בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

מלחמת העולם הראשונה – מדריך למתחיל: הסיבות ל...

מלחמת העולם הראשונה – מדריך למתחיל: הסיבות לפרוץ המלחמה

,
חלק ראשון בסדרת כתבות הסוקרת את המלחמה הגדולה.

מלחמת העולם הראשונה היא כנראה אחד האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית. כאזרחים של מדינת היהודים אנחנו נוטים לייחס חשיבות רבה יותר למלחמת העולם השנייה, אבל למעשה היא רק תוצר לוואי של הראשונה, כמו גם ההפצצה האטומית, המלחמה הקרה, מרוץ החלל וכל התפתחות העולם המודרני. לא ניתן לסכם את מלחמת העולם הראשונה בטור קצר ולכן אני מציג בפניכם את החלק הראשון של הסדרה: "מלחמת העולם הראשונה – מדריך למתחיל". לפני הכל, חשוב לציין שההסתכלות על המלחמה תהיה בעיקר מנקודת המבט האירופית, ואעבור רק על האירועים הגדולים שקרו. יהיו דברים רבים שלא אוכל להזכיר. בנוסף, לא אפרט על תפקידם של אינדיבידואלים, אלא אתייחס בעיקר אל המגמות העיקריות.

1871-1904: מניחים את היסודות למלחמה

מדוע פרצה מלחמת העולם הראשונה? רמז – זה לא בגלל פרנץ פרדיננד. מלחמת העולם הראשונה פרצה ב-1914, אבל סיפורנו מתחיל כבר ב-1871, סוף מלחמת צרפת-פרוסיה. למלחמה זו יש השפעה אדירה על פרוץ מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הסתיימה בניצחון פרוסי מהדהד, הקמת גרמניה המאוחדת, ושליטה גרמנית בחבלי אלזס ולורן העשירים באוצרות טבע, על גבול צרפת-גרמניה. המלחמה הובילה את צרפת לזעזוע עמוק, חוסר יציבות ורצון עז לנקום בגרמנים ולהשיב את אלזס-לורן. מנצח המלחמה, ביסמרק הגרמני, היה אינטליגנטי מספיק כדי להבין שגרמניה לא תוכל להילחם בצרפת ורוסיה במקביל, על כן דאג ליצר מערכת של הסכמי שלום שתמנע מצב כזה. לצערו, ממשיכי דרכו לא הבינו זאת וב-1890 נחתם הסכם בין גרמניה לאוסטרו-הונגריה, שהוביל לחתימת הסכם בין צרפת לרוסיה ב-1892. הסכם שלא יופר עד עלית הקומוניזם ברוסיה ב-1917.

בשביל להבין את התפתחות האירועים שהובילו למלחמת העולם הראשונה יש שני דברים שחשוב לזכור. תחילה, לכל המעצמות היה ברור שזה עניין של זמן עד שתפרוץ מלחמה בין גרמניה לצרפת. אף צד לא הסתיר את ההתחמשות שלו ואת הסיבות שהוא מתחמש. בנוסף מדובר בתקופה שבה מלחמות היו מוצגות כהרואיות. אבל הגורם המרכזי לכך שמלחמה הייתה בלתי נמנעת היא כי עד 1914, הכוח הלוחם היה קטן מאוד ולא הורכב מכל הגברים מעל גיל 18. הצבא הורכב בעיקר משכירי חרב ומסיבה זו הפסד במלחמה הוא דבר שולי, אימפריות הפסידו מלחמות רבות ושרדו למלחמה הבאה. מלחמה כוללת לא הייתה קיימת, זה דבר שנולד רק ב-1914.

שנית, מלחמת צרפת-פרוסיה הייתה המלחמה האחרונה לפני מלחמת העולם הראשונה שהתקיימה בין מעצמות אירופיות. הקפיצה הטכנולוגית מאותה מלחמה ועד מלחמת העולם הראשונה היא בלתי נתפסת. כל הטקטיקות הצבאיות לא עודכנו לטכנולוגיה החדשה. בעקבות מלחמות באפריקה נוצרה תחושה של "בלתי מנוצחים" בקרב המעצמות. באותן שנים היה משפט מפורסם "לא חשוב מה יקרה, לנו יש מכונת ירייה ולהם אין", משפט המייצג את החשיבה הצבאית באותם שנים. הבעיה שהם נתקלו בה ב-1914 היא שגם לצד השני היו מכונות ירייה.

הבריתות המשולשות – 1904 (מקור: John D. Clare)

בתחילת המאה ה-20 בריטניה חתמה על הסכמים עם צרפת ורוסיה. הסיבות לכך הן שכוחה של בריטניה נובע מהיותה אי מבודד ובעלת הצי הגדול ביותר בעולם, דבר שגרמניה ניסתה לערער באותן שנים עם מרוץ חימוש ימי. כמו כן, מהחשש שאימפריה רוסית-צרפתית תנסה לתקוף את בריטניה לאחר ניצחון על גרמניה אם לא תחתום איתן על הסכמים. הניסיון של ביסמרק לשמור על שרשרת בריתות שתמנע מלחמה על גרמניה התפוררה סופית וב-1904, 10 שנים לפני פרוץ הקרבות, מאזני הכוחות הם גרמניה איטליה ואוסטרו-הונגריה נגד צרפת, בריטניה ורוסיה. חשוב לציין שההסכם בין בריטניה לצרפת ורוסיה לא היה הסכם הגנה ולכן עם פרוץ הקרבות, בריטניה יכלה להרשות לעצמה להצטרף לבריתשל רמניה.

1904-1914: עשר השנים המתוחות

במהלך עשר השנים שבין 1904-1914 קרו מספר מקרים שכל אחד יכול היה לגרום לפרוץ הקרבות. לכל הצדדים המעורבים היה ברור שזה בלתי נמנע ונותר רק לחכות ולראות מה יגרום למלחמה.

1905: משבר מרוקו הראשון גרם להידרדרות ביחסי גרמניה-צרפת וביחסי גרמניה-בריטניה.

1908: אוסטרו-הונגריה מכריזה על סיפוח בוסניה והרצגובינה שנכבשו מהאימפריה העותומנית ב-1878. האזרחים הבוסנים שהתנגדו לשליטה אוסטרית הפגינו נגד. רוסיה, שראתה בבוסניה בת ברית, התייחסה למעשה זה כמעשה אגרסיבי מאוד והתחילה לעודד פעולות אנטי-אוסטריות בבלקן (בוסניה היא חלק מהמדינות הבלקניות).

1911: משבר מרוקו השני. נוכחות מוגברת של חיילי צרפת במרוקו בעקבות מרד, הובילה לשליחת אניית מלחמה גרמנית לנמל במרוקו על מנת לשמור על "אינטרסים גרמניים באזור". המשבר נגמר בעזרת משא ומתן והסכם זמני בין המעצמות.

1911: מלחמת איטליה – עותמאן. מלחמה כמעט חסרת חשיבות בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון איטלקי. המלחמה בעיקר הראתה שלמעשה אוצרות הטבע של האימפריה העותומנית, (שבדיוק התחילו להיות בעלי משמעות) חסרות הגנה נגד האימפריות. המסקנה הזו הובילה לאירוע הבא.

1912: מלחמות הבלקן

מדינות הבלקן ניצחו במלחמה נגד האימפריה העותומנית, דבר שהוביל להעלמות האימפריה העותומנית מאירופה, חיזוק משמעותי של האחיזה הרוסית באזור והיחלשות משמעותית של אוסטרו-הונגריה באזור. סרביה נהפכה להיות מעצמת בלקן משמעותית ודרשה לעצמה שטחים תחת הגנה רוסית. מלחמת אולטימטומים מצד אוסטרו-הונגריה ורוסיה נגמרה בקושי ללא מלחמה וללא חילופי שטחים נוספים. המשבר גרם לחוסר אמון של גרמניה באוסטרו-הונגריה, שנראתה להם כמדינה פזיזה מדי שממהרת להטיל אולטימטום של מלחמה. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה סרביה המשיכה לנסות להגדיל את שטחה גם כאשר רוסיה לא התחייבה להגן עליה. היא ויתרה על ניסיונותיה רק לאחר שגרמניה ואיטליה הטילו גם הן אולטימטום.

מלחמות הבלקן הובילו גם לשינויי תפיסה בהסכם בין צרפת לרוסיה. עד אותו רגע ההסכם אמר שכל מדינה תצטרף למלחמה במידה וגרמניה תאיים על אחת מהן, אבל לא אם המדינה תיזום מלחמה על גרמניה. לאחר המשבר בבלקן, היה ברור שהמלחמה קרובה מאוד והסכם חדש נחתם שאומר שללא תלות בגורם, שתי המדינות יצטרפו למלחמה. המשמעות היא שנוצרה שרשרת הסכמים עולמית כזו שכל אירוע עולמי שיגרור שתי מעצמות למלחמה, יגרור את כולן. כך לדוגמא, אם אוסטרו-הונגריה תכריז מלחמה על סרביה, רוסיה תצטרף לסרביה בגלל הסכמים וצרפת תחוייב להצטרף אליהן גם היא. גרמניה ואיטליה יצטרפו לאוסטרו-הונגריה והתוצאה המיידית תיהיה מלחמה עולמית.

הבלקן לפני ואחרי מלחמות הבלקן (מקור: Erik Sass)

1914: בריטניה

בריטניה חיפשה באופן תמידי נייטראליות באירופה. בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה היא פחדה מהאיחוד של צרפת ורוסיה לא פחות מהאיחוד של גרמניה עם אוסטרו-הונגריה. בשנים שהובילו למלחמת העולם הראשונה בבריטניה האמינו שאם תפרוץ מלחמה, רוסיה וצרפת ינצחו בקלות וחששו מהשתלטות אירופית כזאת והוצאת אירופה מאיזון, על כן בריטניה לא הייתה תומכת נלהבת של צרפת ורוסיה. בנוסף לבריטניה הייתה מדיניות חוץ פעילה עם גרמניה. הן אף חתמו על הסכם חלוקת שטחים הקשור בהתפרקות האימפריה הפורטוגלית. דווקא רוסיה לא שירתה את האינטרסים הקולוניאליים של בריטניה ואיימה על השליטה הבריטית במספר קולוניות חשובות כמו הודו ואיראן. בעיתונות הבריטית של-1914 הופיע לא פעם כתבת ביקורת על ההתנהלות הרוסית וכתבות אוהדות את גרמניה ותמיכה בחתימת הסכם איתה. שר החוץ של בריטניה ב-1914 שיבח את גרמניה על הרוגע שנוצר במרוץ החימוש הימי בין גרמניה לבריטניה. למעשה ב-1914 ניתן לטעון שבריטניה נוטה לטובת גרמניה. דבר אחד היה בטוח – במקרה של מלחמה, בריטניה לא בהכרח תצטרף לצרפת ורוסיה.

ההתנקשות בפרנץ פרדיננד

בכל ספר היסטוריה בסיסי נכתב כי הסיבה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה היא ההתנקשות בפרנץ פרדיננד. אני מקווה  שהצלחתי לשכנע אתכם שזה מאוד לא מדויק. אף על פי כן התנקשות זו בהחלט הייתה הקש ששבר את גב הגמל והיא הובילה באופן ישיר לפרוץ המלחמה.

28-06-1914: התנקשות של מחתרת סרבית ביורש העצר של ממלכת אוסטרו-הונגריה – פרנץ פרדיננד.

06-07-1914: גרמניה מעניקה לאוסטריה "צ'ק פתוח" להתנהלות במשבר בבלקן.

23-07-1914: אוסטריה מציבה אולטימטום לסרביה הכולל דרישות לא סבירות בעליל ו-48 שעות לקיים אותן, כנראה מתוך כוונה לפתוח במלחמה ולכבוש את סרביה כאשר שאר המדינות ימנעו מלהצטרף בגלל האיום מגרמניה.

24-07-1914: כנראה התאריך החשוב ביותר: רוסיה מייעצת לסרביה לא לקבל את האולטימטום ומתחילה להניע את צבאה לכיוון אוסטרו-הונגריה. הסיבה שזה קריטי תוסבר יותר בכתבה הבאה. תוכנית הקרב הגרמנית היא לנצח את צרפת לפני שרוסיה תספיק להגיע עם צבאה לגבול (זכרו כי מדובר בתקופה עם תחבורה מאוד איטית ורוסיה רחוקה ובעלת צבא גדול ומגושם). לכן תחילת התנועה של הצבא הרוסי השאירה לגרמניה חלון צר מאוד אם היא רוצה להימנע ממלחמה ב-2 חזיתות ולסיים את הקרב עם צרפת מהר.

25-07-1914: סרביה מקיימת כמעט את כל דרישות האולטימטום אבל מבקשת להיכנס למשא ומתן בחסות בינלאומית על שאר האולטימטום. אוסטרו-הונגריה מסרבת ושתי המעצמות מקרבות את הצבא לגבול. בימים הקרובים יהיו מספר אירועי קרב על הגבול, אבל עדיין לא מלחמה.

26-07-1914: גרמניה מסרבת להגיע למפגש גרמני-צרפתי-בריטי-איטלקי שנועד למנוע מלחמה.

28-07-1914: אוסטרוהונגריה מכריזה מלחמה על סרביה.

29-07-1914: גרמניה מודיעה לבריטניה שהיא עומד לפתוח במלחמה נגד צרפת ומעודדת אותה לשמור על נייטראליות.

31-07-1914: גרמניה מכריזה על גיוס מלא וקוראת לרוסיה להפסיק את תנועת הצבא, רוסיה מסרבת. בריטניה מבקשת מצרפת וגרמניה להכריז על נייטראליות מול בלגיה (נדון בזה בטור הבא). צרפת מסכימה, גרמניה לא עונה.

01-08-1914: גיוס מלא בצרפת. גרמניה מבקשת מצרפת לשמור על נייטראליות במקרה של מלחמה עם רוסיה. צרפת לא עונה אך בפועל יש לה הסכם עם רוסיה שלא מאפשר לה לשמור על נייטראליות. גרמניה מכריזה על מלחמה עם רוסיה (זכרו כי בתקופה זו לאחר הכרזת מלחמה צריך לשנע צבא לכן זו רק הכרזה, אין עדיין קרבות בפועל).

02-08-1914: האימפריה העותומנית חותמת על הסכם עם גרמניה ומצטרפת למעצמות המרכז.

03-08-1914: לאחר שצרפת לא עונה לדרישת גרמניה לניטראליות, גרמניה מכריזה מלחמה על צרפת. גרמניה מודיעה לבלגיה שצבאה הולך לעבור דרכה במסגרת תוכנית המלחמה אבל שהיא לא רואה בה אויב, לכן אין לה כוונה להילחם בה. צבא גרמניה נכנס לבלגיה.

04-08-1914: בעקבות הפרת נייטראליות של בלגיה, בריטניה מכריזה מלחמה על גרמניה (ולא בגלל ההסכמים עם רוסיה וצרפת). יפן, בעלת ברית של בריטניה מצטרפת למלחמה לצד מדינות ההסכמה.

תחילת אוגוסט 1914 פורצת מלחמת העולם הראשונה, מצד אחד, גרמניה, אוסטרו-הונגריה, איטליה והאימפריה העותומנית. מצד שני, רוסיה, צרפת, סרביה, בריטניה ויפן. (מקור: Historicair)

משנת 1871 היה ברור לכל כי מלחמה נוספת באירופה היא רק עניין של זמן. באוגוסט 1914 פורצת מלחמת העולם הראשונה כאשר מצד אחד – גרמניה, אוסטרו-הונגריה, איטליה והאימפריה העותומנית. מצד שני, רוסיה, צרפת, סרביה, בריטניה ויפן. בחלק הבא נדון במאורעות החודשים הראשונים, נתרכז בעיקר בתוכניות ההתקפה ובמה המדינות ציפו שיקרה ("זה יגמר עד חג המולד") ומה קרה בפועל.


קרדיט תצלום:
Library of Congress, UK
שתף:
 
  • יואב זאבי

    דוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה-ביולוגיה בהדגש מדעי המוח מהאוניברסיטה. כיום מורה לסטטיסטיקה ומתמטיקה, וחוקר את בעיית ההסקה הסטטיסטית במדעי החברה. כדורגלן, היסטוריון ומתופף חובב.