בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

מלחמת העולם הראשונה – המדריך למתחיל: החזית המזרחית...

מלחמת העולם הראשונה – המדריך למתחיל: החזית המזרחית

,
חלק שלישי בסדרת כתבות הסוקרת את המלחמה הגדולה. חלק זה יפרט על הקרבות בין גרמניה לרוסיה עד לפרוץ המהפכה הבולשביקית, אשר סיימה את הקרבות בחזית זו. 

קראו את החלק הראשון כאן, ואת החלק השני כאן.

האימפריה הרוסית בפרוץ הקרבות

רוסיה הובסה במלחמת רוסיה-יפן, אשר התרחשה פחות מ-10 שנים לפני מלחמת העולם ה-1. זו הייתה הפעם הראשונה שמדינה לא מערבית מנצחת במלחמה אימפריה אירופית. הניסיונות לשקם את הצבא היו לא מספיקים למלחמה החדשה שעמדה בפתח. כל זה גרם להידרדרות ביציבות שלטון הצאר הרוסי. היחס לצאר הושפע גם מאחת הדמויות המעניינות בהיסטוריה, יועצו הקרוב רספוטין. לא אכנס לעובי הקורה, אבל ממליץ לקרוא על האדם. לצורך הבנת המלחמה, חשוב להבין איך העם הרוסי תפס את רספוטין. תתארו לכם שעיתון בכיר מוציא סדרת כתבות על אורי גלר, בהן מופיעות עדויות שאורי גלר משתמש קבוע בסמים, שוכב עם נשים רבות, מטריד (ואולי אונס) נשים אחרות, ושכב, בין היתר, גם עם אשת השליט. תוסיפו לזה את העובדה שאותו אדם הוא האוזן הקשבת של הזוג השולט והוא למעשה זה שמחליט מה קורה במדינה. הצאר (דיקטטור להזכירכם) הופך לבדיחה מהלכת, אבל כשמתחילה המלחמה ואותה בדיחה מהלכת אחראית על מותם של מיליוני אזרחים, מתקבל מתכון להפיכה.

אף על פי כן, הצבא הרוסי מצליח להפתיע את גרמניה ולהגיע לשדה הקרב לפני שגרמניה השלימה את התוכנית שלה לכיבוש צרפת. הרוסים מצאו את עצמם מול צבא גרמני מדולל מאוד וצבא אוסטרו-הונגרי, מהצבאות החלשים של המלחמה הזו. הכוחות הגרמניים והאוסטרו-הונגריים היו אמורים להגן על החזית המזרחית מפני כוחות מעטים, וכעת ניצבו מול כל האימפריה הרוסית.

פרוץ הקרבות

בתחילת הקרבות הצבא הגרמני המדולל מותקף על ידי הצבא הרוסי ונהדף, הרבה בגלל גנרלים גרמניים שלא השכילו להבין את יחסי הכוחות הרעים מבחינתה של גרמניה. הפיקוד הגרמני החליף את הנהגת החזית בשני גנרליים מוכשרים ביותר, לודרנדורף והינדנבורג, אשר הופכים את החזית על פיה. השניים מצליחים להדוף את הצבא הרוסי למרות הנחיתות המספרית, גם בזכות חולשת הצבא הרוסי המגושם. למרות זאת, הקרב הוא לא כישלון מוחלט מצד הרוסים, מאחר וגרמניה דילדלה את כוחותיה במערב בשביל להגן על החזית המזרחית, התפתחות שהשפיעה מאוד על המערכה המערבית. הקרבות עקובים מדם, כמו כל המלחמה הזו, והאבדות הם בסדרי גודל שלא נראו מעולם עד אותה עת. בעוד הצבא הגרמני הקטן מצליח לעמוד מול הצבא הרוסי, הצבא האוסטרו-הונגרי מתפורר. הצבא הגרמני נאלץ להחזיק את רוב החזית כמעט לבדו, תוך כדי שהוא מציל את אוסטרו-הונגריה מכיבוש רוסי כמעט ברגע האחרון.

1915

בעקבות הקיפאון בחזית המערבית, גרמניה מחליטה להעביר כוחות רבים מזרחה ולהכניע את הרוסים. ב-1915 נראה היה שהאסטרטגיה החדשה עשויה להצליח. עד סוף השנה הגרמנים כובשים מאות קילומטרים מרוסיה, ומסירים בכך את איום הפלישה הרוסית מגרמניה ואוסטרו-הונגריה.

1916

רוסיה מנסה לפתוח בהתקפה משלה. תוכנית ההתקפה הייתה מודרנית ביחס לתקופה. לא עוד שימוש בכוח ומספרים, והתמקדות יתר בכוחות קטנים וחכמים. התוכנית הייתה כל-כך טובה שהיא תאומץ על-ידי הגרמנים בהמשך המלחמה. הרוסים תוקפים לאורך רוב החזית, ובאופן לא מפתיע, האוסטרו-הונגרים קורסים. רוסיה כובשת את מה שהיום נקרא אוקראינה, וכמעט וממוטטת את הצבא האוסטרו-הונגרי, ששוב נסמך על גרמניה כדי להציל אותו מקריסה.

1917 – מהמהפכה הראשונה ועד ההפיכה הקומוניסטית

הרוגי המלחמה, העול הכלכלי של המלחמה, החוסר בהישגים ותדמיתו של רספוטין הובילו לתסיסה ברוסיה ולמהפכה אזרחית כנגד הצאר. שלטון הצאר קורס, אך רוסיה נותרת במלחמה בשלב זה. לשלטון הרוסי אין ברירה מאחר והכלכלה הרוסית תלויה במעצמות המערב, שמבטיחות תמיכה כלכלית רק בתנאי שרוסיה תישאר במלחמה.

עליית הקומוניזם

גרמניה ידעה שהיא חייבת להוציא את רוסיה מהמלחמה, והבינה שצבאית היא לא מסוגלת להכניע את הרוסים. בשל כך, הגרמנים החליטו לקחת סיכון. מספר מהפכנים רוסיים בולטים, אשר תמכו בתפיסת העולם המרקסיסטית, האמינו שהמלחמה היא לא עניין למעמד הפועלים וכי יש להפסיקה לאלתר. גרמניה ידעה על המצב הרעוע ברוסיה, והעריכה שמהפכנים אלו יכולים להוציא את רוסיה מהמלחמה. בצעד חריג, גרמניה נתנה אישור למספר רב של מהפכנים לעבור לרוסיה, ביניהם לנין. התוכנית תעבוד עבור גרמניה, אך היא עוד תשלם על כך בהמשך.

לנין מוביל למהפכה נוספת ב-1917, המהפכה הבולשביקית, אשר גורמת לעליית השלטון הקומוניסטי המתנגד למלחמה. הקומוניסטים חותמים על הסכם הפסקת אש מאוד חד צדדי לטובת גרמניה. לתפיסתם של הקומוניסטים לא מדובר בצעד  בעייתי, מפני שבקרוב פועלי כל העולם יתאחדו ולמדינות השונות לא תהיה משמעות רבה. רוסיה פורשת מהמלחמה, ופורצת בשטחה מלחמת אזרחים עקובה מדם בשנים שלאחר מכן. בינתיים, גרמניה מנצלת את הפרישה רוסית כדי לשלוח מיליון חיילים טריים מהחזית המזרחית (ומניסיונות ההגנה על אוסטרו-הונגריה) לחזית המערבית. המטרה היא להטות את הכף ולהוביל לניצחון גרמני על צרפת. התזמון בו מגיעים מיליון החיילים הללו לחזית המערבית הוא מושלם מבחינת גרמניה.

בכתבה הבאה נצא קצת מגבולות אירופה ונדבר על מה קרה ברחבי העולם. בין השאר, נעסוק במה קורה עם מדינות הבלקן ובעיקר, נתייחס להתמוטטות האימפריה העות'מאנית והצהרת בלפור.


יואב זאבי

דוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה-ביולוגיה בהדגש מדעי המוח מהאוניברסיטה. כיום מורה לסטטיסטיקה ומתמטיקה, וחוקר את בעיית ההסקה הסטטיסטית במדעי החברה. כדורגלן, היסטוריון ומתופף חובב.