בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

פוליטיקה רוסית במאה ה-21: שימוש בפרקטיקות קג"...

פוליטיקה רוסית במאה ה-21: שימוש בפרקטיקות קג"ב לפילוג העולם

,
כאשר קהילת המודיעין האמריקאית הסיקה באופן חד משמעי כי רוסיה אכן התערבה בבחירות לנשיאות לשנת 2016 בארצות הברית, בקרב האליטה הפוליטית והכלכלית של רוסיה שררה תחושת שיא בכל הקשור לשיבוש תהליכים דמוקרטיים בעולם החופשי. אך הדרך אל השיא הייתה ארוכה ומורכבת, והחלה שנים מספר לפני שדונלד טראמפ הכריז על התמודדותו מול הילרי קלינטון בבחירות. מאמר זה עוסק במדינה אחת שבה הפיילוט הגיאופוליטי של פוטין נוסה ואף הצליח, ואת מודל הצלחתו ניסה פוטין ליישם גם בארצות הברית.

הפיכתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית הפתיעה רבים, והדהימה בעיקר את אלו ש"חזו בוודאות" את ניצחונה של הילרי קלינטון בבחירות.  אומנם עוד לפני מועד זכייתו של טראמפ, החלו להופיע טענות רבות בנוגע לסיוע שקיבל מגורמים חיצוניים. על פי החוק האמריקני, כל מועמד זכאי לקבל מספר בלתי מוגבל של תרומות כספיות לצורך מסע הבחירות. אך מעבר לכך, ומעבר ליועציו ולמנהלי הקמפיין שלו, נפוצו שמועות שתחילה היו לא מבוססות, כי טראמפ "זכה" להתערבות סיסטמתית ממדינה זרה לחלוטין שמטרתה הייתה לדאוג לאינטרסים שלה בארצות הברית. המדינה שהתערבה בבחירות ארצות הברית לשנת -2016 היא רוסיה, שגרמה לאי-יציבות במערכת הבחירות האמריקנית באמצעות מסע הכפשות מבוקר של המועמדת קלינטון וקמפיין הבחירות שלה, ופעולות האקינג מסיביות לאתרי הבית של הדמוקרטים.

כבר בהתחלה היה חשד כי מישהו מבפנים פועל למען אינטרסים זרים. כיווני החקירה של סוכנויות המודיעין האמריקניות הובילו אל פול מנאפורט – לוביסט בעל שם עולם ויועץ אסטרטגי. קשריו של פול מנאפורט עם הרוסים התבהרו עם פרישתו בחודש אוגוסט מניהול הקמפיין של טראמפ. הסיבה לפרישה היא דיווחים רשמיים שהתקבלו על אודות עבודות הלובי שלו עם הממשל הפרו-רוסי באוקראינה. הממונה על החקירה, החוקר המיוחד רוברט מולר, קיבל רשות מהמחלקה המשפטית לחקור את כל האשמות נגד פול מנאפורט שביצע פשעים על ידי שיתוף פעולה עם נציגי הממשל הרוסי – כחלק ממאמציהם להשפיע על המרוץ הנשיאותי. לאחרונה פורסם כי פול מנאפורט חתם על עסקת טיעון והסכים לשתף פעולה עם החוקרים באופן מלא וכן. מנאפורט הוא דמות מפתח בפרשה זו מכיוון שהוא יכול לשפוך אור על האסטרטגיה של מדיניות החוץ של הקמפיין של טראמפ ועל הקשר עם הרוסים. במרץ-  2017, דיווחה סוכנות הידיעות AP כי מנהל הקמפיין של טראמפ, פול מנאפורט, עבד בחשאי אצל מיליארדר רוסי כדי לקדם את האינטרסים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפני כעשור. אף דווח כי למנאפורט יש אסטרטגיה כיצד לדכא אופוזיציות אנטי-רוסיות במדינות סובייטיות לשעבר, ואוקראינה בפרט. דיווח זה סותר את הצהרות ממשל טראמפ ומנאפורט עצמו לפיהן הוא מעולם לא קידם אינטרסים רוסיים.

האסטרטגיה של מנאפורט כללה השפעה על הפוליטיקה, העסקים, והחדשות בארצות הברית, באירופה ובמדינות סובייטיות לשעבר על מנת להטיב עם הממשל של פוטין – אסטרטגיה זו הוצעה עוד בשנת 2005. תוכניתו של מנאפורט הוצגה בפני אולג דריפסקא (Oleg Deripaska– האוליגרך הרוסי המקורב מאוד לפוטין), ומנאפורט הוחתם על חוזה שנתי בשווי עשרה מיליון דולרים שהם תשלום עבור ביצוע התכנית. בפברואר 2018, פרסם האופוזיציונר הרוסי אלכסיי נבאלני (Alexei Navalny) סרטון תחקיר על האוליגרך הרוסי אולג דריפסקא. העדויות על מעשי שחיתות מצד דריפסקא התגלו לציבור הרחב באמצעות דוגמנית פיתויים הידועה בשם "Nastya_Rybka", שהצליחה לפתות את דריפסקא. בחשבון האינסטגרם שלה יש שלל תמונות יחד עם האוליגרך. היא צילמה ממכשירה הסלולארי את האוליגרך יושב ביאכטה עם סרגי אדוארדוביץ' פריחודקא  (Sergei Prikhodko) – ממלא מקום יושב ראש ממשלת רוסיה. בעבר היה יועצו של פוטין, מומחה ליחסים בינלאומיים ודמות משפיעה מאוד. השאלה המתבקשת היא – מה עושה פקיד בכיר בממשלת רוסיה על יאכטה פרטית של אוליגרך רוסי וחבורת עובדות מין?

לפני כן, כיצד פול מנאפורט קשור לסיפור? מנאפורט הציע לספק לדריפסקא תדרוך (briefing) לגבי קמפיין הבחירות של טראמפ בחודש שלאחר מכן. מנאפורט שלח מייל מתווך שבו הוא מבקש לשלוח הודעה לדריפסקא ,כך דיווחה מערכת העיתון "וושינגטון פוסט". "אם הוא צריך תדרוכים פרטיים אנחנו יכולים לתאם את זה", כך כתב מנאפורט, לפי העיתון, אשר ציטט חלק זה מאימייל שנשלח ב-7 ביולי, 2016.

מנאפורט שירת אינטרסים של דיקטטורים וסוחרי נשק עוד משנות ה-80, אך מה שאותנו מעניין הוא השירות שסיפק לקרמלין – החל משנת 2005 הוא החל לשרת את האינטרסים של הקרמלין ושל פוטין בוושינגטון- ומי ששילם על כך היה דריפסקא. לאחר מכן היה להם עסק משותף, ומנאפורט לקח הלוואה על סך 10 מיליון דולרים מדריפסקא ולא החזיר אותה. ובכן השאלה הנשאלת כעת היא מדוע מנהל הקמפיין של טראמפ מעביר תדריכים פרטיים בנוגע לקמפיין הבחירות בארצות הברית לאיזשהו אוליגרך רוסי?. והתשובה היא: התדריכים בעצם מיועדים לפוטין ולקרמלין, ודריפסקא הוא מעין סוכן מתווך שמעביר את האינפורמציה הזאת לפוטין.

היחסים בין מנאפורט לדריפסקא היו מורכבים: על פי תצהיר שפורסם בשנת 2017, עולה כי דריפסקא תמך כלכלית בעבודת הייעוץ של מנאפורט באוקראינה בשנים 6-2005. דריפסקא ומנאפורט עבדו ביחד גם בפרויקט שתדלנות בארצות הברית בשנת 2006, ובין דריפסקא ומנאפורט נחתם חוזה שנתי על סך 10 מיליון דולרים עבור העסקה, שלדברי מנאפורט "תעזור מאוד לממשל פוטין". כאשר הצטרף מנאפורט לקמפיין טראמפ, עשר שנים אחר כך, היה חייב מנאפורט לדריפסקא 20 מיליון דולרים, לפי התלונות המשפטיות שהגישו עורכי הדין של דריפסקא באיי קיימן וניו יורק. החוב של מנאפורט לדריפסקא משך תשומת לב, כאשר מגזין "האטלנטיק" (The Atlantic) פרסם מספר התכתבויות דוא"ל שהראו כי מנאפורט היה נחוש לנצל את מעמדו הרם בתור מנהל הקמפיין של טראמפ על מנת לפתור את הקונפליקט הכספי הזה עם דריפסקא. על פי דיווחים, כתב מנאפורט דוא"ל לחברו, איש המודיעין הרוסי-אוקראיני לשעבר קונסטנטין קילימניק (Konstantin Kilimnik), ובתוכו הצעה לתת לדריפסקא "תדריכים פרטיים" בנוגע לקמפיין הבחירות של טראמפ. בחודש יוני השנה הגיש החוקר המיוחד מולר כתב אישום נגד קילימניק.

להלן ההתכתבות (מתוך Business Insider) :

"אני מניח שהראית לחברים שלנו את הסיקור התקשורתי שלי, נכון?" – כתב מנאפורט לקילימניק.

"בהחלט" – ענה קילימניק. "כל מאמר".

"האם מבצע OVD נראה?"

גורמי מודיעין לשעבר טענו בפני "ביזנס אינסיידר" כי מנאפורט הציע את התדריכים לדריפסקא על מנת לשלם את חובו כלפיו. החוקרים באו לידי מסקנה כי "OVD" היא התייחסות לשמו המלא של דריפסקא – Oleg Vladimorovich Deripaska.  קילימניק סיפר למנאפורט בדוא"ל מאוחר יותר כי הוא: "שלח הכול לויקטור, אשר העביר את הסיקור ישירות ל-OVD". ויקטור הוא עוזר בכיר של דריפסקא, לפי מגזין "האטלנטיק". קשריו של מנאפורט עם הקרמלין הם כאמור ארוכי שנים. מנאפורט נשכר לראשונה בשנת 2005 על ידי המפלגה הפרו-רוסית של אוקראינה, זמן קצר אחרי התבוסה המשפילה שספג ינוקוביץ' מהליברלים הפרו-אירופיים במדינה האוקראינית. מנאפורט קיבל משרה זו דרך דריפסקא, שהציג אותו בפני אוקראינים עשירים הקשורים למפלגה ולינוקוביץ'. מאמציו של מנאפורט באותה עת הופנו לצורך עשיית דה-סובייטיזציה של הנשיא ינוקוביץ'. באותה עת הריץ גם קמפיין הכפשות אגרסיבי נגד יוליה טימושנקו ((Yulia Tymoshenko, ופתח בפרויקט שתדלנות שאפתני כדי לייפות את ינוקוביץ' בעיני המערב.

מרכז פעילותו של מנאפורט באוקראינה היה קילימניק. קילימניק ניהל את המשרד של מנאפורט בקייב. אז מי הוא קילימניק?  קילמניק הוא מרגל רוסי. מולר אמר לבית משפט בארה"ב כי לקילימניק יש קשרים "אקטיביים" עם המודיעין הרוסי, כולל במהלך הבחירות ב -2016. קילימניק עצמו סיפר לאנשים שלמד אנגלית רהוטה במודיעין הצבאי של רוסיה, ג.ר.ו. ((GRU קילימניק הכחיש את היותו סוכן רוסי, אך לא משנה מה תפקידו, הוא היה קרוב לקרמלין. החוקר המיוחד מולר מתאר את קילימניק כ"מתקן", "מתרגם" או כ"מנהל משרד" של יושב ראש הקמפיין של טראמפ לשעבר – פול מנאפורט. מולר הגיש נגד קילימניק כתב אישום בעוון שיבוש הליכי חקירה (הטעית עדים) משום שסבור כי קילימניק מעורב הרבה יותר ממה שנראה לראשונה בגיבוש אסטרטגיה פרו-רוסית עם מנאפורט – על פי תזכירים פנימיים ורשומות עסקיות שהתקבלו לידי סכנות AP.

כאשר גילה ה-IRI – International Republican Institute במרץ 2005 כי קילימניק עבד עבור מנאפורט, קילימניק פוטר במפתיע, ומאז הוא עבד במשרה מלאה עבור מנאפורט, בה בשעה שהוא מרוויח על בסיס קבוע משכורת חודשית של 10 אלפים דולרים. מה שברור הוא שדריפסקא שכר את חברתו של מנאפורט – וכך הפך קילימניק לשחקן מפתח בפרשה. מהרשומות שבידי התביעה עולה כי קילימניק השתתף בתכנית מוקדמת של מנאפורט שמטרתה הייתה להשפיע על פוליטיקאים מערביים ואמצעי תקשורת מערביים. באופן רשמי, פרויקט המכונה Eurasia21-  יציע חדשות ואנשים מומחים בנושא מדינות ברית המועצות לשעבר. באופן לא רשמי, זה יהיה מבצע תעמולה שמטרתו לכוון את וושינגטון ובירות אירופה "להכשיר צוות של מנהיגים שאפשר יהיה לסמוך עליהם בממשלות הבאות", כפי שנכתב בתזכיר אחד.

התובעים בארצות הברית טענו, כי קילימניק עסק בספרות צללים וכתב מאמר המגן על מנאפורט תחת השם  – Oleg Voloshyn, פקיד ממשלתי אוקראיני לשער. שותפים אחרים של מנאפורט, כולל סגנו ריק (Rick Gates), לא הראו אותה עמידה איתנה כלפי מנאפורט כמו קילימניק. גייטס הודה באשמת סיוע למנאפורט לכבס/להלבין מיליוני דולרים באמצעות חשבונות בנק בקפריסין. כמה ימים לאחר תביעתו של גייטס, טענו התובעים כי- קילימניק ניסה לחבל בעדים כשניסה להשיג אדם הקשור לעבודת השתדלנות של מנאפורט. וכבר באפריל האחרון, קילימניק יצר קשר עם שני עדים בחקירה של מולר מטעמו של מנאפורט, כך על פי תובעת בית המשפט.

המשפט הפלילי של פול מנאפורט בארצות הברית הביא להרשעתם של שותפיו הפוליטיים באוקראינה, היכן שמנאפורט הרוויח מיליונים כהוקרה על פעולותיו. אך משפטנים אמריקאים חושבים כי השלטונות האוקראינים יסרבו להעמיד לדין פקידים כלשהם, מהחשש שלהם להכעיס את דונלד טראמפ – שאת עזרתו הם צריכים על מנת להילחם בבדלנים הרוסים שבמדינתם.  מנאפורט הוא אדם שקרוב מאוד לטראמפ, ולאחרון יש סימפטיה מעטה כלפיו. האוקראינים מפחדים להפסיד את התמיכה של טראמפ, או לעורר קונפליקט בלתי רצוי עם הממשל האמריקאי. אמנם ישנם פוליטיקאים ועורכי דין שהם נגד השחיתות המאמינים כי המידע החדש שנחשף במשפט של מנאפורט לגבי הונאות בנקאיות והונאות מס יפעילו את הרשויות האוקראיניות  לפתוח במשפט פלילי באוקראינה נגד פקידים ואוליגרכים אשר הזרימו כספים בשפע למנאפורט. במהלך המשפט, האוקראינים נדהמו לגלות את היקפי השחיתות של הנשיא הפרו-רוסי לשעבר ינוקוביץ' ומפלגת האזורים שלו – יותר מ-60 מיליוני דולרים לא מדווחים נכנסו לכיסו של מנאפורט באמצעות מערכת מורכבת הכוללת  Shell companies – שהן חברות שקיימות על הדף בלבד והן חסרות משרדים או עובדים כלשהם, אך יש להן חשבון בנק שעוסק בהשקעות פסיביות או רשומות כמחזיקות בנכסים רוחניים, ואוף-שורינג – עסקים שמועברים מחוץ לגבולות המדינה.

ממשלת אוקראינה העכשווית לא יכולה להרשות לעצמה קרע עם ממשלת ארצות הברית. ממשלת אוקראינה תלויה בוושינגטון כמקור לתמיכה דיפלומטית, כספית, וצבאית נגד התוקפנות הרוסית שבשטחה. האגרסיה הטריטוריאלית באזורים המזרחיים של אוקראינה מקבלת גיבוי ממוסקבה ונכון לעכשיו גבתה כבר את חייהם של 10,500 בני אדם. נוסף על כך הקרמלין סיפח את חצי האי קרים מאוקראינה בשנת 2014 תוך התנגדות מצד הקהילה הבינלאומית. ראוי לציין כי ממשלתו של פורושנקו מתאוששת כעת מן ההתחלה הקשוחה עם טראמפ, שמאמין כי פקידים אוקראינים ודמויות פוליטיות העדיפו את יריבתו, הילרי קלינטון.

לפול מנאפורט, הלוביסט והיועץ האמריקאי המפורסם, לא היה עניין רב מדי בויקטור ינוקוביץ'. מנאפורט הביע חששות כבדים כאשר בשנת 2005 הוא הובא על ידי כמה אוליגרכים אוקראינים על מנת לשקם את תדמיתו של ינוקוביץ' לאחר הפסדו בבחירות לנשיאות אוקראינה לויקטור יושצ'נקו  (Viktor Yushchenko), תוך כדי מחאות המוניות המכונות "המהפכה הכתומה".

"ייעודו של ינוקוביץ' כמועמד (הקודם היה ליאוניד קוצ'מה) האדמיניסטרציה הרעיל את הערעור שלו כפי שהדיוקסין הרעיל את הגוף של יושצ'נקו". (מתוך: RadioFreeEurope)

כך כתב מנאפורט בתזכיר, בהתייחסו להרעלה המסתורית שכמעט והרגה את יושצ'נקו ועיוותה אותו קשות. חמש שנים לאחר מכן: ינוקוביץ' זוכה בנשיאות אוקראינה, ומנאפורט זוכה לעבודה חדשה – לצרוב תדמית חיובית של ינוקוביץ' במערב. המאמץ הזה מצד מנאפורט למען ינוקוביץ', והסכומים העצומים ששולמו על כך למנאפורט (60 מיליון דולרים) נמצאים כעת בחקירת מערכת המשפט האמריקאית ושל רוברט מולר. פשעיו הפיננסיים של מנאפורט והתזכיר בנוגע לינוקוביץ' מציעים הצצה לתחבולותיו הפוליטיות של מנאפורט, וממדיהם בהחלט משקשקים את הנשיאות של דונלד טראמפ. מנאפורט הובא לסצנה הפוליטית באוקראינה כאשר המדינה התמודדה עם הנשורת של המהפכה הכתומה משנת 2004. ינוקוביץ' התמודד מול יושצ'נקו בבחירות לנשיאות באותה שנה, אך חשדות להונאה בבחירות גרמו להמונים לצאת לסדרה של מחאות רחוב נרחבות שהתפרסו על פני שבועות. הניצחון הראשון של ינוקוביץ' בוטל מאוחר יותר על ידי בית המשפט והסתיים בכך שהשלטון הועבר לידיו של יושצ'נקו הפרו-מערבי. במהלך הקמפיין, יושצ'נקו חלה על סף מוות וקיבל טיפול בקליניקה אוסטרית, מה שמאוחר יותר כינו גורמים רשמיים הייתה הרעלת דיוקסין (Dioxin).

יושצ'נקו אומץ על ידי המערב בזכות האידאלים הליברליים שלו. ינוקוביץ', לעומת זאת, בא מן האזור דונבאס ( (Donbasהתעשייתי שנמצא במזרח אוקראינה שנחשב קרוב לרוסיה. מפלגתו הפוליטית של ינוקוביץ', מפלגת האזורים (Партія регіонів), כללה רבים מן אנשי העסקים העשירים והחזקים ביותר, שחיפשו דרכים להחזיר את המועמדים מטעם המפלגה לשלטון. בין האוליגרכים הללו היה רינט אחמאטוב, תעשיין מיליארדר ממזרח העיר דונייצק, שנחשב בעיני הרוב לאיש העשיר ביותר באוקראינה (אחמאטוב היה זה שהציג את ינוקוביץ' למנאפורט).  ב-9 ביוני 2005, כתב מנאפורט תזכיר בן 35 עמודים עבור אחמאטוב שבו הוא העביר ביקורות על ינוקוביץ', ניתח את אובדן הבחירות שלו, והניח מפת דרכים לניצחונות בבחירות עתידיות. בתזכיר זה טען מנאפורט כי הגועל שחשו האוקראינים כלפי כהונתו של הנשיא ליאוניד קוצ'מה עזר למשוך כלפי מטה את ינוקוביץ'.

"עוצמת הרגשות האלה היא חזקה מאוד, וכתוצאה מכך, היכולת של ינוקוביץ' לעזור להוביל את הקמפיין נגד האדמיניסטרציה העכשווית לא רק שהיא תיכשל, אלא היא לעולם לא תשיג משיכה כלשהי. המנהיגות שלו בתוך הקמפיין היא ככל הנראה אות המוות של המפלגה והקואליציה אותה הוא מוביל". כתב מנאפורט. (מתוך: RadioLiberty)

מנאפורט אף ביטא בוטות בהערכת עתידו של ינוקוביץ' – "מניתוח שנקבע בסעיף קודם של דו"ח זה, התשובה לבעיה זו ברורה – ויקטור ינוקוביץ' חייב להיות מוחלף", כתב מנאפורט (מתוך : (RadioLiberty. לא ניתן להשיג תגובה של ינוקבויץ' לדברים הללו, מאחר שברח לרוסיה בשנת 2014 לאחר מחאות יורומאידן (Euromaidan) בקייב. עורכי הדין של מנאפורט פרסמו את המסמכים הללו לקראת משפטו של מנאפורט שמואשם בהונאות פיננסיות, שחל ב-31 ביולי השנה (2018). עורכי דיניו מאשימים את החוקר המיוחד רוברט מולר בניסיון להציג ראיות שאינן רלוונטיות למקרה. המסמכים הללו כוללים שמות של יועצים פוליטיים אמריקניים רבים שעבדו עם מנאפורט לאורך השנים. מסמכים אלו כללו גם את השם קונסטנטין קילימניק – שכעת מאמינים כי הוא נמצא ברוסיה. באחד מהראיונות היחידים שנתן,  הוא אמר ל-RadioLiberty כי הוא שוחח באופן קבוע עם מנאפורט במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016.

בחודש ינואר 2006, פרס מנאפורט תוכנית עבור ינוקוביץ' ומפלגת האזורים בראשותו כיצד לזכות בבחירות לפרלמנט האוקראיני. התוכנית בנויה סביב קידום יחסים טובים עם רוסיה. באותה תקופה, אוקראינה ורוסיה ניהלו את מה שנקרא "מלחמת הגז", על אספקת הגז הטבעי של רוסיה לאוקראינה, שרוצה להיפתח לשווקים אירופאיים משתלמים יותר.

"קשר המפתח חייב להיעשות בהתאם לשיפוט הלקוי של הממשלה ועל ההשפעה ההרסנית לא רק [על] הכלכלה האוקראינית אלא ישירות על האינטרסים של העם באוקראינה". (מתוך RadioLiberty).

ככה נכתב על ידי מנאפורט בתזכיר ממוען לינוקוביץ' ואחמאטוב:

"ההודעה תדגיש כי ינוקוביץ' לא יעשה  שיפוט פסול וקולוסלי שכזה ויש לו היחסים עם רוסיה שדרוש בהם על מנת לפתור את הבעיה שנוצרה על ידי יושצ'נקו והצוות שלו".

במהלך השנים הבאות,  הקשר של מנאפורט  עם מפלגת האזורים התהדק והעמיק. בד בבד מנאפורט בנה את קשריו העסקיים עם אוליגרכים רוסיים, ביניהם אולג דריפסקא שעליו דיברתי בהרחבה. אוסיף כי על דריפסקא פועלים סנקציות מטעם ארצות הברית מאז אפריל. בשנת 2009, אוקראינים רבים עייפו משלטונו של יושצ'נקו, בעוד שהמדינה שקועה בקיפאון כלכלי ובשחיתות. ינוקוביץ', ששימש כראש ממשלה בשנים 7-2006, נתפס כחלופה בת קיימא, ומנאפורט עבד כדי לשרוף את הדימוי של יושצ'נקו ואת המסר של מפלגתו. בשלב זה, שותפיו של מנאפורט כללו את סגנו מזה זמן רב ריק גייטס וטאד דווין (Tad Devine) שניהלו מאוחר יותר את מסע הבחירות לנשיאות של הסנטור ברני סנדרס. בבחירות פברואר 2010, הביס ינוקוביץ' את הלאומנית הלהוטה יוליה טימושנקו. מנאפורט היה נרגש מהניצחון.

"לאחר עבודה על קמפיינים במשך 35 השנים האחרונות, הניצחון הזה יהיה בראש הרשימה מבחינת הסיפוק". (מתוך: RadioLiberty)

כתב מנאפורט לצוות שלו לאחר שוועדת הבחירות המרכזית באוקראינה הודיעה רשמית כי ינוקוביץ' הוא הזוכה.

דואר אלקטרוני שנכלל במסמכי בית המשפט הראה שדווין (Devine) כתב את נאום הניצחון בבחירות של ינוקוביץ', אשר, לפי הקובץ, נקרא "התחלה חדשה לאוקראינה". מאמציו של מנאפורט השתלמו גם בבחירות לפרלמנט בשנת 2012, שבהן מפלגת האזורים זכתה ברוב המכריע של המושבים. ב-2 באפריל 2012, גייטס יצר קשר עם דווין ושני יועצים פוליטיים אחרים וביקש מהם לחזור לעבודה.

"ג'נטס" (כינוי מקוצר לג'נטלמנים) כתב גייטס, "אני מקווה שכולם בסדר. הגענו שוב לנקודת הזמן שבה אנו צריכים לנטוש את כל העבודה הפוליטית של ארצות הברית לטובת המדינה האהובה ביותר על כולם – אוקראינה" – דווין סירב.

בעקבות הניצחון של ינוקוביץ' בבחירות, הוא פנה לתקן את הקרעים עם רוסיה. הוא גם נקט בהתנגדות כלפי יריביו הפוליטיים, כולל את טימושנקו, שהורשעה ב-2011 ונכלאה – משהו שבעיני רבים נבע ממניעים פוליטיים. ככל שהביקורת מצד המערב גברה, ינוקוביץ', בעזרתו של מנאפורט, ניסה להצדיק את התיק נגד טימושנקו. מנאפורט גייס את עזרתם של כמה פוליטיקאים אירופיים רבי השפעה כדי לקדם את ממשלת אוקראינה בראשות ינוקוביץ' בוושינגטון ובבריסל. ב-21 בפברואר, בתזכיר שנועד לינוקוביץ', כתב מנאפורט כי: "האלמנטים של פרויקט הבסבורג הוכיחו מאוד את יעילותם בהתמודדות מול האיחוד האירופי".

מנאפורט המשיך:

"המפתח להצלחות אלה הוא שהמשתתפים הם מנהיגים אירופיים משמעותיים הנחשבים אובייקטיבים לגביי אוקראינה. זה אפשר להם להציג את נקודת המבט שלהם ללא כל אינטרס עצמי לכאורה, ובכך להעניק להערותיהם יותר משקל והשפעה".

הוא אף מראה כי המאמץ שלו התרחב לארצות הברית –

"קבוצת הבסבורג תעשה גם סדרה של אירועים בין מרץ למאי בוושינגטון שתפקידם לשנות את הרטוריקה הציבורית המכוונת לאוקראינה, אך גם להשפיע על גורמי מפתח בממשל ארצות הברית באמצעות פגישות פרטיות שייערכו ברמות הגבוהות ביותר".

בהמשך נכתב על ידו:

"זה יכלול נאומים גדולים ומרכזיים, השתתפות באירועים מרכזיים ופגישות עם בכירים אמריקנים, כולל מזכיר המדינה ג'ון קרי, וחברים אחרים באדמיניסטרציה", – הוסיף מנאפורט.

עבודתו של מנאפורט עם קבוצת הבסבורג בולטת במיוחד בתיק הפלילי השני שחוקר מולר, אשר ממתין בבית המשפט המחוזי של ארה"ב בוושינגטון. בעוד שהמשפט שנפתח נגדו ב-31 ליולי, מתמקד בפשעים הפיננסיים שלו לכאורה, ותיק וושינגטון די.סי מתמקד בטענות האשמה כי מנאפורט נכשל כשניסה להירשם כסוכן זר בארצות הברית כשעבד עבור מפלגת האזורים האוקראינית. מנאפורט וסגנו לשעבר, ריק גייטס, שילמו לנציגים של הבסבורג כדי "לנקוט עמדות אוהדות כלפי אוקראינה, כולל פעולות שתדלנות (Lobbying) בארצות הברית", כך על פי כתב האישום שהוגש בפברואר. בכתב האישום נטען גם כי מנאפורט וקילימניק ניסו להוציא אל הפועל תכנית לחטיפת עדים, בניסיון להשפיע, לעכב ואף למנוע את עדותם של שני אנשים בעלי ידע לגבי פועלה של קבוצת הבסבורג.

להלן פירוט תוכניתו של מנאפורט במספר נקודות:

  • שכתוב ערכים בויקיפדיה על מנת להשמיץ יריב מפתח של נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ'.
  • הקמת צוות חשיבה מזויף בעיר וינה על מנת להפיץ נקודות מבט חיוביות התומכות בינוקוביץ'.
  • יצירת בליץ תקשורתי מכוון לקהלים ספציפיים באירופה וארצות הברית.
  • לתדרך עיתונאים ימניים מהעיתון [1]Breitbart כיצד עליהם לתקוף את קלינטון כאשר היא הייתה מזכירת המדינה.

 

אסטרטגיית אוקראינה של מנאפורט התבססה על מאמצים מאוחרים יותר מצד הקרמלין ושל מפעל הטרולים שלה להשתמש בפייסבוק וטוויטר כדי להכפיש את קלינטון ולעזור לטראמפ לנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016. רוברט מולר, יועץ מיוחד החוקר את טענות הקנוניה בין טראמפ לרוסיה, הגיש כתב אישום נגד מנאפורט במספר סעיפים. בין היתר הואשם מנאפורט בהלבנת רווחים מעבודתו כלוביסט באוקראינה, עבודה שבוצעה על פני תקופה של עשור עבור ינוקוביץ' ומפלגתו. מולר מאשים את מנאפורט גם עבור גיוסו פוליטיקאים אירופים בדימוס על מנת לבצע שתדלנות מטעמו של ינוקוביץ', ושילם להם יותר מ-2 מיליון אירו (1.74 מיליון ליש"ט או 2.45 מילון דולרים) באמצעות חשבונות אוף-שור. בשנת 2011 אישר מנאפורט אסטרטגיה חשאית שנועדה להכפיש את טימושנקו בחו"ל. אלן פרידמן, לשעבר כתב ה"וול סטריט ג'ורנל" וה"פייננשל טיימס", שבסיסו באיטליה, היה המוח של הפרויקט הזה. פרידמן הואשם בעבר בהסתרת עבודתו כשתדלן בתשלום.

ביולי שנת -2011, שלח פרידמן למנאפורט מסמך סודי בן שישה עמודים בשם: "אוקראינה – מפת דרכים דיגיטלית". מסמך זה הניח את היסודות לביצוע דקונסטרוקציה לתדמיתה של טימושנקו באמצעות קטעי וידאו, מאמרים ומדיה חברתית. מנאפורט העניק לתכנית הזאת אור ירוק, כך לפי מקורות לשעבר בממשל האוקראיני. התוכנית של פרידמן הייתה שאפתנית ביותר – היא כללה הפקה של קטעי וידאו אנונימיים שתקפו את טימושנקו והשוו אותה למנהיג האופוזיציה השיכור בוריס ילצין (Boris Yeltsin). "מרחב המדיה החברתית מציע הזדמנויות נהדרות ליצור אשמה על ידי כשלים לוגיים", כתב פרידמן במסמך (לפי ה-Guardian הבריטי). פרידמן המשיך: "אנחנו יודעים שקיים וידאו של טימושנקו, שבו היא מבטאת כמה מטענותיה השערורייתיות בבית המשפט…אפשר להציף את המרחב החברתי בסרטון הזה כדי לחזק את הרושם שהיא פזיזה ומפגינה חוסר מדינתיות במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע היא זדונית ואנטישמית". (ציטוט מתוך הגרדיאן הבריטי). "משתמשי טוויטר, כולל אלו "הידועים לנו" יכולים לעשות Retweet לתוכן עוין לטימושנקו". "מפת הדרכים" כללה אתר אינטרנט, בלוגים ו– Blast Emails (כלים שנמצאים בידי ארגונים גדולים, המאפשרים להעביר מסרים לתומכים באופן מהיר ואפקטיבי כדי לקדם פעולה כלשהי) שנשלחו לקהל ממוקד באירופה ובארצות הברית. סעיף אחד במפת הדרכים הזאת נקרא Black Ops. כך נאמר: "זה יכול אפילו לכלול דף ויקיפדיה שניתן בו דגש על המשפט והשחיתות של טימושנקו, ובכך להכפיף את השיח הציבורי עליה ולשנות את הטון".

בנוגע לשאלה האם פרידמן נרשם למשרד המשפטים האמריקני, פרידמן אמר כי מעולם לא עבד כלוביסט עבור אוקראינה. הוא הוסיף: "מעולם לא נרשמתי כסוכן זר כי מעולם לא הייתי אחד". פרידמן טען: "הייתי איש תקשורת, עושה יחסי ציבור באירופה עבור לקוח, בדומה לעשרות חברות יחסי ציבור בלונדון שעובדות עבור מגוון רחב של ממשלות". המסמכים מראים כי פרידמן דיווח ישירות לקייב. באביב 2012 סיפר פרידמן לשר החוץ קונסטנטין גרישצ'נקו (Konstyantyn Gryschenko), כי הוא "יצר עשרות דעות/ראיונות/מאמרים שיועדו להדפסה ולטלוויזיה. המפתח לאסטרטגיה זו הייתה קצובות חשיבה מזויפת, ה-CXSSR המתפרש כ"המרכז לחקר הרפובליקות הסובייטיות הסוציאליסטיות לשעבר. המרכז הוקם בגיבוי מלא של מנאפורט. פרידמן השתמש במרכז הזה כדי לפרסם עשרות מאמרים חיוביים על ינוקוביץ'.

באפריל 2012 שלח פרידמן מסמך נוסף "חסוי ביותר" בן שני עמודים למנאפורט. המסמך פרס תוכנית מתוכננת להשיק "אתר אינטרנט מיוחד" בשם "תיקי טימושנקו" (Tymoshenko Files). האתר יתיימר להיות שייך לאינה בוהוסלובסקה (Inna Bohoslovska) – סגנית בממשלת אוקראינה, מבקרת של טימושנקו. למעשה תפקידו של פרידמן היה "להכין דברים בדיסקרטיות, ליישם ולתחזק" את האתר, כך לפי המסמך. האתר כלל בלוגים ונובלות. כשנשאל על האתר, פרידמן אמר שהוא מעולם לא כתב בו "כל תוכן".

תכתובות אימייל שנראו על ידי הגרדיאן מראים דפוס אינטראקציה קבוע שהתקיים בין מנאפורט, פרידמן, גייטס, קילימניק, ופקידים אוקראינים נוספים. גייטס, שהמשיך לעבוד עם מנאפורט על קמפיין הבחירות של טראמפ ב-2016, כתב כמה הודעות. בפברואר השנה (2018) הסכים גייטס לשתף פעולה עם מולר. פרידמן אישר כי נפגש עם מנאפורט וגייטס, אך אמר כי עשה זאת "משום שהלקוח ביקש ממני". המבצע התקשורתי של מנאפורט כלל התקפות על קלינטון. באוקטובר 2012 שלח גייטס אימייל למנאפורט ופרידמן, וצירף מאמר שכתב העיתונאי בן שפירו. כותרת המאמר באתר Breitbart הכילה ביקורת על תמיכתה הציבורית של קלינטון בטימושנקו, שלאחרונה חתמה ברית אלקטורלית עם מפלגת הימין הקיצוני – [2]Svoboda Party. הכתבה ציינה "מנהיג" יהודי כלשהו שהאשים את קלינטון באופן אנונימי ביצירתו של "פרנקנשטיין ניאו-נאצי". גייטס כתב: "רבותיי – הנה החלק הראשון של סדרת מאמרים שיגיעו כאשר אנו ממשיכים לבנות את המאמץ הזה. אלן, אתה מקבל את מלוא הקרדיט על הערת פרנרנשטיין".

ההתפתחות האחרונה והמעניינת ביותר עבורי פורסמה לפני כחודש ימים (בחודש ספטמבר) החושפת כי לתעלול המסובך והמורכב הזה לשחק בגיאופוליטיקה יש שותף ישראלי בכיר שתרם למעשי הנוולות והפשעים הבינלאומיים.  להלן הכותרת מעיתון "הארץ":

סגנו של ליברמן ב-2012: "לא הכרתי את הודעת משרד החוץ נגד טימושנקו, חייבים לחקור."

דני אילון, שהיה סגן שר החוץ, טען בריאיון לרדיו 103fm כי מעולם לא נתקל בהצהרה נגד מנהיגת האופוזיציה האוקראינית, הוסיף כי הוא לא מבין מדוע פורסמה רק ברוסית וציין: במקרים אחרים נזהרו גינויי אנטישמיות ולא הזכרנו שמות.

סגן שר החוץ בשנת 2012, דני אילון, טען כי לא ידע על ההצהרה שפרסם המשרד באותה השנה נגד מנהיגת האופוזיציה האוקראינית יוליה טימושנקו, שפורסמה רק בשפה הרוסית. עוד אמר כי מדובר בהודעה חריגה מאוד, הן מאחר שפורסמה רק ברוסית והן מאחר שהיא מכוונת ספציפית לטימושנקו. דבריו נאמרים בצל פרסום כתב האישום נגד מנהל הקמפיין לשעבר של טראמפ, פול מנאפורט, שבו צוין כי האחרון יצר קשר עם "בכיר ישראלי" במטרה לפגוע במעמדה של טימושנקו. במסמך לא מוזכרת זהותו של הבכיר הישראלי, – אולם באוקטובר 2012, במקביל לעבודתו של מנאפורט, פרסם שר החוץ דאז אביגדור ליברמן הצהרה רשמית שתואמת את מה שמתואר בכתב האישום נגד מנאפורט. ההצהרה צוטטה במספר כלי תקשורת אמריקאים. ליברמן הכחיש כל קשר לעניין, ומסר כי הוא מעולם לא שוחח עם מנאפורט או פגש אותו.

עוד אמר אילון:

"ההשחרה של טימושנקו לא הייתה אינטרס של מנאפורט, מנאפורט הוא שכיר. זה היה אינטרס של פוטין. למה? הכול ברור: הוא רצה שינוקוביץ' ימשיך לשרת את מטרותיה של רוסיה. היה חשש פה שטימושנקו מהאופוזיציה תגבר עליו, וזה, מבחינת פוטין, היה קו אדום". הוא קרא לחקור את המהלך, ואמר כי "ההודעה מתאימה אחת לאחת למה שמנאפורט ביקש, ואחרי זה, לא רק זה, אני מבין מהתקשורת שהוא מתגאה במיילים שההודעה הזאת שיצאה והופצה במדיות חשובות בארה"ב ואומר 'הנה, עשינו את זה'. אז כמובן שצריך לחקור את זה".

לדעתי, מעורבותו של ליברמן בפרויקט של מנאפורט להגן על אינטרסים רוסיים בינלאומיים איננה מופרכת. לאור העובדה כי ב-2014 לא יצאה אף הודעה רשמית בעניין האגרסיה הרוסית באוקראינה וסיפוח חצי האי-קרים. ישראל נמנעה להביע עמדה חד משמעית בנוגע למשבר שיצרה רוסיה באירופה. ליברמן ידוע כתומך רוסיה, ואף ניפגש לא מעט פעמים על שר החוץ לברוב, שלו יש מוניטין של שקרן מקצועי ואיש חמקמק, ועם פוטין השקרן בכבודו ובעצמו. ליברמן, בתור שר החוץ לא יכול היה לפספס הודעה מסוג זה, וגם אם כן הרי שמדובר במחדל ובחוסר מקצועיות מצדו.

לסיכום הדברים הידועים עד כה מחקירה מתמשכת – ברור כבר מן ההתחלה כי אוקראינה היא קורבן לפעולה נבזית רחבת ידיים מבית היוצר של הקרמלין. מצדו של מנאפורט, פרשה זו מוכיחה עד כמה רחוק הוא היה מוכן ללכת כדי להסתיר את היחסים הפיננסיים שהוא בנה עם האוליגרכים הרוסים והפרו-רוסים בעת שעבד באוקראינה במשך למעלה מעשור. מנאפורט הוא שקרן מקצועי, פוליטיקאי לא ישר וחסר רחמים, ומעשיו מטילים אור חדש בכל הקשור להתערבותה של רוסיה בבחירות ארצות הברית ב-2016, וחזרותיו התדירות של מנאפורט, שלקמפיין טראמפ לא היה כל קשר עם רוסיה מתבררות כעת ככוזבת. ומצדה של רוסיה, פרשה זו חושפת את הזדוניות של הממשל הרוסי בכל הקשור לשינויים גיאופוליטיים שליליים שהעולם כולו חווה בעקביות מאז שפוטין עלה לשלטון. הניסיונות להשפיע פוליטית במדינות זרות חוצה כל דמיון וגבול אפשרי של סולידריות הדדית בין המדינות ומהווה הפרה בוטה וברורה מאוד של כל חוק פנימי ובינלאומי. הפעם לא מדובר ב"פטריוטים רוסים, טטארים, אוקראינים או יהודים", כפי שהתבטא בעבר פוטין בנושא, אלא מדובר באנשי ממשל רוסיים פעילים שמוציאים לפועל את תוכניתו של פוטין בדרכים לא לגיטימיות. בסופו של דבר החקירה של האמריקאים תוביל אל האדם היחיד שמקבל החלטות ברוסיה, והוא ולדימיר פוטין. קשה לצפות את תגובתה של ארצות הברית, מעבר לחבילת סנקציות נוספת ובידוד פוליטי של רוסיה, אך ברור כי יחסים בין שתי המדינות עלולים עוד להתדרדר.


לירן גולדווין

בוגר פילוסופיה, כותב על תרבות ורומנטיקה. מתעניין בפרשנות ועיון ביקורתי של נושאים מדיניים-חברתיים.