בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

ניצחון בגרמניה: איזו קואליציה תרכיב הגברת מרקל?...

ניצחון בגרמניה: איזו קואליציה תרכיב הגברת מרקל?

,
בגרמניה, כמו בישראל, משמעות הניצחון בבחירות אינה באה לידי ביטוי, עד אשר מוקמת הקואליציה. בהתחשב בניצחונה הדחוק, מלאכת הרכבת הקואליציה של מרקל צפויה להיות לא פשוטה. באופן לא מפתיע, סוגיית מבקשי המקלט שבה ועולה גם במו"מ הקואליציוני הנוכחי.

כותרות העיתונים בגרמניה הכריזו בגאון על המפלה הקשה שספגה אנגלה מרקל בבחירות שנערכו בחודש הקודם. תשומת לב רבה ניתנה להישגה של מפלגת הימין הקיצונית, ה-AFD, "אלטרנטיבה לגרמניה", שנכנסה לראשונה לפרלמנט כמפלגה השלישית בגודלה. מרקל ומפלגתה אמנם ספגו הפסדים בבחירות האחרונות, אך הקנצלרית תמשיך לעמוד בראשות ממשלת גרמניה – הישג לא מבוטל, בהתחשבה בכך שהיא מחזיקה בתפקיד כבר משנת 2005.

שיטת הבחירות הגרמנית היא מורכבת, בשל השילוב שבין בחירות לרשימה ארצית ובחירות אזוריות. מתוך 709 מושבים, מפלגתה של מרקל זכתה ב-200 מושבים, ומשום כך היא נזקקת לשיתופי פעולה לשם הרכבת קואליציה. היות שהסוציאל-דמוקרטים – שותפיה של מרקל בקואליציה הקודמת – התחייבו שלא להיכנס לממשלתה כשותפים זוטרים, הקואליציה היחידה האפשרית עשויה לכלול את המפלגות הבאות: מפלגתה של מרקל – הנוצרים-הדמוקרטיים (ה-(CDU; מפלגת האיחוד הנוצרי (ה-CSU) – מפלגת-בת של ה-CDU, והיא התמודדה במקומה במחוז בוואריה; המפלגה הירוקה; ו"המפלגה הדמוקרטית החופשית" (ה- (FDP– מפלגת ימין-מרכז, השמה דגש בעיקר על רפורמות כלכליות. הקואליציה העתידית מכונה "קואליציית ג'מייקה", משום שצבעי המפלגות דומים לצבעי דגלה של המדינה.

מרקל מוכרחה לזכות בתמיכתן של כל אחת מהמפלגות על מנת להרכיב קואליציה. אולם נושא אחד ממשיך לעמוד במרכז הדיון הקואליציוני, והוא תפס נפח משמעותי גם במהלך מערכת הבחירות – נושא ההגירה וקבלת מבקשי המקלט.

המחלוקת על ההגירה בגרמניה והמו"מ הקואליציוני

כזכור, מרקל הודיעה שמדינתה תקלוט פליטים מסוריה בקיץ 2015, בעקבות מלחמת האזרחים העקובה מדם המתחוללת שם. מרקל, שבהחלטה זו נתפסה כאבירת זכויות האדם, לדעת רבים בגרמניה ובעולם, היא קודם כל פוליטיקאית חכמה ביותר, הקשובה ביותר ל"רחשי העם". לאחר הירידה החדה שחלה בפופולאריות שלה, בחודשים שלאחר ההחלטה, מרקל שינתה כיוון; בין השאר, על ידי תשלומים שהעבירו גרמניה, והאיחוד כולו, לטורקיה – "המארחת" הראשית של פליטים מסוריה – היא פעלה להפחתת מספר מבקשי המקלט שמגיעים לגרמניה. מ-890 אלף מבקשי מקלט ב-2015, המספר ירד ל-280 אלף ב-2016, ובמחצית הראשונה של 2017 המספר צנח ל-90 אלף מבקשי מקלט לערך. עם זאת, הכמות העצומה שהגיעה בשנים הקודמות, יחד עם התנגדותה של מרקל להגבלת מספרם של מבקשי מקלט שיורשו להיכנס למדינה בכל שנה, היו הגורמים המרכזיים לעלייתה של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", שאנשיה קראו לאסור לחלוטין את כניסתם של מהגרים ופליטים.

כעת, המחלוקת העיקרית במו"מ הקואליציוני היא בין מפלגתה של מרקל ובין מפלגת האחות של ה-CDU בבוואריה, ה-CSU. מנהיג ה-CSU, הורסט זהופר, תמך במערכת הבחירות בקביעת "רף מקסימאלי" לקבלת מבקשי מקלט, אשר יעמוד על 200 אלף בשנה. הוא סבר כי אם לא ייקבע רף ברור, ימשיכו לזלוג מצביעים מה-CDU ומה-CSU לעבר "אלטרנטיבה לגרמניה". אולם מרקל מצידה, כמו גם המפלגה הירוקה וה-FDP, סירבו לקבוע את אותו הרף למבקשי המקלט. עם זאת, היותה של ה-CSU לשון מאזניים, כמו גם הבלטת נושא הרף העליון על ידי זהופר, הופכת את הנושא למרכזי בשיחות המו"מ הקואליציוני, אם כי יש להניח שלבסוף תימצא פשרה מסוימת בין המפלגות השונות. ייתכן כי תימצא נוסחה, אשר תשאף למצמצם את מספר בקשות המקלט ממדינות מסוימות – למשל ממדינות צפון-אפריקה – גם אם לא ייקבע רף עליון, שיצמצם משמעותית את החלטתה של מרקל מ-2015. אפשרות אחרת, ופחות סבירה, היא שייקבע רף עליון לקבלת מבקשי מקלט, אך כזה שעומד על מספר גבוה יותר מ-200 אלף איש.

המחלוקת הקואליציונית הטכנית אינה העיקר, אלא שהמשמעויות הפוליטיות של עניין ההגירה הן הסוגיה החשובה באמת

המחלוקת העיקרית אינה נוגעת לנוסחה המדויקת שתימצא להרכבת הממשלה בגרמניה. כאמור, מרקל בעצמה כבר עשתה שינוי משמעותי מאז 2015, גם אם לא חזרה בה מהחלטתה באופן פומבי. נושא הגירת הזרים ומבקשי המקלט, בעיקר ממדינות המזרח התיכון ואפריקה, מעלה ומציף באירופה שאלות רבות וחשובות יותר, מאשר המספר המדויק של מבקשי מקלט שייכנסו לכל מדינה. שאלות של זהות אירופית, לאומית ודתית, כמו גם חלוקת הסמכויות בין האיחוד האירופי לבין מדינות הלאום השונות, קשורות בדרך זו או אחרת לסוגית ההגירה. תהא דעתכם בנושא אשר תהא, מפלגות מרכז-ימין ומרכז-שמאל באירופה לא תוכלנה להתעלם מסוגיה זו בעתיד הקרוב. התחזקות "אלטרנטיבה לגרמניה", כמו גם התחזקותם של לה-פן בצרפת ווילדרס בהולנד – גם אם מדובר בהתחזקות שאינה משמעותית כפי שחזו חלק מהסקרים – הופכות את סוגית ההגירה ליבשת ל"פיל שבחדר"; אם ינסו להתעלם מהנושא ולקוות שהוא יסתדר מעצמו, עלול הפיל להרוס את החנות, כאשר הנמשל של זו לענייננו הוא הסדר האירופי שנבנה לאחר מלחמת העולם השנייה.

האם 2017 תהיה השנה שתגרום להפיכה פוליטית ביבשת הישנה? 

האם "טראמפ ההולנדי" בדרך להיות ראש ממשלת הולנד הבא? 

הפסד או ניצחון לוילדרס? סיכום הבחירות בהולנד

כנגד ארבעה מעומדים ונרטיבים דיברה צרפת – על הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות

ארבעה אתגרים הניצבים בדרכו של עמנואל מקרון

בחירות בבריטניה: האם תרזה מיי בדרך לניצחון. 

סיכום הבחירות בבריטניה: הצרות של תרזה

 


יובל בנשלום

סטודנט שנה ג' בתכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית. כותב על פוליטיקה ישראלית וכלל עולמית, היסטוריה, ספורט וכתיבה יצירתית-הומוריסטית. חילוני לאומי וליברלי, אך לא ימני, שמחובר לתרבות היהודית. תומך במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ובכלכלה חופשית עם מדינת רווחה.