בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

מלחמת העולם הראשונה – מדריך למתחיל: הסיבות ל...

מלחמת העולם הראשונה – מדריך למתחיל: הסיבות לפרוץ המלחמה

,
חלק ראשון בסדרת כתבות הסוקרת את המלחמה הגדולה.

מלחמת העולם הראשונה היא כנראה אחד האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית. כאזרחים של מדינת היהודים, אנו נוטים לייחס הרבה יותר חשיבות למלחמת העולם ה-2, אבל למעשה היא רק תוצר לוואי של הראשונה. תוצרי לוואי נוספים הם הפצצה האטומית, המלחמה הקרה, מרוץ החלל וכל העולם המודרני. לא ניתן לסכם את מלחמת העולם ה-1 בטור קצר, ולכן אני מציג בפניכם את החלק הראשון של הסדרה "מלחמת העולם הראשונה – מדריך למתחיל". חשוב לי לציין כי ההסתכלות על המלחמה תהיה בעיקר מנקודת המבט האירופית. כמו כן, בכוונתי לסקור רק את האירועים והתהליכים המרכזיים של המלחמה. מטבע הדברים, יהיו הרבה  מאורעות אותם לא אוכל לציין. בנוסף, אשתדל להשתמש בשפה הפשוטה ביותר, לטובת קוראי המאמרים. לדוגמא, לא סביר שתיתקלו במילה "ארמיה", כי העובדה שארמיה שלמה נמחקה לא אומרת הרבה לקורא הממוצע. לבסוף, לא יהיה כאן פירוט יתר על פועלם של אינדיבידואלים. ההסתכלות תהיה בעיקר על מגמות.

1871-1904: הנחת היסודות למלחמה

אז נתחיל בשאלה הבסיסית ביותר – מדוע פרצה מלחמת העולם הראשונה? רמז: זה לא בגלל הרצח של פרנץ פרדיננד. מלחמת העולם הראשונה פרצה ב-1914, אבל סיפורנו מתחיל ב-1871, בסופה של מלחמת צרפת-פרוסיה. למלחמה הזו יש השפעה אדירה על התהליכים שהובילו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הסתיימה בניצחון פרוסי מהדהד, הקמת גרמניה המאוחדת, ושליטה גרמנית בחבלי אלזס ולורן העשירים באוצרות טבע, על גבול צרפת-גרמניה. כמו כן, המלחמה הובילה את צרפת לזעזוע עמוק, חוסר יציבות, רצון עז לנקום בגרמנים ולהחזיר את אלזס-לורן. הקנצלר הגרמני ביסמרק היה אינטליגנטי מספיק כדי להבין שגרמניה לא תוכל להילחם בצרפת ורוסיה במקביל, ועל כן דאג לייצר מערכת הסכמי שלום שתמנע מלחמה בשתי החזיתות. לצערו, ממשיכי דרכו לא הבינו זאת, וב-1890 נחתם הסכם בין גרמניה לאוסטרו-הונגריה, שהוביל לחתימת הסכם בין צרפת לרוסיה ב-1892, הסכם שלא יופר עד עלית הקומוניזם ברוסיה ב-1917.

בשביל להבין את המגמות שהובילו למלחמת העולם הראשונה, חשוב לזכור שני דברים :

  • לכל המעצמות היה ברור שזה עניין של זמן עד שתפרוץ מלחמה נוספת בין גרמניה לצרפת. אף צד לא הסתיר את ההתחמשות שלו ואת הסיבות למאמצי החימוש. בנוסף, מדובר בתקופה בה מלחמות נחשבו הרואיות. אולם הסיבה העיקרית לציפייה הבטוחה למלחמה נוספת, נעוצה במבני הצבאות באותה עת. עד 1914 הכוח הלוחם היה קטן מאוד ולא הורכב מכל הגברים מעל גיל 18. לצבא גויסו בעיקר שכירי חרב, ומסיבה זו הפסד במלחמה היה דבר שולי. אימפריות הפסידו מלחמות רבות ושרדו ממלחמה למלחמה. מלחמה כוללת לא הייתה קיימת – זה דבר שנולד ב-1914.
  • מלחמת צרפת-פרוסיה הייתה המלחמה האחרונה בין מעצמות אירופיות לפני מלחמת העולם הראשונה. הקפיצה הטכנולוגית בין שתי המלחמות היא בלתי נתפסת, כאשר הטקטיקות הצבאיות לא הותאמו לטכנולוגיה הצבאית החדשה. כמו כן, בעקבות מלחמות באפריקה נוצרה תחושה של "בלתי מנוצחים" בקרב המעצמות האירופיות. באותן שנים היה משפט מפורסם "לא חשוב מה יקרה, לנו יש מכונת ירייה ולהם אין", משפט המייצג את החשיבה הצבאית של התקופה. הבעיה בה יתקלו הצבאות האירופיים ב-1914, היא שגם הצד השני החזיק במכונת ירייה.

 

הבריתות המשולשות (מקור: John D. Clare)

בתחילת המאה ה-20 חתמה בריטניה על הסכמים עם צרפת ורוסיה. הסיבות להסכמים הן:

  • כוחה של בריטניה מגיע מהעובדה שהיא אי מבודד ובעלת הצי הגדול ביותר בעולם, מעמד שגרמניה ניסתה לערער עליו באותן שנים עם מרוץ חימוש ימי.
  • החשש שאימפריה רוסית-צרפתית תנסה לתקוף את בריטניה לאחר ניצחון על גרמניה, אם הראשונה לא תחתום איתן על הסכמים.

הניסיון של ביסמרק לשמור על שרשרת בריתות שתמנע מלחמה כנגד גרמניה קרס סופית וב-1904, 10 שנים לפני פרוץ הקרבות, ניתן לדבר על גרמניה, איטליה ואוסטרו-הונגריה נגד צרפת, בריטניה ורוסיה. חשוב לציין כי ההסכם בין בריטניה, צרפת ורוסיה לא היה הסכם הגנה, ולכן עם פרוץ הקרבות בריטניה יכלה להרשות לעצמה להצטרף לברית של גרמניה

1904-1914: עשר השנים המתוחות

במהלך 10 השנים 1904-1914 התרחשו מספר מקרים, אשר כל אחד מביניהם יכול היה לגרום לפרוץ הקרבות. לכל הצדדים המעורבים היה ברור שהמלחמה היא בלתי נמנעת, ונותר רק לחכות לגפרור שיצית את האש. תדמיינו לעצמכם רולטה רוסית, כאשר בכל אחד מהמקרים המפורטים למטה, מעצמות המרכז לחצו על הדק האקדח, ורצו לראות מתי יהיה כדור בקנה:

1905: משבר מרוקו הראשון גרם להידרדרות ביחסי גרמניה-צרפת וביחסי גרמניה-בריטניה.

1908: אוסטרו-הונגריה מכריזה על סיפוח בוסניה והרצגובינה, אשר נכבשו מהאימפריה העות'מאנית ב-1878. האזרחים הבוסנים התנגדו לשליטה אוסטרית והפגינו נגד המהלך. רוסיה, שראתה בבוסניה בת ברית, התייחסה למעשה זה כמעשה אגרסיבי מאוד, והתחילה לעודד פעולות אנטי-אוסטריות בבלקן (בוסניה היא חלק מהמדינות הבלקניות).

1911: משבר מרוקו השני – נוכחות מוגברת של חיילי צרפת במרוקו בעקבות מרד הובילה לשליחת אניית מלחמה גרמנית לנמל במרוקו על מנת לשמור על "אינטרסים גרמניים באזור". המשבר נגמר בעזרת משא ומתן והסכם זמני בין המעצמות.

1911: מלחמת איטליה – עות'מאן – מלחמה כמעט חסרת חשיבות בין 2 המדינות, שהסתיימה בניצחון איטלקי. המלחמה בעיקר הראתה שלמעשה האימפריה העות'מאנית, על אף אוצרות הטבע שלה (שבדיוק התחילו להיות בעלי משמעות כלכלית) חסרת הגנה מהמעצמות האירופיות. המסקנה הזו הובילה לאירוע הבא:

1912: מלחמות הבלקן

מדינות הבלקן ניצחו במלחמה נגד האימפריה העות'מאנית, תוצאה שהובילה להיעלמות העות'מאניים מאירופה. התפתחות זו הייתה בגדר חיזוק משמעותי לאחיזה הרוסית באזור, על חשבונה של אוסטרו-הונגריה. סרביה נהפכה להיות מעצמת בלקן משמעותית ודרשה לעצמה שטחים תחת הגנה רוסית. מלחמת אולטימטומים מצד אוסטרו-הונגריה ורוסיה נגמרה בקושי ללא מלחמה וללא חילופי שטחים נוספים. המשבר גרם לחוסר אמון של גרמניה באוסטרו-הונגריה, שנראתה להם כמדינה פזיזה מדי, אשר ממהרת להטיל אולטימטום של מלחמה. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה סרביה המשיכה לנסות להגדיל את שטחה גם כאשר רוסיה לא התחייבה להגן עליה, וויתרה רק לאחר שגרמניה ואיטליה הטילו גם הן אולטימטום.

בנוסף, מלחמות הבלקן הובילו לשינוי תפיסה בהסכם בין צרפת לרוסיה. עד אותו רגע ההסכם אמר שכל מדינה תצטרף למלחמה אם גרמניה תאיים על אחת מהן, אבל לא אם אחת מהמדינות תיזום מלחמה כנגד גרמניה. לאחר המשבר בבלקן זה היה ברור שהמלחמה קרובה מאוד, ובשל כך נחתם הסכם חדש לפיו שתי המדינות יצטרפו למלחמה מול גרמניה בכל תרחיש אפשרי. המשמעות היא שנוצרה שרשרת הסכמים עולמית בה כל אירוע עולמי שיגרור שתי מעצמות למלחמה, יגרור את כולן. כך לדוגמא, אם אוסטרו-הונגריה תכריז מלחמה כנגד סרביה, רוסיה תצטרף לסרביה בגלל הסכמים וצרפת מחויבת להצטרף אליהן. בד בבד, גרמניה ואיטליה יצטרפו לאוסטרו-הונגריה ונקבל מלחמה עולמית. ההדק באקדח הרולטה הרוסית נלחץ שוב ושוב, אבל הכדור עוד לא הגיע אל הקנה.

הבלקן לפני ואחרי מלחמות הבלקן (מקור: Erik Sass)

1914: בריטניה

בריטניה תמיד חיפשה נייטראליות באירופה. בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה היא פחדה מהאיחוד של צרפת ורוסיה לא פחות מהאיחוד של גרמניה עם אוסטרו-הונגריה. מלחמת צרפת-פרוסיה הגדילה את הפחד מגרמניה, אבל 40 שנה עברו מהמלחמה הזו עד למלחמת העולם הראשונה. בשנים שהובילו למלחמת העולם הראשונה בבריטניה האמינו שאם תפרוץ מלחמה, רוסיה וצרפת ינצחו בקלות, וחששו מתרחיש כזה שיוציא את אירופה מאיזון. על כן, בריטניה לא הייתה תומכת נלהבת של צרפת ורוסיה. בנוסף, לבריטניה הייתה מדיניות חוץ פעילה עם גרמניה, והן אף חתמו על הסכם חלוקת שטחים הקשור בהתפרקות האימפריה הפורטוגלית. דווקא רוסיה לא שירתה את האינטרסים הקולוניאליים של בריטניה, ואיימה על השליטה הבריטית במספר קולוניות חשובות כמו הודו ואיראן. בעיתונות הבריטית ב-1914 הופיעה לא פעם כתבת ביקורת על ההתנהלות הרוסית וכתבות אוהדות את גרמניה, המביעות תמיכה בחתימת הסכם עמה. שר החוץ של בריטניה ב-1914 שיבח את גרמניה על הרוגע שנוצר במרוץ החימוש הימי בין שתי המדינות. למעשה ב-1914 ניתן לטעון שבריטניה נוטה לטובת גרמניה. דבר אחד בטוח – במקרה של מלחמה בכלל לא בטוח שבריטניה מצטרפת לצרפת ורוסיה.

ההתנקשות בפרנץ פרדיננד

בסוף יוני 1914, משחק הרולטה הרוסית מגיע לסיומו, כאשר הכדור מגיע מהמחסנית אל הקנה, ונורה. הקורבן הוא פרנץ פרדיננד, ואירופה יוצאת למלחמה:

28-06-1914: התנקשות של מחתרת סרבית ביורש העצר של ממלכת אוסטרו-הונגריה – פרנץ פרדיננד.

06-07-1914: גרמניה מעניקה לאוסטריה "צ'ק פתוח" להתנהלות במשבר בבלקן.

23-07-1914: אוסטריה מציבה אולטימטום לסרביה הכולל דרישות לא סבירות בעליל, כאשר לרשותם של הסרבים 48 שעות לקיים את הדרישות כלשונן. ככל הנראה, האוסטרים פועלים מתוך כוונה לפתוח במלחמה ולכבוש את סרביה, כאשר שאר המדינות ימנעו מלהצטרף עקב האיום מגרמניה.

24-07-1914: כנראה התאריך החשוב ביותר. רוסיה מייעצת לסרביה לא לקבל את האולטימטום ומתחילה להניע את צבאה לכיוון אוסטרו-הונגריה. הסיבה שזה קריטי תוסבר יותר בכתבה הבאה, אבל תוכנית הקרב הגרמנית היא לנצח את צרפת לפני שרוסיה תספיק להגיע עם צבאה לגבול (זכרו כי מדובר בתקופה עם תחבורה מאוד איטית, כאשר רוסיה רחוקה ובעלת צבא גדול ומגושם). לכן תחילת התנועה של הצבא הרוסי משאירה לגרמניה חלון צר מאוד אם היא רוצה להימנע ממלחמה ב-2 חזיתות ולסיים את הקרב עם צרפת מהר.

25-07-1914: סרביה מקיימת כמעט את כל דרישות האולטימטום אבל מבקשת להיכנס למשא ומתן בחסות בינלאומית על סעיף אחד שנותן לאוסטרו-הונגריה את האפשרות להציב שוטרים בסרביה. אוסטרו-הונגריה מסרבת ושתי המדינות מקרבות את הצבא לגבול. בימים הקרובים יהיו מספר אירועי קרב על הגבול, אבל עדיין לא מלחמה.

26-07-1914: גרמניה מסרבת להגיע למפגש גרמני-צרפתי-בריטי-איטלקי שנועד למנוע מלחמה.

28-07-1914: אוסטרו-הונגריה מכריזה מלחמה על סרביה.

29-07-1914: גרמניה מודיעה לבריטניה שהיא עומדת לפתוח במלחמה נגד צרפת ומעודדת אותה לשמור על נייטראליות.

31-07-1914: גרמניה מכריזה על גיוס מלא וקוראת לרוסיה להפסיק את תנועת הצבא, רוסיה מסרבת. בריטניה מבקשת מצרפת וגרמניה להכריז על נייטראליות מול בלגיה (נדון בזה בטור הבא). צרפת מסכימה, גרמניה לא עונה.

01-08-1914: גיוס מלא בצרפת. גרמניה מבקשת מצרפת לשמור על נייטראליות במקרה של מלחמה עם רוסיה. צרפת לא עונה אך בפועל יש לה הסכם עם רוסיה שלא מאפשר לה לשמור על נייטראליות. גרמניה מכריזה על מלחמה עם רוסיה (זכרו כי בתקופה זו לאחר הכרזת מלחמה צריך לשנע צבא – לכן זו רק הכרזה, אין עדיין קרבות בפועל).

תחילת אוגוסט 1914 פורצת מלחמת העולם הראשונה, מצד אחד, גרמניה, אוסטרו-הונגריה, איטליה והאימפריה העותומנית. מצד שני, רוסיה, צרפת, סרביה, בריטניה ויפן. (מקור: Historicair)

03-08-1914: לאחר שצרפת לא השיבה לדרישת גרמניה לנייטראליות, גרמניה מכריזה מלחמה על צרפת. גרמניה מודיעה לבלגיה שצבאה הולך לעבור דרכה במסגרת תוכנית המלחמה, אבל שהיא לא רואה בה אויב ואין לה כוונה להילחם בה. צבא גרמניה נכנס לבלגיה.

04-08-1914: בעקבות הפרת הנייטראליות של בלגיה בריטניה מכריזה מלחמה על גרמניה (ולא בגלל ההסכמים עם רוסיה וצרפת). יפן, בעלת ברית של בריטניה, מצטרפת למלחמה לצד מדינות ההסכמה (בריטניה צרפת ורוסיה).

בחלק הבא נדון במאורעות החודשים הראשונים. נתרכז בעיקר בתוכניות ההתקפה ובציפיותיהן המוקדמות של המדינות ("זה יגמר עד חג המולד"), לעומת מה שקרה בפועל.

 


קרדיט תצלום:
Library of Congress, UK
שתף:
 
  • יואב זאבי

    דוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה-ביולוגיה בהדגש מדעי המוח מהאוניברסיטה. כיום מורה לסטטיסטיקה ומתמטיקה, וחוקר את בעיית ההסקה הסטטיסטית במדעי החברה. כדורגלן, היסטוריון ומתופף חובב.