בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

ריאיון עם שיראל ללום: "פחות מ-15 מנדטים למפלג...

ריאיון עם שיראל ללום: "פחות מ-15 מנדטים למפלגת 'זהות' בבחירות זה כישלון"

,
ריאיון עם שיראל ללום, אחת הדמויות הצעירות והפעלתניות והצעירות במפלגת 'זהות'.

העם נקרע לחתיכות וזה לא כי אנשים רעים ונוראיים זה כי אין חזון שיאחד. בקום המדינה המחלוקות היו חריפות יותר, אבל היה חזון, היום אין והמבוגרים כבר מיואשים; הם מסכימים ברובם עם 'זהות' אבל אומרים 'לא יכול להיות שזה אמיתי, זה טריק, אתם לא תעברו. אין לכם סיכוי. אתם משקרים.

ללום מתגוררת ביישוב פסגות בבנימין, ומשמשת כמנהיגת הנוער ורכזת מדיה 'זהות' נוסף על הפעילות במטה המפלגה בבנימין. ללום היא גם העוזרת הפרלמנטרית (העתידית) של נדב חלמיש, אחד מהמתמודדים הניצים והבולטים במפלגה. נוסף לכך, היא מנהלת מיזמים וקמפיינים מגוונים, כדי להביא לנסיקתה של 'זהות' בבחירות הקרובות. בריאיון זה שיראל מספרת על פעילות הנוער הנרחבת והחשובה במפלגה, מדוע היא כה בטוחה בהצלחתה של 'זהות' בבחירות הבאות, דעתה הנחרצת כלפי כוכבת התקשורת החדשה – אורלי לוי-אבקסיס, למה ליבה נשרף בעלייתה האחרונה להר הבית ועל החזון שמסרב לדעוך – אל עבר המדינה היהודית האולטימטיבית. הנוער הלוחמני של 'זהות' בריאיון ישיר וחסר פוליטיקלי קורקט.

אשמח שבתור התחלה תספרי לנו על הפעילות הענפה שלך במפלגת 'זהות' כמנהיגת הנוער?

כרגע אנחנו עוסקים בכמה תחומים במקביל, בקרוב נעמיד דוכנים בהפגנה של התנועה הליברלית החדשה מול ההסתדרות ב-1 במאי ובריקוד דגלים ביום ירושלים, וכמובן הדוכנים בימי שישי כל אחד במטה האזורי שלו. נוסף לכך אנחנו כבר מתכננים במישור החברתי אירוע פתיחת קיץ. היה לי חלום פעם ליצור פורמט של התנדבות משותפת של בני נוער חילונים, דתיים וחרדים יחד אך זה עדיין לא הבשיל.

אבל האמת היא שאין פורמט מוצלח ב'זהות' הפועל לאחד ולחבר את חלקי העם, ואני כבר מחכה מאוד למפגש מהסוג הזה. תכננו גם לעתיד התנדבות משותפת של נוער זהות. אחת הסיבות לכך היא כדי להביא את האמירה הברורה שלנו שקפיטליזם אין משמעו לנטוש את העניים, אלא להיפך; בקהילות היהודיות בגלות הארוכה לא היה עני שישן ברחוב, אין דבר כזה ביהדות, אבל מתוך בחירה אמיתית – לא גזל סוציאליסטי.

כמו כן, אני מופקדת כמובן על הנושא הקרוב לליבי שהוא המדיה, ומרכזת את כל פעילות המדיה של הנוער. גרמתי למטה של זהות לפתוח אינסטגרם וגם פתחנו אינסטגרם של נוער זהות שהוא לגמרי הצלחה מבחינת המצטרפים דרכו. הגרפיקאים של המטה הוציאו עבורנו לוגו מקצועי לנוער. זה מאוד חשוב שהדף של הנוער למשל, לא ייראה כמו אחד מעשרות התאים או המטות במפלגה כי הנוער הוא לגמרי תנועה בפני עצמה בתוך המפלגה.

כמו כן, מבחינת הבחירות יש לנו רשימות תפוצה וגיוס של בני נוער מכל הארץ ואנחנו בונים תשתית חזקה שתהיה מוכנה להוביל את הניצחון הקרוב של זהות בבחירות. אני מאמינה שאת השינוי צריך להוביל הנוער. הקושי הגדול של זהות הוא התמודדות עם ציבור יהודי מיואש שכבר אינו מאמין באף מנהיג ולא חושב שיש חזון; חלק מחכים לבית מקדש שייפול מן השמים, חלק אחר בדרך להוציא דרכון גרמני, וכל השאר נלחמים וצועקים זה על זה כמו שכתב שלמה המלך שהיה החכם מכל אדם "באין חזון יפרע עם" (משלי כט, יח).

העם נקרע לחתיכות וזה לא קורה כי אנשים רעים ונוראיים אלא כי אין חזון שיאחד. בקום המדינה המחלוקות היו חריפות יותר, אבל היה חזון, היום אין והמבוגרים כבר מיואשים; הם מסכימים ברובם עם 'זהות' אבל אומרים 'לא יכול להיות שזה אמיתי, זה טריק, אתם לא תעברו. אין לכם סיכוי. אתם משקרים'.

מרטין לות'ר קינג עמד על במה בוושינגטון ואמר 'יש לי חלום', אני לא יודעת כמה אנשים מסתכלים על העתיד היום וחולמים, גם הנוער שם אבל אנחנו נוציא אותם משם, אנחנו נתחיל לדבר על תקווה; בבחירות הקרובות הנוער יוביל, כי הם העתיד והוא שייך לנו.

'זהות' היא מפלגה אידאולוגית עם חזון עמוק ומצע מושקע, אבל במציאות, הכוח הפוליטי שלה נראה עדיין חלש כדי באמת לבצע את השינוי שהיא מייחלת לו. מה מניע אותך ואת חברייך להאמין שזהות מסוגלת בבחירות הקרובות, להתגושש בכבוד עם ענקים כמו 'הליכוד', 'הבית היהודי' או 'יש עתיד'?

המציאות. בצורה פשוטה יש חוק שמתקיים במציאות, שבה כל כוח שעולה בעולם מגיע לנקודת השיא שלו ומשם הוא מתנפץ כמו גל. הפרוגרסיביים מצד אחד והבריחה של העם היהודי ממי שהוא ומהייעוד שלו מצד שני. המציאות הזאת שבורחת מאמת וממשמעות היא נשברת, זו תופעה עולמית; היא נופלת. אני מסתכלת על טראמפ באמריקה, מקרון בצרפת, הם לא היו נבחרים לפני 5 שנים, היו צוחקים להם בפנים, זה לא היה קורה. המציאות השתנתה, אופן החיים התקועים חסרי האמת של הפוסט מודרניזם בציביליזציה המערבית כולה כבר עבר את התפוגה כמו כל אידיאולוגיה או כוח או תרבות שבשונה מעם ישראל, העם שנגע בנצח – כפופה לחוקי ההיסטוריה.

המשחק השתנה כי המציאות למטה השתנתה, הכללים השתנו וב'יש עתיד' וב'ליכוד' מן הסתם כבר יודעים את זה כי סקרי עומק שהם עצמם עשו הראו על מספר דו ספרתי. ברדוגו אמר את זה בהלם מוחלט בשידור חי בגלגל"צ, והמטה שלנו גם ראה את הסקרים האלה; העניין הוא לא להיאבק במפלגות אחרות אלה לתת לעם תקווה. אנחנו לוקחים קולות אפילו מהרשימה הערבית, יהדות התורה ומרצ ככה שהולכים לתקוף אותנו מכל הכיוונים. כרגע רק פעילי עוצמה (לישראל) כועסים על הקולות שאנחנו לוקחים להם, בקרוב יהיה מעניין כשגם המפלגות הגדולות ייכנסו למרדף אחרי הקולות שלנו. הדאגה שלי היא לגמרי לא זו, אלא בעיקר מה יקרה כששופטי בג"ץ לדוגמה יגלו שאנחנו באמת מתכוונים לקיים את מה שהבטחנו.

אריה יואלי, עיתונאי מאתר 'סרוגים', מתייחס פעמים רבות ברשת החברתית ליכולתה השברירית של 'זהות', לטענתו, להגשים את הפתעת הבחירות שהיא מייחלת לה. אולי בכל זאת יש טעם בדבריו?

אם כל הכתבים בארץ היו כמו אריה יואלי היינו מגיעים לעשרים וחמישה מנדטים ולא לחמישה עשר, ונדב היה עוקף גם את גלעד אלפר בפריימריז הפתוחים. אחד הכישורים הכי מוצלחים של נדב הוא היכולת שלו להוציא עיתונאים מסוג מסוים מדעתם. בעוד ששאר התקשורת עושה הכול כדי שלא נהיה בשיח בכלל, אנחנו זוכים ליופי של כותרות ראשיות בסרוגים, על זהות בכלל ועל נדב חלמיש בפרט. הטעם של הדברים שלו (יואלי) הוא ייאוש, גם כשפייגלין ירכיב את הממשלה הוא ימצא דרך להגיד בלתי אפשרי.

לפני חודש פלוס, הופיע על שער עיתון 'ידיעות אחרונות' של יום שישי, כותרת מפרגנת על אורלי לוי-אבקסיס ומפלגתה החדשה. מדוע לדעתך יו"ר 'זהות', עם כל הניסיון, הוותק וההשקעה, עדיין לא מככב בכותרות המיינסטרים של התקשורת הממוסדת?

במצע של זהות מופיעות המילים להפריט את התקשורת. לא מבינה למה מחפשים אותנו בכלל בסקרים האלה שהם תעמולה בגרוש. אורלי לוי לגמרי שייכת לממסד הזה ששולט כאן שבעים שנה עם הצלחת והקרובים לה. התקשורת מעריצה אותה כמו עם כחלון. יהיה מעניין לראות אותה ואת אלפר יחד בכנסת; זה מסוכן כמו לשים את מרזל ליד חנין זועבי.

באחד הפוסטים האחרונים של פייגלין, הוא ביטא התייחסות מכבדת לאנשי 'עוצמה לישראל', אך טען שהם גורמים נזק, בכך שהם לא חושבים בכיוון 'מהפכני' אלא 'נקודתי'. אך האם גם פייגלין בעצם, ביצע את אותו קונספט, ביציאתו ממפלגת שלטון העם החזקה (ליכוד) וביצירת מפלגה טרייה שספק אם היא חזקה דיה מבחינה אלקטורלית כדי להביא למהפכה שהוא דיבר עליה?

יש לי רק דבר אחד להגיד למי שקורא את הדברים, המהפכה מתחילה מהלב שלך. אם אתה מאמין שיש דרך לשנות, אתה תאמין שיכולים לתקן. תפסיק עם משפטים כמו 'יש כאן הכי פחות הרוגים' ו'יכול להיות יותר גרוע', תפסיק לפחד ותתחיל להאמין. אנחנו בנינו מפלגה ונתנו לך בפעם הראשונה את הבחירה לא בין 'או אנחנו' לבין 'הם', "לא משנאת המן אלה מאהבת מרדכי".

עכשיו זה תלוי בך, זאת המדינה שלך, איכות החיים שלך, הדם שלך ואם אתה חי בלב הארץ אז כנראה גם הבית שלך. החיים שלך יכולים להשתנות. ואתה יכול להמשיך לשיר 'פיגוע כל יומיים החיים שלנו תותים' ולפחד, לא לפחד מהדרך הארוכה, לפחד מהדרך הקצרה. ספויילר, הליכוד כבר עבר את השיא שלו עם עד המדינה האחרון, מכאן זה רק למטה, וכשביבי כבר לא יהיה שם, היחידים שיעמדו במגרש מול לפיד יהיו אנחנו.

בכוונתך להיות עוזרת פרלמנטרית של מר נדב חלמיש, אם ייבחר לרשימה לכנסת. בריאיון שערכתי עימו ובבמות אחרות הוא מתעקש שזהות תקבל 15 מנדטים. את גם שותפה לשאיפה הנועזת הזאת, או שאת בכיוון צנוע יותר?

פחות מחמישה עשר מנדטים זה כישלון, זה אומר שהעם שלנו בחר בכלא, פחד מדי שזה 'או אנחנו או הם', זה אומר שהם לא בחרו בתקווה אלא רק ברצון לשרוד שוב. לא באנו להשפיע ולהזיז איזה בורג במערכת שלוקחת אותנו לשום מקום; אנחנו בזהות כדי לנצח עד הסוף. אם אתה מדבר על סקרים, מובן שהציבור מאמץ את הסקר שאולי עמית סגל ראה, ולא ברור אפילו של איזה מכון הוא ומתי הוא נעשה; ועל האמירה בשידור חי של ברדוגו על סקרי עומק שראה, של שתיים מהמפלגות הגדולות שאנחנו יודעים גם באלו מפלגות מדובר. אלה סקרים שמנבאים מספר דו ספרתי, אנחנו מקבלים אמירות כמו 'אז איזה עיתונאי אמר, זה ממש לא אמין'.

זה היה יכול להיות כל כך אבסורדי ומצחיק אם התוצאות לא היו מראות עד כמה העם לא מסוגל להאמין בכלל שיש סיכוי לצאת מהמצב הנוכחי שלנו. העם לא יקבל שום סקר וגם עשינו סקרים בעצמנו, כי העם לא מאמין שזה אמיתי. בקרוב בצוות של נדב חלמיש נתחיל במסע של החזרת התקווה, כי האמת לא נמצאת אצלנו, והשינוי לא מתחיל בכנסת אלא קודם כל בלקלף את הייאוש, להחזיר אלינו את 'אני ואתה נשנה את העולם'. העם לא יאמין בשום סקר שיַראה את הנתונים האמיתיים של זהות כרגע, אבל זה ישתנה כשהם יחזרו לחלום.

כמי שעולה בקביעות להר הבית, האם את שותפה לדעתו של ראש מפלגתך על כך שהמקום הזה הוא מוקד הסכסוך, או אולי במשך השנים ניפחו יתר על המידה את חשיבותו של האתר הקדוש הזה?

זה די ברור אחרי 70 שנה שמהות ה'סכסוך' היא לא אדמות, הערבים יודעים את זה הכי טוב. כמו שאומרים 'השולט בהר שולט בארץ', הסימן הברור ביותר לכך שהמציאות משתנה הוא העובדה שהעלייה להר הבית כבר נהיית מיינסטרים. זה ברור וגם לאט לאט בציבור שלא חובש כיפה.

הבריחה של הציונות מהר הבית ומירושלים, הבריחה של הציבור הדתי שהפך את הכותל למרכז חיינו, המצב הנוכחי שבו העלייה להר הבית היא מנוגדת לדעת כל הממסד בעיקר הדתי וגם החילוני; ובמקום מהממסד זה בא מהעם, שלא מוכן שייקחו ממנו עוד את שורש הזהות שלו – זה הכי יפה בעיניי.

קשה לי להתבטא בקצרה על הנושא הזה, הלב שלי עדין שורף מהעלייה האחרונה, מהפיקניקים של הערבים על החורבות של בית מקדשנו, המעקב של הוואקף וחומת השוטרים החביבים והיקרים שכאב לי על עצם העובדה שהיו שם.

ישנם מיזמים או פרויקטים חדשים שאת עובדת עליהם כרגע או בעתיד? אם כן, נשמח שתפרטי עליהם.

כרגע יש פרויקטים משמעותיים שאנחנו דוחפים ומקדמים שנועדו לקדם את זהות, אך אני כרגע לא יכולה לפרט עליהם.

אם 'זהות' לא הייתה קיימת לאיזו מפלגה אחרת היית מרגישה חיבור?

פתק לבן. אני לגמרי לא הולכת לשאת על כתפיי, ועל הפתק ששמתי בקלפי את כאבם של מעוני דומא, את הטראומה של ילדי עמונה, וכל עוולה אחרת שעושה ממשלה שסופרת אותי רק בקלפי.


קרדיט תצלום:
שיראל ללום, נדב חלמיש ושלמה קפקא (מפלגת זהות)
שתף:
 
  • אלעד בן דוד

    תלמיד לתואר שלישי בלימודי מזה"ת בבר אילן ובמכון הגבוה לתורה, היה פעיל בעמותה לשחרור פולארד. כותב שירה ומתעניין בתרבויות ושפות.