בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

בדרך ל"עסקת המאה": נתניהו ינווט, ונתניהו...

בדרך ל"עסקת המאה": נתניהו ינווט, ונתניהו יקבע

,
הודעתו הדרמטית של רה"מ, בנימין נתניהו, בערב יום ראשון, בשעת הפריים-טיים, כי הוא נוטל על עצמו לראשונה בקריירה הפוליטית שלו את תפקיד שר הביטחון מצביעה על פריצת דרך אפשרית בתהליכים הגיאו-פוליטיים הטקטוניים המתרחשים מאחורי הקלעים במזרח התיכון ועל כך שרה"מ ממצב עצמו, תוך סנכרון מלא עם מערכת הביטחון וראשיה, כנווט העיקרי של מדינת ישראל בצומת דרכים זה, כאשר הוא נוטל על עצמו סיכון פוליטי ואישי מסוים.

אירועי ההסלמה באזור עוטף עזה וסביבתו מהשבוע שעבר, שפרצו עקב הפעולה הישראלית החשאית שהסתבכה בעומק שטח האויב, נמנעו מלהיהפך למלחמה רחבת היקף אלימה בין ישראל לחמאס והג'יהאד האסלאמי. הסלמה כזו הייתה פוגעת בכלכלה הישראלית ובתיירות הנכנסת לישראל, ומכניסה לקיפאון את יחסי הנורמליזציה הנרקמים מאחורי הקלעים בין מדינת ישראל לציר המדינות הסוני. ייתכן אף שאגב כך הייתה מובילה לעליית מחירי הנפט בעולם, אך ההסלמה הייתה פוגעת בעיקר בסיכויי פרסום "עסקת המאה" של ממשל טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נסיבות אלה מצביעות על האפשרות הסבירה כי הדרג המדיני של מדינת ישראל בראשות רה"מ והדרג האסטרטגי-צבאי פעלו ופועלים בסנכרון מלא, זאת למרות רעשי הרקע הרבים הנשמעים בימים האחרונים לאור התפטרות אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון.

למעשה, התפטרותו של ליברמן סללה את דרכו של רה"מ לראשות משרד הביטחון ומאפשרת לו למצב עצמו באופן רשמי כנווט הראשי של מדינת ישראל וכמי שעל פיו יישק דבר בתקופה מתוחה זו, ללא הפרעות, אך כאמור תוך נטילת סיכון פוליטי ואישי מסוים. בנימתו הנחרצת, הבהיר רה"מ לראשי סיעות הקואליציה שהדבר נכון להתרחש גם באם הכנסת ה-20 תפוזר בזמן הקרוב. ניתן להניח כי רה"מ פועל בתקופה האחרונה בתבונה מדינית, מתוך ראייה כוללת של הרמה האזורית והמעצמתית, כאמור לקראת הפרסום האפשרי של "עסקת המאה" עליה עמל ממשל טראמפ בחודשים האחרונים, תוך גיוס מדינות ערב הסוניות לתמיכה בה. ייתכן ומאחר שרה"מ מבין כי בבית הלבן לא ישכון לנצח נשיא פרו-ישראלי מובהק כמו טראמפ, הוא מעוניין בפרסום "עסקת המאה" ומתואם עם הנשיא בעניין זה ברמה האישית ביותר. מכאן גם החלטתו של רה"מ למנוע אסקלציה רחבת היקף עם חמאס והגי'האד האסלאמי בשבוע שעבר, כאמור במטרה למצות את הכלים דיפלומטיים בכדי לפתור את סוגיית רצועת עזה תחילה, כשלב הראשון של "עסקת המאה", צעד ששר הביטחון היוצא ייתכן וניסה לטרפד.

עם זאת, אין לשלול את האפשרות כי שורשי ריסון התגובה הישראלית להסלמה ברצועת עזה בשבוע שעבר נוגעים לשיקולים נרחבים נוספים, כמו למשל הבחירה של המערכת המדינית והצבאית שלא לכלות את המשאבים והלגיטימציה הבינלאומית בזירה הדרומית בשלב זה, ולהמשיך ולמקד במקום זאת את המאמצים בזירה הצפונית. בכך, תוכל הממשלה לפעול בהלימה לאסטרטגיית ממשל טראמפ, המתמיד במאמצי האכיפה הנחושים כנגד איראן, המתבררים כאפקטיביים. ברקע המצוקה הכלכלית-האיראנית שהולכת וגדלה, ייתכן וישנה היערכות בקרב הנהגת המדינה וראשי מערכת הביטחון לתגובה צבאית של איראן בצפון הארץ ובכלל. ברקע זה, יש להזכיר כי סביר שתקרית הפלת המטוס הרוסי בידי מטוסי חיל האוויר עודנה נוכחת בהוויה הרוסית-ישראלית. לחלופין, אפשר להניח שמערכה רחבה בדרום הייתה פוגעת בניסיונות הממשל האמריקאי לייצר "שקט תעשייתי" לקראת פגישת טראמפ – פוטין, שאמורה להיערך בסוף החודש הקרוב במסגרת פסגת מדינות ה-G-20 בבואנוס איירס.

לסיכום, ייתכן מאוד ובמידה ותכנית ההסדרה לרצועת עזה תמאן לצאת לפועל, תקבל ישראל לגיטימציה אזורית ובינלאומית נרחבת לפעול באמצעים צבאיים כנגד החמאס והג'יהאד האסלאמי. לכן הבהיר רה"מ בדבריו כי נכונו לישראל עוד ימים של מאבק, אשר הוא גמר אומר לקבל על עצמו את מלוא האחריות על ניהולו, תוצאותיו והשלכותיו.


דורון פלדמן

דוקטורנט בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינ"ל באוניברסיטת ת"א. כותב על חוויית הלמידה של מדינות מניסיון העבר ביחסים הבינלאומיים, תמיכה של דמוקרטיות בארגוני מורדים קיצוניים ומדיניות החוץ האמריקאית.