בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

ערש הקפיטליזם: הסובלנות הדתית ומודל המדינה המוגבלת...

ערש הקפיטליזם: הסובלנות הדתית ומודל המדינה המוגבלת

,
אריה גרין דן בנושא דרך ג'ון לוק ועד טוקוויל והאייק.

ג'ון לוק ידוע כהוגה דעות, כפילוסוף פוליטי ואפיסטמולוגי ראשון במעלה, ורבים רואים בו נדבך חשוב ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית – הן בתחום הסובלנות הדתית, הן בהגות המדינית והן באפיסטמולוגיה. אלא שהתפתחות הרעיונות של לוק במסגרת המחשבה המערבית רחבה כל כך, שמשימת מיפוי ההשפעות הפכה לא פשוטה כל עיקר. משום כך, ברצוני להתחקות בקצרה אחר השפעותיו של לוק על שני הוגים מאוחרים יותר, שפעלו בתקופות שונות ועסקו בתחומים שונים. הראשון, אלכסיס דה-טוקוויל, נולד כמאה שנה לאחר מותו של לוק והיה בעיקרו סוציולוג; והשני, פרידריך האייק, נולד כמאתיים שנה לאחר מותו של לוק והיה בעיקרו כלכלן.

מתוך תפיסתו הייחודית של לוק, יש לבחון את הגותם של ההוגים המאוחרים יותר – כל אחד במארג המחשבתי הראוי לו ולתקופתו, ומתוך תחום העיסוק האינטלקטואלי המתבקש. רעיונות בתחום ההגות המדינית מקבלים צורה שונה בתקופות שונות ובדיסציפלינות שונות, מפאת ההקשר התרבותי השונה ובשל האווירה הציבורית שבה שרוי ההוגה. משום כך, נוכל לראות כי כאשר טוקוויל סקר את ארצות הברית וניתח את מאפייני החברה האמריקאית – במהלך מסע שביצע במדינה בשנות ה-30 של המאה ה-19 – הוא השווה אותה לחברה בצרפת האריסטוקרטית, שהייתה לו לבית, בתקופת השינויים הרדיקליים שלאחר המהפכה הצרפתית. לעומת זאת, האייק כתב את כתביו בשנים שלאחר השפל הגדול בארצות הברית ולאחר מלחמות העולם, וביקש, אפוא, לתור אחר הפתרונות הראויים לתחלואי החברה שבה חי.

באופן כללי, נוכל לומר שלוק בכתביו המדיניים, ובאלו העוסקים בסובלנות הדתית, מביע עמדות אשר מעידות על צניעות אפיסטמולוגית נורמטיבית. כלומר, יכולתו של האדם לדעת אמיתות ערכיות מסוימות מוגבלת, ומשום כך, אין מקום לכפייה מכל סוג שהוא, שכן מה הטעם בכפיית דבר-מה אשר לא הוכחה נכונותו? מתוך כך, נובע מקומה הראוי של המדינה ביחס לדת, אשר לדעת לוק אין מקומה לכפות אמונות דתיות פרטיקולריות על אזרחיה. עם זאת, ראוי לציין כי לוק מניח שקיימת אמונה דתית מסוימת שהיא אמת בלתי-מעורערת, ובכך מניח את תפיסת האתיאיזם מחוץ לגבולות הלגיטימיות. כאמור, לכל הוגה מארג אמונות וערכים שעליהם התבסס ואווירה ציבורית שסובבת אותו בעת פעילותו. ואכן, בעוד ויכוחים על אופי האמונה הרצוי רווחו מאוד, כפירה באמונה דתית כל-שהיא בתקופתו של לוק באנגליה לא הייתה אפשרות מוסרית לגיטימית בעיניי מרבית הציבור.

ברעיון זה של לוק מגולם עקרון רחב יותר, המבקש לשלול את זכותה של המדינה להתערב בתחומים נורמטיביים נוספים, ואולי אף לשלול התערבות פטרנליסטית באופן גורף. זאת משום שאם, על בסיס הצניעות האפיסטמולוגית הנורמטיבית, אין לדעת באופן בלעדי ומוחלט כיצד יש להתנהג מבחינה ערכית, אין זה מקומה של המדינה לכפות התנהגות ערכית כזו או אחרת.

אלכסיס דה-טוקוויל לא מזכיר את לוק בספרו המרכזי – "הדמוקרטיה באמריקה" – אך הוא מתייחס לארצות הברית בשנותיה הראשונות, כאשר החברה שבה הושפעה מרעיונותיו של לוק, כפי שהתבטאו באופי חשיבתם של האבות המייסדים של ארצות הברית. טוקוויל מתייחס לדת כפי שהוא רואה אותה במארג החברתי בארצות הברית, ולדידו יש באמונה הדתית ערך רב, במיוחד בקרב חברות חופשיות, אשר מביאות את אזרחיהן לכדי סכנת בדידות קיומית תמידית. בעקבות המהפכה הצרפתית, ניתן להבחין כי טוקוויל, בשונה מלוק, כבר אינו רואה בעצם האמונה הדתית דבר מובן מאליו, ומכיר באופציה האתיאיסטית. אלא שבדומה ללוק, הוא תוחם את הברכה שבדת לכזו אשר נובעת באופן ספונטני מהאזרחים, ושולל את הכפייה הדתית של המדינה בתחומי הדת. ההתאגדות הוולונטרית של האזרחים היא תנאי ראשון להגדרת פעילות אזרחית כל-שהיא כמבורכת בעיניי טוקוויל.

פרידריך האייק מזכיר את לוק בהקשר של מיפוי האסכולות האפיסטמולוגיות השונות שבהן דן. לוק, לדבריו, הינו חלק מהאסכולה האמפיריציסטית, ובתוך כך מבקש להבין את המוסדות החברתיים הקיימים (כגון דת), ולאפשר להם להתפתח באורח טבעי, במקום לתכנן אותם מחדש ולסכן בכך את עצם קיומם. ברעיונותיו של האייק מגולמים עקרונות הצניעות האפיסטמולוגית, המורים לאדם להביט בסדר הספונטני הקיים בחברה ולנסות להבין ולשמר אותה, קודם כל, ורק במידת האפשר לנסות ולשפר אותה. האייק מחיל את החירות – שלוק מניח בחשיבה הדתית – על תחומים ערכיים נוספים, ולמעשה מהווה שלב נוסף בהרחבת עקרונות החירות שלוק התחיל לפתח בכתביו.

כאמור, רעיונותיו של לוק בתחומים בהם עסק, במדיניים כמו אלה ההכרתיים, קנו להם אחיזה בחלקים נרחבים מהפילוסופיה המערבית. משום כך, ישנה חשיבות רבה בדיוק דבריו, ובעיון מעמיק בכוונותיו ובעקרונות המנחים אותו. כמו כן, בכוחו של עיון זה להאיר מחדש הוגים שעליהם השפיע לוק, ושהצעידו את רעיונותיו למחוזות חדשים, אשר סביר להניח כי לא העלה על דעתו את אפשרות קיומם. בכוחו של עיון שכזה להוות הבהרה נצרכת בכל הקשור להגות השמרנית – על גווניה השונים – שמהווה מקור לדיונים פוליטיים אקטואליים, ולתפיסת עולם של מנהיגי העולם החופשי.


אריה גרין

סטודנט לתואר ראשון בפילוסופיה, מחשבת ישראל ולימודים הומניסטיים במרכז האקדמי שלם, ובוגר תכנית אקסודוס למחשבה שמרנית.