בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

עבדות מרצון: “סוציאליזם דמוקרטי” זה דבר והיפוכו...

עבדות מרצון: “סוציאליזם דמוקרטי” זה דבר והיפוכו

,
אמריקאים צעירים מכנים עצמם "דמוקרטים סוציאליסטים", אולי כדאי לבדל עצמם מסוציאליסטים דיקטטורים, ובכדי לאותת שעבורם חירות פוליטית חשובה לא פחות מצדק כלכלי. אבל המושגים "סוציאליזם" ו"דמוקרטיה" אינם תואמים ואולי אף סותרים.

מקור: סנדי איקדה, FEE.org , 17.03.2016

תרגום ועריכה: עומר גריג

מדוע כל כך הרבה אמריקאים צעירים קוראים לעצמם פתאום "דמוקרטים סוציאליסטים"? נדמה לי שרבים מהם רוצים לבדל את עצמם מסוציאליסטים שאולי היו תומכים במשטרים דיקטטורים כמו בברית המועצות או בסין של מאו; הם רוצים לאותת שעבורם חירות פוליטית חשובה לא פחות מצדק כלכלי.

אבל המושגים "סוציאליזם" ו"דמוקרטיה" אינם תואמים. מטרות הסוציאליזם אולי נשגבות, אבל אמצעיו מטבעם מתנגשים עם הדמוקרטיה. בסופו של דבר, המושג "סוציאליזם דמוקרטי" הגיוני כמו "עבדות מרצון".

דמוקרטיה

"דמוקרטיה"  מתפרשת באופן שונה מאדם לאדם. עבור אחדים, דמוקרטיה היא מטרה בפני עצמה. עבור אחרים, דמוקרטיה היא לכל היותר אמצעי ליצירת ממשלה מצומצמת שתהיה קשובה במידת מה לאזרחיה, או אמצעי להעברת כוח פוליטי בדרכי שלום. לכן, כפי שפרידריך האייק כתב בספרו "הדרך לשעבוד", "דמוקרטיה היא בעיקר… אמצעי תועלתני לשמירת שלום פנימי וחירות הפרט."

דמוקרטיה היא מכשול בלתי-עביר לסוציאליזם.עם זאת, אני חושב שרובנו יכולים להסכים שהמשמעות הרגילה של דמוקרטיה קשורה לרעיונות של הגדרה עצמית פוליטית וחופש הביטוי. באופן זה, אנשים נוטים לחשוב שהדמוקרטיה מגִנה עליהם מאנשים וממוסדות חזקים מהם.

סוציאליזם

גם את המושג "סוציאליזם" ניתן לפרש כאמצעי או כמטרה. יש אנשים המתייחסים לסוציאליזם כאל השלב הבא בתיאוריית "שלבי ההיסטוריה" של מרקס. לפי התיאוריה הזאת, סוציאליזם הוא דיקטטורה של מעמד הפועלים, ותחת סמכותה של דיקטטורה זו כל אדם תורם לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. גרסה מתונה יותר של סוציאליזם יכולה לבוא לידי ביטוי דרך מערכת פוליטית-כלכלית המציבה יעדים שונים, למשל "צדק חברתי" מעל שאיפות הפרט לרווח.

לעומת זאת, אפשר לחשוב על סוציאליזם כעל צורה של קולקטיביזם שמשתמש במערך מסוים של אמצעים – שליטה פוליטית על אמצעי העבודה, הון, וקרקע – כדי להוציא לפועל תוכנית כלכלית רחבת היקף שמפנה אנשים לבצע פעולות שהם אולי לא היו בוחרים לעשות מרצונם החופשי. בצורה זו של שימוש באמצעים קולקטיביסטיים, יש לצורה זו של סוציאליזם הרבה מן המשותף עם פאשיזם, אף על פי שלשתי הגישות יש יעדים שונים זה מזה.

סוציאליזם דמוקרטי

מה קורה כשמנסים לשלב דמוקרטיה וסוציאליזם?

בואו נחשוב מה יקרה אם ממשלה סוציאליסטית תיאלץ לבחור בין שתי מטרות: שוויון גדול יותר בהכנסות, או צדק גזעי. לפני הכול, חייבים להגדיר "שוויון" ו"צדק" באופן ברור שכולם יכולים להסכים עליו. מה נחשב כ"הכנסה"? איך מודדים "יותר" צדק או הכנסה? האם חייבים להגיע לשוויון וצדק מושלמים? ואם מסתפקים בפחות ממושלם, אז עד כמה?

אלה חלק מהשאלות הקשות שרשויות ממשלתיות יהיו חייבות לענות עליהן. רשויות אלה ייאלצו להתמודד עם מספר עצום של מטרות ועדיפויות שהן יהיו חייבות להגדיר, לדרג, ליישם ולנטר. בשעה שנסיבות ישתנו באופן לא צפוי, כפי שלרוב קורה, הרשויות ייאלצו לשנות את התוכנית בתדירות. כדי שהתוכנית תעבוד בנסיבות כאלה, קבוצת מקבלי ההחלטות חייבת להיות קטנה ככל האפשר. לכן, אם רעיון הדמוקרטיה כולל את האידיאלים הליברלים של אוטונומיה ושל ביטוי עצמי, אזי דמוקרטיה מהווה בעיה בלתי פתירה עבור הסוציאליזם.

ככל שהממשלה מתערבת ביותר ויותר אספקטים של חיינו – למשל בהחלטות על רפואה, תזונה, חינוך, דיור, ועבודה – כפי שנדרש במערכת סוציאליסטית, כך הסכמה רחבה בקרב האזרחים הופכת לבלתי אפשרית, ואת תהליך קבלת ההחלטות הפוליטי למסובך ואיטי.

עד כמה יכולה רשות מרכזית, דמוקרטית או לא, לאפשר ביטוי עצמי והגדרה עצמית של אינדיבידואלים בניסיונה לכפות תוכנית כלכלית מקיפה? תכנון רחב היקף דורש דיכוי של תוכניות ושאיפות של אינדיבידואלים, ואת הכפפתם של ערכים אישיים למטרות הקולקטיב. בשיטה כזו, הצורך להגיע וליישם החלטות באופן מהיר ואפקטיבי דורש קבוצה מצומצמת של מקבלי החלטות. המטרה הנעלה של הסוציאליזם – אחווה בינלאומית של עובדים וצדק כלכלי גלובלי, נסחפת הצידה.

אפשר לטעון שהבעיות הנ"ל לא מאפיינות את ה"סוציאליזם הדמוקרטי", הצורה המתונה יותר של הסוציאליזם. זוהי שאלה של מידה. ככל שהתכנון המרכזי גדול יותר והמדינה מעורבת יותר, כך האוטונומיה האישית של האזרח מצטמצמת. יותר סוציאליזם – פחות דמוקרטיה אמיתית.

לכן, סוציאליזם דמוקרטי איננו דוקטרינה שנועדה להגן על ערכים כמו עצמאות, אוטונומיה, והגדרה עצמית, ערכים שרבים בשמאל עדיין מאמינים בהם.  זו דוקטרינה שמובילה את אזרחיה במורד המדרון התלול לעריצות.


קיוונים

kivunim.org.il - מנגישים לכם את הדיון הכלכלי-חברתי העולמי.