בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

נשים בתעשיית ההיטק: אי-שוויון ואפליה?...

נשים בתעשיית ההיטק: אי-שוויון ואפליה?

,
אנה שניידמן סוקרת את מצב הנשים בהייטק: פערי השכר, חסמי הכניסה והנורמות החברתיות והחינוכיות, ומציעה מה ואיך ניתן לשנות.

תעשיית ההייטק מהווה יסוד חשוב במיוחד בכלכלה הישראלית. רק בכדי לסבר את האוזן אזכיר שתוצר ההייטק בשנת 2014 עמד על כ-11.5% מסך התוצר במשק. עם זאת, על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור העובדים בתעשייה נותר ללא שינוי בשנים האחרונות, כאשר גורמים רבים בתעשיית ההייטק ובממשלה מציינים את המחסור בהון אנושי מיומן כחסם עיקרי להתפתחות התעשייה, וכפועל יוצא גם חסם לצמיחת המשק כולו.

דו"ח חדש, שהופק על ידי הכלכלן הראשי במשרד האוצר, חשף עובדה מדאיגה, אך לא מפתיעה: השכר החודשי של נשים צעירות בתעשיית ההייטק עומד על כ-19 אלף שקל בחודש ברוטו בממוצע; לעומתן, גברים צעירים בתעשייה זו משתכרים כ-21.8 אלף שקל – מדובר בפער של 7%. הפער הזה הולך ומתרחב עם העלייה בגיל, כאשר לקראת גילאי ה-40 הוא עומד על 18% לטובת הגברים.

ראשית, הדו"ח מציף נתון בולט, אותו אוהבים להזכיר בתקשורת ובשיח הציבורי, והוא פערי השכר הקיימים בין נשים וגברים. אך השיח אינו מתייחס לכלל המשתנים בסוגיה זו ואינו מתייחס לשאלות הראויות להישאל; למשל, מה הם תנאי העבודה של נשים אל מול אלו של הגברים? האם ישנם הבדלים בין שעות העבודה של נשים לעומת אלו של הגברים? ולבסוף, מה נגלה בהינתן שכל המשתנים הללו שווים בין גברים לנשים בחברת הייטק מסוימת? כלומר, איזה פער אנו מצפים לגלות בשכר שעה של אישה אל מול העמית שלה, במקום עבודה זהה ולאחר נרמול של כלל המשתנים?

ובכן, התשובה מפתיעה למדי. הפער הממוצע בין גברים ונשים, לאחר נרמול המשתנים, עומד על אחוזים קטנים למדי לטובת הגברים. מחקרים מראים כי הסיבה שנשים מרוויחות פחות מגברים נובעת מכך שהן עובדות פחות שעות מאשר הגברים, וכי העדפות העבודה שלהן שונות ביחס לגברים. בנוסף, נשים ממעיטות להתמקח על השכר שלהן ועל תנאי העבודה אל מול המעסיקאפליית נשים בשכר? אילו היה הדבר נכון, ונשים היו עולות למעסיק פחות מהגברים, הרי שהמעסיק היה מעדיף להעסיק יותר נשים מגברים, ולו רק כדי לצמצם עלויות.

הדרך הנכונה לבחון את חסמי הכניסה של נשים אל ההייטק, ואת הסיבות לפערים הכלכליים והחברתיים, היא קודם כל לבחון את מקומה של האישה בחברה הישראלית. מגיל צעיר, ילדות מנותבות – במודע או שלא במודע – למקצועות הנחשבים ל"נשיים" יותר, בעוד שהמקצועות הריאליים, כגון מתמטיקה והנדסת תוכנה, מיוחסים יותר לגברים; שנית, תפקידה של האישה כאם בחברה הישראלית – לצערי, אנו רחוקים עדיין מחלוקה שוויונית יותר בנטל ההורות בין האם והאב. ברוב המקרים הנשים הן אלו שעליהן להיות בבית עם הילדים בזמן שהגבר בעבודה. וגם כאשר הן עובדות, הרי שיש להן "קריירה שנייה" בה הן חוזרות הביתה מהעבודה, היישר אל הניקיונות ואל הטיפול בילדים. כתוצאה מכך, נשים מעדיפות – או נאלצות, תלוי בכל מקרה לגופו – לקבל משרות אשר מאפשרות להן גמישות בנוכחות, או לחלופין לעבוד מהבית, כדי להיות עם הילדים.

הפתרון, לעניות דעתי, הוא בהסרת החסמים בפני נשים צעירות בתחומי ההייטק: מדובר הן בחסמים פסיכולוגיים, הן בחסמים חינוכיים והן בחסמים חקיקתיים. משרד החינוך מוכרח לתת את הדעת על המדיניות הנוכחית של חינוך הילדים ולשנותה באופן שיימנע הסללה לגורל מגדרי ידוע מראש, ולעודד ילדות במקצועות הריאליים; אני, באופן אישי, מעדיפה פתרון ליברלי יותר – מעבר לשיטת הוואוצ'רים בחינוך, אם כי נכון לעכשיו מדובר בפתרון רדיקלי הדורש דיון שלם, ולכן אני מתייחסת למגבלות המציאות הקיימת. החברה הישראלית צריכה לעודד יוזמות פרטיות שמטרתן היא העצמת נערות ונשים צעירות, בכך שיעניקו להן כלים להשתלבות בהייטק – בדומה למיזם she code, שמציע קורסים בחינם לנשים בתחום התכנות. יש לעודד חלוקה שוויונית של נטל ההורות בבית בין בני הזוג, ולדחוק החוצה את הסטיגמה לפיה, "על דרך הטבע", תפקידו של הגבר אינו לגדל ילדים.

אם כן, כיצד עושים זאת? ראשית, על ידי קביעת הסכמים בין בני הזוג, אשר מתחשבים ברצונותיהם ובצרכיהם באופן הנאמן להם ולא על פי לחצים חברתיים חיצוניים. שנית, כהורים עלינו לעודד את ילדינו להפנות את מבטם לעתידם כבני משפחה, משוחררים מהסטיגמות ומהתבניות המיושנות של מבני משפחה מסורתיים. זה חשוב במיוחד כדי להבטיח את השוויון בחופש הבחירה בין נשים וגברים: חופש אשר משוחרר מלחצים פסיכולוגיים, חברתיים, חקיקתיים ואולי אף דתיים. יחד עם זאת, יש להפסיק להפריע לנשים באמצעות חקיקת חוקים פופוליסטיים, שרק פוגעים בגמישות התעסוקה ומקשים על נשים להשתלב בשוק העבודה.

חשוב לזכור, החוק צריך לשקף את הנורמה; בשום מקום בעולם ובשום נקודה בהיסטוריה, החוק מעולם לא עיצב את הנורמה. לכן, כל עוד קיימת הנורמה שלפיה האישה היא זו שאמונה על גידול הילדים בבית, החוק של סבסוד חופשות הלידה על ידי המעסיק והאיסור לפטר נשים בהריון – למעשה עושים יותר נזק מתועלת. הסיבה לכך היא שמעסיקים מעדיפים להימנע מראש מהפסדים כספיים, הנובעים מאותם חוקי העבודה, וכפועל יוצא הם מפלים נשים לרעה בקבלה לעבודה. בשל כך, מעסיק, או אפילו מעסיקה, אשר מעולם העלו על דעתם להפלות אישה רק כי היא אישה, נאלצים להפלות אותה רק מפני שחוקי העבודה הללו מרתיעים אותם מהפסדים בחברות שלהם.

שלא תטעו – אין משמעות הדבר שלאישה לא מגיעים תנאים סוציאליים, חופשת לידה ארוכה דיו והטבות? בוודאי שמגיע. אך התנאים צריכים להתבסס על הסכם עבודה וולונטרי בין המעסיק ובין העובדת. באופן זה, המעסיק לא יניח מראש שהמועמדת שניצבת מולו מתכוונת להיכנס להריון ולהכניס אותו לחובות, אלא יוכל לנהל איתה משא ומתן, התואם הן את הצרכים של העסק והן את הצרכים של המועמדת. גמישות בשוק העבודה היא קריטית על מנת להסיר חלק מחסמי הכניסה של הנשים לתעשיית ההייטק, ולשוק העבודה בכלל.

ביום שבו ייווצר שוויון בין גברים ונשים בניהול משק בית ובנטל ההורות, נגיע גם להתאמה בסוג הצרכים של הנשים והגברים בשוק העבודה – רק אז הפער לא יהיה לרעת הנשים. עד אז יש לעודד יוזמות חברתיות, לא ממשלתיות, בקרב נשים. ההורים שבינינו מחויבים לעודד את בנותיהם להאמין שהן יכולות לעסוק בכל אשר יחפצו, ואנחנו עצמנו נדאג ליצור מערכות יחסים מאוזנות המבוססות על חלוקה שוויונית של נטל ההורות. אם כולנו נעשה זאת, מצבן של הנשים ילך וישתפר על ידי כך שהן יוכלו לבחור בעצמן את מודל המשפחה והתעסוקה המועדף עליהן. אחרי הכל, תעשיית ההייטק זקוקה לכוח אדם מיומן; היא זקוקה ליותר נשים בעלות מיומנות, והיא מוכנה לתגמל אותן כראוי. זו האחריות שלנו, כחברה ערכית, לאפשר זאת, ולא האחריות של הממשלה, אשר החוקים שהיא מחוקקת דווקא פוגעים לעיתים בגמישות התעסוקתית, החיונית כל-כך לנשים.

מדובר בנושא מורכב וכאוב. כשמציגים דעה לא פופולארית, שבבסיסה התנגדות לחוקי העבודה, הדבר עלול לעורר זעם רב בשיח הציבורי. אך חשוב לדון בסוגיה ולהציג את שלל הזוויות כדי להבין את התמונה הגדולה. אני מזמינה אתכם לכנס כלכלה-חברה, אשר מארגנת השלוחה הישראלית של ארגון הסטודנטים הבינלאומי Students for Liberty, שיתקיים ב-26 באוקטובר בתל אביב. הכנס יעסוק, בין השאר, בסוגיות פמיניסטיות-נשיות מנקודת מבט ליברלית וקפיטליסטית. בין הנושאים שבהם יעסוק הכנס: לגליזציה של סמים; מודל הכלכלה האוסטרית; עליית תנועת האלט-רייט; ודיבייט מדיני של ימין-שמאל מהזווית הליברלית. בנוסף, יתקיימו גם פאנלים בנושאי חינוך, צבא מקצועי, אגוריזם ומטבעות קריפטוניים.

פרטים נוספים והרשמה לכנס SFL, והאירוע בפייסבוק.


אנה שנידמן

אנה שנידמן, בוגרת תואר שני בתקשורת פוליטית ומשמשת כמנהלת האזורית בדרום אירופה בארגון Students for Liberty