בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

שלושה סוגים של בורות כלכלית

שלושה סוגים של בורות כלכלית

,
על שלושה סוגים של בורות כלכלית עומד העולם הכלכלי, אך בעוד שחוסר בידיעת הנתונים הכלכליים או בקיומן של אסכולות שונות בתוך מקצוע הכלכלה נסלחים, חוסר המודעות לבורות עולה על גביהם בחומרתו.

מאת: סטיבן הורוביץ, FEE.org, 07.01.2016

עריכה ותרגום: עומר גריג, קיוונים

באיזה סוג של בורות לוקים הפוליטיקאים הישראלים? נראה שאולי יותר מהכול הם לוקים בביטחון עצמי מופרז. בורות כלכלית גלויה גורמת לי לעצבנות, ולעוד רבים שכמותי. ראו למשל את ה"זובור" המוצדק שברני סנדרס ספג ברשתות החברתיות אחרי שהוא הביע תמיהה מדוע להלוואות סטודנטים יש ריבית של 10-6%, בעוד שלמשכנתאות הריבית היא רק 3% (התשובה כמובן היא שלמשכנתאות יש ערבון בצורה של בית, ולכן הן מהוות הלוואות בסיכון קטן יותר מהלוואות לסטודנטים).

ליברטריאנים אוהבים להשתמש בציטוט המפורסם של מורי רות'בארד בנוגע לבורות כלכלית: "להיות בור בכלכלה זה לא פשע. אחרי הכול, כלכלה היא מקצוע הדורש התמחות ושרבים רואים בו "מדע קודר". אבל, להחזיק בדעות צעקניות על נושאים כלכליים ובאותו הזמן להישאר בבורות, זה לחלוטין חסר אחריות".

יש סוגים שונים של בורות כלכלית, וכל אחד מהם הוא נסלח פחות מהשני. הטיעון של רות'בארד מראה שהסוג הגרוע ביותר של בורות כלכלית היא להיות בור ביחס לבורות. רוצה לומר, לא להבין שיש גבולות להבנה הכלכלית, או לדבר בסמכותיות מבלי שהדובר מבין שחסר לו ידע כלכלי. לפני שנדבר על הבעיה הנרחבת של "לא לדעת מה שלא יודעים", אבקש להציג שלושה סוגים של בורות כלכלית:

1. מה שלא נתון במחלוקת

הסוג הבלתי-נסלח ביותר של בורות כלכלית הוא חוסר בידיעה ובהבנה של תיאוריות או ממצאים כלכליים שאין עליהם ויכוח. למשל, חוסר היכולת של ברני סנדרס להבין מדוע להלוואות ללא ערבות יש ריבית גבוהה יותר מהלוואות שיש להן ערבות, או התקפותיו של דונלד טראמפ (ושל סנדרס) על סחר חופשי. ישנו קונצנזוס רחב בקרב כלכלנים שסחר חופשי בין מדינות מועיל לכל הצדדים.
טראמפ סנדרס, ועוד רבים אחרים שמביעים טיעונים על כלכלה אבל נשארים בורים במושגי יסוד בכלכלה, ראויים לגינוי. אבל הכישלון העמוק יותר הוא שהם בורים ביחס לבורות שלהם: הם לא מודעים לכך שהם לא יודעים.

2. פרשנות הנתונים

הסוג השני, של בורות כלכלית, והפחות גרוע בעיניי, הוא בורות ביחס לנתונים כלכליים. כפי שרות'בארד אמר, כלכלה היא מקצוע הדורש מומחיות, ואי אפשר לצפות מלא-מומחים לדעת את כל הנתונים והתיאוריות. נתונים כלכליים גם דורשים ניתוח סטטיסטי זהיר כדי שניתן יהיה ליישמם לסוגיות של מדיניות ציבורית. כמו כן, נדרש ניתוח תיאורטי כדי לשלב את הנתונים לתוך מערך של סיבה ותוצאה.
הבעיה היא שאנשים רבים לא טורחים לבדוק האם הנתונים שהם משתמשים בהם נכונים. סנדרס טען לאחרונה שאמריקאים עובדים 60-50 שעות בשבוע "באופן שגרתי". בוודאי שחלק מהאמריקאים עובדים כמות שעות כזו, אבל הנתונים מראים שהמגמה הדומיננטית מצביעה על ירידה בממוצע שעות העבודה בשבוע, שכרגע עומד על 34 שעות בשבוע (הנתונים הללו זמינים באתרי אינטרנט רבים).

3. אסכולות חשיבה שונות

הסוג השלישי של בורות כלכלית הוא בורות לגבי קיומן של פרספקטיבות שונות בתוך מקצוע הכלכלה. ישנן מספר אסכולות חשיבה בכלכלה, ויש מגוון רב של הסברים לשאלות אמפיריות ולעובדות היסטוריות. סרט כמו "מכונת הכסף" (The Big Short) – שמעלה את הטיעון שהמשבר הפיננסי נגרם עקב מחסור ברגולציה – יכול לשכנע אנשים שמעולם לא שמעו על ההסבר האלטרנטיבי המאשים את מדיניות הבנק המרכזי במעורבות ממשלתית שגויה בשוק הדיור.

בורות משולבת ביהירות

החיסרון הבולט בכל סוגי הבורות הכלכלית – ומה שלרוב חסר אצל כלכלנים בעלי ידע בעצמם – הוא דבר שאפשר לקרוא לו "צניעות אפיסטמית", הנכונות להודות בעובדה שיש לא מעט ידע שאנחנו לא יודעים. פעמים רבות, אלה שאינם כלכלנים לא מסוגלים להבין כמה מעט הם מבינים בכלכלה, ופעמים רבות כלכלנים לא מסוגלים להודות כמה מעט הם יודעים על הכלכלה (המשק).

"מומחיות" כלכלית אמיתית היא לא רק שליטה בתיאוריות ובעובדות. היא הבנה עמוקה של פרשנויות מגוונות לאותן תיאוריות ועובדות, וצניעות לנוכח המגבלות שלנו ביישום ידע כלכלי לשם ניהול הכלכלה. הכלכלנים החכמים ביותר הם אלה היודעים את מגבלות המומחיות הכלכלית. הסוג הגרוע ביותר של בורות כלכלית היא הבורות הגרועה ביותר בכל התחומים – להיות בור ביחס לבורות.


קיוונים

kivunim.org.il - מנגישים לכם את הדיון הכלכלי-חברתי העולמי.