בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

תיק 4000: תמצות התיק והבלבול העיתונאי...

תיק 4000: תמצות התיק והבלבול העיתונאי

,
סיכום מרכיבי תיק 4000 ואזהרה למתעניינים.

תיק 4000 הוא תיק מורכב ומבלבל ולכן ברור מדוע אפילו כתבים שאמורים להבין את הנושא מעט מבולבלים. למשל, באתר מידה פורסמה כתבה של גלעד צוויק הטוענת שבמערכת הבחירות האחרונה נתניהו לא קיבל פרסום אוהד מוואלה. מדוע כתבה זו מצביעה על בלבול? בשביל להבין את זה, צריך קודם להבין מהו תיק 4000. להלן הגרסה הפשוטה ביותר של התיק. על מנת לפשט, לא אדון בעדויות ובעדים אותם אספה המשטרה, אלא רק אציג את טענותיה.

שחקנים

על מנת להבין את התיק, צריך להכיר בסך הכל ארבעה דמויות:

  • בנימין נתניהו – ראש הממשלה ושר התקשורת בזמן הפרשה.
  • משה כחלון – שר התקשורת לפני תחילת הפרשה.
  • שאול אלוביץ' – שולט על כ-25% מבזק וכ-50% מחברת yes בתחילת הפרשה ומנכ"ל אתר וואלה.
  • שלמה פילבר – מנכ"ל משרד התקשורת בזמן הפרשה.

לפני הפרשה: משרד התקשורת בראשות כחלון

משה כחלון, כשר התקשורת, העביר את מהפכת הסלולר המפורסמת, וניסה ליישם מהפכה דומה בשוק הטלפונים הקוויים. כהונתו הסתיימה לפני ביצוע המהפכה הזו, אך המשרד החל בהליכים של פירוק מונופול בזק.

מהלך הפרשה: משרד התקשורת בראשות נתניהו וההטבות לבזק ולאלוביץ'

בסיום מערכת הבחירות של 2015 נתניהו לקח תחת אחריותו מספר תיקים, ביניהם תיק התקשורת. הוא החליט לשנות לחלוטין את התוכניות של כחלון, מינה את שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת וביחד הם החלו תהליך הפוך למהפכת הסלולר. לטענתם, מהפכת הסלולר שקידם כחלון הייתה גורמת לשחיקה אדירה בתשתיות, ובכוונתם להשאיר את בזק כמונופול על התשתיות אך לפקח עליה באמצעות רגולציה כך שתהיה חייבת להשתפר ולתת שירות מספק.

איחוד בזק-Yes

יש בתיק 4000 האשמות רבות כלפי הטבות שנתן נתניהו לאלוביץ' לכאורה. אתמקד בהאשמה המרכזית, איך ראוי לציין שישנן הטבות נוספות. באישור משרד התקשורת החדש ובהתאם למדיניותו כלפי מונופול בזק, חברת בזק קיבלה אור ירוק להתמזג עם חברת Yes. הבעיה במיזוג היא שמצד אחד שלו יושב נציג בזק, שאול אלוביץ', המנהל משא ומתן על רכישת 50% ממניות Yes, השייכות גם הן לשאול אלוביץ'. אם כך, מדוע משתלם לאלוביץ' לקנות מעצמו את המניות? מאחר והוא מחזיק בכ-25% מבזק, הוא צריך לשלם רק 25% מסכום הרכישה של Yes, אבל מאחר ומניות Yes הנקנות הן שלו בלבד, הוא מקבל לעצמו את מלוא סכום הקנייה. שווי העסקה הוא כמיליארד ש"ח, אף שכמו כל דבר בסיפור הזה, סכום זה מעט מורכב יותר.

במילים פשוטות, אלוביץ' שילם 25% ממיליארד ש"ח (250 מיליון ש"ח) כבעלים של 25% מבזק עבור הרכישה של Yes, אבל קיבל לעצמו מיליארד ש"ח עבור העסקה, בתמורה למניות שלו ב-Yes. אמנם, ועדה בלתי תלויה שמינתה בזק מבעוד מועד העריכה כי הסכום שבזק צריכה לשלם עבור המניות של Yes הוא דווקה כ-250 מיליון ש"ח, ולא מיליארד הש"ח ששולמו.

לסיכום, אלוביץ' מנהל משא ומתן עם אלוביץ' ומחליט לקנות מעצמו מניות בשווי 250 מיליון ש"ח במחיר גבוה פי ארבע, ובכך מכניס לכיסו מעל חצי מיליארד ש"ח. כל זה באישור ועידוד משרד התקשורת בראשות נתניהו ופילבר.

ההטבות לנתניהו

מה אלוביץ' נותן, לכאורה, לנתניהו בתמורה להטבות הנ"ל? לטענת המשטרה, סיקור חיובי באתר וואלה. האם אכן היה סיקור חיובי כזה? הדעות חלוקות. באתר "מידה" כותב גלעד צוויג שהעובדות מוכיחות כי "אתר וואלה לא העניק סיקור אוהד לנתניהו". עורך האתר, זיו מאור, ממשיך וכותב:

זהו חלק מקמפיין מתוזמר שהוא מופת של אכיפה סלקטיבית. ההבדל היחיד בין התיק הזה לבין האחרים הוא שבבסיסו עבודת חקירה רצינית ובלתי תלויה של רשות ניירות ערך, שהולידה האשמות חמורות. אלא שההאשמות הללו אינן נגד נתניהו. עצם הניסיון לקשור את שמו של נתניהו לתיק הזה, הוא פעלול יחסי ציבור נבזי מהסוג שכבר התרגלנו אליו, והציבור חכם מספיק כדי לא לקנות את התרגיל.

לפי תחקיר של גידי וייץ ב"הארץ", הונחו עובדים באתר לפעול לטובת נתניהו בדרכים שונות. בטור של אלי ציפורי באתר "גלובס" טען כי לא מצא "עדות מוחצת" ל"סיקור מלטף באופן קיצוני" של נתניהו. בטור של גור מגידו באתר "TheMarker", טען כי אין חשיבות כלל לקיומן של הטבות מצד וואלה, לפיו "אין צורך להראות שעסקת כזו יצאה לפועל או אף שעסקת השוחד נכרתה. מספיק שנתניהו יצר התניה בין החלטות שקיבל במשרד התקשורת לאופן הסיקור שלו ושל משפחתו בוואלה – כדי שהחוק יראה בו מקבל שוחד".

בתחקיר אחר, דיווחו אורן פרסיקו (העין השביעית), שוקי טאוסיג (העין השביעית) וניר בן-צבי (קרן התחקירים) :

בדיקה מקיפה של כלל הכותרות הראשיות שפורסמו באתר “וואלה” בחודשים שהובילו לבחירות, מעלה כי הסיקור של נתניהו במהלך המירוץ לבחירות ולראשות הממשלה לא היה מוטה באופן בוטה נגד נתניהו כמו באתר ynet אך גם לא מוטה באופן בוטה בעדו כמו ב”ישראל היום”, אלא מאוזן יחסית עם נטיה קלה לצד החיובי. יחד עם זאת, איזון זה לא היה תוצאה של מדיניות עריכה מסודרת אלא מעין שיוויון שנכפה על שני כוחות מרכזיים שפעלו מאחורי הקלעים של אתר החדשות – עיתונאים באתר מחד והנהלתו מאידך.

הבלבול בסיקור

זהו תיק 4000 בניסוח הפשוט ביותר פשוטה שלו. ישנן שלל מורכבויות ואי דיוקים שהעדפתי לא לציין על מנת להשאיר את ההסבר פשוט. כאמור, התיק כה מורכב כך שאפילו עיתונאים מהתחום מתבלבלים. נחזור לרגע לגלעד צוויק, אורן פריסקו, שוקי טאוסיג וניר בן-צבי, שטענו בכתבות השונות שלא היה סיקור אוהד לביבי במהלך מערכת הבחירות של 2015, ולכן טענות המשטרה שגויות. "קרוב ל-75 אחוזים מטורי הדעה בתקופת הבחירות (דצמבר 2014 – מרץ 2015) היו עוינים כלפי ראש הממשלה, ועוד בתקופה קריטית כמו מערכת בחירות", כותב צוויק. עם זאת, כפי שניתן לראות פה, טענות המשטרה הן לסיקור אוהד מוואלה לאחר מערכת הבחירות של 2015, מאחר ורק לאחריה נתניהו נכנס למשרד התקשורת.

אין כוונתי להוכיח או להפריך את הטענה כי אתר "וואלה" אכן סיקר את נתניהו לחיוב מתום מערכת הבחירות, זהו תפקידה של המשטרה והפרקליטות. עם זאת, אציע לקוראים להבין שבתיק מעורבים אינטרסים של ענקי שוק התקשורת הישראלי, מה שמוביל בוודאות לאופן סיקור שונה משמעותית בין העיתונים השונים. בעולם בו "פייק ניוז" משתולל תדיר, התיק הזה, בשל מורכבתו הרבה, הוא סופרנובה של "פייק ניוז". כל כלי תקשורת תופס צד, במתכוון או שלא. בתיק מסוג זה, יותר מתמיד כדאי לקרוא כתבות מכל צדדי הקשת הפוליטית, להגביר את העין הביקורתית ולהבין שאפילו כתבים מוערכים לא בהכרח מבינים את התיק לעומקו או מסיקים מסקנות נכונות. בדרך להבנת התיק המפותל נמצא עלינו להשאר עירניים מפני כלי התקשורת והאג'נדה שלהם.


קרדיט תצלום:
MathKnight
שתף:
 
  • יואב זאבי

    דוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה-ביולוגיה בהדגש מדעי המוח מהאוניברסיטה. כיום מורה לסטטיסטיקה ומתמטיקה, וחוקר את בעיית ההסקה הסטטיסטית במדעי החברה. כדורגלן, היסטוריון ומתופף חובב.