בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

על מוות ותחייה בספורט העולמי...

על מוות ותחייה בספורט העולמי

,
כיצד מקרי מוות לאורך ההיסטוריה השפיעו על הטובות שבנבחרות הכדורגל, והאם ניתן להתאושש ממכה כואבת בשורות שחקני הקבוצה.

כתבה זו היא הראשונה בסדרת כתבות על התמודדות עם מוות ספורטיבי. מוות ספורטיבי יכול להיות מוות כלכלי, מנטאלי או פיזי, היום נעסוק באחרון. האם קבוצה שמאבדת חלק גדול משחקניה כתוצאה מאסון, מסוגלת להמשיך להתקיים?

התינוקות של באזבי

בתחילת שנות ה-50 הייתה מנצ'סטר יונייטד שונה מקבוצת הכדורגל המוכרת כיום. היא לא הייתה קבוצה עשירה ומובילה באנגליה, אלא ענייה וחלשה. כפתרון לצרה, החליטה הקבוצה לגייס כישרונות צעירים ורעננים שיתאמנו תחת הנהגתו של המאמן האגדי, מאט באזבי, אלו זכו לכינוי "התינוקות של באזבי". אם היית נתקל במנצ'סטר יונייטד באותן שנים, היית מוצא חבורה של בני 20 וקצת שנלחמו על כל כדור ולא וויתרו לעצמם. ב-1956 התינוקות של באזבי זכו באליפות אנגליה, כאשר גילם הממוצע עומד על 21 שנים. שנה לאחר מכן זכו שוב (עם גיל ממוצע של 22), הישג חסר תקדים עד ימינו אנו. ב-1958 היו אמורים "התינוקות" להגיע להישג שרק 2 קבוצות בעולם הצליחו לעשות לפניהם, לזכות ב-3 אליפויות ברצף. ב-6 בפברואר 1958, בזמן ניסיון המראה, התרסק מטוס במינכן עליו שהו במזל 44 אנשים, "רק" 23 נהרגו. היה זה המטוס של מנצ'סטר יונייטד, מתוכם נהרגו, שמונה שחקנים. באותה עת, העפילה הקבוצה למשחק חצי גמר גביע האלופות, הגביע הנחשק ביותר עבור קבוצה אירופאית, שנה שנייה ברציפות והייתה מועמדת רצינית לזכות בגביע. בזמן ההתרסקות היו למנצ'סטר 11 משחקים רצופים ללא הפסד. דור העתיד של מנצ'סטר יונייטד והכדורגל האנגלי, נעלם באותו יום גורלי. לאחר האסון, הודיע מאט באזבי לאשתו על פרישתו מאימון הכדורגל. אמנם לא מדובר במוות הראשון או האחרון של ספורטאים, אך זהו המוות הקשה ביותר מבחינת מספר ההרוגים ובהשפעתו על הכדורגל העולמי. 50 שנה לאחר מכן, זה יקרה שוב.

עלייתה ונפילתה של שאפקואנסה

באמצע שנות ה-2000 השתתפה הקבוצה הברזילאית, שאפקואנסה בליגה הרביעית בברזיל, והחזיקה בחובות של 1.5 מיליון דולר. זו הייתה קבוצה צנועה בליגה הברזילאית, עד כמה צנועה? תחשבו על הפועל מגדל העמק הישראלית. עבור מועדון בליגה הרביעית, חוב במימדים כאלו עשוי להיות גזר דין מוות. לאחר שספונסר הציל את הקבוצה מאבדון והתחיל את אחד התהליכים המדהימים בהיסטוריה, מצאה את עצמה הקבוצה תוך 6 שנים (ב-2014) בליגה הבכירה ביותר בברזיל. שאפקואנסה אף העפילה לסוּד אמריקנה, המפעל הדרום אמריקאי השני בחשיבותו (המקבילה של הליגה האירופית בדרום אמריקה). כך, רצף של תוצאות תיקו מול יריבות בכירות בהרבה ומאמץ אדיר, הביאו את הקבוצה מהליגה הרביעית להישג בלתי נתפס ב-2016, כקבוצה הברזילאית הראשונה שמגיעה לגמר דרום אמריקאי מזה 3 שנים. "אפשר לזכות בתואר. אף אחד לא האמין בנו, אבל הנה, אנחנו בגמר", אמר השוער דנילו פדייה.

ב-28 בנובמבר 2016 , טיסה 2933 של LaMia Airlines אשר הטיסה את שחקני הקבוצה למשחק הגמר, התרסקה מספר קילומטרים מהעיר מדיין בקולומביה, זאת לאחר שהדלק אזל והמערכות המטוס קרסו. מתוך 81 נוסעים, חמישה בני אדם ניצלו באסון; ‏19 שחקני הקבוצה ומאמנה נספו בהתרסקות. בראיון האחרון לפני מותו אמר המאמן: "זהו הרגע המאושר בחיי, אם אמות מחר, אמות מאושר כי השגתי את כל מה שרציתי בחיי". על אף האנונימיות היחסית של שאפקואנסה, האסון הכה גלים ובכל העולם התאבלו אוהדים על מותם של השחקנים. כ-100 אלף איש הגיעו להלוויה של השחקנים ונעשו עשרות מחוות מרגשות ברחבי העולם. אך כל זה חסר חשיבות בפועל, הקבוצה נמחקה.

ההתאוששות

על אף הטרגדיה שהתרחשה לשאפקואנה, ניכרים סימנים ראשונים לתחייתה, בבקשה של יריבתה לאותו הגמר שהיא מעולם לא התייצבה אליו, להעניק לה את הגביע. מחווה זו בעלת משקל רב כיוון שמשמעותה היא מענק השתתפות במפעל הגדול בדרום אמריקה בשנה שלאחר מכן. כך, אכן הוענק לבסוף הגביע לשאפקואנסה והיא אמנם משתתפת השנה בגביע הליברטדוס. את הסגל היא השלימה בעזרת סיוע ממספר קבוצות שהסכימו להשאיל לה שחקנים ולחזק אותה. אך עדיין מהדהדת השאלה האם באמת אפשר להתאושש מהאסון בסדר גודל כזה? האם יש עתיד לשאפקואנסה? האם קבוצה שאיבדה רוב מוחלט מהסגל שלה באסון מסוגלת להשתקם? להבנתי, כן לאור שני נימוקים חברתיים-היסטוריים.

ראשית, ניתן לראות כי חוג האוהדים של שאפקואנסה הכפיל את עצמו פי 10 מאז האסון, ומקבוצה אלמונית היא נהייתה האנדרדוג המוערץ בעולם. שנית, אפשר ללמוד מניסיון העבר כי ניתן לקום לתחייה, דוגמת ההתפתחויות במנצ'סטר יונייטד. ב-1958 הקבוצה איבדה שחקנים רבים ומי ששרד חווה טראומה אדירה; המאמן האגדי פרש מאימון כדורגל אך כמעט מיד חזר בו מתוך אמונה שעליו להמשיך את המסע אל עבר הגביע שמנצ'סטר מעולם לא זכתה בו. ההתאוששות אמנם לקחה זמן, אבל 10 שנים לאחר מכן, ב-1968, התייצבה מנצ'סטר יונייטד למשחק הגדול בתולדותיה, גמר גביע האלופות למול בנפיקה החזקה פורטוגל, אותו טורניר שעלה בחייהם של 8 משחקניה. את יונייטד הוביל הקפטן, ניצול ההתרסקות וחלק מהתינוקות של באזבי, בובי צ'רלטון. האם שאפקואנסה תתאושש? אפשר רק לפנטז.

 

מנצ'סטר בגמר, 1968:

 


יואב זאבי

דוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה-ביולוגיה בהדגש מדעי המוח מהאוניברסיטה. כיום מורה לסטטיסטיקה ומתמטיקה, וחוקר את בעיית ההסקה הסטטיסטית במדעי החברה. כדורגלן, היסטוריון ומתופף חובב.