בחירת העורך

ממלכת אי הוודאות

,
מאמץ מלחמתי חוצה גבולות מתנהל בשנים האחרונות על ידי אחת המדינות הגדולות בעולם. אף על פי שלא נורה במהלכה אפילו כדור אחד, המלחמה הזו מצליחה לזעזע את חייהם של מאות מיליוני אזרחים מכל רחבי העולם.

בשנים האחרונות, דיווחי תקשורת ודו"חות מודעינים מכל רחבי העולם, מתארים באופן עקבי צעדים קיברנטיים שונים שמפעילה ממשלת רוסיה על מנת לערער את היציבות במדינות שונות במערב. דיווחים אלו, למשל, מתארים כיצד רוסיה ניסתה להטות את תוצאות הבחירות בארצות הברית על ידי הפצת "פייק ניוז" ברשתות החברתיות ועל ידי הדלפת אימיילים מסווגים מוועידת המפלגה הדמוקרטית. רוסיה, כמובן, איננה המדינה היחידה בעולם שמנצלת את מאפייני האינטרנט למטרות פוליטיות ומדיניות. אף על פי כן, הפעילות המקוונת הרוסית נבדלת מזו של גופים אחרים במספר מובנים: ההיקף הרחב של המדינות שנפגעו מפעולות סייבר רוסיות (החל ממלטה הקטנה ועד לארצות הברית הגדולה), הנזקים הנרחבים שפעולות אלו הסבו למדינות השונות והכמות העצומה של התעמולה המופצת מצד הרוסים- כל אלו מעמידים את רוסיה כאחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום הסייבר. טבען של פעולות סייבר הוא, שפעולות אלו מבוצעות במחשכים וקשה להתחקות אחר מבצעיהן. אף על פי כן, מעקב לאורך זמן אחר הפעולות הרוסיות יכול לספק לנו תיאור של המדיניות הרוסית שמפעילה את ההאקרים הרוסיים ושל מאפייני הפעולות שלהם.

הצורך הרוסי באמצעי לוחמה וירטואליים

היכולות המתקדמות שרוסיה מציגה במרחב הקיברנטי ממחישות את העובדה כי עיצוב תודעה ומבצעי מודיעין וירטואליים מהווים עבור הרוסים כלי רב חשיבות בהשגת מטרות פוליטיות וצבאיות במישור הבינלאומי. הפעילות המקוונת בשנים האחרונות, לדוגמה, מיועדת ליצור דעת קהל בינלאומית אוהדת כלפי הפלישה הרוסית לחצי האי קרים שנערכה לפני כשלוש שנים. הצורך בפעילות הזו מגיע על רקע התנגדותן הנחרצת של ממשלות המערב לפעילות הרוסית באוקראינה ולסנקציות הכלכליות שמוטלות עליה עקב כך.

ההסתמכות הגדולה של רוסיה על אמצעים לא צבאיים בהשגת מטרות צבאיות, היא שיקוף של תמורות ניכרות במעמדה של רוסיה בעשורים האחרונים: לפני כשלושה עשורים, ברית המועצות הייתה גורם רב עוצמה בזירה הבינלאומית אשר השווה בכוחו לארצות הברית. מאז, רוסיה חוותה ירידה ביכולותיה הכלכליות והצבאיות, שעה שיריבותיה- ארצות הברית וסין- התחזקו משמעותית ביכולות אלו. עמדת הנחיתות שרוסיה נגררה אליה מול יריבותיה הוותיקות הצריכה אותה לפנות לאמצעי לוחמה שמאפשרים הסבת נזק רב בעלות נמוכה ליריביה.

הפעילות המקוונות הרוסית מתבצעת בשני מישורים: במישור התודעתי, אמצעי תקשורת שונים- פרטיים וממשלתיים- מפיצים תעמולה פרו רוסית ואנטי מערבית בהיקפים עצומים. הפצת המסרים הללו נעשית גם על ידי "טרולים", שמקבלים הכוונה מקצועית ומימון כספי מממשלת רוסיה. במישור ההתקפי, האקרים מקצועיים הפועלים בחסות הממשלה והצבא הרוסיים, פוגעים בתשתיות ממוחשבות חיוניות המשרתות את אזרחי המערב- משרדי ממשלה, בנקים, מוסדות חינוך ובריאות, תקשורת ועוד.

כלל הפעולות הללו מכוונות להשיג שני אפקטים חשובים: ברמה הרגשית, הצפת המידע והשיבושים היומיומיים אמורים ליצור בקרב אזרחי המערב תחושות של בלבול, פחד וחוסר אמון בתפקוד ממשלותיהם. על רקע הכאוס הרגשי, אמצעי התקשורת השונים מוסיפים מידע חדש ואוהד על המדיניות הרוסית, כך שהיא אמורה להצטייר בעיני אזרחי המערב כאלטרנטיבה רציונאלית המעניקה תחושת בטחון ויציבות.

המעורבות הרוסית במערכות בחירות

תקופות של מערכות בחירות, מהוות תקופות שיא בפעולות הסייבר והדיסאינפורמציה הרוסיות- הן מבחינת כמות התקיפות והן מבחינת הכלים שנעשה בהם שימוש. העלייה הזו מלמדת, כי עבור הרוסים, ההתערבויות במערכות הבחירות השונות, מהוות אמצעי להשיג שתי מטרות בעלות חשיבות עליונה: בטווח הקצר, לוחמת המידע הרוסית מיועדת לסייע למועמדים בעלי השקפות מדיניות הנוחות לרוסיה, לזכות בבחירות ולעלות לשלטון בארצם. דוגמה לכך ניתן למצוא במערכת הבחירות האחרונה לנשיאות צרפת- מנהיגת החזית הלאומית, מארי לה פן, הצהירה בעבר כי צרפת תחת נשיאותה תכיר בחצי האי קרים כשטח בריבונות רוסית. בהתאם לכך, לה פן זכתה לסיקור מחמיא באמצעי התקשורת שבבעלות ממשלת רוסיה.

בד בבד, לנסיונות להטיית תוצאות הבחירות ישנם חשיבות גם לטווח הארוך: פרסום מידע מפליל על המתמודדים בבחירות, כמו גם פרסום חשדות לזיופים בתוצאות הבחירות ויצירת שיבושים טכניים בהם, מכוונים ליצור באזרחי מדינות המערב ספקות ביחס לשלטון הדמוקרטי שלהם- הן ברמה המוסרית והן ברמה התפקודית. נקודה זו בולטת במיוחד בבחירות לנשיאות ארצות הברית, שהתקיימו אשתקד: המעורבות של האקרים רוסיים בבחירות בארצות הברית נועדו לא רק לסייע לבחירתו של דונלד טראמפ, אלא גם לפגוע בתדמיתה של ארצות הברית במישור הבינלאומי- כאשר ארצות הברית לא מצליחה לקיים בחירות דמוקרטיות כהלכתן בביתה שלה, היא מאבדת מכוח המשיכה שלה כמנהיגת העולם החופשי והדמוקרטי ומיכולתה להניע מהלכים פוליטיים נרחבים בזירה הבינלאומית- בייחוד כאלו הסותרים אינטרסים רוסיים.

מערכת הבחירות בארצות הברית היא רק אחת מיני מערכות בחירות רבות, שסבלו מנחת זרועם הוירטואלית של ההאקרים והטרולים הרוסיים. במהלך מערכת הבחירות האחרונה בבריטניה, המודיעין הבריטי חשף כי האקרים המקושרים לרוסיה, חשודים בתקיפת חשבונות אימיילים של חברי פרלמנט. ההערכה בממלכה היא, שפעילותם של ההאקרים הרוסיים כוונה לסייע להיבחרותו של ג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור. קורבין טען בעבר, כי בריטניה צריכה להיפטר מהנשק הגרעיני שברשותה וכן הוא ביקר את פעילותם של כוחות נאט"ו באסטוניה.

דרכי פעולה מול ההשפעה הרוסית

נסיונות ההשפעה הרוסיים, במישור התודעתי ובמישור הקיברנטי, מציבים בפני מדינות המערב אתגר משולש: ברמה הטכנולוגית, ישנו צורך מתמיד לשפר את מערכות ההגנה על אתרים בעלי חשיבות אסטרטגית לאומית, מפני יכולותיהם המשתכללות של ההאקרים הרוסיים. במישור החברתי הפנימי, ממשלות המערב צריכות למנוע מההאקרים הרוסיים לזרוע פלגנות, ייאוש ופחד בקרב אזרחי המערב, שפוגעים בחוסנן הפנימי של החברות המערביות ובאמונה באידיאלים המערביים. במישור הפוליטי הבינלאומי, לוחמת המידע הרוסית מכוונת להטות את התנהלותן ועמדותיהן של מדינות המערב בזירה הבינלאומית, בייחוד במחלוקות הקיימות מול רוסיה.

מטבע הדברים, אתגר רב רבדים זה מצריך מענה משולב, המורכב מרכיבים מגוונים. בראש ובראשונה, האתגר הטכנולוגי מביא ליצירת שיתופי פעולה הדוקים בין הממשלות לבין חברות פרטיות ומומחים בתחום הסייבר. במהלך מערכת הבחירות האחרונה בצרפת, לדוגמה, התקיים שיתוף פעולה נקודתי בין המודיעין הצרפתי וחברת פייסבוק: שני הגופים הללו פעלו לסגירת 30 אלף חשבונות פייסבוק שהפיצו תעמולה רוסית כוזבת. שיתוף פעולה מסוג זה יכול להיות גם ארוך טווח, למשל- על ידי העסקת מומחי סייבר מהמגזר הפרטי במטות הלאומיים המופקדים על לוחמת הסייבר.

בד בבד, מדינות המערב מקימות בשנים האחרונות "מרכזי מצוינות", המוקדשים להבנת איום לוחמת המידע ולגיבוש מענה הולם עבורו. מרכזים כאלו, הקמים בחסות נאט"ו או האיחוד האירופי, משמשים מסגרת להחלפת מידע מקצועי בין ממשלות, חברות פרטיות ומומחי אקדמיה בתחום הסייבר, לחידוד יכולותיה המבצעיות של כל מדינה ולתרגול תרחישי לוחמה מקוונת בינלאומיים רחבי היקף.

צעדים אלו לא ירתיעו את רוסים מלהמשיך ולהשיק מתקפות קיברנטיות על המערב, כשלאורך זמן יהיו מתקדמות יותר. אף על פי כן, מודעות מתמדת לאיום ושיפור יכולות התגובה מולו יצמצמו, לאורך זמן, את ההשפעות הטכנולוגיות, הפוליטיות והמוסריות הטמונות בחובן של מתקפות אלו.


אופיר בראל

בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים. עבד בעבר במרכז למחקר מדיני במשרד החוץ, וחקר את עולם הסייבר הרוסי במסגרת עבודתו במכון למחקרי בטחון לאומי בתל אביב.