בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

קריאה לליברליות שמרנית בישראל...

קריאה לליברליות שמרנית בישראל

,
לצד הנסיקה של קולות ליברליים בפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, עולה השאלה האם זו ברוכה, והאם היא מתנהלת בצורה אופטימאלית לטובת החברה בארץ.

בתקופה האחרונה אנו עדים לרנסאנס של תנועות ליברליות בישראל. מי שמתמצא בהלכי הרוח ברשתות החברתיות, בטח הבחין כי הן מלאות בקבוצות של תומכים במדיניות ליברלית וביישומה בכלכלה ובחברה הישראלית. אמנם העיתונות הכתובה צועדת עדיין מאחור בתחום זה, אך נראה כי הפער עוד צפוי להסגר בשנים הקרובות. גם בפוליטיקה ניתן לראות ניצני פריחה של הרוח הליברלית. לשורותיה של מפלגת הליכוד הצטרפו מספר חברי כנסת בעלי אג'נדה ליברלית מובהקת. כן, חיזוק נוסף למגמה האמורה ניתן לראות במפלגה חדשה שקמה לאחרונה וחרטה על דגלה ערכים של חירות, מפלגת 'זהות' בראשון פייגלין. עבור אנשי ימין, שינוי זה מבורך אחרי שנים רבות שקולות אלו נעדרו מהשיח הציבורי בישראל.

ברצוני להציג במאמר זה נקודה הדורשת מחשבה נוספת בנוגע לדרך הרצויה ליישום תפיסת עולם זו בישראל. השינויים הנדרשים לדידם של תומכי החירות, נרחבים וכוללים תחומים שונים: החל מצמצום גודל הממשלה, דרך שינוי שיטת החינוך ומעבר לשיטת השוברים, הפרדה של מערכות הדת מהמדינה, וכלה בלגליזציה של קנאביס. כמעט בכל תחום שבאחריות המדינה יש לליברל דעה באשר לשינויים הנדרשים בו ולסיבות לדחיפותם. הליברל ידע להסביר היטב את המטרה האידיאלית אליה הוא חותר, אך לא יזכיר כי הדרך לאותה מטרה איננה פשוטה ואין נוסחת פלא שתביא את המשק/החברה ליעד זה. השפה המקובלת בקרב אותם אנשים היא לעיתים קרובות מהפכנית (דוגמת מרקס).

עדות לחיפזון המאפיין את הליברל הישראלי ניכרת בשינויים שחלו לאחרונה "בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973", כאשר השר לביטחון פנים הכריז בתחילת השנה על המעבר לאי הפללה. מה רבתה השמחה על הלגליזציה העומדת בפתחנו, אולם כאשר נחשף כי מודל ארדן כולל הסתייגויות קלות, התמלאו התומכים בייאוש ודחו את השינויים. נדמה כי אנשים אלו אינם מבינים שאלה הם דווקא סימן המבשר על שינוי תפיסתי במדיניות בתחום, ומצפים כי המעבר ללגליזציה יהיה מיידי. נדמה כי בשיח הליברלי בישראל חסרה מידה של זהירות המתבטאת בכבוד כלפי המוסדות הקיימים בחברה. שמרנות מעין זו, מונעת שינויים דרסטיים באמצעות חקיקה בניגוד לטבעם של המוסדות. אחד הטיעונים המוזכרים לעיתים קרובות על ידי ליברלים כנגד מדיניות סוציאליסטית הקוראת להתערבות בשוק, הוא שהתערבות כזאת עלולה לשבש את "היד הנעלמה" הפועלת בשוק. גם דה רגולציה בשוק שהסתגל לחוקים המשפיעים על פעילותו, עלול להוביל לתוצאות שליליות.

נדמה כי קודם למימוש השינויים ברוח הליברליזם, יש לעסוק בהטמעת ערכי חירות ואחריות אישית בקרב אזרחי המדינה. שכן ללא שינוי תודעתי שכזה, לא ניתן יהיה ליישם מדיניות "הכופה" חירות ואחריות על אנשים שאינם מעוניינים בה. במדינה שבה אנשים הורגלו כי הממשלה אחראית לדאוג לצרכיהם, נדרש שינוי תודעתי הדרגתי בטרם יישום מדיניות המטילה אחריות על מעשיהם וכישלונותיהם.

רק לאחר הכשרת הקרקע החברתית יש להתמקד בגיבוש צעדים המוציאים לפועל את הרפורמה המתוכננת. בכל צעד יש לבדוק את מצב השוק ובהתאם אליו לקבוע את עתיד הרפורמה. צעדים דרסטיים עלולים להוביל לכיוונים שליליים ולהחטיא את המטרה. הרפורמה בשוק הסלולר חטאה בדיוק בדבר זה, כאשר שר התקשורת משה כחלון ביקש לחולל תחרות מיידית בשוק הסלולר באמצעות כניסת מתחרים חדשים והורדת מחירים חדה. אך אליה וקוץ בה, מכיוון שהצעדים שננקטו – סבסוד החברות החדשות, הטלת מגבלות רגולטוריות על החברות הוותיקות ושימוש בתשתיות שלהם על ידי גולן טלקום אשר השיקה את פעילותה – מטילים ספק על יכולת החברות להמשיך במחירים אלו לאורך זמן. רכישתה של גולן טלקום על ידי חברת סלקום מלמדת כי ייתכן שהקיץ הקץ על התחרות המלאכותית.

אל מול עיניהם של הקוראים למהפכות בכלכלה, צריך לעמוד את מצבו הטוב של המשק הישראלי אל מול שווקים במדינות אחרות. בשנים האחרונות, מדינת ישראל מראה שיפור כמעט בכל המדדים המקרו כלכליים. יש עדיין מה לשפר בהורדת יוקר המחייה, העלאת פריון העבודה ובקלות עשיית העסקים, אך לפני כל שינוי שכזה יש לבדוק היטב שלא לפגוע במה שאינו צריך תיקון.

לסיכומו של עניין, בעולם שהחל לאבד את אמונו במוסדות הקיימים, כפי שתעיד עלייתו לשלטון של הנשיא טראמפ והברקזיט בבריטניה, יש להזכיר כי הדרך הנכונה לשינוי הנה באופן הדרגתי ואיטי וכזה, עשוי להימשך גם שנים ארוכות.


קרדיט תצלום:
Lloyd Davis
שתף:
 
  • איתמר ברקו

    סטודנט לתואר שני בכלכלת סביבה בפקולטה לחקלאות.