צ בדיוק כמו בקלף הביטחון. אומנם יש לבג"ץ מס' פס"ד היכולים להעיד על השקפה פוליטית שמאלנית, אך קיימים גם מס' פס"ד ביטחוניים היכולים להעיד על השקפה פוליטית ימנית. לאור זאת, יש להדגיש טענה חשובה, הומניטאריות היא לא תכונה בלעדית לשמאל, והיא אינה תכונה הנצורה בקשר הדוק עם השיח הפליטי. הומניטריות היא תכונה הנמצאת אצל כל אחד מאיתנו והיא טמונה בתוכנו כחלק מצו מצפונינו, אך איננה יכולה להעיד על השקפתנו הפוליטית. מאמר זה אינו טוען ששופטי בג"ץ הם אובייקטיבים וחסרי אג'נדה פוליטית, אלא כי אין דבר זה מעיד שאנו יכולים לתייג את האג'נדה הפוליטית של שופטי בג"ץ רק עקב צורת השיפוט האקטיביסטית שהם נוקטים.

לסיום, ברצוני לטעון את ססמת חכמי האקדמיה- "בעולם המשפט וגם בחיים עצמם, אין דבר כזה שחור או לבן. כל עוד נסתכל דרך מנסרה [עין מזוינת], נוכל לראות שבין לבין יש את כלל צבעי הקשת". ובמאמר מוסגר, צורות שיפוט מעולם לא שיקפו או העידו על השקפה פוליטית- אל תתנו להם לעבוד עליכם!


שי-רן כהן

סטודנטית למשפטים, הומניטרית, בעלת השקפה סוציאל דמוקרטית, כותבת ואוהבת פילוסופיה פוליטית ותאוריה חוקתית, ומתעניינת בתפקיד השופט בחברה הדמוקרטית.