בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

פער לא תהומי: על היחס המוטעה לחילוניות בסדרה "...

פער לא תהומי: על היחס המוטעה לחילוניות בסדרה "שבאבניקים"

,
סדרת הטלוויזיה ''שבאבניקים'' ששודרה לאחרונה, מרבה להציף את השסע החרדי-חילוני הקיים במדינתנו; נדמה כי בעוד שתקוותה היא לגשר בין העולמות, היא דווקא מנציחה את השסע ביניהם. ייצוגה של החברה החילונית בסדרה כחברה משוללת ערכים החיה מתוך חופש והפקרות אינו משקף את המציאות; במקום להביא גם את הטוב ואת היפה שבחילוניות, הסדרה עושה לה עוול וחוטאת לסטיגמות בעייתיות החוצצות בין המחנות.

סדרת הטלוויזיה "שבאבניקים" בהחלט מלאה ברגעים יפים, במשחק טוב ובאינטראקציות מעניינות בין הדמויות, ובעיניי היא מעניינת מאד. לטעמי, הסדרה מבטאת שלל רעיונות שדורשים התייחסות, לבל יוגשו כפירות בוסר אל קהל הצופים. ניתן לומר כי מאמר זה, המבטא את דעתי האישית בלבד, נועד לדרוש מהצופים לחשוב בביקורתיות על התוכן ולצאת מהגבולות הקיימים בשיח הישראלי העממי.

ראשית כל, אין ספק שהסדרה מרבה להציף את השסע החרדי-חילוני הקיים במדינתנו מזוויות שונות ומעניינות. אולם אני טוען כי הסדרה דווקא מנציחה את השסע הזה, בעוד שתקוותו של היוצר היא שהחרדי המודרני יהווה גשר בין העולמות. כפי שנכתב באתר סרוגים תחת הכותרת "תשחררו: יוצר 'שבאבניקים' מגיב למבקרים": "החרדי המודרני הוא סוכן כפול. הוא חי בשני העולמות. לפעמים נראה שהוא לא נמצא באף אחד מהם, ואני מקווה שזה דווקא להפך. שאולי הוא דווקא סיכוי לגשר ביניהם".

על מנת להסביר את דבריי אפתח בהקדמה קצרה. המושגים 'דתי' ו-'חילוני' הם המצאה אנושית, ולמיטב הבנתי הגיעו מהעולם הנוצרי. כיום, השימוש במושגים אלו רווח בעיקר בקרב קבוצות בחברה הישראלית. אם תגיעו לפריז, למשל, תוכלו לראות שבקהילות היהודיות שבה כולם מאוחדים; ואין תחושה של פילוג, משום שמלכתחילה הוא לא קיים. מבחינת היהודים בפריז, חילוני הוא אדם שבחר לשמור רק חלק קטן מהמצוות, ואילו דתי הוא אדם שבחר לשמור חלק גדול יותר מהמצוות. אולם בסופו של יום, כולם נמצאים תחת אותה סקאלה. מלבד הפילוג שכבר קיים בעם, ההתייחסות לשסע גם היא איננה בריאה, משום שהיא משבשת אפשרות של סינתזה בין שתי הקבוצות הללו.

הרב קוק – שזכה, בשל הלך מחשבתו הייחודי, להיקרא 'רבה של החילוניות' – כתב כי "ידענו שאין בני האדם שוים במדרגותיהם, ביחוד במה שנוגע לתוכנם הרוחני, שהוא יסוד החיים, אבל שיהיה שם מוגבל ומיוחד לכך המתאר סיעות ומפלגות, מזה לא ידענו […] הבלטה של שני השמות הללו וההסכמה הדמיונית המקשרת את האישים הפרטיים שכל אחד מהם יתאמר לומר: אני הנני ממחנה זה, השני אומר גם הוא: אני הנני ממחנה זה, וכל אחד ואחד הוא מרוצה מעמדתו, הרי הוא סותם את הדרך של התיקון ושל ההשתלמות משני הצדדים".

ולפי הקדמה זו, קל לראות בדברי היוצר את הנצחת קיומם של שני עולמות. ניסיון הגישור מעיד על כך שאכן יש על מה לגשר, ואין זה חדש לי או לכם הקוראים.

כעת, אנמק את עמדתי. אינני טוען שפני השטח נקיים ואינני מתכחש לקיומה של תהום אשר מפלגת את העם ודורשת גישור. אני טוען שלמראית עין כך הם פני הדברים, אך מצד האמת אין תהום אלא רק פער; אין שני עולמות הדורשים גישור, כי אם עולם אחד שלא הובן כראוי, והבנתו תסייע לגשר על פער שאכן קיים. כל ניסיון לגשר על התהום ירד לטמיון, מכיוון שהתהום האמיתית היא עצם הסכמתנו לכך שקיימת תהום. אמנם יש להדגיש כי היוצר בעיקר עסק בהבדלים שבין העולם החרדי ובין זה החילוני, אך אין ספק כי יהיו כאלה שייקחו את הדברים גם למחוזות אחרים.

עד כאן עסקתי ברעיונות כלליים, וכעת אבקש לרדת מעט יותר לפרטים. בעיניי, נעשה עוול לחברה החילונית על ידי הייצוג המכוער שנעשה לה בסדרה. האדם החילוני מתואר כחסר התחשבות במצבו של האחר, כמשולל ערכים, וכאדם שמושגי האהבה שלו משובשים. לדעתי זה לא ריאלי וזה לא משקף את המציאות כולה. בסדרה הציבור החילוני מוצג כחסר תפיסה אמיתית וככזה שמונע על ידי ביקורתיות המדרדרת אותו להפקרות ולא לחופש. תפיסה שכנגדה נלחם, למיטב הבנתי, פרופסור קרלו שטרנגר.

כאשר אני אומר "לא ריאלי", אני מתכוון לא מייצג. וגם זה דורש הסבר. אמנם היוצר כן מתאר תופעות קיימות בחברה החילונית, כמו החופש שמדרדר להפקרות, אשר מצידה גובלת בהעדפת הגוף על פני תוכנו הפנימי של האדם, וטשטוש חמור של מושג האהבה לצורות לא בריאות ואגואיסטיות. הביקורת שלי, אם כן, אינה מכוונת לעצם הצגת ההיבטים הפחות יפים של החברה החילונית, אלא לכך שאלו הדברים היחידים שהוצגו; הטוב שבה כלל לא הוצג. בצעד זה הוא מותיר את הצופים עם ביקורת נוקבת בלבד, ומאפיל על הטוב והיפה שבחילוניות – אני מאתגר את הקוראים לנסות ולחשוב מהו לדעתם "הטוב והיפה" של החילוניות.

וזה המקום להוסיף שחרף כל אווירתה הקומית, הסדרה מלאה בסטיגמות, שאותן אני רואה כביקורות של יוצר הסדרה על החברה. כך, למשל, בקרב חרדים קיימת סטיגמה לפיה החילוני הוא שמאלני וצמחוני; לאלו מכם שהרימו גבה, זה לא שהעוול הוא להיות שמאלני ו/או צמחוני, אלא ההנחה לפיה חילוני בהכרח משתייך לשמאל ודוגל בצמחונות. למרות הכל, אי-אפשר שלא לומר כי הסדרה אכן מעוררת את הציבור החילוני לחשוב על הדברים ואף מזמנת אותו להיכרות עם עולם חרדי, חלקי ככל שיהיה, באופן מאד משעשע ולא מאיים.

אני מקווה שבדבריי אלה הצלחתי ליצור לפחות סדק, באמצעות הסדרה הנחמדה "שבאבניקים", בשתי תפיסות מוטעות הקיימות כיום בחברה – השסע הדתי-חילוני ותפיסת החילוניות כמשוללת ערכים ואמירה של ממש. מאחל לנו שנזכה לראות את האיחוד הנפלא בין חלקי עם ישראל השונים והטובים.