בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

קליפורניה – בירת העוני של ארה"ב...

קליפורניה – בירת העוני של ארה"ב

,
מדוע הפכה קליפורניה לבירת העוני של אמריקה? נראה, כי הנטייה החברתית של קליפורניה הובילה למצב בו שליש ממקבלי קצבאות העוני בכל ארה"ב חיים בה, כאשר הסיוע הציבורי הנדיב לא השיג קיטוּן בעוני, אלא נראה שהגדיל את העוני.

"מדוע קליפורניה הליברלית הפכה לבירת העוני באמריקה?" שואל העיתון הליברלי לוס אנג'לס טיימס (ליברלי בלשון אמריקאית פירושו שמאלני, או סוציאליסטי). מי המדינה בעלת שיעור העוני הגבוה בארה"ב? שואל העיתון. התשובה: לא מיסיסיפי, וירג'יניה המערבית או ניו מקסיקו – אלא קליפורניה. את הנתון הזה קבעה הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה ("משרד מפקד האוכלוסין"), זאת בזמן שקליפורניה היא מהמדינות העשירות בארה"ב, הנהנית מגידול רב בתעסוקה ומגידול בתוצר לנפש בשיעור של פי שניים מהממוצע בארה"ב. זה לא שקליפורניה, חלילה, קמצנית ואדישה לעוני, אדרבא – קליפורניה היא "חברתית" ומתקדמת מאד ויש לה אינספור תוכניות לסיוע לנזקקים בכול הצורות האפשריות, ותקציבים אדירים לנושא. בין השנים 1992 ל-2015 היא הוציאה כמעט טריליון דולר (אלף מיליארד דולר) על מלחמה בעוני. קליפורניה, שבה 12% מאוכלוסיית ארה"ב, מכילה כשליש ממקבלי קצבאות העוני בארה"ב. הסיוע הציבורי הנדיב לא השיג קיטוּן בעוני, אלא נראה שהגדיל את העוני.

הממשל הפדרלי העביר באמצע שנות ה-90 (בימי הנשיא קלינטון) חוק רפורמה בסעד (welfare) שקבע שאין לעודד אורח חיים מבוסס על סעד welfare is not a way of life, שאנשים צריכים לעבוד למחייתם ולא לחיות כל חייהם על קצבאות סעד. בפועל, מקבלי קצבאות הסעד נדרשו לצאת לעבודה. הרשויות בקליפורניה היו מאוד "חברתיים" (מבחינה אידאולוגית), סירבו לדרישות אכזריות כאלה וסירבו ליישם את התוכנית הפדראלית בקליפורניה – כלומר המשיכו לחלק קצבאות נדיבות ללא שום דרישות לעבודה. בעוד שבמדינות רבות שיישמו את הרפורמה קטנו במידה ניכרת שורות מקבלי הסעד, המספר בקליפורניה רק גדל. נראה שאוהבי סעד רבים גם היגרו לקליפורניה – פראייר מי שלא…

האינטרסים הכלכליים של העובדים הסוציאליים והעובדים בתעשיית חלוקת הסעד והסיוע הם גם גורם. כל גוף ציבורי מנסה לנפח את הבעיה שבה הוא מטפל (נתמכי סעד במקרה שלנו) ולהשיג יותר תקציבים, ועימם כוח, מעמד, פרנסה וביטחון כלכלי (של עובדי הסעד). לכן – האינטרס האישי של עובדי הסיוע מחייב להגדיל את בסיס הלקוחות שלהם, כלומר את מספר נתמכי הסעד. לקליפורניה יש מנגנון עצום של מטפלי סעד. יש כ-883,000 עובדים במשרדי המדינה וברשויות המקומיות, חלק גדול מהם בשירותים החברתיים. רבים עלולים לאבד את משרותיהם אם כמות מקבלי הסעד תקטן. אין להם שום אינטרס שזה יקרה – אדרבא.

סיבה אחרת לעוני בקליפורניה היא המחיר הגבוה מאוד של הדיור (גבוה בהרבה ממדינות אחרות). חלק גדול מיוקר הדיור נובע מתחיקה ומרגולציה מאוד "מתקדמת" בנושאי הבנייה. למשל: חוק איכות הסביבה שהתקבל בקליפורניה ב-1971 מייקר מאוד את הבנייה, והכשיל עד היום פרויקטים רבים. רפורמה בחוקים אלו יכולה להגדיל את היצע הדירות ולהוריד את מחירן, אבל הדבר לא עומד על הפרק כלל. רק לפני כשבועיים התקבל חוק חדש המחייב להתקין קולטי שמש על כל בית פרטי – תוספת של כ-10,000 דולר לעלות בית.

גורם אחר הן התקנוֹת לצמצום הפליטוֹת, הגורמות לייקור האנרגיה בקליפורניה (ואיתה, כמובן, לייקור של יתר המוצרים). עלויות האנרגיה בקליפורניה גדולות בכ-50% מהממוצע הארצי (בארה"ב). כמיליון מאזרחי קליפורניה חיו ב"עוני אנרגטי" – שפירושו הוצאה של יותר מ-10% מהכנסתם על אנרגיה (חשמל בעיקר).

האידיאולוגיה המתקדמת של אזרחי קליפורניה הנאורים הביאה גם להעלאת שכר המינימום מ-10 דולר לשעה עד ל-15 דולר לשעה (בשנת 2022), אבל ההעלאה אינה מסייעת כלל ל-60% מעניי קליפורניה, שאינם עובדים… אדרבא, סיכוייהם למצוא עבודה בשכר המינימום המוגדל קטנים עוד יותר. נוסף על כל זה, פוגע שכר המינימום הגבוה בעסקים קטנים כמו מסעדות ומביא לסגירתם, ובכך מגדיל את האבטלה ואת העוני.

קליפורניה היא מדינה הנשלטת כבר זמן רב על ידי המפלגה הדמוקרטית, דהיינו – על ידי אידאולוגיה סוציאליסטית-חברתית. הרוב של הדמוקרטים בשני בתי המחוקקים בקליפורניה הוא בלתי מעורער, והרשות המבצעת – המושל – לרוב דמוקרטי גם כן, ואם הוא בטעות רפובליקאי (כמו המושל שוורצנגר) אז הוא בכל זאת מאוד מתקדם ו"חברתי". בקיצור, ניתן לסכם: יישום האידאולוגיה ה"חברתית" הביא לשיאים של עוני בקליפורניה.


קו ישר

"קו ישר" – למה (כמעט) הכול עקום ואיך אפשר אחרת. http://kav.org.il